 | | | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
Tanakh text in Hebrew
Tanakh text in Hebrew with niqqud
GENESIS - בראשיתChapter 11. בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ ׃2. והארץ היתה תהו ובהו וחשך על ־ פני תהום ורוח אלהים מרחפת על ־ פני המים ׃ 3. ויאמר אלהים יהי אור ויהי ־ אור ׃ 4. וירא אלהים את ־ האור כי ־ טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך ׃ 5. ויקרא אלהים ׀ לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי ־ ערב ויהי ־ בקר יום אחד ׃ פ 6. ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים ׃ 7. ויעש אלהים את ־ הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי ־ כן ׃ 8. ויקרא אלהים לרקיע שמים ויהי ־ ערב ויהי ־ בקר יום שני ׃ פ 9. ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל ־ מקום אחד ותראה היבשה ויהי ־ כן ׃ 10. ויקרא אלהים ׀ ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא אלהים כי ־ טוב ׃ 11. ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו ־ בו על ־ הארץ ויהי ־ כן ׃ 12. ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עשה ־ פרי אשר זרעו ־ בו למינהו וירא אלהים כי ־ טוב ׃ 13. ויהי ־ ערב ויהי ־ בקר יום שלישי ׃ פ 14. ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים ׃ 15. והיו למאורת ברקיע השמים להאיר על ־ הארץ ויהי ־ כן ׃ 16. ויעש אלהים את ־ שני המארת הגדלים את ־ המאור הגדל לממשלת היום ואת ־ המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים ׃ 17. ויתן אתם אלהים ברקיע השמים להאיר על ־ הארץ ׃ 18. ולמשל ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין החשך וירא אלהים כי ־ טוב ׃ 19. ויהי ־ ערב ויהי ־ בקר יום רביעי ׃ פ 20. ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על ־ הארץ על ־ פני רקיע השמים ׃ 21. ויברא אלהים את ־ התנינם הגדלים ואת כל ־ נפש החיה ׀ הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת כל ־ עוף כנף למינהו וירא אלהים כי ־ טוב ׃ 22. ויברך אתם אלהים לאמר פרו ורבו ומלאו את ־ המים בימים והעוף ירב בארץ ׃ 23. ויהי ־ ערב ויהי ־ בקר יום חמישי ׃ פ 24. ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו ־ ארץ למינה ויהי ־ כן ׃ 25. ויעש אלהים את ־ חית הארץ למינה ואת ־ הבהמה למינה ואת כל ־ רמש האדמה למינהו וירא אלהים כי ־ טוב ׃ 26. ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל ־ הארץ ובכל ־ הרמש הרמש על ־ הארץ ׃ 27. ויברא אלהים ׀ את ־ האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו זכר ונקבה ברא אתם ׃ 28. ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את ־ הארץ וכבשה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל ־ חיה הרמשת על ־ הארץ ׃ 29. ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את ־ כל ־ עשב ׀ זרע זרע אשר על ־ פני כל ־ הארץ ואת ־ כל ־ העץ אשר ־ בו פרי ־ עץ זרע זרע לכם יהיה לאכלה ׃ 30. ולכל ־ חית הארץ ולכל ־ עוף השמים ולכל ׀ רומש על ־ הארץ אשר ־ בו נפש חיה את ־ כל ־ ירק עשב לאכלה ויהי ־ כן ׃ 31. וירא אלהים את ־ כל ־ אשר עשה והנה ־ טוב מאד ויהי ־ ערב ויהי ־ בקר יום הששי ׃ פ Chapter 21. ויכלו השמים והארץ וכל ־ צבאם ׃2. ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל ־ מלאכתו אשר עשה ׃ 3. ויברך אלהים את ־ יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל ־ מלאכתו אשר ־ ברא אלהים לעשות ׃ פ 4. אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים ׃ 5. וכל ׀ שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל ־ עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על ־ הארץ ואדם אין לעבד את ־ האדמה ׃ 6. ואד יעלה מן ־ הארץ והשקה את ־ כל ־ פני ־ האדמה ׃ 7. וייצר יהוה אלהים את ־ האדם עפר מן ־ האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה ׃ 8. ויטע יהוה אלהים גן ־ בעדן מקדם וישם שם את ־ האדם אשר יצר ׃ 9. ויצמח יהוה אלהים מן ־ האדמה כל ־ עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע ׃ 10. ונהר יצא מעדן להשקות את ־ הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים ׃ 11. שם האחד פישון הוא הסבב את כל ־ ארץ החוילה אשר ־ שם הזהב ׃ 12. וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם ׃ 13. ושם ־ הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל ־ ארץ כוש ׃ 14. ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת ׃ 15. ויקח יהוה אלהים את ־ האדם וינחהו בגן ־ עדן לעבדה ולשמרה ׃ 16. ויצו יהוה אלהים על ־ האדם לאמר מכל עץ ־ הגן אכל תאכל ׃ 17. ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות ׃ 18. ויאמר יהוה אלהים לא ־ טוב היות האדם לבדו אעשה ־ לו עזר כנגדו ׃ 19. ויצר יהוה אלהים מן ־ האדמה כל ־ חית השדה ואת כל ־ עוף השמים ויבא אל ־ האדם לראות מה ־ יקרא ־ לו וכל אשר יקרא ־ לו האדם נפש חיה הוא שמו ׃ 20. ויקרא האדם שמות לכל ־ הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא ־ מצא עזר כנגדו ׃ 21. ויפל יהוה אלהים ׀ תרדמה על ־ האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה ׃ 22. ויבן יהוה אלהים ׀ את ־ הצלע אשר ־ לקח מן ־ האדם לאשה ויבאה אל ־ האדם ׃ 23. ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה ־ זאת ׃ 24. על ־ כן יעזב ־ איש את ־ אביו ואת ־ אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד ׃ 25. ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו ׃ Chapter 31. והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל ־ האשה אף כי ־ אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן ׃2. ותאמר האשה אל ־ הנחש מפרי עץ ־ הגן נאכל ׃ 3. ומפרי העץ אשר בתוך ־ הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן ־ תמתון ׃ 4. ויאמר הנחש אל ־ האשה לא ־ מות תמתון ׃ 5. כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע ׃ 6. ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה ־ הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם ־ לאישה עמה ויאכל ׃ 7. ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירמם הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגרת ׃ 8. וישמעו את ־ קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן ׃ 9. ויקרא יהוה אלהים אל ־ האדם ויאמר לו איכה ׃ 10. ויאמר את ־ קלך שמעתי בגן ואירא כי ־ עירם אנכי ואחבא ׃ 11. ויאמר מי הגיד לך כי עירם אתה המן ־ העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ־ ממנו אכלת ׃ 12. ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה ־ לי מן ־ העץ ואכל ׃ 13. ויאמר יהוה אלהים לאשה מה ־ זאת עשית ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל ׃ 14. ויאמר יהוה אלהים ׀ אל ־ הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל ־ הבהמה ומכל חית השדה על ־ גחנך תלך ועפר תאכל כל ־ ימי חייך ׃ 15. ואיבה ׀ אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב ׃ ס 16. אל ־ האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרנך בעצב תלדי בנים ואל ־ אישך תשוקתך והוא ימשל ־ בך ׃ ס 17. ולאדם אמר כי ־ שמעת לקול אשתך ותאכל מן ־ העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך ׃ 18. וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את ־ עשב השדה ׃ 19. בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל ־ האדמה כי ממנה לקחת כי ־ עפר אתה ואל ־ עפר תשוב ׃ 20. ויקרא האדם שם אשתו חוה כי הוא היתה אם כל ־ חי ׃ 21. ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם ׃ פ 22. ויאמר ׀ יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה ׀ פן ־ ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם ׃ 23. וישלחהו יהוה אלהים מגן ־ עדן לעבד את ־ האדמה אשר לקח משם ׃ 24. ויגרש את ־ האדם וישכן מקדם לגן ־ עדן את ־ הכרבים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את ־ דרך עץ החיים ׃ ס Chapter 41. והאדם ידע את ־ חוה אשתו ותהר ותלד את ־ קין ותאמר קניתי איש את ־ יהוה ׃2. ותסף ללדת את ־ אחיו את ־ הבל ויהי ־ הבל רעה צאן וקין היה עבד אדמה ׃ 3. ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהוה ׃ 4. והבל הביא גם ־ הוא מבכרות צאנו ומחלבהן וישע יהוה אל ־ הבל ואל ־ מנחתו ׃ 5. ואל ־ קין ואל ־ מנחתו לא שעה ויחר לקין מאד ויפלו פניו ׃ 6. ויאמר יהוה אל ־ קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך ׃ 7. הלוא אם ־ תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל ־ בו ׃ 8. ויאמר קין אל ־ הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל ־ הבל אחיו ויהרגהו ׃ 9. ויאמר יהוה אל ־ קין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי ׃ 10. ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן ־ האדמה ׃ 11. ועתה ארור אתה מן ־ האדמה אשר פצתה את ־ פיה לקחת את ־ דמי אחיך מידך ׃ 12. כי תעבד את ־ האדמה לא ־ תסף תת ־ כחה לך נע ונד תהיה בארץ ׃ 13. ויאמר קין אל ־ יהוה גדול עוֺני מנשא ׃ 14. הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל ־ מצאי יהרגני ׃ 15. ויאמר לו יהוה לכן כל ־ הרג קין שבעתים יקם וישם יהוה לקין אות לבלתי הכות ־ אתו כל ־ מצאו ׃ 16. ויצא קין מלפני יהוה וישב בארץ ־ נוד קדמת ־ עדן ׃ 17. וידע קין את ־ אשתו ותהר ותלד את ־ חנוך ויהי בנה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך ׃ 18. ויולד לחנוך את ־ עירד ועירד ילד את ־ מחויאל ומחייאל ילד את ־ מתושאל ומתושאל ילד את ־ למך ׃ 19. ויקח ־ לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה ׃ 20. ותלד עדה את ־ יבל הוא היה אבי ישב אהל ומקנה ׃ 21. ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל ־ תפש כנור ועוגב ׃ 22. וצלה גם ־ הוא ילדה את ־ תובל קין לטש כל ־ חרש נחשת וברזל ואחות תובל ־ קין נעמה ׃ 23. ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזנה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתי ׃ 24. כי שבעתים יקם ־ קין ולמך שבעים ושבעה ׃ 25. וידע אדם עוד את ־ אשתו ותלד בן ותקרא את ־ שמו שת כי שת ־ לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין ׃ 26. ולשת גם ־ הוא ילד ־ בן ויקרא את ־ שמו אנוש אז הוחל לקרא בשם יהוה ׃ פ Chapter 51. זה ספר תולדת אדם ביום ברא אלהים אדם בדמות אלהים עשה אתו ׃2. זכר ונקבה בראם ויברך אתם ויקרא את ־ שמם אדם ביום הבראם ׃ ס 3. ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויולד בדמותו כצלמו ויקרא את ־ שמו שת ׃ 4. ויהיו ימי ־ אדם אחרי הולידו את ־ שת שמנה מאת שנה ויולד בנים ובנות ׃ 5. ויהיו כל ־ ימי אדם אשר ־ חי תשע מאות שנה ושלשים שנה וימת ׃ ס 6. ויחי ־ שת חמש שנים ומאת שנה ויולד את ־ אנוש ׃ 7. ויחי ־ שת אחרי הולידו את ־ אנוש שבע שנים ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות ׃ 8. ויהיו כל ־ ימי ־ שת שתים עשרה שנה ותשע מאות שנה וימת ׃ ס 9. ויחי אנוש תשעים שנה ויולד את ־ קינן ׃ 10. ויחי אנוש אחרי הולידו את ־ קינן חמש עשרה שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות ׃ 11. ויהיו כל ־ ימי אנוש חמש שנים ותשע מאות שנה וימת ׃ ס 12. ויחי קינן שבעים שנה ויולד את ־ מהללאל ׃ 13. ויחי קינן אחרי הולידו את ־ מהללאל ארבעים שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות ׃ 14. ויהיו כל ־ ימי קינן עשר שנים ותשע מאות שנה וימת ׃ ס 15. ויחי מהללאל חמש שנים וששים שנה ויולד את ־ ירד ׃ 16. ויחי מהללאל אחרי הולידו את ־ ירד שלשים שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות ׃ 17. ויהיו כל ־ ימי מהללאל חמש ותשעים שנה ושמנה מאות שנה וימת ׃ ס 18. ויחי ־ ירד שתים וששים שנה ומאת שנה ויולד את ־ חנוך ׃ 19. ויחי ־ ירד אחרי הולידו את ־ חנוך שמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות ׃ 20. ויהיו כל ־ ימי ־ ירד שתים וששים שנה ותשע מאות שנה וימת ׃ פ 21. ויחי חנוך חמש וששים שנה ויולד את ־ מתושלח ׃ 22. ויתהלך חנוך את ־ האלהים אחרי הולידו את ־ מתושלח שלש מאות שנה ויולד בנים ובנות ׃ 23. ויהי כל ־ ימי חנוך חמש וששים שנה ושלש מאות שנה ׃ 24. ויתהלך חנוך את ־ האלהים ואיננו כי ־ לקח אתו אלהים ׃ פ 25. ויחי מתושלח שבע ושמנים שנה ומאת שנה ויולד את ־ למך ׃ 26. ויחי מתושלח אחרי הולידו את ־ למך שתים ושמונים שנה ושבע מאות שנה ויולד בנים ובנות ׃ 27. ויהיו כל ־ ימי מתושלח תשע וששים שנה ותשע מאות שנה וימת ׃ פ 28. ויחי ־ למך שתים ושמנים שנה ומאת שנה ויולד בן ׃ 29. ויקרא את ־ שמו נח לאמר זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מן ־ האדמה אשר אררה יהוה ׃ 30. ויחי ־ למך אחרי הולידו את ־ נח חמש ותשעים שנה וחמש מאת שנה ויולד בנים ובנות ׃ 31. ויהי כל ־ ימי ־ למך שבע ושבעים שנה ושבע מאות שנה וימת ׃ ס 32. ויהי ־ נח בן ־ חמש מאות שנה ויולד נח את ־ שם את ־ חם ואת ־ יפת ׃ Chapter 61. ויהי כי ־ החל האדם לרב על ־ פני האדמה ובנות ילדו להם ׃2. ויראו בני ־ האלהים את ־ בנות האדם כי טבת הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו ׃ 3. ויאמר יהוה לא ־ ידון רוחי באדם לעלם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה ׃ 4. הנפלים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי ־ כן אשר יבאו בני האלהים אל ־ בנות האדם וילדו להם המה הגברים אשר מעולם אנשי השם ׃ פ 5. וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל ־ יצר מחשבת לבו רק רע כל ־ היום ׃ 6. וינחם יהוה כי ־ עשה את ־ האדם בארץ ויתעצב אל ־ לבו ׃ 7. ויאמר יהוה אמחה את ־ האדם אשר ־ בראתי מעל פני האדמה מאדם עד ־ בהמה עד ־ רמש ועד ־ עוף השמים כי נחמתי כי עשיתם ׃ 8. ונח מצא חן בעיני יהוה ׃ פ 9. אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים היה בדרתיו את ־ האלהים התהלך ־ נח ׃ 10. ויולד נח שלשה בנים את ־ שם את ־ חם ואת ־ יפת ׃ 11. ותשחת הארץ לפני האלהים ותמלא הארץ חמס ׃ 12. וירא אלהים את ־ הארץ והנה נשחתה כי ־ השחית כל ־ בשר את ־ דרכו על ־ הארץ ׃ ס 13. ויאמר אלהים לנח קץ כל ־ בשר בא לפני כי ־ מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את ־ הארץ ׃ 14. עשה לך תבת עצי ־ גפר קנים תעשה את ־ התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר ׃ 15. וזה אשר תעשה אתה שלש מאות אמה ארך התבה חמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה ׃ 16. צהר ׀ תעשה לתבה ואל ־ אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלשים תעשה ׃ 17. ואני הנני מביא את ־ המבול מים על ־ הארץ לשחת כל ־ בשר אשר ־ בו רוח חיים מתחת השמים כל אשר ־ בארץ יגוע ׃ 18. והקמתי את ־ בריתי אתך ובאת אל ־ התבה אתה ובניך ואשתך ונשי ־ בניך אתך ׃ 19. ומכל ־ החי מכל ־ בשר שנים מכל תביא אל ־ התבה להחית אתך זכר ונקבה יהיו ׃ 20. מהעוף למינהו ומן ־ הבהמה למינה מכל רמש האדמה למינהו שנים מכל יבאו אליך להחיות ׃ 21. ואתה קח ־ לך מכל ־ מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ול/הם לאכלה ׃ 22. ויעש נח ככל אשר צוה אתו אלהים כן עשה ׃ ס Chapter 71. ויאמר יהוה לנח בא ־ אתה וכל ־ ביתך אל ־ התבה כי ־ אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה ׃2. מכל ׀ הבהמה הטהורה תקח ־ לך שבעה שבעה איש ואשתו ומן ־ הבהמה אשר לא טהרה הוא שנים איש ואשתו ׃ 3. גם מעוף השמים שבעה שבעה זכר ונקבה לחיות זרע על ־ פני כל ־ הארץ ׃ 4. כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על ־ הארץ ארבעים יום וארבעים לילה ומחיתי את ־ כל ־ היקום אשר עשיתי מעל פני האדמה ׃ 5. ויעש נח ככל אשר ־ צוהו יהוה ׃ 6. ונח בן ־ שש מאות שנה והמבול היה מים על ־ הארץ ׃ 7. ויבא נח ובניו ואשתו ונשי ־ בניו אתו אל ־ התבה מפני מי המבול ׃ 8. מן ־ הבהמה הטהורה ומן ־ הבהמה אשר איננה טהרה ומן ־ העוף וכל אשר ־ רמש על ־ האדמה ׃ 9. שנים שנים באו אל ־ נח אל ־ התבה זכר ונקבה כאשר צוה אלהים את ־ נח ׃ 10. ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על ־ הארץ ׃ 11. בשנת שש ־ מאות שנה לחיי ־ נח בחדש השני בשבעה ־ עשר יום לחדש ביום הזה נבקעו כל ־ מעינת תהום רבה וארבת השמים נפתחו ׃ 12. ויהי הגשם על ־ הארץ ארבעים יום וארבעים לילה ׃ 13. בעצם היום הזה בא נח ושם ־ וחם ויפת בני ־ נח ואשת נח ושלשת נשי ־ בניו אתם אל ־ התבה ׃ 14. המה וכל ־ החיה למינה וכל ־ הבהמה למינה וכל ־ הרמש הרמש על ־ הארץ למינהו וכל ־ העוף למינהו כל צפור כל ־ כנף ׃ 15. ויבאו אל ־ נח אל ־ התבה שנים שנים מכל ־ הבשר אשר ־ בו רוח חיים ׃ 16. והבאים זכר ונקבה מכל ־ בשר באו כאשר צוה אתו אלהים ויסגר יהוה בעדו ׃ 17. ויהי המבול ארבעים יום על ־ הארץ וירבו המים וישאו את ־ התבה ותרם מעל הארץ ׃ 18. ויגברו המים וירבו מאד על ־ הארץ ותלך התבה על ־ פני המים ׃ 19. והמים גברו מאד מאד על ־ הארץ ויכסו כל ־ ההרים הגבהים אשר ־ תחת כל ־ השמים ׃ 20. חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים ויכסו ההרים ׃ 21. ויגוע כל ־ בשר ׀ הרמש על ־ הארץ בעוף ובבהמה ובחיה ובכל ־ השרץ השרץ על ־ הארץ וכל האדם ׃ 22. כל אשר נשמת ־ רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו ׃ 23. וימח את ־ כל ־ היקום ׀ אשר ׀ על ־ פני האדמה מאדם עד ־ בהמה עד ־ רמש ועד ־ עוף השמים וימחו מן ־ הארץ וישאר אך ־ נח ואשר אתו בתבה ׃ 24. ויגברו המים על ־ הארץ חמשים ומאת יום ׃ Chapter 81. ויזכר אלהים את ־ נח ואת כל ־ החיה ואת ־ כל ־ הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על ־ הארץ וישכו המים ׃2. ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מן ־ השמים ׃ 3. וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים מקצה חמשים ומאת יום ׃ 4. ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה ־ עשר יום לחדש על הרי אררט ׃ 5. והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים ׃ 6. ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את ־ חלון התבה אשר עשה ׃ 7. וישלח את ־ הערב ויצא יצוא ושוב עד ־ יבשת המים מעל הארץ ׃ 8. וישלח את ־ היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה ׃ 9. ולא ־ מצאה היונה מנוח לכף ־ רגלה ותשב אליו אל ־ התבה כי ־ מים על ־ פני כל ־ הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל ־ התבה ׃ 10. ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את ־ היונה מן ־ התבה ׃ 11. ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה ־ זית טרף בפיה וידע נח כי ־ קלו המים מעל הארץ ׃ 12. וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את ־ היונה ולא ־ יספה שוב ־ אליו עוד ׃ 13. ויהי באחת ושש ־ מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את ־ מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה ׃ 14. ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ ׃ ס 15. וידבר אלהים אל ־ נח לאמר ׃ 16. צא מן ־ התבה אתה ואשתך ובניך ונשי ־ בניך אתך ׃ 17. כל ־ החיה אשר ־ אתך מכל ־ בשר בעוף ובבהמה ובכל ־ הרמש הרמש על ־ הארץ הוצא אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על ־ הארץ ׃ 18. ויצא ־ נח ובניו ואשתו ונשי ־ בניו אתו ׃ 19. כל ־ החיה כל ־ הרמש וכל ־ העוף כל רומש על ־ הארץ למשפחתיהם יצאו מן ־ התבה ׃ 20. ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל ׀ הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהר ויעל עלת במזבח ׃ 21. וירח יהוה את ־ ריח הניחח ויאמר יהוה אל ־ לבו לא ־ אסף לקלל עוד את ־ האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא ־ אסף עוד להכות את ־ כל ־ חי כאשר עשיתי ׃ 22. עד כל ־ ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו ׃ Chapter 91. ויברך אלהים את ־ נח ואת ־ בניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את ־ הארץ ׃2. ומוראכם וחתכם יהיה על כל ־ חית הארץ ועל כל ־ עוף השמים בכל אשר תרמש האדמה ובכל ־ דגי הים בידכם נתנו ׃ 3. כל ־ רמש אשר הוא ־ חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את ־ כל ׃ 4. אך ־ בשר בנפשו דמו לא תאכלו ׃ 5. ואך את ־ דמכם לנפשתיכם אדרש מיד כל ־ חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו אדרש את ־ נפש האדם ׃ 6. שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את ־ האדם ׃ 7. ואתם פרו ורבו שרצו בארץ ורבו ־ בה ׃ ס 8. ויאמר אלהים אל ־ נח ואל ־ בניו אתו לאמר ׃ 9. ואני הנני מקים את ־ בריתי אתכם ואת ־ זרעכם אחריכם ׃ 10. ואת כל ־ נפש החיה אשר אתכם בעוף בבהמה ובכל ־ חית הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל חית הארץ ׃ 11. והקמתי את ־ בריתי אתכם ולא ־ יכרת כל ־ בשר עוד ממי המבול ולא ־ יהיה עוד מבול לשחת הארץ ׃ 12. ויאמר אלהים זאת אות ־ הברית אשר ־ אני נתן ביני וביניכם ובין כל ־ נפש חיה אשר אתכם לדרת עולם ׃ 13. את ־ קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ ׃ 14. והיה בענני ענן על ־ הארץ ונראתה הקשת בענן ׃ 15. וזכרתי את ־ בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל ־ נפש חיה בכל ־ בשר ולא ־ יהיה עוד המים למבול לשחת כל ־ בשר ׃ 16. והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכר ברית עולם בין אלהים ובין כל ־ נפש חיה בכל ־ בשר אשר על ־ הארץ ׃ 17. ויאמר אלהים אל ־ נח זאת אות ־ הברית אשר הקמתי ביני ובין כל ־ בשר אשר על ־ הארץ ׃ פ 18. ויהיו בני ־ נח היצאים מן ־ התבה שם וחם ויפת וחם הוא אבי כנען ׃ 19. שלשה אלה בני ־ נח ומאלה נפצה כל ־ הארץ ׃ 20. ויחל נח איש האדמה ויטע כרם ׃ 21. וישת מן ־ היין וישכר ויתגל בתוך אהלה ׃ 22. וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני ־ אחיו בחוץ ׃ 23. ויקח שם ויפת את ־ השמלה וישימו על ־ שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראו ׃ 24. וייקץ נח מיינו וידע את אשר ־ עשה ־ לו בנו הקטן ׃ 25. ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו ׃ 26. ויאמר ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למו ׃ 27. יפת אלהים ליפת וישכן באהלי ־ שם ויהי כנען עבד למו ׃ 28. ויחי ־ נח אחר המבול שלש מאות שנה וחמשים שנה ׃ 29. ויהיו כל ־ ימי ־ נח תשע מאות שנה וחמשים שנה וימת ׃ פ Chapter 101. ואלה תולדת בני ־ נח שם חם ויפת ויולדו להם בנים אחר המבול ׃2. בני יפת גמר ומגוג ומדי ויון ותבל ומשך ותירס ׃ 3. ובני גמר אשכנז וריפת ותגרמה ׃ 4. ובני יון אלישה ותרשיש כתים ודדנים ׃ 5. מאלה נפרדו איי הגוים בארצתם איש ללשנו למשפחתם בגויהם ׃ 6. ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען ׃ 7. ובני כוש סבא וחוילה וסבתה ורעמה וסבתכא ובני רעמה שבא ודדן ׃ 8. וכוש ילד את ־ נמרד הוא החל להיות גבר בארץ ׃ 9. הוא ־ היה גבר ־ ציד לפני יהוה על ־ כן יאמר כנמרד גבור ציד לפני יהוה ׃ 10. ותהי ראשית ממלכתו בבל וארך ואכד וכלנה בארץ שנער ׃ 11. מן ־ הארץ ההוא יצא אשור ויבן את ־ נינוה ואת ־ רחבת עיר ואת ־ כלח ׃ 12. ואת ־ רסן בין נינוה ובין כלח הוא העיר הגדלה ׃ 13. ומצרים ילד את ־ לודים ואת ־ ענמים ואת ־ להבים ואת ־ נפתחים ׃ 14. ואת ־ פתרסים ואת ־ כסלחים אשר יצאו משם פלשתים ואת ־ כפתרים ׃ ס 15. וכנען ילד את ־ צידן בכרו ואת ־ חת ׃ 16. ואת ־ היבוסי ואת ־ האמרי ואת הגרגשי ׃ 17. ואת ־ החוי ואת ־ הערקי ואת ־ הסיני ׃ 18. ואת ־ הארודי ואת ־ הצמרי ואת ־ החמתי ואחר נפצו משפחות הכנעני ׃ 19. ויהי גבול הכנעני מצידן באכה גררה עד ־ עזה באכה סדמה ועמרה ואדמה וצבים עד ־ לשע ׃ 20. אלה בני ־ חם למשפחתם ללשנתם בארצתם בגויהם ׃ ס 21. ולשם ילד גם ־ הוא אבי כל ־ בני ־ עבר אחי יפת הגדול ׃ 22. בני שם עילם ואשור וארפכשד ולוד וארם ׃ 23. ובני ארם עוץ וחול וגתר ומש ׃ 24. וארפכשד ילד את ־ שלח ושלח ילד את ־ עבר ׃ 25. ולעבר ילד שני בנים שם האחד פלג כי בימיו נפלגה הארץ ושם אחיו יקטן ׃ 26. ויקטן ילד את ־ אלמודד ואת ־ שלף ואת ־ חצרמות ואת ־ ירח ׃ 27. ואת ־ הדורם ואת ־ אוזל ואת ־ דקלה ׃ 28. ואת ־ עובל ואת ־ אבימאל ואת ־ שבא ׃ 29. ואת ־ אופר ואת ־ חוילה ואת ־ יובב כל ־ אלה בני יקטן ׃ 30. ויהי מושבם ממשא באכה ספרה הר הקדם ׃ 31. אלה בני ־ שם למשפחתם ללשנתם בארצתם לגויהם ׃ 32. אלה משפחת בני ־ נח לתולדתם בגויהם ומאלה נפרדו הגוים בארץ אחר המבול ׃ פ Chapter 111. ויהי כל ־ הארץ שפה אחת ודברים אחדים ׃2. ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם ׃ 3. ויאמרו איש אל ־ רעהו הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשרפה ותהי להם הלבנה לאבן והחמר היה להם לחמר ׃ 4. ויאמרו הבה ׀ נבנה ־ לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה ־ לנו שם פן ־ נפוץ על ־ פני כל ־ הארץ ׃ 5. וירד יהוה לראת את ־ העיר ואת ־ המגדל אשר בנו בני האדם ׃ 6. ויאמר יהוה הן עם אחד ושפה אחת לכלם וזה החלם לעשות ועתה לא ־ יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות ׃ 7. הבה נרדה ונבלה שם שפתם אשר לא ישמעו איש שפת רעהו ׃ 8. ויפץ יהוה אתם משם על ־ פני כל ־ הארץ ויחדלו לבנת העיר ׃ 9. על ־ כן קרא שמה בבל כי ־ שם בלל יהוה שפת כל ־ הארץ ומשם הפיצם יהוה על ־ פני כל ־ הארץ ׃ פ 10. אלה תולדת שם שם בן ־ מאת שנה ויולד את ־ ארפכשד שנתים אחר המבול ׃ 11. ויחי ־ שם אחרי הולידו את ־ ארפכשד חמש מאות שנה ויולד בנים ובנות ׃ ס 12. וארפכשד חי חמש ושלשים שנה ויולד את ־ שלח ׃ 13. ויחי ארפכשד אחרי הולידו את ־ שלח שלש שנים וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות ׃ ס 14. ושלח חי שלשים שנה ויולד את ־ עבר ׃ 15. ויחי ־ שלח אחרי הולידו את ־ עבר שלש שנים וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות ׃ ס 16. ויחי ־ עבר ארבע ושלשים שנה ויולד את ־ פלג ׃ 17. ויחי ־ עבר אחרי הולידו את ־ פלג שלשים שנה וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות ׃ ס 18. ויחי ־ פלג שלשים שנה ויולד את ־ רעו ׃ 19. ויחי ־ פלג אחרי הולידו את ־ רעו תשע שנים ומאתים שנה ויולד בנים ובנות ׃ ס 20. ויחי רעו שתים ושלשים שנה ויולד את ־ שרוג ׃ 21. ויחי רעו אחרי הולידו את ־ שרוג שבע שנים ומאתים שנה ויולד בנים ובנות ׃ ס 22. ויחי שרוג שלשים שנה ויולד את ־ נחור ׃ 23. ויחי שרוג אחרי הולידו את ־ נחור מאתים שנה ויולד בנים ובנות ׃ ס 24. ויחי נחור תשע ועשרים שנה ויולד את ־ תרח ׃ 25. ויחי נחור אחרי הולידו את ־ תרח תשע ־ עשרה שנה ומאת שנה ויולד בנים ובנות ׃ ס 26. ויחי ־ תרח שבעים שנה ויולד את ־ אברם את ־ נחור ואת ־ הרן ׃ 27. ואלה תולדת תרח תרח הוליד את ־ אברם את ־ נחור ואת ־ הרן והרן הוליד את ־ לוט ׃ 28. וימת הרן על ־ פני תרח אביו בארץ מולדתו באור כשדים ׃ 29. ויקח אברם ונחור להם נשים שם אשת ־ אברם שרי ושם אשת ־ נחור מלכה בת ־ הרן אבי ־ מלכה ואבי יסכה ׃ 30. ותהי שרי עקרה אין לה ולד ׃ 31. ויקח תרח את ־ אברם בנו ואת ־ לוט בן ־ הרן בן ־ בנו ואת שרי כלתו אשת אברם בנו ויצאו אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבאו עד ־ חרן וישבו שם ׃ 32. ויהיו ימי ־ תרח חמש שנים ומאתים שנה וימת תרח בחרן ׃ ס Chapter 121. ויאמר יהוה אל ־ אברם לך ־ לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל ־ הארץ אשר אראך ׃2. ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה ׃ 3. ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה ׃ 4. וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט ואברם בן ־ חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן ׃ 5. ויקח אברם את ־ שרי אשתו ואת ־ לוט בן ־ אחיו ואת ־ כל ־ רכושם אשר רכשו ואת ־ הנפש אשר ־ עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען ׃ 6. ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ ׃ 7. וירא יהוה אל ־ אברם ויאמר לזרעך אתן את ־ הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו ׃ 8. ויעתק משם ההרה מקדם לבית ־ אל ויט אהלה בית ־ אל מים והעי מקדם ויבן ־ שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה ׃ 9. ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה ׃ פ 10. ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי ־ כבד הרעב בארץ ׃ 11. ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל ־ שרי אשתו הנה ־ נא ידעתי כי אשה יפת ־ מראה את ׃ 12. והיה כי ־ יראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיו ׃ 13. אמרי ־ נא אחתי את למען ייטב ־ לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך ׃ 14. ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את ־ האשה כי ־ יפה הוא מאד ׃ 15. ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל ־ פרעה ותקח האשה בית פרעה ׃ 16. ולאברם היטיב בעבורה ויהי ־ לו צאן ־ ובקר וחמרים ועבדים ושפחת ואתנת וגמלים ׃ 17. וינגע יהוה ׀ את ־ פרעה נגעים גדלים ואת ־ ביתו על ־ דבר שרי אשת אברם ׃ 18. ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה ־ זאת עשית לי למה לא ־ הגדת לי כי אשתך הוא ׃ 19. למה אמרת אחתי הוא ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתך קח ולך ׃ 20. ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אתו ואת ־ אשתו ואת ־ כל ־ אשר ־ לו ׃ Chapter 131. ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל ־ אשר ־ לו ולוט עמו הנגבה ׃2. ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב ׃ 3. וילך למסעיו מנגב ועד ־ בית ־ אל עד ־ המקום אשר ־ היה שם אהלה בתחלה בין בית ־ אל ובין העי ׃ 4. אל ־ מקום המזבח אשר ־ עשה שם בראשנה ויקרא שם אברם בשם יהוה ׃ 5. וגם ־ ללוט ההלך את ־ אברם היה צאן ־ ובקר ואהלים ׃ 6. ולא ־ נשא אתם הארץ לשבת יחדו כי ־ היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדו ׃ 7. ויהי ־ ריב בין רעי מקנה ־ אברם ובין רעי מקנה ־ לוט והכנעני והפרזי אז ישב בארץ ׃ 8. ויאמר אברם אל ־ לוט אל ־ נא תהי מריבה ביני וביניך ובין רעי ובין רעיך כי ־ אנשים אחים אנחנו ׃ 9. הלא כל ־ הארץ לפניך הפרד נא מעלי אם ־ השמאל ואימנה ואם ־ הימין ואשמאילה ׃ 10. וישא ־ לוט את ־ עיניו וירא את ־ כל ־ ככר הירדן כי כלה משקה לפני ׀ שחת יהוה את ־ סדם ואת ־ עמרה כגן ־ יהוה כארץ מצרים באכה צער ׃ 11. ויבחר ־ לו לוט את כל ־ ככר הירדן ויסע לוט מקדם ויפרדו איש מעל אחיו ׃ 12. אברם ישב בארץ ־ כנען ולוט ישב בערי הככר ויאהל עד ־ סדם ׃ 13. ואנשי סדם רעים וחטאים ליהוה מאד ׃ 14. ויהוה אמר אל ־ אברם אחרי הפרד ־ לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן ־ המקום אשר ־ אתה שם צפנה ונגבה וקדמה וימה ׃ 15. כי את ־ כל ־ הארץ אשר ־ אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד ־ עולם ׃ 16. ושמתי את ־ זרעך כעפר הארץ אשר ׀ אם ־ יוכל איש למנות את ־ עפר הארץ גם ־ זרעך ימנה ׃ 17. קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה ׃ 18. ויאהל אברם ויבא וישב באלני ממרא אשר בחברון ויבן ־ שם מזבח ליהוה ׃ פ Chapter 141. ויהי בימי אמרפל מלך ־ שנער אריוך מלך אלסר כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים ׃2. עשו מלחמה את ־ ברע מלך סדם ואת ־ ברשע מלך עמרה שנאב ׀ מלך אדמה ושמאבר מלך צביים ומלך בלע היא ־ צער ׃ 3. כל ־ אלה חברו אל ־ עמק השדים הוא ים המלח ׃ 4. שתים עשרה שנה עבדו את ־ כדרלעמר ושלש ־ עשרה שנה מרדו ׃ 5. ובארבע עשרה שנה בא כדרלעמר והמלכים אשר אתו ויכו את ־ רפאים בעשתרת קרנים ואת ־ הזוזים בהם ואת האימים בשוה קריתים ׃ 6. ואת ־ החרי בהררם שעיר עד איל פארן אשר על ־ המדבר ׃ 7. וישבו ויבאו אל ־ עין משפט הוא קדש ויכו את ־ כל ־ שדה העמלקי וגם את ־ האמרי הישב בחצצן תמר ׃ 8. ויצא מלך ־ סדם ומלך עמרה ומלך אדמה ומלך צביים ומלך בלע הוא ־ צער ויערכו אתם מלחמה בעמק השדים ׃ 9. את כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים ואמרפל מלך שנער ואריוך מלך אלסר ארבעה מלכים את ־ החמשה ׃ 10. ועמק השדים בארת בארת חמר וינסו מלך ־ סדם ועמרה ויפלו ־ שמה והנשארים הרה נסו ׃ 11. ויקחו את ־ כל ־ רכש סדם ועמרה ואת ־ כל ־ אכלם וילכו ׃ 12. ויקחו את ־ לוט ואת ־ רכשו בן ־ אחי אברם וילכו והוא ישב בסדם ׃ 13. ויבא הפליט ויגד לאברם העברי והוא שכן באלני ממרא האמרי אחי אשכל ואחי ענר והם בעלי ברית ־ אברם ׃ 14. וישמע אברם כי נשבה אחיו וירק את ־ חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות וירדף עד ־ דן ׃ 15. ויחלק עליהם ׀ לילה הוא ועבדיו ויכם וירדפם עד ־ חובה אשר משמאל לדמשק ׃ 16. וישב את כל ־ הרכש וגם את ־ לוט אחיו ורכשו השיב וגם את ־ הנשים ואת ־ העם ׃ 17. ויצא מלך ־ סדם לקראתו אחרי שובו מהכות את ־ כדר ־ לעמר ואת ־ המלכים אשר אתו אל ־ עמק שוה הוא עמק המלך ׃ 18. ומלכי ־ צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון ׃ 19. ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ ׃ 20. וברוך אל עליון אשר ־ מגן צריך בידך ויתן ־ לו מעשר מכל ׃ 21. ויאמר מלך ־ סדם אל ־ אברם תן ־ לי הנפש והרכש קח ־ לך ׃ 22. ויאמר אברם אל ־ מלך סדם הרימתי ידי אל ־ יהוה אל עליון קנה שמים וארץ ׃ 23. אם ־ מחוט ועד שרוך ־ נעל ואם ־ אקח מכל ־ אשר ־ לך ולא תאמר אני העשרתי את ־ אברם ׃ 24. בלעדי רק אשר אכלו הנערים וחלק האנשים אשר הלכו אתי ענר אשכל וממרא הם יקחו חלקם ׃ ס Chapter 151. אחר ׀ הדברים האלה היה דבר ־ יהוה אל ־ אברם במחזה לאמר אל ־ תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד ׃2. ויאמר אברם אדני יהוה מה ־ תתן ־ לי ואנכי הולך ערירי ובן ־ משק ביתי הוא דמשק אליעזר ׃ 3. ויאמר אברם הן לי לא נתתה זרע והנה בן ־ ביתי יורש אתי ׃ 4. והנה דבר ־ יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי ־ אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך ׃ 5. ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט ־ נא השמימה וספר הכוכבים אם ־ תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך ׃ 6. והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה ׃ 7. ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את ־ הארץ הזאת לרשתה ׃ 8. ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה ׃ 9. ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל ׃ 10. ויקח ־ לו את ־ כל ־ אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש ־ בתרו לקראת רעהו ואת ־ הצפר לא בתר ׃ 11. וירד העיט על ־ הפגרים וישב אתם אברם ׃ 12. ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על ־ אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו ׃ 13. ויאמר לאברם ידע תדע כי ־ גר ׀ יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה ׃ 14. וגם את ־ הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי ־ כן יצאו ברכש גדול ׃ 15. ואתה תבוא אל ־ אבתיך בשלום תקבר בשיבה טובה ׃ 16. ודור רביעי ישובו הנה כי לא ־ שלם עוֺן האמרי עד ־ הנה ׃ 17. ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה ׃ 18. ביום ההוא כרת יהוה את ־ אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את ־ הארץ הזאת מנהר מצרים עד ־ הנהר הגדל נהר ־ פרת ׃ 19. את ־ הקיני ואת ־ הקנזי ואת הקדמני ׃ 20. ואת ־ החתי ואת ־ הפרזי ואת ־ הרפאים ׃ 21. ואת ־ האמרי ואת ־ הכנעני ואת ־ הגרגשי ואת ־ היבוסי ׃ ס Chapter 161. ושרי אשת אברם לא ילדה לו ול/ה שפחה מצרית ושמה הגר ׃2. ותאמר שרי אל ־ אברם הנה ־ נא עצרני יהוה מלדת בא ־ נא אל ־ שפחתי אולי אבנה ממנה וישמע אברם לקול שרי ׃ 3. ותקח שרי אשת ־ אברם את ־ הגר המצרית שפחתה מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען ותתן אתה לאברם אישה לו לאשה ׃ 4. ויבא אל ־ הגר ותהר ותרא כי הרתה ותקל גברתה בעיניה ׃ 5. ותאמר שרי אל ־ אברם חמסי עליך אנכי נתתי שפחתי בחיקך ותרא כי הרתה ואקל בעיניה ישפט יהוה ביני וביניך ׃ 6. ויאמר אברם אל ־ שרי הנה שפחתך בידך עשי ־ לה הטוב בעיניך ותענה שרי ותברח מפניה ׃ 7. וימצאה מלאך יהוה על ־ עין המים במדבר על ־ העין בדרך שור ׃ 8. ויאמר הגר שפחת שרי אי ־ מזה באת ואנה תלכי ותאמר מפני שרי גברתי אנכי ברחת ׃ 9. ויאמר לה מלאך יהוה שובי אל ־ גברתך והתעני תחת ידיה ׃ 10. ויאמר לה מלאך יהוה הרבה ארבה את ־ זרעך ולא יספר מרב ׃ 11. ויאמר לה מלאך יהוה הנך הרה וילדת בן וקראת שמו ישמעאל כי ־ שמע יהוה אל ־ עניך ׃ 12. והוא יהיה פרא אדם ידו בכל ויד כל בו ועל ־ פני כל ־ אחיו ישכן ׃ 13. ותקרא שם ־ יהוה הדבר אליה אתה אל ראי כי אמרה הגם הלם ראיתי אחרי ראי ׃ 14. על ־ כן קרא לבאר באר לחי ראי הנה בין ־ קדש ובין ברד ׃ 15. ותלד הגר לאברם בן ויקרא אברם שם ־ בנו אשר ־ ילדה הגר ישמעאל ׃ 16. ואברם בן ־ שמנים שנה ושש שנים בלדת ־ הגר את ־ ישמעאל לאברם ׃ ס Chapter 171. ויהי אברם בן ־ תשעים שנה ותשע שנים וירא יהוה אל ־ אברם ויאמר אליו אני ־ אל שדי התהלך לפני והיה תמים ׃2. ואתנה בריתי ביני ובינך וארבה אותך במאד מאד ׃ 3. ויפל אברם על ־ פניו וידבר אתו אלהים לאמר ׃ 4. אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים ׃ 5. ולא ־ יקרא עוד את ־ שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב ־ המון גוים נתתיך ׃ 6. והפרתי אתך במאד מאד ונתתיך לגוים ומלכים ממך יצאו ׃ 7. והקמתי את ־ בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדרתם לברית עולם להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך ׃ 8. ונתתי לך ולזרעך אחריך את ׀ ארץ מגריך את כל ־ ארץ כנען לאחזת עולם והייתי להם לאלהים ׃ 9. ויאמר אלהים אל ־ אברהם ואתה את ־ בריתי תשמר אתה וזרעך אחריך לדרתם ׃ 10. זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל ־ זכר ׃ 11. ונמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכם ׃ 12. ובן ־ שמנת ימים ימול לכם כל ־ זכר לדרתיכם יליד בית ומקנת ־ כסף מכל בן ־ נכר אשר לא מזרעך הוא ׃ 13. המול ׀ ימול יליד ביתך ומקנת כספך והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם ׃ 14. וערל ׀ זכר אשר לא ־ ימול את ־ בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה את ־ בריתי הפר ׃ ס 15. ויאמר אלהים אל ־ אברהם שרי אשתך לא ־ תקרא את ־ שמה שרי כי שרה שמה ׃ 16. וברכתי אתה וגם נתתי ממנה לך בן וברכתיה והיתה לגוים מלכי עמים ממנה יהיו ׃ 17. ויפל אברהם על ־ פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה ־ שנה יולד ואם ־ שרה הבת ־ תשעים שנה תלד ׃ 18. ויאמר אברהם אל ־ האלהים לו ישמעאל יחיה לפניך ׃ 19. ויאמר אלהים אבל שרה אשתך ילדת לך בן וקראת את ־ שמו יצחק והקמתי את ־ בריתי אתו לברית עולם לזרעו אחריו ׃ 20. ולישמעאל שמעתיך הנה ׀ ברכתי אתו והפריתי אתו והרביתי אתו במאד מאד שנים ־ עשר נשיאם יוליד ונתתיו לגוי גדול ׃ 21. ואת ־ בריתי אקים את ־ יצחק אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת ׃ 22. ויכל לדבר אתו ויעל אלהים מעל אברהם ׃ 23. ויקח אברהם את ־ ישמעאל בנו ואת כל ־ ילידי ביתו ואת כל ־ מקנת כספו כל ־ זכר באנשי בית אברהם וימל את ־ בשר ערלתם בעצם היום הזה כאשר דבר אתו אלהים ׃ 24. ואברהם בן ־ תשעים ותשע שנה בהמלו בשר ערלתו ׃ 25. וישמעאל בנו בן ־ שלש עשרה שנה בהמלו את בשר ערלתו ׃ 26. בעצם היום הזה נמול אברהם וישמעאל בנו ׃ 27. וכל ־ אנשי ביתו יליד בית ומקנת ־ כסף מאת בן ־ נכר נמלו אתו ׃ פ Chapter 181. וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח ־ האהל כחם היום ׃2. וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה ׃ 3. ויאמר אדני אם ־ נא מצאתי חן בעיניך אל ־ נא תעבר מעל עבדך ׃ 4. יקח ־ נא מעט ־ מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ ׃ 5. ואקחה פת ־ לחם וסעדו לבכם אחר תעברו כי ־ על ־ כן עברתם על ־ עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת ׃ 6. וימהר אברהם האהלה אל ־ שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות ׃ 7. ואל ־ הבקר רץ אברהם ויקח בן ־ בקר רך וטוב ויתן אל ־ הנער וימהר לעשות אתו ׃ 8. ויקח חמאה וחלב ובן ־ הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא ־ עמד עליהם תחת העץ ויאכלו ׃ 9. ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל ׃ 10. ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה ־ בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו ׃ 11. ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים ׃ 12. ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה ־ לי עדנה ואדני זקן ׃ 13. ויאמר יהוה אל ־ אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי ׃ 14. היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן ׃ 15. ותכחש שרה ׀ לאמר לא צחקתי כי ׀ יראה ויאמר ׀ לא כי צחקת ׃ 16. ויקמו משם האנשים וישקפו על ־ פני סדם ואברהם הלך עמם לשלחם ׃ 17. ויהוה אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה ׃ 18. ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ ׃ 19. כי ידעתיו למען אשר יצוה את ־ בניו ואת ־ ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט למען הביא יהוה על ־ אברהם את אשר ־ דבר עליו ׃ 20. ויאמר יהוה זעקת סדם ועמרה כי ־ רבה וחטאתם כי כבדה מאד ׃ 21. ארדה ־ נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו ׀ כלה ואם ־ לא אדעה ׃ 22. ויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם עודנו עמד לפני יהוה ׃ 23. ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם ־ רשע ׃ 24. אולי יש חמשים צדיקם בתוך העיר האף תספה ולא ־ תשא למקום למען חמשים הצדיקם אשר בקרבה ׃ 25. חללה לך מעשת ׀ כדבר הזה להמית צדיק עם ־ רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך השפט כל ־ הארץ לא יעשה משפט ׃ 26. ויאמר יהוה אם ־ אמצא בסדם חמשים צדיקם בתוך העיר ונשאתי לכל ־ המקום בעבורם ׃ 27. ויען אברהם ויאמר הנה ־ נא הואלתי לדבר אל ־ אדני ואנכי עפר ואפר ׃ 28. אולי יחסרון חמשים הצדיקם חמשה התשחית בחמשה את ־ כל ־ העיר ויאמר לא אשחית אם ־ אמצא שם ארבעים וחמשה ׃ 29. ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אעשה בעבור הארבעים ׃ 30. ויאמר אל ־ נא יחר לאדני ואדברה אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אעשה אם ־ אמצא שם שלשים ׃ 31. ויאמר הנה ־ נא הואלתי לדבר אל ־ אדני אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור העשרים ׃ 32. ויאמר אל ־ נא יחר לאדני ואדברה אך ־ הפעם אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה ׃ 33. וילך יהוה כאשר כלה לדבר אל ־ אברהם ואברהם שב למקמו ׃ Chapter 191. ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשער ־ סדם וירא ־ לוט ויקם לקראתם וישתחו אפים ארצה ׃2. ויאמר הנה נא ־ אדני סורו נא אל ־ בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם ויאמרו לא כי ברחוב נלין ׃ 3. ויפצר ־ בם מאד ויסרו אליו ויבאו אל ־ ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו ׃ 4. טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדם נסבו על ־ הבית מנער ועד ־ זקן כל ־ העם מקצה ׃ 5. ויקראו אל ־ לוט ויאמרו לו איה האנשים אשר ־ באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדעה אתם ׃ 6. ויצא אלהם לוט הפתחה והדלת סגר אחריו ׃ 7. ויאמר אל ־ נא אחי תרעו ׃ 8. הנה ־ נא לי שתי בנות אשר לא ־ ידעו איש אוציאה ־ נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם רק לאנשים האל אל ־ תעשו דבר כי ־ על ־ כן באו בצל קרתי ׃ 9. ויאמרו ׀ גש ־ הלאה ויאמרו האחד בא ־ לגור וישפט שפוט עתה נרע לך מהם ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת ׃ 10. וישלחו האנשים את ־ ידם ויביאו את ־ לוט אליהם הביתה ואת ־ הדלת סגרו ׃ 11. ואת ־ האנשים אשר ־ פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד ־ גדול וילאו למצא הפתח ׃ 12. ויאמרו האנשים אל ־ לוט עד מי ־ לך פה חתן ובניך ובנתיך וכל אשר ־ לך בעיר הוצא מן ־ המקום ׃ 13. כי ־ משחתים אנחנו את ־ המקום הזה כי ־ גדלה צעקתם את ־ פני יהוה וישלחנו יהוה לשחתה ׃ 14. ויצא לוט וידבר ׀ אל ־ חתניו ׀ לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן ־ המקום הזה כי ־ משחית יהוה את ־ העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו ׃ 15. וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את ־ אשתך ואת ־ שתי בנתיך הנמצאת פן ־ תספה בעוֺן העיר ׃ 16. ויתמהמה ׀ ויחזקו האנשים בידו וביד ־ אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו ויצאהו וינחהו מחוץ לעיר ׃ 17. ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על ־ נפשך אל ־ תביט אחריך ואל ־ תעמד בכל ־ הככר ההרה המלט פן ־ תספה ׃ 18. ויאמר לוט אלהם אל ־ נא אדני ׃ 19. הנה ־ נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את ־ נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן ־ תדבקני הרעה ומתי ׃ 20. הנה ־ נא העיר הזאת קרבה לנוס שמה והיא מצער אמלטה נא שמה הלא מצער הוא ותחי נפשי ׃ 21. ויאמר אליו הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את ־ העיר אשר דברת ׃ 22. מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד ־ באך שמה על ־ כן קרא שם ־ העיר צוער ׃ 23. השמש יצא על ־ הארץ ולוט בא צערה ׃ 24. ויהוה המטיר על ־ סדם ועל ־ עמרה גפרית ואש מאת יהוה מן ־ השמים ׃ 25. ויהפך את ־ הערים האל ואת כל ־ הככר ואת כל ־ ישבי הערים וצמח האדמה ׃ 26. ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח ׃ 27. וישכם אברהם בבקר אל ־ המקום אשר ־ עמד שם את ־ פני יהוה ׃ 28. וישקף על ־ פני סדם ועמרה ועל ־ כל ־ פני ארץ הככר וירא והנה עלה קיטר הארץ כקיטר הכבשן ׃ 29. ויהי בשחת אלהים את ־ ערי הככר ויזכר אלהים את ־ אברהם וישלח את ־ לוט מתוך ההפכה בהפך את ־ הערים אשר ־ ישב בהן לוט ׃ 30. ויעל לוט מצוער וישב בהר ושתי בנתיו עמו כי ירא לשבת בצוער וישב במערה הוא ושתי בנתיו ׃ 31. ותאמר הבכירה אל ־ הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל ־ הארץ ׃ 32. לכה נשקה את ־ אבינו יין ונשכבה עמו ונחיה מאבינו זרע ׃ 33. ותשקין את ־ אביהן יין בלילה הוא ותבא הבכירה ותשכב את ־ אביה ולא ־ ידע בשכבה ובקומה ׃ 34. ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל ־ הצעירה הן ־ שכבתי אמש את ־ אבי נשקנו יין גם ־ הלילה ובאי שכבי עמו ונחיה מאבינו זרע ׃ 35. ותשקין גם בלילה ההוא את ־ אביהן יין ותקם הצעירה ותשכב עמו ולא ־ ידע בשכבה ובקמה ׃ 36. ותהרין שתי בנות ־ לוט מאביהן ׃ 37. ותלד הבכירה בן ותקרא שמו מואב הוא אבי ־ מואב עד ־ היום ׃ 38. והצעירה גם ־ הוא ילדה בן ותקרא שמו בן ־ עמי הוא אבי בני ־ עמון עד ־ היום ׃ ס Chapter 201. ויסע משם אברהם ארצה הנגב וישב בין ־ קדש ובין שור ויגר בגרר ׃2. ויאמר אברהם אל ־ שרה אשתו אחתי הוא וישלח אבימלך מלך גרר ויקח את ־ שרה ׃ 3. ויבא אלהים אל ־ אבימלך בחלום הלילה ויאמר לו הנך מת על ־ האשה אשר ־ לקחת והוא בעלת בעל ׃ 4. ואבימלך לא קרב אליה ויאמר אדני הגוי גם ־ צדיק תהרג ׃ 5. הלא הוא אמר ־ לי אחתי הוא והיא ־ גם ־ הוא אמרה אחי הוא בתם ־ לבבי ובנקין כפי עשיתי זאת ׃ 6. ויאמר אליו האלהים בחלם גם אנכי ידעתי כי בתם ־ לבבך עשית זאת ואחשך גם ־ אנכי אותך מחטו ־ לי על ־ כן לא ־ נתתיך לנגע אליה ׃ 7. ועתה השב אשת ־ האיש כי ־ נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה ואם ־ אינך משיב דע כי ־ מות תמות אתה וכל ־ אשר ־ לך ׃ 8. וישכם אבימלך בבקר ויקרא לכל ־ עבדיו וידבר את ־ כל ־ הדברים האלה באזניהם וייראו האנשים מאד ׃ 9. ויקרא אבימלך לאברהם ויאמר לו מה ־ עשית לנו ומה ־ חטאתי לך כי ־ הבאת עלי ועל ־ ממלכתי חטאה גדלה מעשים אשר לא ־ יעשו עשית עמדי ׃ 10. ויאמר אבימלך אל ־ אברהם מה ראית כי עשית את ־ הדבר הזה ׃ 11. ויאמר אברהם כי אמרתי רק אין ־ יראת אלהים במקום הזה והרגוני על ־ דבר אשתי ׃ 12. וגם ־ אמנה אחתי בת ־ אבי הוא אך לא בת ־ אמי ותהי ־ לי לאשה ׃ 13. ויהי כאשר התעו אתי אלהים מבית אבי ואמר לה זה חסדך אשר תעשי עמדי אל כל ־ המקום אשר נבוא שמה אמרי ־ לי אחי הוא ׃ 14. ויקח אבימלך צאן ובקר ועבדים ושפחת ויתן לאברהם וישב לו את שרה אשתו ׃ 15. ויאמר אבימלך הנה ארצי לפניך בטוב בעיניך שב ׃ 16. ולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף לאחיך הנה הוא ־ לך כסות עינים לכל אשר אתך ואת כל ונכחת ׃ 17. ויתפלל אברהם אל ־ האלהים וירפא אלהים את ־ אבימלך ואת ־ אשתו ואמהתיו וילדו ׃ 18. כי ־ עצר עצר יהוה בעד כל ־ רחם לבית אבימלך על ־ דבר שרה אשת אברהם ׃ ס Chapter 211. ויהוה פקד את ־ שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר ׃2. ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר ־ דבר אתו אלהים ׃ 3. ויקרא אברהם את ־ שם ־ בנו הנולד ־ לו אשר ־ ילדה ־ לו שרה יצחק ׃ 4. וימל אברהם את ־ יצחק בנו בן ־ שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים ׃ 5. ואברהם בן ־ מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו ׃ 6. ותאמר שרה צחק עשה לי אלהים כל ־ השמע יצחק ־ לי ׃ 7. ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ־ ילדתי בן לזקניו ׃ 8. ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את ־ יצחק ׃ 9. ותרא שרה את ־ בן ־ הגר המצרית אשר ־ ילדה לאברהם מצחק ׃ 10. ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת ־ בנה כי לא יירש בן ־ האמה הזאת עם ־ בני עם ־ יצחק ׃ 11. וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו ׃ 12. ויאמר אלהים אל ־ אברהם אל ־ ירע בעיניך על ־ הנער ועל ־ אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע ׃ 13. וגם את ־ בן ־ האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא ׃ 14. וישכם אברהם ׀ בבקר ויקח ־ לחם וחמת מים ויתן אל ־ הגר שם על ־ שכמה ואת ־ הילד וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע ׃ 15. ויכלו המים מן ־ החמת ותשלך את ־ הילד תחת אחד השיחם ׃ 16. ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל ־ אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את ־ קלה ותבך ׃ 17. וישמע אלהים את ־ קול הנער ויקרא מלאך אלהים ׀ אל ־ הגר מן ־ השמים ויאמר לה מה ־ לך הגר אל ־ תיראי כי ־ שמע אלהים אל ־ קול הנער באשר הוא ־ שם ׃ 18. קומי שאי את ־ הנער והחזיקי את ־ ידך בו כי ־ לגוי גדול אשימנו ׃ 19. ויפקח אלהים את ־ עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את ־ החמת מים ותשק את ־ הנער ׃ 20. ויהי אלהים את ־ הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת ׃ 21. וישב במדבר פארן ותקח ־ לו אמו אשה מארץ מצרים ׃ פ 22. ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר ־ צבאו אל ־ אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר ־ אתה עשה ׃ 23. ועתה השבעה לי באלהים הנה אם ־ תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר ־ עשיתי עמך תעשה עמדי ועם ־ הארץ אשר ־ גרתה בה ׃ 24. ויאמר אברהם אנכי אשבע ׃ 25. והוכח אברהם את ־ אבימלך על ־ אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך ׃ 26. ויאמר אבימלך לא ידעתי מי עשה את ־ הדבר הזה וגם ־ אתה לא ־ הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי בלתי היום ׃ 27. ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית ׃ 28. ויצב אברהם את ־ שבע כבשת הצאן לבדהן ׃ 29. ויאמר אבימלך אל ־ אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה ׃ 30. ויאמר כי את ־ שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה ־ לי לעדה כי חפרתי את ־ הבאר הזאת ׃ 31. על ־ כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם ׃ 32. ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר ־ צבאו וישבו אל ־ ארץ פלשתים ׃ 33. ויטע אשל בבאר שבע ויקרא ־ שם בשם יהוה אל עולם ׃ 34. ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים ׃ פ Chapter 221. ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את ־ אברהם ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני ׃2. ויאמר קח ־ נא את ־ בנך את ־ יחידך אשר ־ אהבת את ־ יצחק ולך ־ לך אל ־ ארץ המריה והעלהו שם לעלה על אחד ההרים אשר אמר אליך ׃ 3. וישכם אברהם בבקר ויחבש את ־ חמרו ויקח את ־ שני נעריו אתו ואת יצחק בנו ויבקע עצי עלה ויקם וילך אל ־ המקום אשר ־ אמר ־ לו האלהים ׃ 4. ביום השלישי וישא אברהם את ־ עיניו וירא את ־ המקום מרחק ׃ 5. ויאמר אברהם אל ־ נעריו שבו ־ לכם פה עם ־ החמור ואני והנער נלכה עד ־ כה ונשתחוה ונשובה אליכם ׃ 6. ויקח אברהם את ־ עצי העלה וישם על ־ יצחק בנו ויקח בידו את ־ האש ואת ־ המאכלת וילכו שניהם יחדו ׃ 7. ויאמר יצחק אל ־ אברהם אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני ויאמר הנה האש והעצים ואיה השה לעלה ׃ 8. ויאמר אברהם אלהים יראה ־ לו השה לעלה בני וילכו שניהם יחדו ׃ 9. ויבאו אל ־ המקום אשר אמר ־ לו האלהים ויבן שם אברהם את ־ המזבח ויערך את ־ העצים ויעקד את ־ יצחק בנו וישם אתו על ־ המזבח ממעל לעצים ׃ 10. וישלח אברהם את ־ ידו ויקח את ־ המאכלת לשחט את ־ בנו ׃ 11. ויקרא אליו מלאך יהוה מן ־ השמים ויאמר אברהם ׀ אברהם ויאמר הנני ׃ 12. ויאמר אל ־ תשלח ידך אל ־ הנער ואל ־ תעש לו מאומה כי ׀ עתה ידעתי כי ־ ירא אלהים אתה ולא חשכת את ־ בנך את ־ יחידך ממני ׃ 13. וישא אברהם את ־ עיניו וירא והנה ־ איל אחר נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את ־ האיל ויעלהו לעלה תחת בנו ׃ 14. ויקרא אברהם שם ־ המקום ההוא יהוה ׀ יראה אשר יאמר היום בהר יהוה יראה ׃ 15. ויקרא מלאך יהוה אל ־ אברהם שנית מן ־ השמים ׃ 16. ויאמר בי נשבעתי נאם ־ יהוה כי יען אשר עשית את ־ הדבר הזה ולא חשכת את ־ בנך את ־ יחידך ׃ 17. כי ־ ברך אברכך והרבה ארבה את ־ זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על ־ שפת הים וירש זרעך את שער איביו ׃ 18. והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקלי ׃ 19. וישב אברהם אל ־ נעריו ויקמו וילכו יחדו אל ־ באר שבע וישב אברהם בבאר שבע ׃ פ 20. ויהי אחרי הדברים האלה ויגד לאברהם לאמר הנה ילדה מלכה גם ־ הוא בנים לנחור אחיך ׃ 21. את ־ עוץ בכרו ואת ־ בוז אחיו ואת ־ קמואל אבי ארם ׃ 22. ואת ־ כשד ואת ־ חזו ואת ־ פלדש ואת ־ ידלף ואת בתואל ׃ 23. ובתואל ילד את ־ רבקה שמנה אלה ילדה מלכה לנחור אחי אברהם ׃ 24. ופילגשו ושמה ראומה ותלד גם ־ הוא את ־ טבח ואת ־ גחם ואת ־ תחש ואת ־ מעכה ׃ ס Chapter 231. ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה ׃2. ותמת שרה בקרית ארבע הוא חברון בארץ כנען ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה ׃ 3. ויקם אברהם מעל פני מתו וידבר אל ־ בני ־ חת לאמר ׃ 4. גר ־ ותושב אנכי עמכם תנו לי אחזת ־ קבר עמכם ואקברה מתי מלפני ׃ 5. ויענו בני ־ חת את ־ אברהם לאמר לו ׃ 6. שמענו ׀ אדני נשיא אלהים אתה בתוכנו במבחר קברינו קבר את ־ מתך איש ממנו את ־ קברו לא ־ יכלה ממך מקבר מתך ׃ 7. ויקם אברהם וישתחו לעם ־ הארץ לבני ־ חת ׃ 8. וידבר אתם לאמר אם ־ יש את ־ נפשכם לקבר את ־ מתי מלפני שמעוני ופגעו ־ לי בעפרון בן ־ צחר ׃ 9. ויתן ־ לי את ־ מערת המכפלה אשר ־ לו אשר בקצה שדהו בכסף מלא יתננה לי בתוככם לאחזת ־ קבר ׃ 10. ועפרון ישב בתוך בני ־ חת ויען עפרון החתי את ־ אברהם באזני בני ־ חת לכל באי שער ־ עירו לאמר ׃ 11. לא ־ אדני שמעני השדה נתתי לך והמערה אשר ־ בו לך נתתיה לעיני בני ־ עמי נתתיה לך קבר מתך ׃ 12. וישתחו אברהם לפני עם הארץ ׃ 13. וידבר אל ־ עפרון באזני עם ־ הארץ לאמר אך אם ־ אתה לו שמעני נתתי כסף השדה קח ממני ואקברה את ־ מתי שמה ׃ 14. ויען עפרון את ־ אברהם לאמר לו ׃ 15. אדני שמעני ארץ ארבע מאת שקל ־ כסף ביני ובינך מה ־ הוא ואת ־ מתך קבר ׃ 16. וישמע אברהם אל ־ עפרון וישקל אברהם לעפרן את ־ הכסף אשר דבר באזני בני ־ חת ארבע מאות שקל כסף עבר לסחר ׃ 17. ויקם ׀ שדה עפרון אשר במכפלה אשר לפני ממרא השדה והמערה אשר ־ בו וכל ־ העץ אשר בשדה אשר בכל ־ גבלו סביב ׃ 18. לאברהם למקנה לעיני בני ־ חת בכל באי שער ־ עירו ׃ 19. ואחרי ־ כן קבר אברהם את ־ שרה אשתו אל ־ מערת שדה המכפלה על ־ פני ממרא הוא חברון בארץ כנען ׃ 20. ויקם השדה והמערה אשר ־ בו לאברהם לאחזת ־ קבר מאת בני ־ חת ׃ ס Chapter 241. ואברהם זקן בא בימים ויהוה ברך את ־ אברהם בכל ׃2. ויאמר אברהם אל ־ עבדו זקן ביתו המשל בכל ־ אשר ־ לו שים ־ נא ידך תחת ירכי ׃ 3. ואשביעך ביהוה אלהי השמים ואלהי הארץ אשר לא ־ תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו ׃ 4. כי אל ־ ארצי ואל ־ מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק ׃ 5. ויאמר אליו העבד אולי לא ־ תאבה האשה ללכת אחרי אל ־ הארץ הזאת ההשב אשיב את ־ בנך אל ־ הארץ אשר ־ יצאת משם ׃ 6. ויאמר אליו אברהם השמר לך פן ־ תשיב את ־ בני שמה ׃ 7. יהוה ׀ אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דבר ־ לי ואשר נשבע ־ לי לאמר לזרעך אתן את ־ הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם ׃ 8. ואם ־ לא תאבה האשה ללכת אחריך ונקית משבעתי זאת רק את ־ בני לא תשב שמה ׃ 9. וישם העבד את ־ ידו תחת ירך אברהם אדניו וישבע לו על ־ הדבר הזה ׃ 10. ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו וילך וכל ־ טוב אדניו בידו ויקם וילך אל ־ ארם נהרים אל ־ עיר נחור ׃ 11. ויברך הגמלים מחוץ לעיר אל ־ באר המים לעת ערב לעת צאת השאבת ׃ 12. ויאמר ׀ יהוה אלהי אדני אברהם הקרה ־ נא לפני היום ועשה ־ חסד עם אדני אברהם ׃ 13. הנה אנכי נצב על ־ עין המים ובנות אנשי העיר יצאת לשאב מים ׃ 14. והיה הנער אשר אמר אליה הטי ־ נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם ־ גמליך אשקה אתה הכחת לעבדך ליצחק וב/ה אדע כי ־ עשית חסד עם ־ אדני ׃ 15. ויהי ־ הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת אשר ילדה לבתואל בן ־ מלכה אשת נחור אחי אברהם וכדה על ־ שכמה ׃ 16. והנער טבת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה ותרד העינה ותמלא כדה ותעל ׃ 17. וירץ העבד לקראתה ויאמר הגמיאיני נא מעט ־ מים מכדך ׃ 18. ותאמר שתה אדני ותמהר ותרד כדה על ־ ידה ותשקהו ׃ 19. ותכל להשקתו ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם ־ כלו לשתת ׃ 20. ותמהר ותער כדה אל ־ השקת ותרץ עוד אל ־ הבאר לשאב ותשאב לכל ־ גמליו ׃ 21. והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח יהוה דרכו אם ־ לא ׃ 22. ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על ־ ידיה עשרה זהב משקלם ׃ 23. ויאמר בת ־ מי את הגידי נא לי היש בית ־ אביך מקום לנו ללין ׃ 24. ותאמר אליו בת ־ בתואל אנכי בן ־ מלכה אשר ילדה לנחור ׃ 25. ותאמר אליו גם ־ תבן גם ־ מספוא רב עמנו גם ־ מקום ללון ׃ 26. ויקד האיש וישתחו ליהוה ׃ 27. ויאמר ברוך יהוה אלהי אדני אברהם אשר לא ־ עזב חסדו ואמתו מעם אדני אנכי בדרך נחני יהוה בית אחי אדני ׃ 28. ותרץ הנער ותגד לבית אמה כדברים האלה ׃ 29. ולרבקה אח ושמו לבן וירץ לבן אל ־ האיש החוצה אל ־ העין ׃ 30. ויהי ׀ כראת את ־ הנזם ואת ־ הצמדים על ־ ידי אחתו וכשמעו את ־ דברי רבקה אחתו לאמר כה ־ דבר אלי האיש ויבא אל ־ האיש והנה עמד על ־ הגמלים על ־ העין ׃ 31. ויאמר בוא ברוך יהוה למה תעמד בחוץ ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים ׃ 32. ויבא האיש הביתה ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספוא לגמלים ומים לרחץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו ׃ 33. ויישם לפניו לאכל ויאמר לא אכל עד אם ־ דברתי דברי ויאמר דבר ׃ 34. ויאמר עבד אברהם אנכי ׃ 35. ויהוה ברך את ־ אדני מאד ויגדל ויתן ־ לו צאן ובקר וכסף וזהב ועבדם ושפחת וגמלים וחמרים ׃ 36. ותלד שרה אשת אדני בן לאדני אחרי זקנתה ויתן ־ לו את ־ כל ־ אשר ־ לו ׃ 37. וישבעני אדני לאמר לא ־ תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בארצו ׃ 38. אם ־ לא אל ־ בית ־ אבי תלך ואל ־ משפחתי ולקחת אשה לבני ׃ 39. ואמר אל ־ אדני אלי לא ־ תלך האשה אחרי ׃ 40. ויאמר אלי יהוה אשר ־ התהלכתי לפניו ישלח מלאכו אתך והצליח דרכך ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי ׃ 41. אז תנקה מאלתי כי תבוא אל ־ משפחתי ואם ־ לא יתנו לך והיית נקי מאלתי ׃ 42. ואבא היום אל ־ העין ואמר יהוה אלהי אדני אברהם אם ־ ישך ־ נא מצליח דרכי אשר אנכי הלך עליה ׃ 43. הנה אנכי נצב על ־ עין המים והיה העלמה היצאת לשאב ואמרתי אליה השקיני ־ נא מעט ־ מים מכדך ׃ 44. ואמרה אלי גם ־ אתה שתה וגם לגמליך אשאב הוא האשה אשר ־ הכיח יהוה לבן ־ אדני ׃ 45. אני טרם אכלה לדבר אל ־ לבי והנה רבקה יצאת וכדה על ־ שכמה ותרד העינה ותשאב ואמר אליה השקיני נא ׃ 46. ותמהר ותורד כדה מעליה ותאמר שתה וגם ־ גמליך אשקה ואשת וגם הגמלים השקתה ׃ 47. ואשאל אתה ואמר בת ־ מי את ותאמר בת ־ בתואל בן ־ נחור אשר ילדה ־ לו מלכה ואשם הנזם על ־ אפה והצמידים על ־ ידיה ׃ 48. ואקד ואשתחוה ליהוה ואברך את ־ יהוה אלהי אדני אברהם אשר הנחני בדרך אמת לקחת את ־ בת ־ אחי אדני לבנו ׃ 49. ועתה אם ־ ישכם עשים חסד ואמת את ־ אדני הגידו לי ואם ־ לא הגידו לי ואפנה על ־ ימין או על ־ שמאל ׃ 50. ויען לבן ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או ־ טוב ׃ 51. הנה ־ רבקה לפניך קח ולך ותהי אשה לבן ־ אדניך כאשר דבר יהוה ׃ 52. ויהי כאשר שמע עבד אברהם את ־ דבריהם וישתחו ארצה ליהוה ׃ 53. ויוצא העבד כלי ־ כסף וכלי זהב ובגדים ויתן לרבקה ומגדנת נתן לאחיה ולאמה ׃ 54. ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר ־ עמו וילינו ויקומו בבקר ויאמר שלחני לאדני ׃ 55. ויאמר אחיה ואמה תשב הנער אתנו ימים או עשור אחר תלך ׃ 56. ויאמר אלהם אל ־ תאחרו אתי ויהוה הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדני ׃ 57. ויאמרו נקרא לנער ונשאלה את ־ פיה ׃ 58. ויקראו לרבקה ויאמרו אליה התלכי עם ־ האיש הזה ותאמר אלך ׃ 59. וישלחו את ־ רבקה אחתם ואת ־ מנקתה ואת ־ עבד אברהם ואת ־ אנשיו ׃ 60. ויברכו את ־ רבקה ויאמרו לה אחתנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שנאיו ׃ 61. ותקם רבקה ונערתיה ותרכבנה על ־ הגמלים ותלכנה אחרי האיש ויקח העבד את ־ רבקה וילך ׃ 62. ויצחק בא מבוא באר לחי ראי והוא יושב בארץ הנגב ׃ 63. ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה גמלים באים ׃ 64. ותשא רבקה את ־ עיניה ותרא את ־ יצחק ותפל מעל הגמל ׃ 65. ותאמר אל ־ העבד מי ־ האיש הלזה ההלך בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדני ותקח הצעיף ותתכס ׃ 66. ויספר העבד ליצחק את כל ־ הדברים אשר עשה ׃ 67. ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את ־ רבקה ותהי ־ לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו ׃ פ Chapter 251. ויסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה ׃2. ותלד לו את ־ זמרן ואת ־ יקשן ואת ־ מדן ואת ־ מדין ואת ־ ישבק ואת ־ שוח ׃ 3. ויקשן ילד את ־ שבא ואת ־ דדן ובני דדן היו אשורם ולטושים ולאמים ׃ 4. ובני מדין עיפה ועפר וחנך ואבידע ואלדעה כל ־ אלה בני קטורה ׃ 5. ויתן אברהם את ־ כל ־ אשר ־ לו ליצחק ׃ 6. ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנת וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי קדמה אל ־ ארץ קדם ׃ 7. ואלה ימי שני ־ חיי אברהם אשר ־ חי מאת שנה ושבעים שנה וחמש שנים ׃ 8. ויגוע וימת אברהם בשיבה טובה זקן ושבע ויאסף אל ־ עמיו ׃ 9. ויקברו אתו יצחק וישמעאל בניו אל ־ מערת המכפלה אל ־ שדה עפרן בן ־ צחר החתי אשר על ־ פני ממרא ׃ 10. השדה אשר ־ קנה אברהם מאת בני ־ חת שמה קבר אברהם ושרה אשתו ׃ 11. ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את ־ יצחק בנו וישב יצחק עם ־ באר לחי ראי ׃ ס 12. ואלה תלדת ישמעאל בן ־ אברהם אשר ילדה הגר המצרית שפחת שרה לאברהם ׃ 13. ואלה שמות בני ישמעאל בשמתם לתולדתם בכר ישמעאל נבית וקדר ואדבאל ומבשם ׃ 14. ומשמע ודומה ומשא ׃ 15. חדד ותימא יטור נפיש וקדמה ׃ 16. אלה הם בני ישמעאל ואלה שמתם בחצריהם ובטירתם שנים ־ עשר נשיאם לאמתם ׃ 17. ואלה שני חיי ישמעאל מאת שנה ושלשים שנה ושבע שנים ויגוע וימת ויאסף אל ־ עמיו ׃ 18. וישכנו מחוילה עד ־ שור אשר על ־ פני מצרים באכה אשורה על ־ פני כל ־ אחיו נפל ׃ פ 19. ואלה תולדת יצחק בן ־ אברהם אברהם הוליד את ־ יצחק ׃ 20. ויהי יצחק בן ־ ארבעים שנה בקחתו את ־ רבקה בת ־ בתואל הארמי מפדן ארם אחות לבן הארמי לו לאשה ׃ 21. ויעתר יצחק ליהוה לנכח אשתו כי עקרה הוא ויעתר לו יהוה ותהר רבקה אשתו ׃ 22. ויתרצצו הבנים בקרבה ותאמר אם ־ כן למה זה אנכי ותלך לדרש את ־ יהוה ׃ 23. ויאמר יהוה לה שני גיים בבטנך ושני לאמים ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ ורב יעבד צעיר ׃ 24. וימלאו ימיה ללדת והנה תומם בבטנה ׃ 25. ויצא הראשון אדמוני כלו כאדרת שער ויקראו שמו עשו ׃ 26. ואחרי ־ כן יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב ויצחק בן ־ ששים שנה בלדת אתם ׃ 27. ויגדלו הנערים ויהי עשו איש ידע ציד איש שדה ויעקב איש תם ישב אהלים ׃ 28. ויאהב יצחק את ־ עשו כי ־ ציד בפיו ורבקה אהבת את ־ יעקב ׃ 29. ויזד יעקב נזיד ויבא עשו מן ־ השדה והוא עיף ׃ 30. ויאמר עשו אל ־ יעקב הלעיטני נא מן ־ האדם האדם הזה כי עיף אנכי על ־ כן קרא ־ שמו אדום ׃ 31. ויאמר יעקב מכרה כיום את ־ בכרתך לי ׃ 32. ויאמר עשו הנה אנכי הולך למות ולמה ־ זה לי בכרה ׃ 33. ויאמר יעקב השבעה לי כיום וישבע לו וימכר את ־ בכרתו ליעקב ׃ 34. ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשו את ־ הבכרה ׃ ס Chapter 261. ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם וילך יצחק אל ־ אבימלך מלך ־ פלשתים גררה ׃2. וירא אליו יהוה ויאמר אל ־ תרד מצרימה שכן בארץ אשר אמר אליך ׃ 3. גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך כי ־ לך ולזרעך אתן את ־ כל ־ הארצת האל והקמתי את ־ השבעה אשר נשבעתי לאברהם אביך ׃ 4. והרביתי את ־ זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל ־ הארצת האל והתברכו בזרעך כל גויי הארץ ׃ 5. עקב אשר ־ שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצוֺתי חקותי ותורתי ׃ 6. וישב יצחק בגרר ׃ 7. וישאלו אנשי המקום לאשתו ויאמר אחתי הוא כי ירא לאמר אשתי פן ־ יהרגני אנשי המקום על ־ רבקה כי ־ טובת מראה היא ׃ 8. ויהי כי ארכו ־ לו שם הימים וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון וירא והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו ׃ 9. ויקרא אבימלך ליצחק ויאמר אך הנה אשתך הוא ואיך אמרת אחתי הוא ויאמר אליו יצחק כי אמרתי פן ־ אמות עליה ׃ 10. ויאמר אבימלך מה ־ זאת עשית לנו כמעט שכב אחד העם את ־ אשתך והבאת עלינו אשם ׃ 11. ויצו אבימלך את ־ כל ־ העם לאמר הנגע באיש הזה ובאשתו מות יומת ׃ 12. ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו יהוה ׃ 13. ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי ־ גדל מאד ׃ 14. ויהי ־ לו מקנה ־ צאן ומקנה בקר ועבדה רבה ויקנאו אתו פלשתים ׃ 15. וכל ־ הבארת אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים וימלאום עפר ׃ 16. ויאמר אבימלך אל ־ יצחק לך מעמנו כי ־ עצמת ־ ממנו מאד ׃ 17. וילך משם יצחק ויחן בנחל ־ גרר וישב שם ׃ 18. וישב יצחק ויחפר ׀ את ־ בארת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם ויקרא להן שמות כשמת אשר ־ קרא להן אביו ׃ 19. ויחפרו עבדי ־ יצחק בנחל וימצאו ־ שם באר מים חיים ׃ 20. ויריבו רעי גרר עם ־ רעי יצחק לאמר לנו המים ויקרא שם ־ הבאר עשק כי התעשקו עמו ׃ 21. ויחפרו באר אחרת ויריבו גם ־ עליה ויקרא שמה שטנה ׃ 22. ויעתק משם ויחפר באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחבות ויאמר כי ־ עתה הרחיב יהוה לנו ופרינו בארץ ׃ 23. ויעל משם באר שבע ׃ 24. וירא אליו יהוה בלילה ההוא ויאמר אנכי אלהי אברהם אביך אל ־ תירא כי ־ אתך אנכי וברכתיך והרביתי את ־ זרעך בעבור אברהם עבדי ׃ 25. ויבן שם מזבח ויקרא בשם יהוה ויט ־ שם אהלו ויכרו ־ שם עבדי ־ יצחק באר ׃ 26. ואבימלך הלך אליו מגרר ואחזת מרעהו ופיכל שר ־ צבאו ׃ 27. ויאמר אלהם יצחק מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אתי ותשלחוני מאתכם ׃ 28. ויאמרו ראו ראינו כי ־ היה יהוה ׀ עמך ונאמר תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינך ונכרתה ברית עמך ׃ 29. אם ־ תעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוך וכאשר עשינו עמך רק ־ טוב ונשלחך בשלום אתה עתה ברוך יהוה ׃ 30. ויעש להם משתה ויאכלו וישתו ׃ 31. וישכימו בבקר וישבעו איש לאחיו וישלחם יצחק וילכו מאתו בשלום ׃ 32. ויהי ׀ ביום ההוא ויבאו עבדי יצחק ויגדו לו על ־ אדות הבאר אשר חפרו ויאמרו לו מצאנו מים ׃ 33. ויקרא אתה שבעה על ־ כן שם ־ העיר באר שבע עד היום הזה ׃ ס 34. ויהי עשו בן ־ ארבעים שנה ויקח אשה את ־ יהודית בת ־ בארי החתי ואת ־ בשמת בת ־ אילן החתי ׃ 35. ותהיין מרת רוח ליצחק ולרבקה ׃ ס Chapter 271. ויהי כי ־ זקן יצחק ותכהין עיניו מראת ויקרא את ־ עשו ׀ בנו הגדל ויאמר אליו בני ויאמר אליו הנני ׃2. ויאמר הנה ־ נא זקנתי לא ידעתי יום מותי ׃ 3. ועתה שא ־ נא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה לי צידה ׃ 4. ועשה ־ לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואכלה בעבור תברכך נפשי בטרם אמות ׃ 5. ורבקה שמעת בדבר יצחק אל ־ עשו בנו וילך עשו השדה לצוד ציד להביא ׃ 6. ורבקה אמרה אל ־ יעקב בנה לאמר הנה שמעתי את ־ אביך מדבר אל ־ עשו אחיך לאמר ׃ 7. הביאה לי ציד ועשה ־ לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני יהוה לפני מותי ׃ 8. ועתה בני שמע בקלי לאשר אני מצוה אתך ׃ 9. לך ־ נא אל ־ הצאן וקח ־ לי משם שני גדיי עזים טבים ואעשה אתם מטעמים לאביך כאשר אהב ׃ 10. והבאת לאביך ואכל בעבר אשר יברכך לפני מותו ׃ 11. ויאמר יעקב אל ־ רבקה אמו הן עשו אחי איש שער ואנכי איש חלק ׃ 12. אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה ׃ 13. ותאמר לו אמו עלי קללתך בני אך שמע בקלי ולך קח ־ לי ׃ 14. וילך ויקח ויבא לאמו ותעש אמו מטעמים כאשר אהב אביו ׃ 15. ותקח רבקה את ־ בגדי עשו בנה הגדל החמדת אשר אתה בבית ותלבש את ־ יעקב בנה הקטן ׃ 16. ואת ערת גדיי העזים הלבישה על ־ ידיו ועל חלקת צואריו ׃ 17. ותתן את ־ המטעמים ואת ־ הלחם אשר עשתה ביד יעקב בנה ׃ 18. ויבא אל ־ אביו ויאמר אבי ויאמר הנני מי אתה בני ׃ 19. ויאמר יעקב אל ־ אביו אנכי עשו בכרך עשיתי כאשר דברת אלי קום ־ נא שבה ואכלה מצידי בעבור תברכני נפשך ׃ 20. ויאמר יצחק אל ־ בנו מה ־ זה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרה יהוה אלהיך לפני ׃ 21. ויאמר יצחק אל ־ יעקב גשה ־ נא ואמשך בני האתה זה בני עשו אם ־ לא ׃ 22. ויגש יעקב אל ־ יצחק אביו וימשהו ויאמר הקל קול יעקב והידים ידי עשו ׃ 23. ולא הכירו כי ־ היו ידיו כידי עשו אחיו שערת ויברכהו ׃ 24. ויאמר אתה זה בני עשו ויאמר אני ׃ 25. ויאמר הגשה לי ואכלה מציד בני למען תברכך נפשי ויגש ־ לו ויאכל ויבא לו יין וישת ׃ 26. ויאמר אליו יצחק אביו גשה ־ נא ושקה ־ לי בני ׃ 27. ויגש וישק ־ לו וירח את ־ ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו יהוה ׃ 28. ויתן ־ לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש ׃ 29. יעבדוך עמים וישתחו לך לאמים הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך ארריך ארור ומברכיך ברוך ׃ 30. ויהי כאשר כלה יצחק לברך את ־ יעקב ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו אחיו בא מצידו ׃ 31. ויעש גם ־ הוא מטעמים ויבא לאביו ויאמר לאביו יקם אבי ויאכל מציד בנו בעבור תברכני נפשך ׃ 32. ויאמר לו יצחק אביו מי ־ אתה ויאמר אני בנך בכרך עשו ׃ 33. ויחרד יצחק חרדה גדלה עד ־ מאד ויאמר מי ־ אפוא הוא הצד ־ ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו גם ־ ברוך יהיה ׃ 34. כשמע עשו את ־ דברי אביו ויצעק צעקה גדלה ומרה עד ־ מאד ויאמר לאביו ברכני גם ־ אני אבי ׃ 35. ויאמר בא אחיך במרמה ויקח ברכתך ׃ 36. ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים את ־ בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי ויאמר הלא ־ אצלת לי ברכה ׃ 37. ויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר שמתיו לך ואת ־ כל ־ אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירש סמכתיו ול/כה אפוא מה אעשה בני ׃ 38. ויאמר עשו אל ־ אביו הברכה אחת הוא ־ לך אבי ברכני גם ־ אני אבי וישא עשו קלו ויבך ׃ 39. ויען יצחק אביו ויאמר אליו הנה משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל ׃ 40. ועל ־ חרבך תחיה ואת ־ אחיך תעבד והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך ׃ 41. וישטם עשו את ־ יעקב על ־ הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את ־ יעקב אחי ׃ 42. ויגד לרבקה את ־ דברי עשו בנה הגדל ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר אליו הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך ׃ 43. ועתה בני שמע בקלי וקום ברח ־ לך אל ־ לבן אחי חרנה ׃ 44. וישבת עמו ימים אחדים עד אשר ־ תשוב חמת אחיך ׃ 45. עד ־ שוב אף ־ אחיך ממך ושכח את אשר ־ עשית לו ושלחתי ולקחתיך משם למה אשכל גם ־ שניכם יום אחד ׃ 46. ותאמר רבקה אל ־ יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת אם ־ לקח יעקב אשה מבנות ־ חת כאלה מבנות הארץ למה לי חיים ׃ Chapter 281. ויקרא יצחק אל ־ יעקב ויברך אתו ויצוהו ויאמר לו לא ־ תקח אשה מבנות כנען ׃2. קום לך פדנה ארם ביתה בתואל אבי אמך וקח ־ לך משם אשה מבנות לבן אחי אמך ׃ 3. ואל שדי יברך אתך ויפרך וירבך והיית לקהל עמים ׃ 4. ויתן ־ לך את ־ ברכת אברהם לך ולזרעך אתך לרשתך את ־ ארץ מגריך אשר ־ נתן אלהים לאברהם ׃ 5. וישלח יצחק את ־ יעקב וילך פדנה ארם אל ־ לבן בן ־ בתואל הארמי אחי רבקה אם יעקב ועשו ׃ 6. וירא עשו כי ־ ברך יצחק את ־ יעקב ושלח אתו פדנה ארם לקחת ־ לו משם אשה בברכו אתו ויצו עליו לאמר לא ־ תקח אשה מבנות כנען ׃ 7. וישמע יעקב אל ־ אביו ואל ־ אמו וילך פדנה ארם ׃ 8. וירא עשו כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו ׃ 9. וילך עשו אל ־ ישמעאל ויקח את ־ מחלת ׀ בת ־ ישמעאל בן ־ אברהם אחות נביות על ־ נשיו לו לאשה ׃ ס 10. ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה ׃ 11. ויפגע במקום וילן שם כי ־ בא השמש ויקח מאבני המקום וישם מראשתיו וישכב במקום ההוא ׃ 12. ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עלים וירדים בו ׃ 13. והנה יהוה נצב עליו ויאמר אני יהוה אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה ולזרעך ׃ 14. והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בך כל ־ משפחת האדמה ובזרעך ׃ 15. והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר ־ תלך והשבתיך אל ־ האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם ־ עשיתי את אשר ־ דברתי לך ׃ 16. וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש יהוה במקום הזה ואנכי לא ידעתי ׃ 17. ויירא ויאמר מה ־ נורא המקום הזה אין זה כי אם ־ בית אלהים וזה שער השמים ׃ 18. וישכם יעקב בבקר ויקח את ־ האבן אשר ־ שם מראשתיו וישם אתה מצבה ויצק שמן על ־ ראשה ׃ 19. ויקרא את ־ שם ־ המקום ההוא בית ־ אל ואולם לוז שם ־ העיר לראשנה ׃ 20. וידר יעקב נדר לאמר אם ־ יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן ־ לי לחם לאכל ובגד ללבש ׃ 21. ושבתי בשלום אל ־ בית אבי והיה יהוה לי לאלהים ׃ 22. והאבן הזאת אשר ־ שמתי מצבה יהיה בית אלהים וכל אשר תתן ־ לי עשר אעשרנו לך ׃ Chapter 291. וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני ־ קדם ׃2. וירא והנה באר בשדה והנה ־ שם שלשה עדרי ־ צאן רבצים עליה כי מן ־ הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על ־ פי הבאר ׃ 3. ונאספו ־ שמה כל ־ העדרים וגללו את ־ האבן מעל פי הבאר והשקו את ־ הצאן והשיבו את ־ האבן על ־ פי הבאר למקמה ׃ 4. ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו ׃ 5. ויאמר להם הידעתם את ־ לבן בן ־ נחור ויאמרו ידענו ׃ 6. ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם ־ הצאן ׃ 7. ויאמר הן עוד היום גדול לא ־ עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו ׃ 8. ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל ־ העדרים וגללו את ־ האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן ׃ 9. עודנו מדבר עמם ורחל ׀ באה עם ־ הצאן אשר לאביה כי רעה הוא ׃ 10. ויהי כאשר ראה יעקב את ־ רחל בת ־ לבן אחי אמו ואת ־ צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את ־ האבן מעל פי הבאר וישק את ־ צאן לבן אחי אמו ׃ 11. וישק יעקב לרחל וישא את ־ קלו ויבך ׃ 12. ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן ־ רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה ׃ 13. ויהי כשמע לבן את ־ שמע ׀ יעקב בן ־ אחתו וירץ לקראתו ויחבק ־ לו וינשק ־ לו ויביאהו אל ־ ביתו ויספר ללבן את כל ־ הדברים האלה ׃ 14. ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים ׃ 15. ויאמר לבן ליעקב הכי ־ אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה ־ משכרתך ׃ 16. וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל ׃ 17. ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת ־ תאר ויפת מראה ׃ 18. ויאהב יעקב את ־ רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה ׃ 19. ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי ׃ 20. ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה ׃ 21. ויאמר יעקב אל ־ לבן הבה את ־ אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה ׃ 22. ויאסף לבן את ־ כל ־ אנשי המקום ויעש משתה ׃ 23. ויהי בערב ויקח את ־ לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה ׃ 24. ויתן לבן לה את ־ זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה ׃ 25. ויהי בבקר והנה ־ הוא לאה ויאמר אל ־ לבן מה ־ זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני ׃ 26. ויאמר לבן לא ־ יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה ׃ 27. מלא שבע זאת ונתנה לך גם ־ את ־ זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע ־ שנים אחרות ׃ 28. ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן ־ לו את ־ רחל בתו לו לאשה ׃ 29. ויתן לבן לרחל בתו את ־ בלהה שפחתו לה לשפחה ׃ 30. ויבא גם אל ־ רחל ויאהב גם ־ את ־ רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע ־ שנים אחרות ׃ 31. וירא יהוה כי ־ שנואה לאה ויפתח את ־ רחמה ורחל עקרה ׃ 32. ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ־ ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי ׃ 33. ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי ־ שמע יהוה כי ־ שנואה אנכי ויתן ־ לי גם ־ את ־ זה ותקרא שמו שמעון ׃ 34. ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ־ ילדתי לו שלשה בנים על ־ כן קרא ־ שמו לוי ׃ 35. ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את ־ יהוה על ־ כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת ׃ Chapter 301. ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל ־ יעקב הבה ־ לי בנים ואם ־ אין מתה אנכי ׃2. ויחר ־ אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר ־ מנע ממך פרי ־ בטן ׃ 3. ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על ־ ברכי ואבנה גם ־ אנכי ממנה ׃ 4. ותתן ־ לו את ־ בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב ׃ 5. ותהר בלהה ותלד ליעקב בן ׃ 6. ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקלי ויתן ־ לי בן על ־ כן קראה שמו דן ׃ 7. ותהר עוד ותלד בלהה שפחת רחל בן שני ליעקב ׃ 8. ותאמר רחל נפתולי אלהים ׀ נפתלתי עם ־ אחתי גם ־ יכלתי ותקרא שמו נפתלי ׃ 9. ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את ־ זלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה ׃ 10. ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בן ׃ 11. ותאמר לאה בגד ותקרא את ־ שמו גד ׃ 12. ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב ׃ 13. ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את ־ שמו אשר ׃ 14. וילך ראובן בימי קציר ־ חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל ־ לאה אמו ותאמר רחל אל ־ לאה תני ־ נא לי מדודאי בנך ׃ 15. ותאמר לה המעט קחתך את ־ אישי ולקחת גם את ־ דודאי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך ׃ 16. ויבא יעקב מן ־ השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך בדודאי בני וישכב עמה בלילה הוא ׃ 17. וישמע אלהים אל ־ לאה ותהר ותלד ליעקב בן חמישי ׃ 18. ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר ־ נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר ׃ 19. ותהר עוד לאה ותלד בן ־ ששי ליעקב ׃ 20. ותאמר לאה זבדני אלהים ׀ אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי ־ ילדתי לו ששה בנים ותקרא את ־ שמו זבלון ׃ 21. ואחר ילדה בת ותקרא את ־ שמה דינה ׃ 22. ויזכר אלהים את ־ רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את ־ רחמה ׃ 23. ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את ־ חרפתי ׃ 24. ותקרא את ־ שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר ׃ 25. ויהי כאשר ילדה רחל את ־ יוסף ויאמר יעקב אל ־ לבן שלחני ואלכה אל ־ מקומי ולארצי ׃ 26. תנה את ־ נשי ואת ־ ילדי אשר עבדתי אתך בהן ואלכה כי אתה ידעת את ־ עבדתי אשר עבדתיך ׃ 27. ויאמר אליו לבן אם ־ נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללך ׃ 28. ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה ׃ 29. ויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר ־ היה מקנך אתי ׃ 30. כי מעט אשר ־ היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם ־ אנכי לביתי ׃ 31. ויאמר מה אתן ־ לך ויאמר יעקב לא ־ תתן ־ לי מאומה אם ־ תעשה ־ לי הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר ׃ 32. אעבר בכל ־ צאנך היום הסר משם כל ־ שה ׀ נקד וטלוא וכל ־ שה ־ חום בכשבים וטלוא ונקד בעזים והיה שכרי ׃ 33. וענתה ־ בי צדקתי ביום מחר כי ־ תבוא על ־ שכרי לפניך כל אשר ־ איננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים גנוב הוא אתי ׃ 34. ויאמר לבן הן לו יהי כדברך ׃ 35. ויסר ביום ההוא את ־ התישים העקדים והטלאים ואת כל ־ העזים הנקדות והטלאת כל אשר ־ לבן בו וכל ־ חום בכשבים ויתן ביד ־ בניו ׃ 36. וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויעקב רעה את ־ צאן לבן הנותרת ׃ 37. ויקח ־ לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות מחשף הלבן אשר על ־ המקלות ׃ 38. ויצג את ־ המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות ׃ 39. ויחמו הצאן אל ־ המקלות ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאים ׃ 40. והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל ־ עקד וכל ־ חום בצאן לבן וישת ־ לו עדרים לבדו ולא שתם על ־ צאן לבן ׃ 41. והיה בכל ־ יחם הצאן המקשרות ושם יעקב את ־ המקלות לעיני הצאן ברהטים ליחמנה במקלות ׃ 42. ובהעטיף הצאן לא ישים והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקב ׃ 43. ויפרץ האיש מאד מאד ויהי ־ לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמרים ׃ Chapter 311. וישמע את ־ דברי בני ־ לבן לאמר לקח יעקב את כל ־ אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל ־ הכבד הזה ׃2. וירא יעקב את ־ פני לבן והנה איננו עמו כתמול שלשום ׃ 3. ויאמר יהוה אל ־ יעקב שוב אל ־ ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך ׃ 4. וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל ־ צאנו ׃ 5. ויאמר להן ראה אנכי את ־ פני אביכן כי ־ איננו אלי כתמל שלשם ואלהי אבי היה עמדי ׃ 6. ואתנה ידעתן כי בכל ־ כחי עבדתי את ־ אביכן ׃ 7. ואביכן התל בי והחלף את ־ משכרתי עשרת מנים ולא ־ נתנו אלהים להרע עמדי ׃ 8. אם ־ כה יאמר נקדים יהיה שכרך וילדו כל ־ הצאן נקדים ואם ־ כה יאמר עקדים יהיה שכרך וילדו כל ־ הצאן עקדים ׃ 9. ויצל אלהים את ־ מקנה אביכם ויתן ־ לי ׃ 10. ויהי בעת יחם הצאן ואשא עיני וארא בחלום והנה העתדים העלים על ־ הצאן עקדים נקדים וברדים ׃ 11. ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב ואמר הנני ׃ 12. ויאמר שא ־ נא עיניך וראה כל ־ העתדים העלים על ־ הצאן עקדים נקדים וברדים כי ראיתי את כל ־ אשר לבן עשה לך ׃ 13. אנכי האל בית ־ אל אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי שם נדר עתה קום צא מן ־ הארץ הזאת ושוב אל ־ ארץ מולדתך ׃ 14. ותען רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו ׃ 15. הלוא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גם ־ אכול את ־ כספנו ׃ 16. כי כל ־ העשר אשר הציל אלהים מאבינו לנו הוא ולבנינו ועתה כל אשר אמר אלהים אליך עשה ׃ 17. ויקם יעקב וישא את ־ בניו ואת ־ נשיו על ־ הגמלים ׃ 18. וינהג את ־ כל ־ מקנהו ואת ־ כל ־ רכשו אשר רכש מקנה קנינו אשר רכש בפדן ארם לבוא אל ־ יצחק אביו ארצה כנען ׃ 19. ולבן הלך לגזז את ־ צאנו ותגנב רחל את ־ התרפים אשר לאביה ׃ 20. ויגנב יעקב את ־ לב לבן הארמי על ־ בלי הגיד לו כי ברח הוא ׃ 21. ויברח הוא וכל ־ אשר ־ לו ויקם ויעבר את ־ הנהר וישם את ־ פניו הר הגלעד ׃ 22. ויגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב ׃ 23. ויקח את ־ אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים וידבק אתו בהר הגלעד ׃ 24. ויבא אלהים אל ־ לבן הארמי בחלם הלילה ויאמר לו השמר לך פן ־ תדבר עם ־ יעקב מטוב עד ־ רע ׃ 25. וישג לבן את ־ יעקב ויעקב תקע את ־ אהלו בהר ולבן תקע את ־ אחיו בהר הגלעד ׃ 26. ויאמר לבן ליעקב מה עשית ותגנב את ־ לבבי ותנהג את ־ בנתי כשביות חרב ׃ 27. למה נחבאת לברח ותגנב אתי ולא ־ הגדת לי ואשלחך בשמחה ובשרים בתף ובכנור ׃ 28. ולא נטשתני לנשק לבני ולבנתי עתה הסכלת עשו ׃ 29. יש ־ לאל ידי לעשות עמכם רע ואלהי אביכם אמש ׀ אמר אלי לאמר השמר לך מדבר עם ־ יעקב מטוב עד ־ רע ׃ 30. ועתה הלך הלכת כי ־ נכסף נכספתה לבית אביך למה גנבת את ־ אלהי ׃ 31. ויען יעקב ויאמר ללבן כי יראתי כי אמרתי פן ־ תגזל את ־ בנותיך מעמי ׃ 32. עם אשר תמצא את ־ אלהיך לא יחיה נגד אחינו הכר ־ לך מה עמדי וקח ־ לך ולא ־ ידע יעקב כי רחל גנבתם ׃ 33. ויבא לבן באהל יעקב ׀ ובאהל לאה ובאהל שתי האמהת ולא מצא ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל ׃ 34. ורחל לקחה את ־ התרפים ותשמם בכר הגמל ותשב עליהם וימשש לבן את ־ כל ־ האהל ולא מצא ׃ 35. ותאמר אל ־ אביה אל ־ יחר בעיני אדני כי לוא אוכל לקום מפניך כי ־ דרך נשים לי ויחפש ולא מצא את ־ התרפים ׃ 36. ויחר ליעקב וירב בלבן ויען יעקב ויאמר ללבן מה ־ פשעי מה חטאתי כי דלקת אחרי ׃ 37. כי ־ מששת את ־ כל ־ כלי מה ־ מצאת מכל כלי ־ ביתך שים כה נגד אחי ואחיך ויוכיחו בין שנינו ׃ 38. זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו ואילי צאנך לא אכלתי ׃ 39. טרפה לא ־ הבאתי אליך אנכי אחטנה מידי תבקשנה גנבתי יום וגנבתי לילה ׃ 40. הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני ׃ 41. זה ־ לי עשרים שנה בביתך עבדתיך ארבע ־ עשרה שנה בשתי בנתיך ושש שנים בצאנך ותחלף את ־ משכרתי עשרת מנים ׃ 42. לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני את ־ עניי ואת ־ יגיע כפי ראה אלהים ויוכח אמש ׃ 43. ויען לבן ויאמר אל ־ יעקב הבנות בנתי והבנים בני והצאן צאני וכל אשר ־ אתה ראה לי ־ הוא ולבנתי מה ־ אעשה לאלה היום או לבניהן אשר ילדו ׃ 44. ועתה לכה נכרתה ברית אני ואתה והיה לעד ביני ובינך ׃ 45. ויקח יעקב אבן וירימה מצבה ׃ 46. ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו ־ גל ויאכלו שם על ־ הגל ׃ 47. ויקרא ־ לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד ׃ 48. ויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום על ־ כן קרא ־ שמו גלעד ׃ 49. והמצפה אשר אמר יצף יהוה ביני ובינך כי נסתר איש מרעהו ׃ 50. אם ־ תענה את ־ בנתי ואם ־ תקח נשים על ־ בנתי אין איש עמנו ראה אלהים עד ביני ובינך ׃ 51. ויאמר לבן ליעקב הנה ׀ הגל הזה והנה המצבה אשר יריתי ביני ובינך ׃ 52. עד הגל הזה ועדה המצבה אם ־ אני לא ־ אעבר אליך את ־ הגל הזה ואם ־ אתה לא ־ תעבר אלי את ־ הגל הזה ואת ־ המצבה הזאת לרעה ׃ 53. אלהי אברהם ואלהי נחור ישפטו בינינו אלהי אביהם וישבע יעקב בפחד אביו יצחק ׃ 54. ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכל ־ לחם ויאכלו לחם וילינו בהר ׃ Chapter 321. וישכם לבן בבקר וינשק לבניו ולבנותיו ויברך אתהם וילך וישב לבן למקמו ׃2. ויעקב הלך לדרכו ויפגעו ־ בו מלאכי אלהים ׃ 3. ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם ־ המקום ההוא מחנים ׃ פ 4. וישלח יעקב מלאכים לפניו אל ־ עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום ׃ 5. ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם ־ לבן גרתי ואחר עד ־ עתה ׃ 6. ויהי ־ לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצא ־ חן בעיניך ׃ 7. וישבו המלאכים אל ־ יעקב לאמר באנו אל ־ אחיך אל ־ עשו וגם הלך לקראתך וארבע ־ מאות איש עמו ׃ 8. ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את ־ העם אשר ־ אתו ואת ־ הצאן ואת ־ הבקר והגמלים לשני מחנות ׃ 9. ויאמר אם ־ יבוא עשו אל ־ המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה ׃ 10. ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק יהוה האמר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עמך ׃ 11. קטנתי מכל החסדים ומכל ־ האמת אשר עשית את ־ עבדך כי במקלי עברתי את ־ הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות ׃ 12. הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ־ ירא אנכי אתו פן ־ יבוא והכני אם על ־ בנים ׃ 13. ואתה אמרת היטב איטיב עמך ושמתי את ־ זרעך כחול הים אשר לא ־ יספר מרב ׃ 14. וילן שם בלילה ההוא ויקח מן ־ הבא בידו מנחה לעשו אחיו ׃ 15. עזים מאתים ותישים עשרים רחלים מאתים ואילים עשרים ׃ 16. גמלים מיניקות ובניהם שלשים פרות ארבעים ופרים עשרה אתנת עשרים ועירם עשרה ׃ 17. ויתן ביד ־ עבדיו עדר עדר לבדו ויאמר אל ־ עבדיו עברו לפני ורוח תשימו בין עדר ובין עדר ׃ 18. ויצו את ־ הראשון לאמר כי יפגשך עשו אחי ושאלך לאמר למי ־ אתה ואנה תלך ולמי אלה לפניך ׃ 19. ואמרת לעבדך ליעקב מנחה הוא שלוחה לאדני לעשו והנה גם ־ הוא אחרינו ׃ 20. ויצו גם את ־ השני גם את ־ השלישי גם את ־ כל ־ ההלכים אחרי העדרים לאמר כדבר הזה תדברון אל ־ עשו במצאכם אתו ׃ 21. ואמרתם גם הנה עבדך יעקב אחרינו כי ־ אמר אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני ואחרי ־ כן אראה פניו אולי ישא פני ׃ 22. ותעבר המנחה על ־ פניו והוא לן בלילה ־ ההוא במחנה ׃ 23. ויקם ׀ בלילה הוא ויקח את ־ שתי נשיו ואת ־ שתי שפחתיו ואת ־ אחד עשר ילדיו ויעבר את מעבר יבק ׃ 24. ויקחם ויעברם את ־ הנחל ויעבר את ־ אשר ־ לו ׃ 25. ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר ׃ 26. וירא כי לא יכל לו ויגע בכף ־ ירכו ותקע כף ־ ירך יעקב בהאבקו עמו ׃ 27. ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ־ ברכתני ׃ 28. ויאמר אליו מה ־ שמך ויאמר יעקב ׃ 29. ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ־ ישראל כי ־ שרית עם ־ אלהים ועם ־ אנשים ותוכל ׃ 30. וישאל יעקב ויאמר הגידה ־ נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אתו שם ׃ 31. ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי ־ ראיתי אלהים פנים אל ־ פנים ותנצל נפשי ׃ 32. ויזרח ־ לו השמש כאשר עבר את ־ פנואל והוא צלע על ־ ירכו ׃ על ־ כן לא ־ יאכלו בני ־ ישראל את ־ גיד הנשה אשר על ־ כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף ־ ירך יעקב בגיד הנשה ׃ Chapter 331. וישא יעקב עיניו וירא והנה עשו בא ועמו ארבע מאות איש ויחץ את ־ הילדים על ־ לאה ועל ־ רחל ועל שתי השפחות ׃2. וישם את ־ השפחות ואת ־ ילדיהן ראשנה ואת ־ לאה וילדיה אחרנים ואת ־ רחל ואת ־ יוסף אחרנים ׃ 3. והוא עבר לפניהם וישתחו ארצה שבע פעמים עד ־ גשתו עד ־ אחיו ׃ 4. וירץ עשו לקראתו ויחבקהו ויפל על ־ צוארו וישקהו ויבכו ׃ 5. וישא את ־ עיניו וירא את ־ הנשים ואת ־ הילדים ויאמר מי ־ אלה לך ויאמר הילדים אשר ־ חנן אלהים את ־ עבדך ׃ 6. ותגשן השפחות הנה וילדיהן ותשתחוין ׃ 7. ותגש גם ־ לאה וילדיה וישתחוו ואחר נגש יוסף ורחל וישתחוו ׃ 8. ויאמר מי לך כל ־ המחנה הזה אשר פגשתי ויאמר למצא ־ חן בעיני אדני ׃ 9. ויאמר עשו יש ־ לי רב אחי יהי לך אשר ־ לך ׃ 10. ויאמר יעקב אל ־ נא אם ־ נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי מידי כי על ־ כן ראיתי פניך כראת פני אלהים ותרצני ׃ 11. קח ־ נא את ־ ברכתי אשר הבאת לך כי ־ חנני אלהים וכי יש ־ לי ־ כל ויפצר ־ בו ויקח ׃ 12. ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך ׃ 13. ויאמר אליו אדני ידע כי ־ הילדים רכים והצאן והבקר עלות עלי ודפקום יום אחד ומתו כל ־ הצאן ׃ 14. יעבר ־ נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר ־ לפני ולרגל הילדים עד אשר ־ אבא אל ־ אדני שעירה ׃ 15. ויאמר עשו אציגה ־ נא עמך מן ־ העם אשר אתי ויאמר למה זה אמצא ־ חן בעיני אדני ׃ 16. וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה ׃ 17. ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכת על ־ כן קרא שם ־ המקום סכות ׃ ס 18. ויבא יעקב שלם עיר שכם אשר בארץ כנען בבאו מפדן ארם ויחן את ־ פני העיר ׃ 19. ויקן את ־ חלקת השדה אשר נטה ־ שם אהלו מיד בני ־ חמור אבי שכם במאה קשיטה ׃ 20. ויצב ־ שם מזבח ויקרא ־ לו אל אלהי ישראל ׃ ס Chapter 341. ותצא דינה בת ־ לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ ׃2. וירא אתה שכם בן ־ חמור החוי נשיא הארץ ויקח אתה וישכב אתה ויענה ׃ 3. ותדבק נפשו בדינה בת ־ יעקב ויאהב את ־ הנער וידבר על ־ לב הנער ׃ 4. ויאמר שכם אל ־ חמור אביו לאמר קח ־ לי את ־ הילדה הזאת לאשה ׃ 5. ויעקב שמע כי טמא את ־ דינה בתו ובניו היו את ־ מקנהו בשדה והחרש יעקב עד ־ באם ׃ 6. ויצא חמור אבי ־ שכם אל ־ יעקב לדבר אתו ׃ 7. ובני יעקב באו מן ־ השדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד כי ־ נבלה עשה בישראל לשכב את ־ בת ־ יעקב וכן לא יעשה ׃ 8. וידבר חמור אתם לאמר שכם בני חשקה נפשו בבתכם תנו נא אתה לו לאשה ׃ 9. והתחתנו אתנו בנתיכם תתנו ־ לנו ואת ־ בנתינו תקחו לכם ׃ 10. ואתנו תשבו והארץ תהיה לפניכם שבו וסחרוה והאחזו בה ׃ 11. ויאמר שכם אל ־ אביה ואל ־ אחיה אמצא ־ חן בעיניכם ואשר תאמרו אלי אתן ׃ 12. הרבו עלי מאד מהר ומתן ואתנה כאשר תאמרו אלי ותנו ־ לי את ־ הנער לאשה ׃ 13. ויענו בני ־ יעקב את ־ שכם ואת ־ חמור אביו במרמה וידברו אשר טמא את דינה אחתם ׃ 14. ויאמרו אליהם לא נוכל לעשות הדבר הזה לתת את ־ אחתנו לאיש אשר ־ לו ערלה כי ־ חרפה הוא לנו ׃ 15. אך ־ בזאת נאות לכם אם תהיו כמנו להמל לכם כל ־ זכר ׃ 16. ונתנו את ־ בנתינו לכם ואת ־ בנתיכם נקח ־ לנו וישבנו אתכם והיינו לעם אחד ׃ 17. ואם ־ לא תשמעו אלינו להמול ולקחנו את ־ בתנו והלכנו ׃ 18. וייטבו דבריהם בעיני חמור ובעיני שכם בן ־ חמור ׃ 19. ולא ־ אחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבת ־ יעקב והוא נכבד מכל בית אביו ׃ 20. ויבא חמור ושכם בנו אל ־ שער עירם וידברו אל ־ אנשי עירם לאמר ׃ 21. האנשים האלה שלמים הם אתנו וישבו בארץ ויסחרו אתה והארץ הנה רחבת ־ ידים לפניהם את ־ בנתם נקח ־ לנו לנשים ואת ־ בנתינו נתן להם ׃ 22. אך ־ בזאת יאתו לנו האנשים לשבת אתנו להיות לעם אחד בהמול לנו כל ־ זכר כאשר הם נמלים ׃ 23. מקנהם וקנינם וכל ־ בהמתם הלוא לנו הם אך נאותה להם וישבו אתנו ׃ 24. וישמעו אל ־ חמור ואל ־ שכם בנו כל ־ יצאי שער עירו וימלו כל ־ זכר כל ־ יצאי שער עירו ׃ 25. ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים ויקחו שני ־ בני ־ יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבאו על ־ העיר בטח ויהרגו כל ־ זכר ׃ 26. ואת ־ חמור ואת ־ שכם בנו הרגו לפי ־ חרב ויקחו את ־ דינה מבית שכם ויצאו ׃ 27. בני יעקב באו על ־ החללים ויבזו העיר אשר טמאו אחותם ׃ 28. את ־ צאנם ואת ־ בקרם ואת ־ חמריהם ואת אשר ־ בעיר ואת ־ אשר בשדה לקחו ׃ 29. ואת ־ כל ־ חילם ואת ־ כל ־ טפם ואת ־ נשיהם שבו ויבזו ואת כל ־ אשר בבית ׃ 30. ויאמר יעקב אל ־ שמעון ואל ־ לוי עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי ׃ 31. ויאמרו הכזונה יעשה את ־ אחותנו ׃ פ Chapter 351. ויאמר אלהים אל ־ יעקב קום עלה בית ־ אל ושב ־ שם ועשה ־ שם מזבח לאל הנראה אליך בברחך מפני עשו אחיך ׃2. ויאמר יעקב אל ־ ביתו ואל כל ־ אשר עמו הסרו את ־ אלהי הנכר אשר בתככם והטהרו והחליפו שמלתיכם ׃ 3. ונקומה ונעלה בית ־ אל ואעשה ־ שם מזבח לאל הענה אתי ביום צרתי ויהי עמדי בדרך אשר הלכתי ׃ 4. ויתנו אל ־ יעקב את כל ־ אלהי הנכר אשר בידם ואת ־ הנזמים אשר באזניהם ויטמן אתם יעקב תחת האלה אשר עם ־ שכם ׃ 5. ויסעו ויהי ׀ חתת אלהים על ־ הערים אשר סביבתיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב ׃ 6. ויבא יעקב לוזה אשר בארץ כנען הוא בית ־ אל הוא וכל ־ העם אשר ־ עמו ׃ 7. ויבן שם מזבח ויקרא למקום אל בית ־ אל כי שם נגלו אליו האלהים בברחו מפני אחיו ׃ 8. ותמת דברה מינקת רבקה ותקבר מתחת לבית ־ אל תחת האלון ויקרא שמו אלון בכות ׃ פ 9. וירא אלהים אל ־ יעקב עוד בבאו מפדן ארם ויברך אתו ׃ 10. ויאמר ־ לו אלהים שמך יעקב לא ־ יקרא שמך עוד יעקב כי אם ־ ישראל יהיה שמך ויקרא את ־ שמו ישראל ׃ 11. ויאמר לו אלהים אני אל שדי פרה ורבה גוי וקהל גוים יהיה ממך ומלכים מחלציך יצאו ׃ 12. ואת ־ הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק לך אתננה ולזרעך אחריך אתן את ־ הארץ ׃ 13. ויעל מעליו אלהים במקום אשר ־ דבר אתו ׃ 14. ויצב יעקב מצבה במקום אשר ־ דבר אתו מצבת אבן ויסך עליה נסך ויצק עליה שמן ׃ 15. ויקרא יעקב את ־ שם המקום אשר דבר אתו שם אלהים בית ־ אל ׃ 16. ויסעו מבית אל ויהי ־ עוד כברת ־ הארץ לבוא אפרתה ותלד רחל ותקש בלדתה ׃ 17. ויהי בהקשתה בלדתה ותאמר לה המילדת אל ־ תיראי כי ־ גם ־ זה לך בן ׃ 18. ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בן ־ אוני ואביו קרא ־ לו בנימין ׃ 19. ותמת רחל ותקבר בדרך אפרתה הוא בית לחם ׃ 20. ויצב יעקב מצבה על ־ קברתה הוא מצבת קברת ־ רחל עד ־ היום ׃ 21. ויסע ישראל ויט אהלה מהלאה למגדל ־ עדר ׃ 22. ויהי בשכן ישראל בארץ ההוא וילך ראובן וישכב את ־ בלהה פילגש אביו וישמע ישראל פ ויהיו בני ־ יעקב שנים עשר ׃ 23. בני לאה בכור יעקב ראובן ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבולן ׃ 24. בני רחל יוסף ובנימן ׃ 25. ובני בלהה שפחת רחל דן ונפתלי ׃ 26. ובני זלפה שפחת לאה גד ואשר אלה בני יעקב אשר ילד ־ לו בפדן ארם ׃ 27. ויבא יעקב אל ־ יצחק אביו ממרא קרית הארבע הוא חברון אשר ־ גר ־ שם אברהם ויצחק ׃ 28. ויהיו ימי יצחק מאת שנה ושמנים שנה ׃ 29. ויגוע יצחק וימת ויאסף אל ־ עמיו זקן ושבע ימים ויקברו אתו עשו ויעקב בניו ׃ פ Chapter 361. ואלה תלדות עשו הוא אדום ׃2. עשו לקח את ־ נשיו מבנות כנען את ־ עדה בת ־ אילון החתי ואת ־ אהליבמה בת ־ ענה בת ־ צבעון החוי ׃ 3. ואת ־ בשמת בת ־ ישמעאל אחות נביות ׃ 4. ותלד עדה לעשו את ־ אליפז ובשמת ילדה את ־ רעואל ׃ 5. ואהליבמה ילדה את ־ יעיש ואת ־ יעלם ואת ־ קרח אלה בני עשו אשר ילדו ־ לו בארץ כנען ׃ 6. ויקח עשו את ־ נשיו ואת ־ בניו ואת ־ בנתיו ואת ־ כל ־ נפשות ביתו ואת ־ מקנהו ואת ־ כל ־ בהמתו ואת כל ־ קנינו אשר רכש בארץ כנען וילך אל ־ ארץ מפני יעקב אחיו ׃ 7. כי ־ היה רכושם רב משבת יחדו ולא יכלה ארץ מגוריהם לשאת אתם מפני מקניהם ׃ 8. וישב עשו בהר שעיר עשו הוא אדום ׃ 9. ואלה תלדות עשו אבי אדום בהר שעיר ׃ 10. אלה שמות בני ־ עשו אליפז בן ־ עדה אשת עשו רעואל בן ־ בשמת אשת עשו ׃ 11. ויהיו בני אליפז תימן אומר צפו וגעתם וקנז ׃ 12. ותמנע ׀ היתה פילגש לאליפז בן ־ עשו ותלד לאליפז את ־ עמלק אלה בני עדה אשת עשו ׃ 13. ואלה בני רעואל נחת וזרח שמה ומזה אלה היו בני בשמת אשת עשו ׃ 14. ואלה היו בני אהליבמה בת ־ ענה בת ־ צבעון אשת עשו ותלד לעשו את ־ יעיש ואת ־ יעלם ואת ־ קרח ׃ 15. אלה אלופי בני ־ עשו בני אליפז בכור עשו אלוף תימן אלוף אומר אלוף צפו אלוף קנז ׃ 16. אלוף ־ קרח אלוף געתם אלוף עמלק אלה אלופי אליפז בארץ אדום אלה בני עדה ׃ 17. ואלה בני רעואל בן ־ עשו אלוף נחת אלוף זרח אלוף שמה אלוף מזה אלה אלופי רעואל בארץ אדום אלה בני בשמת אשת עשו ׃ 18. ואלה בני אהליבמה אשת עשו אלוף יעוש אלוף יעלם אלוף קרח אלה אלופי אהליבמה בת ־ ענה אשת עשו ׃ 19. אלה בני ־ עשו ואלה אלופיהם הוא אדום ׃ ס 20. אלה בני ־ שעיר החרי ישבי הארץ לוטן ושובל וצבעון וענה ׃ 21. ודשון ואצר ודישן אלה אלופי החרי בני שעיר בארץ אדום ׃ 22. ויהיו בני ־ לוטן חרי והימם ואחות לוטן תמנע ׃ 23. ואלה בני שובל עלון ומנחת ועיבל שפו ואונם ׃ 24. ואלה בני ־ צבעון ואיה וענה הוא ענה אשר מצא את ־ הימם במדבר ברעתו את ־ החמרים לצבעון אביו ׃ 25. ואלה בני ־ ענה דשן ואהליבמה בת ־ ענה ׃ 26. ואלה בני דישן חמדן ואשבן ויתרן וכרן ׃ 27. אלה בני ־ אצר בלהן וזעון ועקן ׃ 28. אלה בני ־ דישן עוץ וארן ׃ 29. אלה אלופי החרי אלוף לוטן אלוף שובל אלוף צבעון אלוף ענה ׃ 30. אלוף דשן אלוף אצר אלוף דישן אלה אלופי החרי לאלפיהם בארץ שעיר ׃ פ 31. ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך ־ מלך לבני ישראל ׃ 32. וימלך באדום בלע בן ־ בעור ושם עירו דנהבה ׃ 33. וימת בלע וימלך תחתיו יובב בן ־ זרח מבצרה ׃ 34. וימת יובב וימלך תחתיו חשם מארץ התימני ׃ 35. וימת חשם וימלך תחתיו הדד בן ־ בדד המכה את ־ מדין בשדה מואב ושם עירו עוית ׃ 36. וימת הדד וימלך תחתיו שמלה ממשרקה ׃ 37. וימת שמלה וימלך תחתיו שאול מרחבות הנהר ׃ 38. וימת שאול וימלך תחתיו בעל חנן בן ־ עכבור ׃ 39. וימת בעל חנן בן ־ עכבור וימלך תחתיו הדר ושם עירו פעו ושם אשתו מהיטבאל בת ־ מטרד בת מי זהב ׃ 40. ואלה שמות אלופי עשו למשפחתם למקמתם בשמתם אלוף תמנע אלוף עלוה אלוף יתת ׃ 41. אלוף אהליבמה אלוף אלה אלוף פינן ׃ 42. אלוף קנז אלוף תימן אלוף מבצר ׃ 43. אלוף מגדיאל אלוף עירם אלה ׀ אלופי אדום למשבתם בארץ אחזתם הוא עשו אבי אדום ׃ פ Chapter 371. וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען ׃2. אלה ׀ תלדות יעקב יוסף בן ־ שבע ־ עשרה שנה היה רעה את ־ אחיו בצאן והוא נער את ־ בני בלהה ואת ־ בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את ־ דבתם רעה אל ־ אביהם ׃ 3. וישראל אהב את ־ יוסף מכל ־ בניו כי ־ בן ־ זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים ׃ 4. ויראו אחיו כי ־ אתו אהב אביהם מכל ־ אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם ׃ 5. ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו ׃ 6. ויאמר אליהם שמעו ־ נא החלום הזה אשר חלמתי ׃ 7. והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם ־ נצבה והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי ׃ 8. ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם ־ משול תמשל בנו ויוספו עוד שנא אתו על ־ חלמתיו ועל ־ דבריו ׃ 9. ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי ׃ 10. ויספר אל ־ אביו ואל ־ אחיו ויגער ־ בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחוֺת לך ארצה ׃ 11. ויקנאו ־ בו אחיו ואביו שמר את ־ הדבר ׃ 12. וילכו אחיו לרעות את ־ צאן אביהם בשכם ׃ 13. ויאמר ישראל אל ־ יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני ׃ 14. ויאמר לו לך ־ נא ראה את ־ שלום אחיך ואת ־ שלום הצאן והשבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה ׃ 15. וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה ־ תבקש ׃ 16. ויאמר את ־ אחי אנכי מבקש הגידה ־ נא לי איפה הם רעים ׃ 17. ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן ׃ 18. ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו ׃ 19. ויאמרו איש אל ־ אחיו הנה בעל החלמות הלזה בא ׃ 20. ועתה ׀ לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה ־ יהיו חלמתיו ׃ 21. וישמע ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש ׃ 22. ויאמר אלהם ׀ ראובן אל ־ תשפכו ־ דם השליכו אתו אל ־ הבור הזה אשר במדבר ויד אל ־ תשלחו ־ בו למען הציל אתו מידם להשיבו אל ־ אביו ׃ 23. ויהי כאשר ־ בא יוסף אל ־ אחיו ויפשיטו את ־ יוסף את ־ כתנתו את ־ כתנת הפסים אשר עליו ׃ 24. ויקחהו וישלכו אתו הברה והבור רק אין בו מים ׃ 25. וישבו לאכל ־ לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט הולכים להוריד מצרימה ׃ 26. ויאמר יהודה אל ־ אחיו מה ־ בצע כי נהרג את ־ אחינו וכסינו את ־ דמו ׃ 27. לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל ־ תהי ־ בו כי ־ אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו ׃ 28. ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו את ־ יוסף מן ־ הבור וימכרו את ־ יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את ־ יוסף מצרימה ׃ 29. וישב ראובן אל ־ הבור והנה אין ־ יוסף בבור ויקרע את ־ בגדיו ׃ 30. וישב אל ־ אחיו ויאמר הילד איננו ואני אנה אני ־ בא ׃ 31. ויקחו את ־ כתנת יוסף וישחטו שעיר עזים ויטבלו את ־ הכתנת בדם ׃ 32. וישלחו את ־ כתנת הפסים ויביאו אל ־ אביהם ויאמרו זאת מצאנו הכר ־ נא הכתנת בנך הוא אם ־ לא ׃ 33. ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף ׃ 34. ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על ־ בנו ימים רבים ׃ 35. ויקמו כל ־ בניו וכל ־ בנתיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי ־ ארד אל ־ בני אבל שאלה ויבך אתו אביו ׃ 36. והמדנים מכרו אתו אל ־ מצרים לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים ׃ פ Chapter 381. ויהי בעת ההוא וירד יהודה מאת אחיו ויט עד ־ איש עדלמי ושמו חירה ׃2. וירא ־ שם יהודה בת ־ איש כנעני ושמו שוע ויקחה ויבא אליה ׃ 3. ותהר ותלד בן ויקרא את ־ שמו ער ׃ 4. ותהר עוד ותלד בן ותקרא את ־ שמו אונן ׃ 5. ותסף עוד ותלד בן ותקרא את ־ שמו שלה והיה בכזיב בלדתה אתו ׃ 6. ויקח יהודה אשה לער בכורו ושמה תמר ׃ 7. ויהי ער בכור יהודה רע בעיני יהוה וימתהו יהוה ׃ 8. ויאמר יהודה לאונן בא אל ־ אשת אחיך ויבם אתה והקם זרע לאחיך ׃ 9. וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע והיה אם ־ בא אל ־ אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתן ־ זרע לאחיו ׃ 10. וירע בעיני יהוה אשר עשה וימת גם ־ אתו ׃ 11. ויאמר יהודה לתמר כלתו שבי אלמנה בית ־ אביך עד ־ יגדל שלה בני כי אמר פן ־ ימות גם ־ הוא כאחיו ותלך תמר ותשב בית אביה ׃ 12. וירבו הימים ותמת בת ־ שוע אשת ־ יהודה וינחם יהודה ויעל על ־ גזזי צאנו הוא וחירה רעהו העדלמי תמנתה ׃ 13. ויגד לתמר לאמר הנה חמיך עלה תמנתה לגז צאנו ׃ 14. ותסר בגדי אלמנותה מעליה ותכס בצעיף ותתעלף ותשב בפתח עינים אשר על ־ דרך תמנתה כי ראתה כי ־ גדל שלה והוא לא ־ נתנה לו לאשה ׃ 15. ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניה ׃ 16. ויט אליה אל ־ הדרך ויאמר הבה ־ נא אבוא אליך כי לא ידע כי כלתו הוא ותאמר מה ־ תתן ־ לי כי תבוא אלי ׃ 17. ויאמר אנכי אשלח גדי ־ עזים מן ־ הצאן ותאמר אם ־ תתן ערבון עד שלחך ׃ 18. ויאמר מה הערבון אשר אתן ־ לך ותאמר חתמך ופתילך ומטך אשר בידך ויתן ־ לה ויבא אליה ותהר לו ׃ 19. ותקם ותלך ותסר צעיפה מעליה ותלבש בגדי אלמנותה ׃ 20. וישלח יהודה את ־ גדי העזים ביד רעהו העדלמי לקחת הערבון מיד האשה ולא מצאה ׃ 21. וישאל את ־ אנשי מקמה לאמר איה הקדשה הוא בעינים על ־ הדרך ויאמרו לא ־ היתה בזה קדשה ׃ 22. וישב אל ־ יהודה ויאמר לא מצאתיה וגם אנשי המקום אמרו לא ־ היתה בזה קדשה ׃ 23. ויאמר יהודה תקח ־ לה פן נהיה לבוז הנה שלחתי הגדי הזה ואתה לא מצאתה ׃ 24. ויהי ׀ כמשלש חדשים ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך וגם הנה הרה לזנונים ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף ׃ 25. הוא מוצאת והיא שלחה אל ־ חמיה לאמר לאיש אשר ־ אלה לו אנכי הרה ותאמר הכר ־ נא למי החתמת והפתילים והמטה האלה ׃ 26. ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני כי ־ על ־ כן לא ־ נתתיה לשלה בני ולא ־ יסף עוד לדעתה ׃ 27. ויהי בעת לדתה והנה תאומים בבטנה ׃ 28. ויהי בלדתה ויתן ־ יד ותקח המילדת ותקשר על ־ ידו שני לאמר זה יצא ראשנה ׃ 29. ויהי ׀ כמשיב ידו והנה יצא אחיו ותאמר מה ־ פרצת עליך פרץ ויקרא שמו פרץ ׃ 30. ואחר יצא אחיו אשר על ־ ידו השני ויקרא שמו זרח ׃ ס Chapter 391. ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים איש מצרי מיד הישמעאלים אשר הורדהו שמה ׃2. ויהי יהוה את ־ יוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדניו המצרי ׃ 3. וירא אדניו כי יהוה אתו וכל אשר ־ הוא עשה יהוה מצליח בידו ׃ 4. וימצא יוסף חן בעיניו וישרת אתו ויפקדהו על ־ ביתו וכל ־ יש ־ לו נתן בידו ׃ 5. ויהי מאז הפקיד אתו בביתו ועל כל ־ אשר יש ־ לו ויברך יהוה את ־ בית המצרי בגלל יוסף ויהי ברכת יהוה בכל ־ אשר יש ־ לו בבית ובשדה ׃ 6. ויעזב כל ־ אשר ־ לו ביד ־ יוסף ולא ־ ידע אתו מאומה כי אם ־ הלחם אשר ־ הוא אוכל ויהי יוסף יפה ־ תאר ויפה מראה ׃ 7. ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת ־ אדניו את ־ עיניה אל ־ יוסף ותאמר שכבה עמי ׃ 8. וימאן ׀ ויאמר אל ־ אשת אדניו הן אדני לא ־ ידע אתי מה ־ בבית וכל אשר ־ יש ־ לו נתן בידי ׃ 9. איננו גדול בבית הזה ממני ולא ־ חשך ממני מאומה כי אם ־ אותך באשר את ־ אשתו ואיך אעשה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי לאלהים ׃ 10. ויהי כדברה אל ־ יוסף יום ׀ יום ולא ־ שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה ׃ 11. ויהי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי הבית שם בבית ׃ 12. ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי ויעזב בגדו בידה וינס ויצא החוצה ׃ 13. ויהי כראותה כי ־ עזב בגדו בידה וינס החוצה ׃ 14. ותקרא לאנשי ביתה ותאמר להם לאמר ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו בא אלי לשכב עמי ואקרא בקול גדול ׃ 15. ויהי כשמעו כי ־ הרימתי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס ויצא החוצה ׃ 16. ותנח בגדו אצלה עד ־ בוא אדניו אל ־ ביתו ׃ 17. ותדבר אליו כדברים האלה לאמר בא ־ אלי העבד העברי אשר ־ הבאת לנו לצחק בי ׃ 18. ויהי כהרימי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס החוצה ׃ 19. ויהי כשמע אדניו את ־ דברי אשתו אשר דברה אליו לאמר כדברים האלה עשה לי עבדך ויחר אפו ׃ 20. ויקח אדני יוסף אתו ויתנהו אל ־ בית הסהר מקום אשר ־ אסורי המלך אסורים ויהי ־ שם בבית הסהר ׃ 21. ויהי יהוה את ־ יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר בית ־ הסהר ׃ 22. ויתן שר בית ־ הסהר ביד ־ יוסף את כל ־ האסירם אשר בבית הסהר ואת כל ־ אשר עשים שם הוא היה עשה ׃ 23. אין ׀ שר בית ־ הסהר ראה את ־ כל ־ מאומה בידו באשר יהוה אתו ואשר ־ הוא עשה יהוה מצליח ׃ ס Chapter 401. ויהי אחר הדברים האלה חטאו משקה מלך ־ מצרים והאפה לאדניהם למלך מצרים ׃2. ויקצף פרעה על שני סריסיו על שר המשקים ועל שר האופים ׃ 3. ויתן אתם במשמר בית שר הטבחים אל ־ בית הסהר מקום אשר יוסף אסור שם ׃ 4. ויפקד שר הטבחים את ־ יוסף אתם וישרת אתם ויהיו ימים במשמר ׃ 5. ויחלמו חלום שניהם איש חלמו בלילה אחד איש כפתרון חלמו המשקה והאפה אשר למלך מצרים אשר אסורים בבית הסהר ׃ 6. ויבא אליהם יוסף בבקר וירא אתם והנם זעפים ׃ 7. וישאל את ־ סריסי פרעה אשר אתו במשמר בית אדניו לאמר מדוע פניכם רעים היום ׃ 8. ויאמרו אליו חלום חלמנו ופתר אין אתו ויאמר אלהם יוסף הלוא לאלהים פתרנים ספרו ־ נא לי ׃ 9. ויספר שר ־ המשקים את ־ חלמו ליוסף ויאמר לו בחלומי והנה ־ גפן לפני ׃ 10. ובגפן שלשה שריגם והיא כפרחת עלתה נצה הבשילו אשכלתיה ענבים ׃ 11. וכוס פרעה בידי ואקח את ־ הענבים ואשחט אתם אל ־ כוס פרעה ואתן את ־ הכוס על ־ כף פרעה ׃ 12. ויאמר לו יוסף זה פתרנו שלשת השרגים שלשת ימים הם ׃ 13. בעוד ׀ שלשת ימים ישא פרעה את ־ ראשך והשיבך על ־ כנך ונתת כוס ־ פרעה בידו כמשפט הראשון אשר היית משקהו ׃ 14. כי אם ־ זכרתני אתך כאשר ייטב לך ועשית ־ נא עמדי חסד והזכרתני אל ־ פרעה והוצאתני מן ־ הבית הזה ׃ 15. כי ־ גנב גנבתי מארץ העברים וגם ־ פה לא ־ עשיתי מאומה כי ־ שמו אתי בבור ׃ 16. וירא שר ־ האפים כי טוב פתר ויאמר אל ־ יוסף אף ־ אני בחלומי והנה שלשה סלי חרי על ־ ראשי ׃ 17. ובסל העליון מכל מאכל פרעה מעשה אפה והעוף אכל אתם מן ־ הסל מעל ראשי ׃ 18. ויען יוסף ויאמר זה פתרנו שלשת הסלים שלשת ימים הם ׃ 19. בעוד ׀ שלשת ימים ישא פרעה את ־ ראשך מעליך ותלה אותך על ־ עץ ואכל העוף את ־ בשרך מעליך ׃ 20. ויהי ׀ ביום השלישי יום הלדת את ־ פרעה ויעש משתה לכל ־ עבדיו וישא את ־ ראש ׀ שר המשקים ואת ־ ראש שר האפים בתוך עבדיו ׃ 21. וישב את ־ שר המשקים על ־ משקהו ויתן הכוס על ־ כף פרעה ׃ 22. ואת שר האפים תלה כאשר פתר להם יוסף ׃ 23. ולא ־ זכר שר ־ המשקים את ־ יוסף וישכחהו ׃ פ Chapter 411. ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על ־ היאר ׃2. והנה מן ־ היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו ׃ 3. והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן ־ היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על ־ שפת היאר ׃ 4. ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקץ פרעה ׃ 5. ויישן ויחלם שנית והנה ׀ שבע שבלים עלות בקנה אחד בריאות וטבות ׃ 6. והנה שבע שבלים דקות ושדופת קדים צמחות אחריהן ׃ 7. ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה חלום ׃ 8. ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את ־ כל ־ חרטמי מצרים ואת ־ כל ־ חכמיה ויספר פרעה להם את ־ חלמו ואין ־ פותר אותם לפרעה ׃ 9. וידבר שר המשקים את ־ פרעה לאמר את ־ חטאי אני מזכיר היום ׃ 10. פרעה קצף על ־ עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים אתי ואת שר האפים ׃ 11. ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא איש כפתרון חלמו חלמנו ׃ 12. ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר ־ לו ויפתר ־ לנו את ־ חלמתינו איש כחלמו פתר ׃ 13. ויהי כאשר פתר ־ לנו כן היה אתי השיב על ־ כני ואתו תלה ׃ 14. וישלח פרעה ויקרא את ־ יוסף ויריצהו מן ־ הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל ־ פרעה ׃ 15. ויאמר פרעה אל ־ יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתר אתו ׃ 16. ויען יוסף את ־ פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה את ־ שלום פרעה ׃ 17. וידבר פרעה אל ־ יוסף בחלמי הנני עמד על ־ שפת היאר ׃ 18. והנה מן ־ היאר עלת שבע פרות בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחו ׃ 19. והנה שבע ־ פרות אחרות עלות אחריהן דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר לא ־ ראיתי כהנה בכל ־ ארץ מצרים לרע ׃ 20. ותאכלנה הפרות הרקות והרעות את שבע הפרות הראשנות הבריאת ׃ 21. ותבאנה אל ־ קרבנה ולא נודע כי ־ באו אל ־ קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחלה ואיקץ ׃ 22. וארא בחלמי והנה ׀ שבע שבלים עלת בקנה אחד מלאת וטבות ׃ 23. והנה שבע שבלים צנמות דקות שדפות קדים צמחות אחריהם ׃ 24. ותבלען השבלים הדקת את שבע השבלים הטבות ואמר אל ־ החרטמים ואין מגיד לי ׃ 25. ויאמר יוסף אל ־ פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עשה הגיד לפרעה ׃ 26. שבע פרת הטבת שבע שנים הנה ושבע השבלים הטבת שבע שנים הנה חלום אחד הוא ׃ 27. ושבע הפרות הרקות והרעת העלת אחריהן שבע שנים הנה ושבע השבלים הרקות שדפות הקדים יהיו שבע שני רעב ׃ 28. הוא הדבר אשר דברתי אל ־ פרעה אשר האלהים עשה הראה את ־ פרעה ׃ 29. הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל ־ ארץ מצרים ׃ 30. וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל ־ השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את ־ הארץ ׃ 31. ולא ־ יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא אחרי ־ כן כי ־ כבד הוא מאד ׃ 32. ועל השנות החלום אל ־ פרעה פעמים כי ־ נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשתו ׃ 33. ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ־ ארץ מצרים ׃ 34. יעשה פרעה ויפקד פקדים על ־ הארץ וחמש את ־ ארץ מצרים בשבע שני השבע ׃ 35. ויקבצו את ־ כל ־ אכל השנים הטבת הבאת האלה ויצברו ־ בר תחת יד ־ פרעה אכל בערים ושמרו ׃ 36. והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיין בארץ מצרים ולא ־ תכרת הארץ ברעב ׃ 37. וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל ־ עבדיו ׃ 38. ויאמר פרעה אל ־ עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו ׃ 39. ויאמר פרעה אל ־ יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את ־ כל ־ זאת אין ־ נבון וחכם כמוך ׃ 40. אתה תהיה על ־ ביתי ועל ־ פיך ישק כל ־ עמי רק הכסא אגדל ממך ׃ 41. ויאמר פרעה אל ־ יוסף ראה נתתי אתך על כל ־ ארץ מצרים ׃ 42. ויסר פרעה את ־ טבעתו מעל ידו ויתן אתה על ־ יד יוסף וילבש אתו בגדי ־ שש וישם רבד הזהב על ־ צוארו ׃ 43. וירכב אתו במרכבת המשנה אשר ־ לו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל ־ ארץ מצרים ׃ 44. ויאמר פרעה אל ־ יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ־ ירים איש את ־ ידו ואת ־ רגלו בכל ־ ארץ מצרים ׃ 45. ויקרא פרעה שם ־ יוסף צפנת פענח ויתן ־ לו את ־ אסנת בת ־ פוטי פרע כהן אן לאשה ויצא יוסף על ־ ארץ מצרים ׃ 46. ויוסף בן ־ שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך ־ מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ־ ארץ מצרים ׃ 47. ותעש הארץ בשבע שני השבע לקמצים ׃ 48. ויקבץ את ־ כל ־ אכל ׀ שבע שנים אשר היו בארץ מצרים ויתן ־ אכל בערים אכל שדה ־ העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה ׃ 49. ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כי ־ חדל לספר כי ־ אין מספר ׃ 50. וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה ־ לו אסנת בת ־ פוטי פרע כהן און ׃ 51. ויקרא יוסף את ־ שם הבכור מנשה כי ־ נשני אלהים את ־ כל ־ עמלי ואת כל ־ בית אבי ׃ 52. ואת שם השני קרא אפרים כי ־ הפרני אלהים בארץ עניי ׃ 53. ותכלינה שבע שני השבע אשר היה בארץ מצרים ׃ 54. ותחלינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי רעב בכל ־ הארצות ובכל ־ ארץ מצרים היה לחם ׃ 55. ותרעב כל ־ ארץ מצרים ויצעק העם אל ־ פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל ־ מצרים לכו אל ־ יוסף אשר ־ יאמר לכם תעשו ׃ 56. והרעב היה על כל ־ פני הארץ ויפתח יוסף את ־ כל ־ אשר בהם וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים ׃ 57. וכל ־ הארץ באו מצרימה לשבר אל ־ יוסף כי ־ חזק הרעב בכל ־ הארץ ׃ Chapter 421. וירא יעקב כי יש ־ שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה תתראו ׃2. ויאמר הנה שמעתי כי יש ־ שבר במצרים רדו ־ שמה ושברו ־ לנו משם ונחיה ולא נמות ׃ 3. וירדו אחי ־ יוסף עשרה לשבר בר ממצרים ׃ 4. ואת ־ בנימין אחי יוסף לא ־ שלח יעקב את ־ אחיו כי אמר פן ־ יקראנו אסון ׃ 5. ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים כי ־ היה הרעב בארץ כנען ׃ 6. ויוסף הוא השליט על ־ הארץ הוא המשביר לכל ־ עם הארץ ויבאו אחי יוסף וישתחוו ־ לו אפים ארצה ׃ 7. וירא יוסף את ־ אחיו ויכרם ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות ויאמר אלהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבר ־ אכל ׃ 8. ויכר יוסף את ־ אחיו והם לא הכרהו ׃ 9. ויזכר יוסף את החלמות אשר חלם להם ויאמר אלהם מרגלים אתם לראות את ־ ערות הארץ באתם ׃ 10. ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר ־ אכל ׃ 11. כלנו בני איש ־ אחד נחנו כנים אנחנו לא ־ היו עבדיך מרגלים ׃ 12. ויאמר אלהם לא כי ־ ערות הארץ באתם לראות ׃ 13. ויאמרו שנים עשר עבדיך אחים ׀ אנחנו בני איש ־ אחד בארץ כנען והנה הקטן את ־ אבינו היום והאחד איננו ׃ 14. ויאמר אלהם יוסף הוא אשר דברתי אלכם לאמר מרגלים אתם ׃ 15. בזאת תבחנו חי פרעה אם ־ תצאו מזה כי אם ־ בבוא אחיכם הקטן הנה ׃ 16. שלחו מכם אחד ויקח את ־ אחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואם ־ לא חי פרעה כי מרגלים אתם ׃ 17. ויאסף אתם אל ־ משמר שלשת ימים ׃ 18. ויאמר אלהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו את ־ האלהים אני ירא ׃ 19. אם ־ כנים אתם אחיכם אחד יאסר בבית משמרכם ואתם לכו הביאו שבר רעבון בתיכם ׃ 20. ואת ־ אחיכם הקטן תביאו אלי ויאמנו דבריכם ולא תמותו ויעשו ־ כן ׃ 21. ויאמרו איש אל ־ אחיו אבל אשמים ׀ אנחנו על ־ אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על ־ כן באה אלינו הצרה הזאת ׃ 22. ויען ראובן אתם לאמר הלוא אמרתי אליכם ׀ לאמר אל ־ תחטאו בילד ולא שמעתם וגם ־ דמו הנה נדרש ׃ 23. והם לא ידעו כי שמע יוסף כי המליץ בינתם ׃ 24. ויסב מעליהם ויבך וישב אלהם וידבר אלהם ויקח מאתם את ־ שמעון ויאסר אתו לעיניהם ׃ 25. ויצו יוסף וימלאו את ־ כליהם בר ולהשיב כספיהם איש אל ־ שקו ולתת להם צדה לדרך ויעש להם כן ׃ 26. וישאו את ־ שברם על ־ חמריהם וילכו משם ׃ 27. ויפתח האחד את ־ שקו לתת מספוא לחמרו במלון וירא את ־ כספו והנה ־ הוא בפי אמתחתו ׃ 28. ויאמר אל ־ אחיו הושב כספי וגם הנה באמתחתי ויצא לבם ויחרדו איש אל ־ אחיו לאמר מה ־ זאת עשה אלהים לנו ׃ 29. ויבאו אל ־ יעקב אביהם ארצה כנען ויגידו לו את כל ־ הקרת אתם לאמר ׃ 30. דבר האיש אדני הארץ אתנו קשות ויתן אתנו כמרגלים את ־ הארץ ׃ 31. ונאמר אליו כנים אנחנו לא היינו מרגלים ׃ 32. שנים ־ עשר אנחנו אחים בני אבינו האחד איננו והקטן היום את ־ אבינו בארץ כנען ׃ 33. ויאמר אלינו האיש אדני הארץ בזאת אדע כי כנים אתם אחיכם האחד הניחו אתי ואת ־ רעבון בתיכם קחו ולכו ׃ 34. והביאו את ־ אחיכם הקטן אלי ואדעה כי לא מרגלים אתם כי כנים אתם את ־ אחיכם אתן לכם ואת ־ הארץ תסחרו ׃ 35. ויהי הם מריקים שקיהם והנה ־ איש צרור ־ כספו בשקו ויראו את ־ צררות כספיהם המה ואביהם וייראו ׃ 36. ויאמר אלהם יעקב אביהם אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת ־ בנימן תקחו עלי היו כלנה ׃ 37. ויאמר ראובן אל ־ אביו לאמר את ־ שני בני תמית אם ־ לא אביאנו אליך תנה אתו על ־ ידי ואני אשיבנו אליך ׃ 38. ויאמר לא ־ ירד בני עמכם כי ־ אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו ־ בה והורדתם את ־ שיבתי ביגון שאולה ׃ Chapter 431. והרעב כבד בארץ ׃2. ויהי כאשר כלו לאכל את ־ השבר אשר הביאו ממצרים ויאמר אליהם אביהם שבו שברו ־ לנו מעט ־ אכל ׃ 3. ויאמר אליו יהודה לאמר העד העד בנו האיש לאמר לא ־ תראו פני בלתי אחיכם אתכם ׃ 4. אם ־ ישך משלח את ־ אחינו אתנו נרדה ונשברה לך אכל ׃ 5. ואם ־ אינך משלח לא נרד כי ־ האיש אמר אלינו לא ־ תראו פני בלתי אחיכם אתכם ׃ 6. ויאמר ישראל למה הרעתם לי להגיד לאיש העוד לכם אח ׃ 7. ויאמרו שאול שאל ־ האיש לנו ולמולדתנו לאמר העוד אביכם חי היש לכם אח ונגד ־ לו על ־ פי הדברים האלה הידוע נדע כי יאמר הורידו את ־ אחיכם ׃ 8. ויאמר יהודה אל ־ ישראל אביו שלחה הנער אתי ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גם ־ אנחנו גם ־ אתה גם ־ טפנו ׃ 9. אנכי אערבנו מידי תבקשנו אם ־ לא הביאתיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל ־ הימים ׃ 10. כי לולא התמהמהנו כי ־ עתה שבנו זה פעמים ׃ 11. ויאמר אלהם ישראל אביהם אם ־ כן ׀ אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים ׃ 12. וכסף משנה קחו בידכם ואת ־ הכסף המושב בפי אמתחתיכם תשיבו בידכם אולי משגה הוא ׃ 13. ואת ־ אחיכם קחו וקומו שובו אל ־ האיש ׃ 14. ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש ושלח לכם את ־ אחיכם אחר ואת ־ בנימין ואני כאשר שכלתי שכלתי ׃ 15. ויקחו האנשים את ־ המנחה הזאת ומשנה ־ כסף לקחו בידם ואת ־ בנימן ויקמו וירדו מצרים ויעמדו לפני יוסף ׃ 16. וירא יוסף אתם את ־ בנימין ויאמר לאשר על ־ ביתו הבא את ־ האנשים הביתה וטבח טבח והכן כי אתי יאכלו האנשים בצהרים ׃ 17. ויעש האיש כאשר אמר יוסף ויבא האיש את ־ האנשים ביתה יוסף ׃ 18. וייראו האנשים כי הובאו בית יוסף ויאמרו על ־ דבר הכסף השב באמתחתינו בתחלה אנחנו מובאים להתגלל עלינו ולהתנפל עלינו ולקחת אתנו לעבדים ואת ־ חמרינו ׃ 19. ויגשו אל ־ האיש אשר על ־ בית יוסף וידברו אליו פתח הבית ׃ 20. ויאמרו בי אדני ירד ירדנו בתחלה לשבר ־ אכל ׃ 21. ויהי כי ־ באנו אל ־ המלון ונפתחה את ־ אמתחתינו והנה כסף ־ איש בפי אמתחתו כספנו במשקלו ונשב אתו בידנו ׃ 22. וכסף אחר הורדנו בידנו לשבר ־ אכל לא ידענו מי ־ שם כספנו באמתחתינו ׃ 23. ויאמר שלום לכם אל ־ תיראו אלהיכם ואלהי אביכם נתן לכם מטמון באמתחתיכם כספכם בא אלי ויוצא אלהם את ־ שמעון ׃ 24. ויבא האיש את ־ האנשים ביתה יוסף ויתן ־ מים וירחצו רגליהם ויתן מספוא לחמריהם ׃ 25. ויכינו את ־ המנחה עד ־ בוא יוסף בצהרים כי שמעו כי ־ שם יאכלו לחם ׃ 26. ויבא יוסף הביתה ויביאו לו את ־ המנחה אשר ־ בידם הביתה וישתחוו ־ לו ארצה ׃ 27. וישאל להם לשלום ויאמר השלום אביכם הזקן אשר אמרתם העודנו חי ׃ 28. ויאמרו שלום לעבדך לאבינו עודנו חי ויקדו וישתחו ׃ 29. וישא עיניו וירא את ־ בנימין אחיו בן ־ אמו ויאמר הזה אחיכם הקטן אשר אמרתם אלי ויאמר אלהים יחנך בני ׃ 30. וימהר יוסף כי ־ נכמרו רחמיו אל ־ אחיו ויבקש לבכות ויבא החדרה ויבך שמה ׃ 31. וירחץ פניו ויצא ויתאפק ויאמר שימו לחם ׃ 32. וישימו לו לבדו ול/הם לבדם ולמצרים האכלים אתו לבדם כי לא יוכלון המצרים לאכל את ־ העברים לחם כי ־ תועבה הוא למצרים ׃ 33. וישבו לפניו הבכר כבכרתו והצעיר כצערתו ויתמהו האנשים איש אל ־ רעהו ׃ 34. וישא משאת מאת פניו אלהם ותרב משאת בנימן ממשאת כלם חמש ידות וישתו וישכרו עמו ׃ Chapter 441. ויצו את ־ אשר על ־ ביתו לאמר מלא את ־ אמתחת האנשים אכל כאשר יוכלון שאת ושים כסף ־ איש בפי אמתחתו ׃2. ואת ־ גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שברו ויעש כדבר יוסף אשר דבר ׃ 3. הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמריהם ׃ 4. הם יצאו את ־ העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על ־ ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אלהם למה שלמתם רעה תחת טובה ׃ 5. הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתם ׃ 6. וישגם וידבר אלהם את ־ הדברים האלה ׃ 7. ויאמרו אליו למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה ׃ 8. הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב ׃ 9. אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם ־ אנחנו נהיה לאדני לעבדים ׃ 10. ויאמר גם ־ עתה כדבריכם כן ־ הוא אשר ימצא אתו יהיה ־ לי עבד ואתם תהיו נקים ׃ 11. וימהרו ויורדו איש את ־ אמתחתו ארצה ויפתחו איש אמתחתו ׃ 12. ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימן ׃ 13. ויקרעו שמלתם ויעמס איש על ־ חמרו וישבו העירה ׃ 14. ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם ויפלו לפניו ארצה ׃ 15. ויאמר להם יוסף מה ־ המעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כי ־ נחש ינחש איש אשר כמני ׃ 16. ויאמר יהודה מה ־ נאמר לאדני מה ־ נדבר ומה ־ נצטדק האלהים מצא את ־ עוֺן עבדיך הננו עבדים לאדני גם ־ אנחנו גם אשר ־ נמצא הגביע בידו ׃ 17. ויאמר חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה ־ לי עבד ואתם עלו לשלום אל ־ אביכם ׃ פ 18. ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר ־ נא עבדך דבר באזני אדני ואל ־ יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה ׃ 19. אדני שאל את ־ עבדיו לאמר היש ־ לכם אב או ־ אח ׃ 20. ונאמר אל ־ אדני יש ־ לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו ׃ 21. ותאמר אל ־ עבדיך הורדהו אלי ואשימה עיני עליו ׃ 22. ונאמר אל ־ אדני לא ־ יוכל הנער לעזב את ־ אביו ועזב את ־ אביו ומת ׃ 23. ותאמר אל ־ עבדיך אם ־ לא ירד אחיכם הקטן אתכם לא תספון לראות פני ׃ 24. ויהי כי עלינו אל ־ עבדך אבי ונגד ־ לו את דברי אדני ׃ 25. ויאמר אבינו שבו שברו ־ לנו מעט ־ אכל ׃ 26. ונאמר לא נוכל לרדת אם ־ יש אחינו הקטן אתנו וירדנו כי ־ לא נוכל לראות פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו ׃ 27. ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה ־ לי אשתי ׃ 28. ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד ־ הנה ׃ 29. ולקחתם גם ־ את ־ זה מעם פני וקרהו אסון והורדתם את ־ שיבתי ברעה שאלה ׃ 30. ועתה כבאי אל ־ עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו ׃ 31. והיה כראותו כי ־ אין הנער ומת והורידו עבדיך את ־ שיבת עבדך אבינו ביגון שאלה ׃ 32. כי עבדך ערב את ־ הנער מעם אבי לאמר אם ־ לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל ־ הימים ׃ 33. ועתה ישב ־ נא עבדך תחת הנער עבד לאדני והנער יעל עם ־ אחיו ׃ 34. כי ־ איך אעלה אל ־ אבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא את ־ אבי ׃ Chapter 451. ולא ־ יכל יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו ויקרא הוציאו כל ־ איש מעלי ולא ־ עמד איש אתו בהתודע יוסף אל ־ אחיו ׃2. ויתן את ־ קלו בבכי וישמעו מצרים וישמע בית פרעה ׃ 3. ויאמר יוסף אל ־ אחיו אני יוסף העוד אבי חי ולא ־ יכלו אחיו לענות אתו כי נבהלו מפניו ׃ 4. ויאמר יוסף אל ־ אחיו גשו ־ נא אלי ויגשו ויאמר אני יוסף אחיכם אשר ־ מכרתם אתי מצרימה ׃ 5. ועתה ׀ אל ־ תעצבו ואל ־ יחר בעיניכם כי ־ מכרתם אתי הנה כי למחיה שלחני אלהים לפניכם ׃ 6. כי ־ זה שנתים הרעב בקרב הארץ ועוד חמש שנים אשר אין ־ חריש וקציר ׃ 7. וישלחני אלהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדלה ׃ 8. ועתה לא ־ אתם שלחתם אתי הנה כי האלהים וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל ־ ביתו ומשל בכל ־ ארץ מצרים ׃ 9. מהרו ועלו אל ־ אבי ואמרתם אליו כה אמר בנך יוסף שמני אלהים לאדון לכל ־ מצרים רדה אלי אל ־ תעמד ׃ 10. וישבת בארץ ־ גשן והיית קרוב אלי אתה ובניך ובני בניך וצאנך ובקרך וכל ־ אשר ־ לך ׃ 11. וכלכלתי אתך שם כי ־ עוד חמש שנים רעב פן ־ תורש אתה וביתך וכל ־ אשר ־ לך ׃ 12. והנה עיניכם ראות ועיני אחי בנימין כי ־ פי המדבר אליכם ׃ 13. והגדתם לאבי את ־ כל ־ כבודי במצרים ואת כל ־ אשר ראיתם ומהרתם והורדתם את ־ אבי הנה ׃ 14. ויפל על ־ צוארי בנימן ־ אחיו ויבך ובנימן בכה על ־ צואריו ׃ 15. וינשק לכל ־ אחיו ויבך עליהם ואחרי כן דברו אחיו אתו ׃ 16. והקל נשמע בית פרעה לאמר באו אחי יוסף וייטב בעיני פרעה ובעיני עבדיו ׃ 17. ויאמר פרעה אל ־ יוסף אמר אל ־ אחיך זאת עשו טענו את ־ בעירכם ולכו ־ באו ארצה כנען ׃ 18. וקחו את ־ אביכם ואת ־ בתיכם ובאו אלי ואתנה לכם את ־ טוב ארץ מצרים ואכלו את ־ חלב הארץ ׃ 19. ואתה צויתה זאת עשו קחו ־ לכם מארץ מצרים עגלות לטפכם ולנשיכם ונשאתם את ־ אביכם ובאתם ׃ 20. ועינכם אל ־ תחס על ־ כליכם כי ־ טוב כל ־ ארץ מצרים לכם הוא ׃ 21. ויעשו ־ כן בני ישראל ויתן להם יוסף עגלות על ־ פי פרעה ויתן להם צדה לדרך ׃ 22. לכלם נתן לאיש חלפות שמלת ולבנימן נתן שלש מאות כסף וחמש חלפת שמלת ׃ 23. ולאביו שלח כזאת עשרה חמרים נשאים מטוב מצרים ועשר אתנת נשאת בר ולחם ומזון לאביו לדרך ׃ 24. וישלח את ־ אחיו וילכו ויאמר אלהם אל ־ תרגזו בדרך ׃ 25. ויעלו ממצרים ויבאו ארץ כנען אל ־ יעקב אביהם ׃ 26. ויגדו לו לאמר עוד יוסף חי וכי ־ הוא משל בכל ־ ארץ מצרים ויפג לבו כי לא ־ האמין להם ׃ 27. וידברו אליו את כל ־ דברי יוסף אשר דבר אלהם וירא את ־ העגלות אשר ־ שלח יוסף לשאת אתו ותחי רוח יעקב אביהם ׃ 28. ויאמר ישראל רב עוד ־ יוסף בני חי אלכה ואראנו בטרם אמות ׃ Chapter 461. ויסע ישראל וכל ־ אשר ־ לו ויבא בארה שבע ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק ׃2. ויאמר אלהים ׀ לישראל במראת הלילה ויאמר יעקב ׀ יעקב ויאמר הנני ׃ 3. ויאמר אנכי האל אלהי אביך אל ־ תירא מרדה מצרימה כי ־ לגוי גדול אשימך שם ׃ 4. אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם ־ עלה ויוסף ישית ידו על ־ עיניך ׃ 5. ויקם יעקב מבאר שבע וישאו בני ־ ישראל את ־ יעקב אביהם ואת ־ טפם ואת ־ נשיהם בעגלות אשר ־ שלח פרעה לשאת אתו ׃ 6. ויקחו את ־ מקניהם ואת ־ רכושם אשר רכשו בארץ כנען ויבאו מצרימה יעקב וכל ־ זרעו אתו ׃ 7. בניו ובני בניו אתו בנתיו ובנות בניו וכל ־ זרעו הביא אתו מצרימה ׃ ס 8. ואלה שמות בני ־ ישראל הבאים מצרימה יעקב ובניו בכר יעקב ראובן ׃ 9. ובני ראובן חנוך ופלוא וחצרון וכרמי ׃ 10. ובני שמעון ימואל וימין ואהד ויכין וצחר ושאול בן ־ הכנענית ׃ 11. ובני לוי גרשון קהת ומררי ׃ 12. ובני יהודה ער ואונן ושלה ופרץ וזרח וימת ער ואונן בארץ כנען ויהיו בני ־ פרץ חצרון וחמול ׃ 13. ובני יששכר תולע ופוה ויוב ושמרון ׃ 14. ובני זבולן סרד ואלון ויחלאל ׃ 15. אלה ׀ בני לאה אשר ילדה ליעקב בפדן ארם ואת דינה בתו כל ־ נפש בניו ובנותיו שלשים ושלש ׃ 16. ובני גד צפיון וחגי שוני ואצבן ערי וארודי ואראלי ׃ 17. ובני אשר ימנה וישוה וישוי ובריעה ושרח אחתם ובני בריעה חבר ומלכיאל ׃ 18. אלה בני זלפה אשר ־ נתן לבן ללאה בתו ותלד את ־ אלה ליעקב שש עשרה נפש ׃ 19. בני רחל אשת יעקב יוסף ובנימן ׃ 20. ויולד ליוסף בארץ מצרים אשר ילדה ־ לו אסנת בת ־ פוטי פרע כהן אן את ־ מנשה ואת ־ אפרים ׃ 21. ובני בנימן בלע ובכר ואשבל גרא ונעמן אחי וראש מפים וחפים וארד ׃ 22. אלה בני רחל אשר ילד ליעקב כל ־ נפש ארבעה עשר ׃ 23. ובני ־ דן חשים ׃ 24. ובני נפתלי יחצאל וגוני ויצר ושלם ׃ 25. אלה בני בלהה אשר ־ נתן לבן לרחל בתו ותלד את ־ אלה ליעקב כל ־ נפש שבעה ׃ 26. כל ־ הנפש הבאה ליעקב מצרימה יצאי ירכו מלבד נשי בני ־ יעקב כל ־ נפש ששים ושש ׃ 27. ובני יוסף אשר ־ ילד ־ לו במצרים נפש שנים כל ־ הנפש לבית ־ יעקב הבאה מצרימה שבעים ׃ פ 28. ואת ־ יהודה שלח לפניו אל ־ יוסף להורת לפניו גשנה ויבאו ארצה גשן ׃ 29. ויאסר יוסף מרכבתו ויעל לקראת ־ ישראל אביו גשנה וירא אליו ויפל על ־ צואריו ויבך על ־ צואריו עוד ׃ 30. ויאמר ישראל אל ־ יוסף אמותה הפעם אחרי ראותי את ־ פניך כי עודך חי ׃ 31. ויאמר יוסף אל ־ אחיו ואל ־ בית אביו אעלה ואגידה לפרעה ואמרה אליו אחי ובית ־ אבי אשר בארץ ־ כנען באו אלי ׃ 32. והאנשים רעי צאן כי ־ אנשי מקנה היו וצאנם ובקרם וכל ־ אשר להם הביאו ׃ 33. והיה כי ־ יקרא לכם פרעה ואמר מה ־ מעשיכם ׃ 34. ואמרתם אנשי מקנה היו עבדיך מנעורינו ועד ־ עתה גם ־ אנחנו גם ־ אבתינו בעבור תשבו בארץ גשן כי ־ תועבת מצרים כל ־ רעה צאן ׃ Chapter 471. ויבא יוסף ויגד לפרעה ויאמר אבי ואחי וצאנם ובקרם וכל ־ אשר להם באו מארץ כנען והנם בארץ גשן ׃2. ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים ויצגם לפני פרעה ׃ 3. ויאמר פרעה אל ־ אחיו מה ־ מעשיכם ויאמרו אל ־ פרעה רעה צאן עבדיך גם ־ אנחנו גם ־ אבותינו ׃ 4. ויאמרו אל ־ פרעה לגור בארץ באנו כי ־ אין מרעה לצאן אשר לעבדיך כי ־ כבד הרעב בארץ כנען ועתה ישבו ־ נא עבדיך בארץ גשן ׃ 5. ויאמר פרעה אל ־ יוסף לאמר אביך ואחיך באו אליך ׃ 6. ארץ מצרים לפניך הוא במיטב הארץ הושב את ־ אביך ואת ־ אחיך ישבו בארץ גשן ואם ־ ידעת ויש ־ בם אנשי ־ חיל ושמתם שרי מקנה על ־ אשר ־ לי ׃ 7. ויבא יוסף את ־ יעקב אביו ויעמדהו לפני פרעה ויברך יעקב את ־ פרעה ׃ 8. ויאמר פרעה אל ־ יעקב כמה ימי שני חייך ׃ 9. ויאמר יעקב אל ־ פרעה ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא השיגו את ־ ימי שני חיי אבתי בימי מגוריהם ׃ 10. ויברך יעקב את ־ פרעה ויצא מלפני פרעה ׃ 11. ויושב יוסף את ־ אביו ואת ־ אחיו ויתן להם אחזה בארץ מצרים במיטב הארץ בארץ רעמסס כאשר צוה פרעה ׃ 12. ויכלכל יוסף את ־ אביו ואת ־ אחיו ואת כל ־ בית אביו לחם לפי הטף ׃ 13. ולחם אין בכל ־ הארץ כי ־ כבד הרעב מאד ותלה ארץ מצרים וארץ כנען מפני הרעב ׃ 14. וילקט יוסף את ־ כל ־ הכסף הנמצא בארץ ־ מצרים ובארץ כנען בשבר אשר ־ הם שברים ויבא יוסף את ־ הכסף ביתה פרעה ׃ 15. ויתם הכסף מארץ מצרים ומארץ כנען ויבאו כל ־ מצרים אל ־ יוסף לאמר הבה ־ לנו לחם ולמה נמות נגדך כי אפס כסף ׃ 16. ויאמר יוסף הבו מקניכם ואתנה לכם במקניכם אם ־ אפס כסף ׃ 17. ויביאו את ־ מקניהם אל ־ יוסף ויתן להם יוסף לחם בסוסים ובמקנה הצאן ובמקנה הבקר ובחמרים וינהלם בלחם בכל ־ מקנהם בשנה ההוא ׃ 18. ותתם השנה ההוא ויבאו אליו בשנה השנית ויאמרו לו לא ־ נכחד מאדני כי אם ־ תם הכסף ומקנה הבהמה אל ־ אדני לא נשאר לפני אדני בלתי אם ־ גויתנו ואדמתנו ׃ 19. למה נמות לעיניך גם ־ אנחנו גם אדמתנו קנה ־ אתנו ואת ־ אדמתנו בלחם ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה ותן ־ זרע ונחיה ולא נמות והאדמה לא תשם ׃ 20. ויקן יוסף את ־ כל ־ אדמת מצרים לפרעה כי ־ מכרו מצרים איש שדהו כי ־ חזק עלהם הרעב ותהי הארץ לפרעה ׃ 21. ואת ־ העם העביר אתו לערים מקצה גבול ־ מצרים ועד ־ קצהו ׃ 22. רק אדמת הכהנים לא קנה כי חק לכהנים מאת פרעה ואכלו את ־ חקם אשר נתן להם פרעה על ־ כן לא מכרו את ־ אדמתם ׃ 23. ויאמר יוסף אל ־ העם הן קניתי אתכם היום ואת ־ אדמתכם לפרעה הא ־ לכם זרע וזרעתם את ־ האדמה ׃ 24. והיה בתבואת ונתתם חמישית לפרעה וארבע הידת יהיה לכם לזרע השדה ולאכלכם ולאשר בבתיכם ולאכל לטפכם ׃ 25. ויאמרו החיתנו נמצא ־ חן בעיני אדני והיינו עבדים לפרעה ׃ 26. וישם אתה יוסף לחק עד ־ היום הזה על ־ אדמת מצרים לפרעה לחמש רק אדמת הכהנים לבדם לא היתה לפרעה ׃ 27. וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גשן ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד ׃ 28. ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויהי ימי ־ יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה ׃ 29. ויקרבו ימי ־ ישראל למות ויקרא ׀ לבנו ליוסף ויאמר לו אם ־ נא מצאתי חן בעיניך שים ־ נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל ־ נא תקברני במצרים ׃ 30. ושכבתי עם ־ אבתי ונשאתני ממצרים וקברתני בקברתם ויאמר אנכי אעשה כדברך ׃ 31. ויאמר השבעה לי וישבע לו וישתחו ישראל על ־ ראש המטה ׃ פ Chapter 481. ויהי אחרי הדברים האלה ויאמר ליוסף הנה אביך חלה ויקח את ־ שני בניו עמו את ־ מנשה ואת ־ אפרים ׃2. ויגד ליעקב ויאמר הנה בנך יוסף בא אליך ויתחזק ישראל וישב על ־ המטה ׃ 3. ויאמר יעקב אל ־ יוסף אל שדי נראה ־ אלי בלוז בארץ כנען ויברך אתי ׃ 4. ויאמר אלי הנני מפרך והרביתך ונתתיך לקהל עמים ונתתי את ־ הארץ הזאת לזרעך אחריך אחזת עולם ׃ 5. ועתה שני ־ בניך הנולדים לך בארץ מצרים עד ־ באי אליך מצרימה לי ־ הם אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו ־ לי ׃ 6. ומולדתך אשר ־ הולדת אחריהם לך יהיו על שם אחיהם יקראו בנחלתם ׃ 7. ואני ׀ בבאי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען בדרך בעוד כברת ־ ארץ לבא אפרתה ואקברה שם בדרך אפרת הוא בית לחם ׃ 8. וירא ישראל את ־ בני יוסף ויאמר מי ־ אלה ׃ 9. ויאמר יוסף אל ־ אביו בני הם אשר ־ נתן ־ לי אלהים בזה ויאמר קחם ־ נא אלי ואברכם ׃ 10. ועיני ישראל כבדו מזקן לא יוכל לראות ויגש אתם אליו וישק להם ויחבק להם ׃ 11. ויאמר ישראל אל ־ יוסף ראה פניך לא פללתי והנה הראה אתי אלהים גם את ־ זרעך ׃ 12. ויוצא יוסף אתם מעם ברכיו וישתחו לאפיו ארצה ׃ 13. ויקח יוסף את ־ שניהם את ־ אפרים בימינו משמאל ישראל ואת ־ מנשה בשמאלו מימין ישראל ויגש אליו ׃ 14. וישלח ישראל את ־ ימינו וישת על ־ ראש אפרים והוא הצעיר ואת ־ שמאלו על ־ ראש מנשה שכל את ־ ידיו כי מנשה הבכור ׃ 15. ויברך את ־ יוסף ויאמר האלהים אשר התהלכו אבתי לפניו אברהם ויצחק האלהים הרעה אתי מעודי עד ־ היום הזה ׃ 16. המלאך הגאל אתי מכל ־ רע יברך את ־ הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבתי אברהם ויצחק וידגו לרב בקרב הארץ ׃ 17. וירא יוסף כי ־ ישית אביו יד ־ ימינו על ־ ראש אפרים וירע בעיניו ויתמך יד ־ אביו להסיר אתה מעל ראש ־ אפרים על ־ ראש מנשה ׃ 18. ויאמר יוסף אל ־ אביו לא ־ כן אבי כי ־ זה הבכר שים ימינך על ־ ראשו ׃ 19. וימאן אביו ויאמר ידעתי בני ידעתי גם ־ הוא יהיה ־ לעם וגם ־ הוא יגדל ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו וזרעו יהיה מלא ־ הגוים ׃ 20. ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את ־ אפרים לפני מנשה ׃ 21. ויאמר ישראל אל ־ יוסף הנה אנכי מת והיה אלהים עמכם והשיב אתכם אל ־ ארץ אבתיכם ׃ 22. ואני נתתי לך שכם אחד על ־ אחיך אשר לקחתי מיד האמרי בחרבי ובקשתי ׃ פ Chapter 491. ויקרא יעקב אל ־ בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר ־ יקרא אתכם באחרית הימים ׃2. הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ־ ישראל אביכם ׃ 3. ראובן בכרי אתה כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז ׃ 4. פחז כמים אל ־ תותר כי עלית משכבי אביך אז חללת יצועי עלה ׃ פ 5. שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרתיהם ׃ 6. בסדם אל ־ תבא נפשי בקהלם אל ־ תחד כבדי כי באפם הרגו איש וברצנם עקרו ־ שור ׃ 7. ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל ׃ ס 8. יהודה אתה יודוך אחיך ידך בערף איביך ישתחוו לך בני אביך ׃ 9. גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו ׃ 10. לא ־ יסור שבט מיהודה ומחקק מבין רגליו עד כי ־ יבא שילה ול/ו יקהת עמים ׃ 11. אסרי לגפן עירה ולשרקה בני אתנו כבס ביין לבשו ובדם ־ ענבים סותה ׃ 12. חכלילי עינים מיין ולבן ־ שנים מחלב ׃ פ 13. זבולן לחוף ימים ישכן והוא לחוף אניות וירכתו על ־ צידן ׃ ס 14. יששכר חמר גרם רבץ בין המשפתים ׃ 15. וירא מנחה כי טוב ואת ־ הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבל ויהי למס ־ עבד ׃ ס 16. דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל ׃ 17. יהי ־ דן נחש עלי ־ דרך שפיפן עלי ־ ארח הנשך עקבי ־ סוס ויפל רכבו אחור ׃ 18. לישועתך קויתי יהוה ׃ 19. גד גדוד יגודנו והוא יגד עקב ׃ ס 20. מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני ־ מלך ׃ ס 21. נפתלי אילה שלחה הנתן אמרי ־ שפר ׃ ס 22. בן פרת יוסף בן פרת עלי ־ עין בנות צעדה עלי ־ שור ׃ 23. וימררהו ורבו וישטמהו בעלי חצים ׃ 24. ותשב באיתן קשתו ויפזו זרעי ידיו מידי אביר יעקב משם רעה אבן ישראל ׃ 25. מאל אביך ויעזרך ואת שדי ויברכך ברכת שמים מעל ברכת תהום רבצת תחת ברכת שדים ורחם ׃ 26. ברכת אביך גברו על ־ ברכת הורי עד ־ תאות גבעת עולם תהיין לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו ׃ פ 27. בנימין זאב יטרף בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל ׃ 28. כל ־ אלה שבטי ישראל שנים עשר וזאת אשר ־ דבר להם אביהם ויברך אותם איש אשר כברכתו ברך אתם ׃ 29. ויצו אותם ויאמר אלהם אני נאסף אל ־ עמי קברו אתי אל ־ אבתי אל ־ המערה אשר בשדה עפרון החתי ׃ 30. במערה אשר בשדה המכפלה אשר על ־ פני ־ ממרא בארץ כנען אשר קנה אברהם את ־ השדה מאת עפרן החתי לאחזת ־ קבר ׃ 31. שמה קברו את ־ אברהם ואת שרה אשתו שמה קברו את ־ יצחק ואת רבקה אשתו ושמה קברתי את ־ לאה ׃ 32. מקנה השדה והמערה אשר ־ בו מאת בני ־ חת ׃ 33. ויכל יעקב לצוֺת את ־ בניו ויאסף רגליו אל ־ המטה ויגוע ויאסף אל ־ עמיו ׃ Chapter 501. ויפל יוסף על ־ פני אביו ויבך עליו וישק ־ לו ׃2. ויצו יוסף את ־ עבדיו את ־ הרפאים לחנט את ־ אביו ויחנטו הרפאים את ־ ישראל ׃ 3. וימלאו ־ לו ארבעים יום כי כן ימלאו ימי החנטים ויבכו אתו מצרים שבעים יום ׃ 4. ויעברו ימי בכיתו וידבר יוסף אל ־ בית פרעה לאמר אם ־ נא מצאתי חן בעיניכם דברו ־ נא באזני פרעה לאמר ׃ 5. אבי השביעני לאמר הנה אנכי מת בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען שמה תקברני ועתה אעלה ־ נא ואקברה את ־ אבי ואשובה ׃ 6. ויאמר פרעה עלה וקבר את ־ אביך כאשר השביעך ׃ 7. ויעל יוסף לקבר את ־ אביו ויעלו אתו כל ־ עבדי פרעה זקני ביתו וכל זקני ארץ ־ מצרים ׃ 8. וכל בית יוסף ואחיו ובית אביו רק טפם וצאנם ובקרם עזבו בארץ גשן ׃ 9. ויעל עמו גם ־ רכב גם ־ פרשים ויהי המחנה כבד מאד ׃ 10. ויבאו עד ־ גרן האטד אשר בעבר הירדן ויספדו ־ שם מספד גדול וכבד מאד ויעש לאביו אבל שבעת ימים ׃ 11. וירא יושב הארץ הכנעני את ־ האבל בגרן האטד ויאמרו אבל ־ כבד זה למצרים על ־ כן קרא שמה אבל מצרים אשר בעבר הירדן ׃ 12. ויעשו בניו לו כן כאשר צום ׃ 13. וישאו אתו בניו ארצה כנען ויקברו אתו במערת שדה המכפלה אשר קנה אברהם את ־ השדה לאחזת ־ קבר מאת עפרן החתי על ־ פני ממרא ׃ 14. וישב יוסף מצרימה הוא ואחיו וכל ־ העלים אתו לקבר את ־ אביו אחרי קברו את ־ אביו ׃ 15. ויראו אחי ־ יוסף כי ־ מת אביהם ויאמרו לו ישטמנו יוסף והשב ישיב לנו את כל ־ הרעה אשר גמלנו אתו ׃ 16. ויצוו אל ־ יוסף לאמר אביך צוה לפני מותו לאמר ׃ 17. כה ־ תאמרו ליוסף אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם כי ־ רעה גמלוך ועתה שא נא לפשע עבדי אלהי אביך ויבך יוסף בדברם אליו ׃ 18. וילכו גם ־ אחיו ויפלו לפניו ויאמרו הננו לך לעבדים ׃ 19. ויאמר אלהם יוסף אל ־ תיראו כי התחת אלהים אני ׃ 20. ואתם חשבתם עלי רעה אלהים חשבה לטבה למען עשה כיום הזה להחית עם ־ רב ׃ 21. ועתה אל ־ תיראו אנכי אכלכל אתכם ואת ־ טפכם וינחם אותם וידבר על ־ לבם ׃ 22. וישב יוסף במצרים הוא ובית אביו ויחי יוסף מאה ועשר שנים ׃ 23. וירא יוסף לאפרים בני שלשים גם בני מכיר בן ־ מנשה ילדו על ־ ברכי יוסף ׃ 24. ויאמר יוסף אל ־ אחיו אנכי מת ואלהים פקד יפקד אתכם והעלה אתכם מן ־ הארץ הזאת אל ־ הארץ אשר נשבע לאברהם ליצחק וליעקב ׃ 25. וישבע יוסף את ־ בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעלתם את ־ עצמתי מזה ׃ 26. וימת יוסף בן ־ מאה ועשר שנים ויחנטו אתו ויישם בארון במצרים ׃ EXODUS - שמותChapter 11. ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו ׃2. ראובן שמעון לוי ויהודה ׃ 3. יששכר זבולן ובנימן ׃ 4. דן ונפתלי גד ואשר ׃ 5. ויהי כל ־ נפש יצאי ירך ־ יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים ׃ 6. וימת יוסף וכל ־ אחיו וכל הדור ההוא ׃ 7. ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם ׃ פ 8. ויקם מלך ־ חדש על ־ מצרים אשר לא ־ ידע את ־ יוסף ׃ 9. ויאמר אל ־ עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו ׃ 10. הבה נתחכמה לו פן ־ ירבה והיה כי ־ תקראנה מלחמה ונוסף גם ־ הוא על ־ שנאינו ונלחם ־ בנו ועלה מן ־ הארץ ׃ 11. וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את ־ פתם ואת ־ רעמסס ׃ 12. וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל ׃ 13. ויעבדו מצרים את ־ בני ישראל בפרך ׃ 14. וימררו את ־ חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל ־ עבדה בשדה את כל ־ עבדתם אשר ־ עבדו בהם בפרך ׃ 15. ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה ׃ 16. ויאמר בילדכן את ־ העבריות וראיתן על ־ האבנים אם ־ בן הוא והמתן אתו ואם ־ בת היא וחיה ׃ 17. ותיראן המילדת את ־ האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את ־ הילדים ׃ 18. ויקרא מלך ־ מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את ־ הילדים ׃ 19. ותאמרן המילדת אל ־ פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי ־ חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו ׃ 20. וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד ׃ 21. ויהי כי ־ יראו המילדת את ־ האלהים ויעש להם בתים ׃ 22. ויצו פרעה לכל ־ עמו לאמר כל ־ הבן הילוד היארה תשליכהו וכל ־ הבת תחיון ׃ ס Chapter 21. וילך איש מבית לוי ויקח את ־ בת ־ לוי ׃2. ותהר האשה ותלד בן ותרא אתו כי ־ טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים ׃ 3. ולא ־ יכלה עוד הצפינו ותקח ־ לו תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את ־ הילד ותשם בסוף על ־ שפת היאר ׃ 4. ותתצב אחתו מרחק לדעה מה ־ יעשה לו ׃ 5. ותרד בת ־ פרעה לרחץ על ־ היאר ונערתיה הלכת על ־ יד היאר ותרא את ־ התבה בתוך הסוף ותשלח את ־ אמתה ותקחה 6. ותפתח ותראהו את ־ הילד והנה ־ נער בכה ותחמל עליו ותאמר מילדי העברים זה ׃ 7. ותאמר אחתו אל ־ בת ־ פרעה האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העברית ותינק לך את ־ הילד ׃ 8. ותאמר ־ לה בת ־ פרעה לכי ותלך העלמה ותקרא את ־ אם הילד ׃ 9. ותאמר לה בת ־ פרעה היליכי את ־ הילד הזה והינקהו לי ואני אתן את ־ שכרך ותקח האשה הילד ותניקהו ׃ 10. ויגדל הילד ותבאהו לבת ־ פרעה ויהי ־ לה לבן ותקרא שמו משה ותאמר כי מן ־ המים משיתהו ׃ 11. ויהי ׀ בימים ההם ויגדל משה ויצא אל ־ אחיו וירא בסבלתם וירא איש מצרי מכה איש ־ עברי מאחיו ׃ 12. ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את ־ המצרי ויטמנהו בחול ׃ 13. ויצא ביום השני והנה שני ־ אנשים עברים נצים ויאמר לרשע למה תכה רעך ׃ 14. ויאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת את ־ המצרי ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר ׃ 15. וישמע פרעה את ־ הדבר הזה ויבקש להרג את ־ משה ויברח משה מפני פרעה וישב בארץ ־ מדין וישב על ־ הבאר ׃ 16. ולכהן מדין שבע בנות ותבאנה ותדלנה ותמלאנה את ־ הרהטים להשקות צאן אביהן ׃ 17. ויבאו הרעים ויגרשום ויקם משה ויושען וישק את ־ צאנם ׃ 18. ותבאנה אל ־ רעואל אביהן ויאמר מדוע מהרתן בא היום ׃ 19. ותאמרן איש מצרי הצילנו מיד הרעים וגם ־ דלה דלה לנו וישק את ־ הצאן ׃ 20. ויאמר אל ־ בנתיו ואיו למה זה עזבתן את ־ האיש קראן לו ויאכל לחם ׃ 21. ויואל משה לשבת את ־ האיש ויתן את ־ צפרה בתו למשה ׃ 22. ותלד בן ויקרא את ־ שמו גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה ׃ פ 23. ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ־ ישראל מן ־ העבדה ויזעקו ותעל שועתם אל ־ האלהים מן ־ העבדה ׃ 24. וישמע אלהים את ־ נאקתם ויזכר אלהים את ־ בריתו את ־ אברהם את ־ יצחק ואת ־ יעקב ׃ 25. וירא אלהים את ־ בני ישראל וידע אלהים ׃ ס Chapter 31. ומשה היה רעה את ־ צאן יתרו חתנו כהן מדין וינהג את ־ הצאן אחר המדבר ויבא אל ־ הר האלהים חרבה ׃2. וירא מלאך יהוה אליו בלבת ־ אש מתוך הסנה וירא והנה הסנה בער באש והסנה איננו אכל ׃ 3. ויאמר משה אסרה ־ נא ואראה את ־ המראה הגדל הזה מדוע לא ־ יבער הסנה ׃ 4. וירא יהוה כי סר לראות ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה ויאמר משה משה ויאמר הנני ׃ 5. ויאמר אל ־ תקרב הלם של ־ נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת ־ קדש הוא ׃ 6. ויאמר אנכי אלהי אביך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל ־ האלהים ׃ 7. ויאמר יהוה ראה ראיתי את ־ עני עמי אשר במצרים ואת ־ צעקתם שמעתי מפני נגשיו כי ידעתי את ־ מכאביו ׃ 8. וארד להצילו ׀ מיד מצרים ולהעלתו מן ־ הארץ ההוא אל ־ ארץ טובה ורחבה אל ־ ארץ זבת חלב ודבש אל ־ מקום הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי ׃ 9. ועתה הנה צעקת בני ־ ישראל באה אלי וגם ־ ראיתי את ־ הלחץ אשר מצרים לחצים אתם ׃ 10. ועתה לכה ואשלחך אל ־ פרעה והוצא את ־ עמי בני ־ ישראל ממצרים ׃ 11. ויאמר משה אל ־ האלהים מי אנכי כי אלך אל ־ פרעה וכי אוציא את ־ בני ישראל ממצרים ׃ 12. ויאמר כי ־ אהיה עמך וזה ־ לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את ־ העם ממצרים תעבדון את ־ האלהים על ההר הזה ׃ 13. ויאמר משה אל ־ האלהים הנה אנכי בא אל ־ בני ישראל ואמרתי להם אלהי אבותיכם שלחני אליכם ואמרו ־ לי מה ־ שמו מה אמר אלהם ׃ 14. ויאמר אלהים אל ־ משה אהיה אשר אהיה ויאמר כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם ׃ 15. ויאמר עוד אלהים אל ־ משה כה ־ תאמר אל ־ בני ישראל יהוה אלהי אבתיכם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב שלחני אליכם זה ־ שמי לעלם וזה זכרי לדר דר ׃ 16. לך ואספת את ־ זקני ישראל ואמרת אלהם יהוה אלהי אבתיכם נראה אלי אלהי אברהם יצחק ויעקב לאמר פקד פקדתי אתכם ואת ־ העשוי לכם במצרים ׃ 17. ואמר אעלה אתכם מעני מצרים אל ־ ארץ הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי אל ־ ארץ זבת חלב ודבש ׃ 18. ושמעו לקלך ובאת אתה וזקני ישראל אל ־ מלך מצרים ואמרתם אליו יהוה אלהי העבריים נקרה עלינו ועתה נלכה ־ נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו ׃ 19. ואני ידעתי כי לא ־ יתן אתכם מלך מצרים להלך ולא ביד חזקה ׃ 20. ושלחתי את ־ ידי והכיתי את ־ מצרים בכל נפלאתי אשר אעשה בקרבו ואחרי ־ כן ישלח אתכם ׃ 21. ונתתי את ־ חן העם ־ הזה בעיני מצרים והיה כי תלכון לא תלכו ריקם ׃ 22. ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה כלי ־ כסף וכלי זהב ושמלת ושמתם על ־ בניכם ועל ־ בנתיכם ונצלתם את ־ מצרים ׃ Chapter 41. ויען משה ויאמר והן לא ־ יאמינו לי ולא ישמעו בקלי כי יאמרו לא ־ נראה אליך יהוה ׃2. ויאמר אליו יהוה מזה בידך ויאמר מטה ׃ 3. ויאמר השליכהו ארצה וישליכהו ארצה ויהי לנחש וינס משה מפניו ׃ 4. ויאמר יהוה אל ־ משה שלח ידך ואחז בזנבו וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכפו ׃ 5. למען יאמינו כי ־ נראה אליך יהוה אלהי אבתם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ׃ 6. ויאמר יהוה לו עוד הבא ־ נא ידך בחיקך ויבא ידו בחיקו ויוצאה והנה ידו מצרעת כשלג ׃ 7. ויאמר השב ידך אל ־ חיקך וישב ידו אל ־ חיקו ויוצאה מחיקו והנה ־ שבה כבשרו ׃ 8. והיה אם ־ לא יאמינו לך ולא ישמעו לקל האת הראשון והאמינו לקל האת האחרון ׃ 9. והיה אם ־ לא יאמינו גם לשני האתות האלה ולא ישמעון לקלך ולקחת ממימי היאר ושפכת היבשה והיו המים אשר תקח מן ־ היאר והיו לדם ביבשת ׃ 10. ויאמר משה אל ־ יהוה בי אדני לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשם גם מאז דברך אל ־ עבדך כי כבד ־ פה וכבד לשון אנכי ׃ 11. ויאמר יהוה אליו מי שם פה לאדם או מי ־ ישום אלם או חרש או פקח או עור הלא אנכי יהוה ׃ 12. ועתה לך ואנכי אהיה עם ־ פיך והוריתיך אשר תדבר ׃ 13. ויאמר בי אדני שלח ־ נא ביד ־ תשלח ׃ 14. ויחר ־ אף יהוה במשה ויאמר הלא אהרן אחיך הלוי ידעתי כי ־ דבר ידבר הוא וגם הנה ־ הוא יצא לקראתך וראך ושמח בלבו ׃ 15. ודברת אליו ושמת את ־ הדברים בפיו ואנכי אהיה עם ־ פיך ועם ־ פיהו והוריתי אתכם את אשר תעשון ׃ 16. ודבר ־ הוא לך אל ־ העם והיה הוא יהיה ־ לך לפה ואתה תהיה ־ לו לאלהים ׃ 17. ואת ־ המטה הזה תקח בידך אשר תעשה ־ בו את ־ האתת ׃ פ 18. וילך משה וישב ׀ אל ־ יתר חתנו ויאמר לו אלכה נא ואשובה אל ־ אחי אשר ־ במצרים ואראה העודם חיים ויאמר יתרו למשה לך לשלום ׃ 19. ויאמר יהוה אל ־ משה במדין לך שב מצרים כי ־ מתו כל ־ האנשים המבקשים את ־ נפשך ׃ 20. ויקח משה את ־ אשתו ואת ־ בניו וירכבם על ־ החמר וישב ארצה מצרים ויקח משה את ־ מטה האלהים בידו ׃ 21. ויאמר יהוה אל ־ משה בלכתך לשוב מצרימה ראה כל ־ המפתים אשר ־ שמתי בידך ועשיתם לפני פרעה ואני אחזק את ־ לבו ולא ישלח את ־ העם ׃ 22. ואמרת אל ־ פרעה כה אמר יהוה בני בכרי ישראל ׃ 23. ואמר אליך שלח את ־ בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנה אנכי הרג את ־ בנך בכרך ׃ 24. ויהי בדרך במלון ויפגשהו יהוה ויבקש המיתו ׃ 25. ותקח צפרה צר ותכרת את ־ ערלת בנה ותגע לרגליו ותאמר כי חתן ־ דמים אתה לי ׃ 26. וירף ממנו אז אמרה חתן דמים למולת ׃ פ 27. ויאמר יהוה אל ־ אהרן לך לקראת משה המדברה וילך ויפגשהו בהר האלהים וישק ־ לו ׃ 28. ויגד משה לאהרן את כל ־ דברי יהוה אשר שלחו ואת כל ־ האתת אשר צוהו ׃ 29. וילך משה ואהרן ויאספו את ־ כל ־ זקני בני ישראל ׃ 30. וידבר אהרן את כל ־ הדברים אשר ־ דבר יהוה אל ־ משה ויעש האתת לעיני העם ׃ 31. ויאמן העם וישמעו כי ־ פקד יהוה את ־ בני ישראל וכי ראה את ־ ענים ויקדו וישתחוו ׃ Chapter 51. ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל ־ פרעה כה ־ אמר יהוה אלהי ישראל שלח את ־ עמי ויחגו לי במדבר ׃2. ויאמר פרעה מי יהוה אשר אשמע בקלו לשלח את ־ ישראל לא ידעתי את ־ יהוה וגם את ־ ישראל לא אשלח ׃ 3. ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו פן ־ יפגענו בדבר או בחרב ׃ 4. ויאמר אלהם מלך מצרים למה משה ואהרן תפריעו את ־ העם ממעשיו לכו לסבלתיכם ׃ 5. ויאמר פרעה הן ־ רבים עתה עם הארץ והשבתם אתם מסבלתם ׃ 6. ויצו פרעה ביום ההוא את ־ הנגשים בעם ואת ־ שטריו לאמר ׃ 7. לא תאספון לתת תבן לעם ללבן הלבנים כתמול שלשם הם ילכו וקששו להם תבן ׃ 8. ואת ־ מתכנת הלבנים אשר הם עשים תמול שלשם תשימו עליהם לא תגרעו ממנו כי ־ נרפים הם על ־ כן הם צעקים לאמר נלכה נזבחה לאלהינו ׃ 9. תכבד העבדה על ־ האנשים ויעשו ־ בה ואל ־ ישעו בדברי ־ שקר ׃ 10. ויצאו נגשי העם ושטריו ויאמרו אל ־ העם לאמר כה אמר פרעה אינני נתן לכם תבן ׃ 11. אתם לכו קחו לכם תבן מאשר תמצאו כי אין נגרע מעבדתכם דבר ׃ 12. ויפץ העם בכל ־ ארץ מצרים לקשש קש לתבן ׃ 13. והנגשים אצים לאמר כלו מעשיכם דבר ־ יום ביומו כאשר בהיות התבן ׃ 14. ויכו שטרי בני ישראל אשר ־ שמו עלהם נגשי פרעה לאמר מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשם גם ־ תמול גם ־ היום ׃ 15. ויבאו שטרי בני ישראל ויצעקו אל ־ פרעה לאמר למה תעשה כה לעבדיך ׃ 16. תבן אין נתן לעבדיך ולבנים אמרים לנו עשו והנה עבדיך מכים וחטאת עמך ׃ 17. ויאמר נרפים אתם נרפים על ־ כן אתם אמרים נלכה נזבחה ליהוה ׃ 18. ועתה לכו עבדו ותבן לא ־ ינתן לכם ותכן לבנים תתנו ׃ 19. ויראו שטרי בני ־ ישראל אתם ברע לאמר לא ־ תגרעו מלבניכם דבר ־ יום ביומו ׃ 20. ויפגעו את ־ משה ואת ־ אהרן נצבים לקראתם בצאתם מאת פרעה ׃ 21. ויאמרו אלהם ירא יהוה עליכם וישפט אשר הבאשתם את ־ ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת ־ חרב בידם להרגנו ׃ 22. וישב משה אל ־ יהוה ויאמר אדני למה הרעתה לעם הזה למה זה שלחתני ׃ 23. ומאז באתי אל ־ פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא ־ הצלת את ־ עמך ׃ Chapter 61. ויאמר יהוה אל ־ משה עתה תראה אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו ׃ ס2. וידבר אלהים אל ־ משה ויאמר אליו אני יהוה ׃ 3. וארא אל ־ אברהם אל ־ יצחק ואל ־ יעקב באל שדי ושמי יהוה לא נודעתי להם ׃ 4. וגם הקמתי את ־ בריתי אתם לתת להם את ־ ארץ כנען את ארץ מגריהם אשר ־ גרו בה ׃ 5. וגם ׀ אני שמעתי את ־ נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבדים אתם ואזכר את ־ בריתי ׃ 6. לכן אמר לבני ־ ישראל אני יהוה והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים והצלתי אתכם מעבדתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדלים ׃ 7. ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים וידעתם כי אני יהוה אלהיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים ׃ 8. והבאתי אתכם אל ־ הארץ אשר נשאתי את ־ ידי לתת אתה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אתה לכם מורשה אני יהוה ׃ 9. וידבר משה כן אל ־ בני ישראל ולא שמעו אל ־ משה מקצר רוח ומעבדה קשה ׃ פ 10. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃ 11. בא דבר אל ־ פרעה מלך מצרים וישלח את ־ בני ־ ישראל מארצו ׃ 12. וידבר משה לפני יהוה לאמר הן בני ־ ישראל לא ־ שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים ׃ פ 13. וידבר יהוה אל ־ משה ואל ־ אהרן ויצום אל ־ בני ישראל ואל ־ פרעה מלך מצרים להוציא את ־ בני ־ ישראל מארץ מצרים ׃ ס 14. אלה ראשי בית ־ אבתם בני ראובן בכר ישראל חנוך ופלוא חצרון וכרמי אלה משפחת ראובן ׃ 15. ובני שמעון ימואל וימין ואהד ויכין וצחר ושאול בן ־ הכנענית אלה משפחת שמעון ׃ 16. ואלה שמות בני ־ לוי לתלדתם גרשון וקהת ומררי ושני חיי לוי שבע ושלשים ומאת שנה ׃ 17. בני גרשון לבני ושמעי למשפחתם ׃ 18. ובני קהת עמרם ויצהר וחברון ועזיאל ושני חיי קהת שלש ושלשים ומאת שנה ׃ 19. ובני מררי מחלי ומושי אלה משפחת הלוי לתלדתם ׃ 20. ויקח עמרם את ־ יוכבד דדתו לו לאשה ותלד לו את ־ אהרן ואת ־ משה ושני חיי עמרם שבע ושלשים ומאת שנה ׃ 21. ובני יצהר קרח ונפג וזכרי ׃ 22. ובני עזיאל מישאל ואלצפן וסתרי ׃ 23. ויקח אהרן את ־ אלישבע בת ־ עמינדב אחות נחשון לו לאשה ותלד לו את ־ נדב ואת ־ אביהוא את ־ אלעזר ואת ־ איתמר ׃ 24. ובני קרח אסיר ואלקנה ואביאסף אלה משפחת הקרחי ׃ 25. ואלעזר בן ־ אהרן לקח ־ לו מבנות פוטיאל לו לאשה ותלד לו את ־ פינחס אלה ראשי אבות הלוים למשפחתם ׃ 26. הוא אהרן ומשה אשר אמר יהוה להם הוציאו את ־ בני ישראל מארץ מצרים על ־ צבאתם ׃ 27. הם המדברים אל ־ פרעה מלך ־ מצרים להוציא את ־ בני ־ ישראל ממצרים הוא משה ואהרן ׃ 28. ויהי ביום דבר יהוה אל ־ משה בארץ מצרים ׃ פ 29. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר אני יהוה דבר אל ־ פרעה מלך מצרים את כל ־ אשר אני דבר אליך ׃ 30. ויאמר משה לפני יהוה הן אני ערל שפתים ואיך ישמע אלי פרעה ׃ פ Chapter 71. ויאמר יהוה אל ־ משה ראה נתתיך אלהים לפרעה ואהרן אחיך יהיה נביאך ׃2. אתה תדבר את כל ־ אשר אצוך ואהרן אחיך ידבר אל ־ פרעה ושלח את ־ בני ־ ישראל מארצו ׃ 3. ואני אקשה את ־ לב פרעה והרביתי את ־ אתתי ואת ־ מופתי בארץ מצרים ׃ 4. ולא ־ ישמע אלכם פרעה ונתתי את ־ ידי במצרים והוצאתי את ־ צבאתי את ־ עמי בני ־ ישראל מארץ מצרים בשפטים גדלים ׃ 5. וידעו מצרים כי ־ אני יהוה בנטתי את ־ ידי על ־ מצרים והוצאתי את ־ בני ־ ישראל מתוכם ׃ 6. ויעש משה ואהרן כאשר צוה יהוה אתם כן עשו ׃ 7. ומשה בן ־ שמנים שנה ואהרן בן ־ שלש ושמנים שנה בדברם אל ־ פרעה ׃ פ 8. ויאמר יהוה אל ־ משה ואל ־ אהרן לאמר ׃ 9. כי ידבר אלכם פרעה לאמר תנו לכם מופת ואמרת אל ־ אהרן קח את ־ מטך והשלך לפני ־ פרעה יהי לתנין ׃ 10. ויבא משה ואהרן אל ־ פרעה ויעשו כן כאשר צוה יהוה וישלך אהרן את ־ מטהו לפני פרעה ולפני עבדיו ויהי לתנין ׃ 11. ויקרא גם ־ פרעה לחכמים ולמכשפים ויעשו גם ־ הם חרטמי מצרים בלהטיהם כן ׃ 12. וישליכו איש מטהו ויהיו לתנינם ויבלע מטה ־ אהרן את ־ מטתם ׃ 13. ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה ׃ פ 14. ויאמר יהוה אל ־ משה כבד לב פרעה מאן לשלח העם ׃ 15. לך אל ־ פרעה בבקר הנה יצא המימה ונצבת לקראתו על ־ שפת היאר והמטה אשר ־ נהפך לנחש תקח בידך ׃ 16. ואמרת אליו יהוה אלהי העברים שלחני אליך לאמר שלח את ־ עמי ויעבדני במדבר והנה לא ־ שמעת עד ־ כה ׃ 17. כה אמר יהוה בזאת תדע כי אני יהוה הנה אנכי מכה ׀ במטה אשר ־ בידי על ־ המים אשר ביאר ונהפכו לדם ׃ 18. והדגה אשר ־ ביאר תמות ובאש היאר ונלאו מצרים לשתות מים מן ־ היאר ׃ ס 19. ויאמר יהוה אל ־ משה אמר אל ־ אהרן קח מטך ונטה ־ ידך על ־ מימי מצרים על ־ נהרתם ׀ על ־ יאריהם ועל ־ אגמיהם ועל כל ־ מקוה מימיהם ויהיו ־ דם והיה דם בכל ־ ארץ מצרים ובעצים ובאבנים ׃ 20. ויעשו ־ כן משה ואהרן כאשר ׀ צוה יהוה וירם במטה ויך את ־ המים אשר ביאר לעיני פרעה ולעיני עבדיו ויהפכו כל ־ המים אשר ־ ביאר לדם ׃ 21. והדגה אשר ־ ביאר מתה ויבאש היאר ולא ־ יכלו מצרים לשתות מים מן ־ היאר ויהי הדם בכל ־ ארץ מצרים ׃ 22. ויעשו ־ כן חרטמי מצרים בלטיהם ויחזק לב ־ פרעה ולא ־ שמע אלהם כאשר דבר יהוה ׃ 23. ויפן פרעה ויבא אל ־ ביתו ולא ־ שת לבו גם ־ לזאת ׃ 24. ויחפרו כל ־ מצרים סביבת היאר מים לשתות כי לא יכלו לשתת ממימי היאר ׃ 25. וימלא שבעת ימים אחרי הכות ־ יהוה את ־ היאר ׃ פ ויאמר יהוה אל ־ משה בא אל ־ פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח את ־ עמי ויעבדני ׃ ואם ־ מאן אתה לשלח הנה אנכי נגף את ־ כל ־ גבולך בצפרדעים ׃ ושרץ היאר צפרדעים ועלו ובאו בביתך ובחדר משכבך ועל ־ מטתך ובבית עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארותיך ׃ וב/כה ובעמך ובכל ־ עבדיך יעלו הצפרדעים ׃ Chapter 81. ויאמר יהוה אל ־ משה אמר אל ־ אהרן נטה את ־ ידך במטך על ־ הנהרת על ־ היארים ועל ־ האגמים והעל את ־ הצפרדעים על ־ ארץ מצרים ׃2. ויט אהרן את ־ ידו על מימי מצרים ותעל הצפרדע ותכס את ־ ארץ מצרים ׃ 3. ויעשו ־ כן החרטמים בלטיהם ויעלו את ־ הצפרדעים על ־ ארץ מצרים ׃ 4. ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר העתירו אל ־ יהוה ויסר הצפרדעים ממני ומעמי ואשלחה את ־ העם ויזבחו ליהוה ׃ 5. ויאמר משה לפרעה התפאר עלי למתי ׀ אעתיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך רק ביאר תשארנה ׃ 6. ויאמר למחר ויאמר כדברך למען תדע כי ־ אין כיהוה אלהינו ׃ 7. וסרו הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך רק ביאר תשארנה ׃ 8. ויצא משה ואהרן מעם פרעה ויצעק משה אל ־ יהוה על ־ דבר הצפרדעים אשר ־ שם לפרעה ׃ 9. ויעש יהוה כדבר משה וימתו הצפרדעים מן ־ הבתים מן ־ החצרת ומן ־ השדת ׃ 10. ויצברו אתם חמרם חמרם ותבאש הארץ ׃ 11. וירא פרעה כי היתה הרוחה והכבד את ־ לבו ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה ׃ ס 12. ויאמר יהוה אל ־ משה אמר אל ־ אהרן נטה את ־ מטך והך את ־ עפר הארץ והיה לכנם בכל ־ ארץ מצרים ׃ 13. ויעשו ־ כן ויט אהרן את ־ ידו במטהו ויך את ־ עפר הארץ ותהי הכנם באדם ובבהמה כל ־ עפר הארץ היה כנים בכל ־ ארץ מצרים ׃ 14. ויעשו ־ כן החרטמים בלטיהם להוציא את ־ הכנים ולא יכלו ותהי הכנם באדם ובבהמה ׃ 15. ויאמרו החרטמים אל ־ פרעה אצבע אלהים הוא ויחזק לב ־ פרעה ולא ־ שמע אלהם כאשר דבר יהוה ׃ ס 16. ויאמר יהוה אל ־ משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה הנה יוצא המימה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח עמי ויעבדני ׃ 17. כי אם ־ אינך משלח את ־ עמי הנני משליח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את ־ הערב ומלאו בתי מצרים את ־ הערב וגם האדמה אשר ־ הם עליה ׃ 18. והפליתי ביום ההוא את ־ ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות ־ שם ערב למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ ׃ 19. ושמתי פדת בין עמי ובין עמך למחר יהיה האת הזה ׃ 20. ויעש יהוה כן ויבא ערב כבד ביתה פרעה ובית עבדיו ובכל ־ ארץ מצרים תשחת הארץ מפני הערב ׃ 21. ויקרא פרעה אל ־ משה ולאהרן ויאמר לכו זבחו לאלהיכם בארץ ׃ 22. ויאמר משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח ליהוה אלהינו הן נזבח את ־ תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלנו ׃ 23. דרך שלשת ימים נלך במדבר וזבחנו ליהוה אלהינו כאשר יאמר אלינו ׃ 24. ויאמר פרעה אנכי אשלח אתכם וזבחתם ליהוה אלהיכם במדבר רק הרחק לא ־ תרחיקו ללכת העתירו בעדי ׃ 25. ויאמר משה הנה אנכי יוצא מעמך והעתרתי אל ־ יהוה וסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו מחר רק אל ־ יסף פרעה התל לבלתי שלח את ־ העם לזבח ליהוה ׃ 26. ויצא משה מעם פרעה ויעתר אל ־ יהוה ׃ 27. ויעש יהוה כדבר משה ויסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו לא נשאר אחד ׃ 28. ויכבד פרעה את ־ לבו גם בפעם הזאת ולא שלח את ־ העם ׃ פ Chapter 91. ויאמר יהוה אל ־ משה בא אל ־ פרעה ודברת אליו כה ־ אמר יהוה אלהי העברים שלח את ־ עמי ויעבדני ׃2. כי אם ־ מאן אתה לשלח ועודך מחזיק בם ׃ 3. הנה יד ־ יהוה הויה במקנך אשר בשדה בסוסים בחמרים בגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאד ׃ 4. והפלה יהוה בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים ולא ימות מכל ־ לבני ישראל דבר ׃ 5. וישם יהוה מועד לאמר מחר יעשה יהוה הדבר הזה בארץ ׃ 6. ויעש יהוה את ־ הדבר הזה ממחרת וימת כל מקנה מצרים וממקנה בני ־ ישראל לא ־ מת אחד ׃ 7. וישלח פרעה והנה לא ־ מת ממקנה ישראל עד ־ אחד ויכבד לב פרעה ולא שלח את ־ העם ׃ פ 8. ויאמר יהוה אל ־ משה ואל ־ אהרן קחו לכם מלא חפניכם פיח כבשן וזרקו משה השמימה לעיני פרעה ׃ 9. והיה לאבק על כל ־ ארץ מצרים והיה על ־ האדם ועל ־ הבהמה לשחין פרח אבעבעת בכל ־ ארץ מצרים ׃ 10. ויקחו את ־ פיח הכבשן ויעמדו לפני פרעה ויזרק אתו משה השמימה ויהי שחין אבעבעת פרח באדם ובבהמה ׃ 11. ולא ־ יכלו החרטמים לעמד לפני משה מפני השחין כי ־ היה השחין בחרטמם ובכל ־ מצרים ׃ 12. ויחזק יהוה את ־ לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה אל ־ משה ׃ ס 13. ויאמר יהוה אל ־ משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה ואמרת אליו כה ־ אמר יהוה אלהי העברים שלח את ־ עמי ויעבדני ׃ 14. כי ׀ בפעם הזאת אני שלח את ־ כל ־ מגפתי אל ־ לבך ובעבדיך ובעמך בעבור תדע כי אין כמני בכל ־ הארץ ׃ 15. כי עתה שלחתי את ־ ידי ואך אותך ואת ־ עמך בדבר ותכחד מן ־ הארץ ׃ 16. ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את ־ כחי ולמען ספר שמי בכל ־ הארץ ׃ 17. עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם ׃ 18. הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא ־ היה כמהו במצרים למן ־ היום הוסדה ועד ־ עתה ׃ 19. ועתה שלח העז את ־ מקנך ואת כל ־ אשר לך בשדה כל ־ האדם והבהמה אשר ־ ימצא בשדה ולא יאסף הביתה וירד עלהם הברד ומתו ׃ 20. הירא את ־ דבר יהוה מעבדי פרעה הניס את ־ עבדיו ואת ־ מקנהו אל ־ הבתים ׃ 21. ואשר לא ־ שם לבו אל ־ דבר יהוה ויעזב את ־ עבדיו ואת ־ מקנהו בשדה ׃ פ 22. ויאמר יהוה אל ־ משה נטה את ־ ידך על ־ השמים ויהי ברד בכל ־ ארץ מצרים על ־ האדם ועל ־ הבהמה ועל כל ־ עשב השדה בארץ מצרים ׃ 23. ויט משה את ־ מטהו על ־ השמים ויהוה נתן קלת וברד ותהלך אש ארצה וימטר יהוה ברד על ־ ארץ מצרים ׃ 24. ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד כבד מאד אשר לא ־ היה כמהו בכל ־ ארץ מצרים מאז היתה לגוי ׃ 25. ויך הברד בכל ־ ארץ מצרים את כל ־ אשר בשדה מאדם ועד ־ בהמה ואת כל ־ עשב השדה הכה הברד ואת ־ כל ־ עץ השדה שבר ׃ 26. רק בארץ גשן אשר ־ שם בני ישראל לא היה ברד ׃ 27. וישלח פרעה ויקרא למשה ולאהרן ויאמר אלהם חטאתי הפעם יהוה הצדיק ואני ועמי הרשעים ׃ 28. העתירו אל ־ יהוה ורב מהית קלת אלהים וברד ואשלחה אתכם ולא תספון לעמד ׃ 29. ויאמר אליו משה כצאתי את ־ העיר אפרש את ־ כפי אל ־ יהוה הקלות יחדלון והברד לא יהיה ־ עוד למען תדע כי ליהוה הארץ ׃ 30. ואתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון מפני יהוה אלהים ׃ 31. והפשתה והשערה נכתה כי השערה אביב והפשתה גבעל ׃ 32. והחטה והכסמת לא נכו כי אפילת הנה ׃ 33. ויצא משה מעם פרעה את ־ העיר ויפרש כפיו אל ־ יהוה ויחדלו הקלות והברד ומטר לא ־ נתך ארצה ׃ 34. וירא פרעה כי ־ חדל המטר והברד והקלת ויסף לחטא ויכבד לבו הוא ועבדיו ׃ 35. ויחזק לב פרעה ולא שלח את ־ בני ישראל כאשר דבר יהוה ביד ־ משה ׃ פ Chapter 101. ויאמר יהוה אל ־ משה בא אל ־ פרעה כי ־ אני הכבדתי את ־ לבו ואת ־ לב עבדיו למען שתי אתתי אלה בקרבו ׃2. ולמען תספר באזני בנך ובן ־ בנך את אשר התעללתי במצרים ואת ־ אתתי אשר ־ שמתי בם וידעתם כי ־ אני יהוה ׃ 3. ויבא משה ואהרן אל ־ פרעה ויאמרו אליו כה ־ אמר יהוה אלהי העברים עד ־ מתי מאנת לענת מפני שלח עמי ויעבדני ׃ 4. כי אם ־ מאן אתה לשלח את ־ עמי הנני מביא מחר ארבה בגבלך ׃ 5. וכסה את ־ עין הארץ ולא יוכל לראת את ־ הארץ ואכל ׀ את ־ יתר הפלטה הנשארת לכם מן ־ הברד ואכל את ־ כל ־ העץ הצמח לכם מן ־ השדה ׃ 6. ומלאו בתיך ובתי כל ־ עבדיך ובתי כל ־ מצרים אשר לא ־ ראו אבתיך ואבות אבתיך מיום היותם על ־ האדמה עד היום הזה ויפן ויצא מעם פרעה ׃ 7. ויאמרו עבדי פרעה אליו עד ־ מתי יהיה זה לנו למוקש שלח את ־ האנשים ויעבדו את ־ יהוה אלהיהם הטרם תדע כי אבדה מצרים ׃ 8. ויושב את ־ משה ואת ־ אהרן אל ־ פרעה ויאמר אלהם לכו עבדו את ־ יהוה אלהיכם מי ומי ההלכים ׃ 9. ויאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותנו בצאננו ובבקרנו נלך כי חג ־ יהוה לנו ׃ 10. ויאמר אלהם יהי כן יהוה עמכם כאשר אשלח אתכם ואת ־ טפכם ראו כי רעה נגד פניכם ׃ 11. לא כן לכו ־ נא הגברים ועבדו את ־ יהוה כי אתה אתם מבקשים ויגרש אתם מאת פני פרעה ׃ פ 12. ויאמר יהוה אל ־ משה נטה ידך על ־ ארץ מצרים בארבה ויעל על ־ ארץ מצרים ויאכל את ־ כל ־ עשב הארץ את כל ־ אשר השאיר הברד ׃ 13. ויט משה את ־ מטהו על ־ ארץ מצרים ויהוה נהג רוח קדים בארץ כל ־ היום ההוא וכל ־ הלילה הבקר היה ורוח הקדים נשא את ־ הארבה ׃ 14. ויעל הארבה על כל ־ ארץ מצרים וינח בכל גבול מצרים כבד מאד לפניו לא ־ היה כן ארבה כמהו ואחריו לא יהיה ־ כן ׃ 15. ויכס את ־ עין כל ־ הארץ ותחשך הארץ ויאכל את ־ כל ־ עשב הארץ ואת כל ־ פרי העץ אשר הותיר הברד ולא ־ נותר כל ־ ירק בעץ ובעשב השדה בכל ־ ארץ מצרים ׃ 16. וימהר פרעה לקרא למשה ולאהרן ויאמר חטאתי ליהוה אלהיכם ול/כם ׃ 17. ועתה שא נא חטאתי אך הפעם והעתירו ליהוה אלהיכם ויסר מעלי רק את ־ המות הזה ׃ 18. ויצא מעם פרעה ויעתר אל ־ יהוה ׃ 19. ויהפך יהוה רוח ־ ים חזק מאד וישא את ־ הארבה ויתקעהו ימה סוף לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים ׃ 20. ויחזק יהוה את ־ לב פרעה ולא שלח את ־ בני ישראל ׃ פ 21. ויאמר יהוה אל ־ משה נטה ידך על ־ השמים ויהי חשך על ־ ארץ מצרים וימש חשך ׃ 22. ויט משה את ־ ידו על ־ השמים ויהי חשך ־ אפלה בכל ־ ארץ מצרים שלשת ימים ׃ 23. לא ־ ראו איש את ־ אחיו ולא ־ קמו איש מתחתיו שלשת ימים ולכל ־ בני ישראל היה אור במושבתם ׃ 24. ויקרא פרעה אל ־ משה ויאמר לכו עבדו את ־ יהוה רק צאנכם ובקרכם יצג גם ־ טפכם ילך עמכם ׃ 25. ויאמר משה גם ־ אתה תתן בידנו זבחים ועלות ועשינו ליהוה אלהינו ׃ 26. וגם ־ מקננו ילך עמנו לא תשאר פרסה כי ממנו נקח לעבד את ־ יהוה אלהינו ואנחנו לא ־ נדע מה ־ נעבד את ־ יהוה עד ־ באנו שמה ׃ 27. ויחזק יהוה את ־ לב פרעה ולא אבה לשלחם ׃ 28. ויאמר ־ לו פרעה לך מעלי השמר לך אל ־ תסף ראות פני כי ביום ראתך פני תמות ׃ 29. ויאמר משה כן דברת לא ־ אסף עוד ראות פניך ׃ פ Chapter 111. ויאמר יהוה אל ־ משה עוד נגע אחד אביא על ־ פרעה ועל ־ מצרים אחרי ־ כן ישלח אתכם מזה כשלחו כלה גרש יגרש אתכם מזה ׃2. דבר ־ נא באזני העם וישאלו איש ׀ מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי ־ כסף וכלי זהב ׃ 3. ויתן יהוה את ־ חן העם בעיני מצרים גם ׀ האיש משה גדול מאד בארץ מצרים בעיני עבדי ־ פרעה ובעיני העם ׃ ס 4. ויאמר משה כה אמר יהוה כחצת הלילה אני יוצא בתוך מצרים ׃ 5. ומת כל ־ בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על ־ כסאו עד בכור השפחה אשר אחר הרחים וכל בכור בהמה ׃ 6. והיתה צעקה גדלה בכל ־ ארץ מצרים אשר כמהו לא נהיתה וכמ/הו לא תסף ׃ 7. ולכל ׀ בני ישראל לא יחרץ ־ כלב לשנו למאיש ועד ־ בהמה למען תדעון אשר יפלה יהוה בין מצרים ובין ישראל ׃ 8. וירדו כל ־ עבדיך אלה אלי והשתחוו ־ לי לאמר צא אתה וכל ־ העם אשר ־ ברגליך ואחרי ־ כן אצא ויצא מעם ־ פרעה בחרי ־ אף ׃ ס 9. ויאמר יהוה אל ־ משה לא ־ ישמע אליכם פרעה למען רבות מופתי בארץ מצרים ׃ 10. ומשה ואהרן עשו את ־ כל ־ המפתים האלה לפני פרעה ויחזק יהוה את ־ לב פרעה ולא ־ שלח את ־ בני ־ ישראל מארצו ׃ פ Chapter 121. ויאמר יהוה אל ־ משה ואל ־ אהרן בארץ מצרים לאמר ׃2. החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה ׃ 3. דברו אל ־ כל ־ עדת ישראל לאמר בעשר לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית ־ אבת שה לבית ׃ 4. ואם ־ ימעט הבית מהית משה ולקח הוא ושכנו הקרב אל ־ ביתו במכסת נפשת איש לפי אכלו תכסו על ־ השה ׃ 5. שה תמים זכר בן ־ שנה יהיה לכם מן ־ הכבשים ומן ־ העזים תקחו ׃ 6. והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אתו כל קהל עדת ־ ישראל בין הערבים ׃ 7. ולקחו מן ־ הדם ונתנו על ־ שתי המזוזת ועל ־ המשקוף על הבתים אשר ־ יאכלו אתו בהם ׃ 8. ואכלו את ־ הבשר בלילה הזה צלי ־ אש ומצות על ־ מררים יאכלהו ׃ 9. אל ־ תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים כי אם ־ צלי ־ אש ראשו על ־ כרעיו ועל ־ קרבו ׃ 10. ולא ־ תותירו ממנו עד ־ בקר והנתר ממנו עד ־ בקר באש תשרפו ׃ 11. וככה תאכלו אתו מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם ואכלתם אתו בחפזון פסח הוא ליהוה ׃ 12. ועברתי בארץ ־ מצרים בלילה הזה והכיתי כל ־ בכור בארץ מצרים מאדם ועד ־ בהמה ובכל ־ אלהי מצרים אעשה שפטים אני יהוה ׃ 13. והיה הדם לכם לאת על הבתים אשר אתם שם וראיתי את ־ הדם ופסחתי עלכם ולא ־ יהיה בכם נגף למשחית בהכתי בארץ מצרים ׃ 14. והיה היום הזה לכם לזכרון וחגתם אתו חג ליהוה לדרתיכם חקת עולם תחגהו ׃ 15. שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם כי ׀ כל ־ אכל חמץ ונכרתה הנפש ההוא מישראל מיום הראשן עד ־ יום השבעי ׃ 16. וביום הראשון מקרא ־ קדש וביום השביעי מקרא ־ קדש יהיה לכם כל ־ מלאכה לא ־ יעשה בהם אך אשר יאכל לכל ־ נפש הוא לבדו יעשה לכם ׃ 17. ושמרתם את ־ המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את ־ צבאותיכם מארץ מצרים ושמרתם את ־ היום הזה לדרתיכם חקת עולם ׃ 18. בראשן בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצת עד יום האחד ועשרים לחדש בערב ׃ 19. שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם כי ׀ כל ־ אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההוא מעדת ישראל בגר ובאזרח הארץ ׃ 20. כל ־ מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות ׃ פ 21. ויקרא משה לכל ־ זקני ישראל ויאמר אלהם משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח ׃ 22. ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר ־ בסף והגעתם אל ־ המשקוף ואל ־ שתי המזוזת מן ־ הדם אשר בסף ואתם לא תצאו איש מפתח ־ ביתו עד ־ בקר ׃ 23. ועבר יהוה לנגף את ־ מצרים וראה את ־ הדם על ־ המשקוף ועל שתי המזוזת ופסח יהוה על ־ הפתח ולא יתן המשחית לבא אל ־ בתיכם לנגף ׃ 24. ושמרתם את ־ הדבר הזה לחק ־ לך ולבניך עד ־ עולם ׃ 25. והיה כי ־ תבאו אל ־ הארץ אשר יתן יהוה לכם כאשר דבר ושמרתם את ־ העבדה הזאת ׃ 26. והיה כי ־ יאמרו אליכם בניכם מה העבדה הזאת לכם ׃ 27. ואמרתם זבח ־ פסח הוא ליהוה אשר פסח על ־ בתי בני ־ ישראל במצרים בנגפו את ־ מצרים ואת ־ בתינו הציל ויקד העם וישתחוו ׃ 28. וילכו ויעשו בני ישראל כאשר צוה יהוה את ־ משה ואהרן כן עשו ׃ ס 29. ויהי ׀ בחצי הלילה ויהוה הכה כל ־ בכור בארץ מצרים מבכר פרעה הישב על ־ כסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה ׃ 30. ויקם פרעה לילה הוא וכל ־ עבדיו וכל ־ מצרים ותהי צעקה גדלה במצרים כי ־ אין בית אשר אין ־ שם מת ׃ 31. ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם ־ אתם גם ־ בני ישראל ולכו עבדו את ־ יהוה כדברכם ׃ 32. גם ־ צאנכם גם ־ בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם ־ אתי ׃ 33. ותחזק מצרים על ־ העם למהר לשלחם מן ־ הארץ כי אמרו כלנו מתים ׃ 34. וישא העם את ־ בצקו טרם יחמץ משארתם צררת בשמלתם על ־ שכמם ׃ 35. ובני ־ ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי ־ כסף וכלי זהב ושמלת ׃ 36. ויהוה נתן את ־ חן העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו את ־ מצרים ׃ פ 37. ויסעו בני ־ ישראל מרעמסס סכתה כשש ־ מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף ׃ 38. וגם ־ ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד ׃ 39. ויאפו את ־ הבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות כי לא חמץ כי ־ גרשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם ־ צדה לא ־ עשו להם ׃ 40. ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה ׃ 41. ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל ־ צבאות יהוה מארץ מצרים ׃ 42. ליל שמרים הוא ליהוה להוציאם מארץ מצרים הוא ־ הלילה הזה ליהוה שמרים לכל ־ בני ישראל לדרתם ׃ פ 43. ויאמר יהוה אל ־ משה ואהרן זאת חקת הפסח כל ־ בן ־ נכר לא ־ יאכל בו ׃ 44. וכל ־ עבד איש מקנת ־ כסף ומלתה אתו אז יאכל בו ׃ 45. תושב ושכיר לא ־ יאכל ־ בו ׃ 46. בבית אחד יאכל לא ־ תוציא מן ־ הבית מן ־ הבשר חוצה ועצם לא תשברו ־ בו ׃ 47. כל ־ עדת ישראל יעשו אתו ׃ 48. וכי ־ יגור אתך גר ועשה פסח ליהוה המול לו כל ־ זכר ואז יקרב לעשתו והיה כאזרח הארץ וכל ־ ערל לא ־ יאכל בו ׃ 49. תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם ׃ 50. ויעשו כל ־ בני ישראל כאשר צוה יהוה את ־ משה ואת ־ אהרן כן עשו ׃ ס 51. ויהי בעצם היום הזה הוציא יהוה את ־ בני ישראל מארץ מצרים על ־ צבאתם ׃ פ Chapter 131. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃2. קדש ־ לי כל ־ בכור פטר כל ־ רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא ׃ 3. ויאמר משה אל ־ העם זכור את ־ היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא יהוה אתכם מזה ולא יאכל חמץ ׃ 4. היום אתם יצאים בחדש האביב ׃ 5. והיה כי ־ יביאך יהוה אל ־ ארץ הכנעני והחתי והאמרי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבתיך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש ועבדת את ־ העבדה הזאת בחדש הזה ׃ 6. שבעת ימים תאכל מצת וביום השביעי חג ליהוה ׃ 7. מצות יאכל את שבעת הימים ולא ־ יראה לך חמץ ולא ־ יראה לך שאר בכל ־ גבלך ׃ 8. והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה יהוה לי בצאתי ממצרים ׃ 9. והיה לך לאות על ־ ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת יהוה בפיך כי ביד חזקה הוצאך יהוה ממצרים ׃ 10. ושמרת את ־ החקה הזאת למועדה מימים ימימה ׃ ס 11. והיה כי ־ יבאך יהוה אל ־ ארץ הכנעני כאשר נשבע לך ולאבתיך ונתנה לך ׃ 12. והעברת כל ־ פטר ־ רחם ליהוה וכל ־ פטר ׀ שגר בהמה אשר יהיה לך הזכרים ליהוה ׃ 13. וכל ־ פטר חמר תפדה בשה ואם ־ לא תפדה וערפתו וכל בכור אדם בבניך תפדה ׃ 14. והיה כי ־ ישאלך בנך מחר לאמר מה ־ זאת ואמרת אליו בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים מבית עבדים ׃ 15. ויהי כי ־ הקשה פרעה לשלחנו ויהרג יהוה כל ־ בכור בארץ מצרים מבכר אדם ועד ־ בכור בהמה על ־ כן אני זבח ליהוה כל ־ פטר רחם הזכרים וכל ־ בכור בני אפדה ׃ 16. והיה לאות על ־ ידכה ולטוטפת בין עיניך כי בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים ׃ ס 17. ויהי בשלח פרעה את ־ העם ולא ־ נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי ׀ אמר אלהים פן ־ ינחם העם בראתם מלחמה ושבו מצרימה ׃ 18. ויסב אלהים ׀ את ־ העם דרך המדבר ים ־ סוף וחמשים עלו בני ־ ישראל מארץ מצרים ׃ 19. ויקח משה את ־ עצמות יוסף עמו כי השבע השביע את ־ בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעליתם את ־ עצמתי מזה אתכם ׃ 20. ויסעו מסכת ויחנו באתם בקצה המדבר ׃ 21. ויהוה הלך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחתם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה ׃ 22. לא ־ ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה לפני העם ׃ פ Chapter 141. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃2. דבר אל ־ בני ישראל וישבו ויחנו לפני פי החירת בין מגדל ובין הים לפני בעל צפן נכחו תחנו על ־ הים ׃ 3. ואמר פרעה לבני ישראל נבכים הם בארץ סגר עליהם המדבר ׃ 4. וחזקתי את ־ לב ־ פרעה ורדף אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל ־ חילו וידעו מצרים כי ־ אני יהוה ויעשו ־ כן ׃ 5. ויגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל ־ העם ויאמרו מה ־ זאת עשינו כי ־ שלחנו את ־ ישראל מעבדנו ׃ 6. ויאסר את ־ רכבו ואת ־ עמו לקח עמו ׃ 7. ויקח שש ־ מאות רכב בחור וכל רכב מצרים ושלשם על ־ כלו ׃ 8. ויחזק יהוה את ־ לב פרעה מלך מצרים וירדף אחרי בני ישראל ובני ישראל יצאים ביד רמה ׃ 9. וירדפו מצרים אחריהם וישיגו אותם חנים על ־ הים כל ־ סוס רכב פרעה ופרשיו וחילו על ־ פי החירת לפני בעל צפן ׃ 10. ופרעה הקריב וישאו בני ־ ישראל את ־ עיניהם והנה מצרים ׀ נסע אחריהם וייראו מאד ויצעקו בני ־ ישראל אל ־ יהוה ׃ 11. ויאמרו אל ־ משה המבלי אין ־ קברים במצרים לקחתנו למות במדבר מה ־ זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים ׃ 12. הלא ־ זה הדבר אשר דברנו אליך במצרים לאמר חדל ממנו ונעבדה את ־ מצרים כי טוב לנו עבד את ־ מצרים ממתנו במדבר ׃ 13. ויאמר משה אל ־ העם אל ־ תיראו התיצבו וראו את ־ ישועת יהוה אשר ־ יעשה לכם היום כי אשר ראיתם את ־ מצרים היום לא תסיפו לראתם עוד עד ־ עולם ׃ 14. יהוה ילחם לכם ואתם תחרישון ׃ פ 15. ויאמר יהוה אל ־ משה מה ־ תצעק אלי דבר אל ־ בני ־ ישראל ויסעו ׃ 16. ואתה הרם את ־ מטך ונטה את ־ ידך על ־ הים ובקעהו ויבאו בני ־ ישראל בתוך הים ביבשה ׃ 17. ואני הנני מחזק את ־ לב מצרים ויבאו אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל ־ חילו ברכבו ובפרשיו ׃ 18. וידעו מצרים כי ־ אני יהוה בהכבדי בפרעה ברכבו ובפרשיו ׃ 19. ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם ׃ 20. ויבא בין ׀ מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן והחשך ויאר את ־ הלילה ולא ־ קרב זה אל ־ זה כל ־ הלילה ׃ 21. ויט משה את ־ ידו על ־ הים ויולך יהוה ׀ את ־ הים ברוח קדים עזה כל ־ הלילה וישם את ־ הים לחרבה ויבקעו המים ׃ 22. ויבאו בני ־ ישראל בתוך הים ביבשה והמים להם חמה מימינם ומשמאלם ׃ 23. וירדפו מצרים ויבאו אחריהם כל סוס פרעה רכבו ופרשיו אל ־ תוך הים ׃ 24. ויהי באשמרת הבקר וישקף יהוה אל ־ מחנה מצרים בעמוד אש וענן ויהם את מחנה מצרים ׃ 25. ויסר את אפן מרכבתיו וינהגהו בכבדת ויאמר מצרים אנוסה מפני ישראל כי יהוה נלחם להם במצרים פ 26. ויאמר יהוה אל ־ משה נטה את ־ ידך על ־ הים וישבו המים על ־ מצרים על ־ רכבו ועל ־ פרשיו ׃ 27. ויט משה את ־ ידו על ־ הים וישב הים לפנות בקר לאיתנו ומצרים נסים לקראתו וינער יהוה את ־ מצרים בתוך הים ׃ 28. וישבו המים ויכסו את ־ הרכב ואת ־ הפרשים לכל חיל פרעה הבאים אחריהם בים לא ־ נשאר בהם עד ־ אחד ׃ 29. ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים והמים להם חמה מימינם ומשמאלם 30. ויושע יהוה ביום ההוא את ־ ישראל מיד מצרים וירא ישראל את ־ מצרים מת על ־ שפת הים ׃ 31. וירא ישראל את ־ היד הגדלה אשר עשה יהוה במצרים וייראו העם את ־ יהוה ויאמינו ביהוה ובמשה עבדו ׃ פ Chapter 151. אז ישיר ־ משה ובני ישראל את ־ השירה הזאת ליהוה ויאמרו לאמר אשירה ליהוה כי ־ גאה גאה סוס ורכבו רמה בים ׃2. עזי וזמרת יה ויהי ־ לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו ׃ 3. יהוה איש מלחמה יהוה שמו ׃ 4. מרכבת פרעה וחילו ירה בים ומבחר שלשיו טבעו בים ־ סוף ׃ 5. תהמת יכסימו ירדו במצולת כמו ־ אבן ׃ 6. ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב ׃ 7. וברב גאונך תהרס קמיך תשלח חרנך יאכלמו כקש ׃ 8. וברוח אפיך נערמו מים נצבו כמו ־ נד נזלים קפאו תהמת בלב ־ ים ׃ 9. אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי אריק חרבי תורישמו ידי ׃ 10. נשפת ברוחך כסמו ים צללו כעופרת במים אדירים ׃ 11. מי ־ כמכה באלם יהוה מי כמכה נאדר בקדש נורא תהלת עשה פלא ׃ 12. נטית ימינך תבלעמו ארץ ׃ 13. נחית בחסדך עם ־ זו גאלת נהלת בעזך אל ־ נוה קדשך ׃ 14. שמעו עמים ירגזון חיל אחז ישבי פלשת ׃ 15. אז נבהלו אלופי אדום אילי מואב יאחזמו רעד נמגו כל ישבי כנען ׃ 16. תפל עליהם אימתה ופחד בגדל זרועך ידמו כאבן עד ־ יעבר עמך יהוה עד ־ יעבר עם ־ זו קנית ׃ 17. תבאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת יהוה מקדש אדני כוננו ידיך ׃ 18. יהוה ׀ ימלך לעלם ועד ׃ 19. כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וישב יהוה עלהם את ־ מי הים ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים ׃ פ 20. ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את ־ התף בידה ותצאן כל ־ הנשים אחריה בתפים ובמחלת ׃ 21. ותען להם מרים שירו ליהוה כי ־ גאה גאה סוס ורכבו רמה בים ׃ ס 22. ויסע משה את ־ ישראל מים ־ סוף ויצאו אל ־ מדבר ־ שור וילכו שלשת ־ ימים במדבר ולא ־ מצאו מים ׃ 23. ויבאו מרתה ולא יכלו לשתת מים ממרה כי מרים הם על ־ כן קרא ־ שמה מרה ׃ 24. וילנו העם על ־ משה לאמר מה ־ נשתה ׃ 25. ויצעק אל ־ יהוה ויורהו יהוה עץ וישלך אל ־ המים וימתקו המים שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו ׃ 26. ויאמר אם ־ שמוע תשמע לקול ׀ יהוה אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצוֺתיו ושמרת כל ־ חקיו כל ־ המחלה אשר ־ שמתי במצרים לא ־ אשים עליך כי אני יהוה רפאך ׃ ס 27. ויבאו אילמה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו ־ שם על ־ המים ׃ Chapter 161. ויסעו מאילם ויבאו כל ־ עדת בני ־ ישראל אל ־ מדבר ־ סין אשר בין ־ אילם ובין סיני בחמשה עשר יום לחדש השני לצאתם מארץ מצרים ׃2. וילינו כל ־ עדת בני ־ ישראל על ־ משה ועל ־ אהרן במדבר ׃ 3. ויאמרו אלהם בני ישראל מי ־ יתן מותנו ביד ־ יהוה בארץ מצרים בשבתנו על ־ סיר הבשר באכלנו לחם לשבע כי ־ הוצאתם אתנו אל ־ המדבר הזה להמית את ־ כל ־ הקהל הזה ברעב ׃ ס 4. ויאמר יהוה אל ־ משה הנני ממטיר לכם לחם מן ־ השמים ויצא העם ולקטו דבר ־ יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם ־ לא ׃ 5. והיה ביום הששי והכינו את אשר ־ יביאו והיה משנה על אשר ־ ילקטו יום ׀ יום ׃ ס 6. ויאמר משה ואהרן אל ־ כל ־ בני ישראל ערב וידעתם כי יהוה הוציא אתכם מארץ מצרים ׃ 7. ובקר וראיתם את ־ כבוד יהוה בשמעו את ־ תלנתיכם על ־ יהוה ונחנו מה כי תלונו עלינו ׃ 8. ויאמר משה בתת יהוה לכם בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע בשמע יהוה את ־ תלנתיכם אשר ־ אתם מלינם עליו ונחנו מה לא ־ עלינו תלנתיכם כי על ־ יהוה ׃ 9. ויאמר משה אל ־ אהרן אמר אל ־ כל ־ עדת בני ישראל קרבו לפני יהוה כי שמע את תלנתיכם ׃ 10. ויהי כדבר אהרן אל ־ כל ־ עדת בני ־ ישראל ויפנו אל ־ המדבר והנה כבוד יהוה נראה בענן ׃ פ 11. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃ 12. שמעתי את ־ תלונת בני ישראל דבר אלהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעו ־ לחם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם ׃ 13. ויהי בערב ותעל השלו ותכס את ־ המחנה ובבקר היתה שכבת הטל סביב למחנה ׃ 14. ותעל שכבת הטל והנה על ־ פני המדבר דק מחספס דק ככפר על ־ הארץ ׃ 15. ויראו בני ־ ישראל ויאמרו איש אל ־ אחיו מן הוא כי לא ידעו מה ־ הוא ויאמר משה אלהם הוא הלחם אשר נתן יהוה לכם לאכלה ׃ 16. זה הדבר אשר צוה יהוה לקטו ממנו איש לפי אכלו עמר לגלגלת מספר נפשתיכם איש לאשר באהלו תקחו ׃ 17. ויעשו ־ כן בני ישראל וילקטו המרבה והממעיט ׃ 18. וימדו בעמר ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר איש לפי ־ אכלו לקטו ׃ 19. ויאמר משה אלהם איש אל ־ יותר ממנו עד ־ בקר ׃ 20. ולא ־ שמעו אל ־ משה ויותרו אנשים ממנו עד ־ בקר וירם תולעים ויבאש ויקצף עלהם משה ׃ 21. וילקטו אתו בבקר בבקר איש כפי אכלו וחם השמש ונמס ׃ 22. ויהי ׀ ביום הששי לקטו לחם משנה שני העמר לאחד ויבאו כל ־ נשיאי העדה ויגידו למשה ׃ 23. ויאמר אלהם הוא אשר דבר יהוה שבתון שבת ־ קדש ליהוה מחר את אשר ־ תאפו אפו ואת אשר ־ תבשלו בשלו ואת כל ־ העדף הניחו לכם למשמרת עד ־ הבקר ׃ 24. ויניחו אתו עד ־ הבקר כאשר צוה משה ולא הבאיש ורמה לא ־ היתה בו ׃ 25. ויאמר משה אכלהו היום כי ־ שבת היום ליהוה היום לא תמצאהו בשדה ׃ 26. ששת ימים תלקטהו וביום השביעי שבת לא יהיה ־ בו ׃ 27. ויהי ביום השביעי יצאו מן ־ העם ללקט ולא מצאו ׃ ס 28. ויאמר יהוה אל ־ משה עד ־ אנה מאנתם לשמר מצוֺתי ותורתי ׃ 29. ראו כי ־ יהוה נתן לכם השבת על ־ כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו ׀ איש תחתיו אל ־ יצא איש ממקמו ביום השביעי ׃ 30. וישבתו העם ביום השבעי ׃ 31. ויקראו בית ־ ישראל את ־ שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחת בדבש ׃ 32. ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה מלא העמר ממנו למשמרת לדרתיכם למען ׀ יראו את ־ הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר בהוציאי אתכם מארץ מצרים ׃ 33. ויאמר משה אל ־ אהרן קח צנצנת אחת ותן ־ שמה מלא ־ העמר מן והנח אתו לפני יהוה למשמרת לדרתיכם ׃ 34. כאשר צוה יהוה אל ־ משה ויניחהו אהרן לפני העדת למשמרת ׃ 35. ובני ישראל אכלו את ־ המן ארבעים שנה עד ־ באם אל ־ ארץ נושבת את ־ המן אכלו עד ־ באם אל ־ קצה ארץ כנען ׃ 36. והעמר עשרית האיפה הוא ׃ פ Chapter 171. ויסעו כל ־ עדת בני ־ ישראל ממדבר ־ סין למסעיהם על ־ פי יהוה ויחנו ברפידים ואין מים לשתת העם ׃2. וירב העם עם ־ משה ויאמרו תנו ־ לנו מים ונשתה ויאמר להם משה מה ־ תריבון עמדי מה ־ תנסון את ־ יהוה ׃ 3. ויצמא שם העם למים וילן העם על ־ משה ויאמר למה זה העליתנו ממצרים להמית אתי ואת ־ בני ואת ־ מקני בצמא ׃ 4. ויצעק משה אל ־ יהוה לאמר מה אעשה לעם הזה עוד מעט וסקלני ׃ 5. ויאמר יהוה אל ־ משה עבר לפני העם וקח אתך מזקני ישראל ומטך אשר הכית בו את ־ היאר קח בידך והלכת ׃ 6. הנני עמד לפניך שם ׀ על ־ הצור בחרב והכית בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם ויעש כן משה לעיני זקני ישראל ׃ 7. ויקרא שם המקום מסה ומריבה על ־ ריב ׀ בני ישראל ועל נסתם את ־ יהוה לאמר היש יהוה בקרבנו אם ־ אין ׃ פ 8. ויבא עמלק וילחם עם ־ ישראל ברפידם ׃ 9. ויאמר משה אל ־ יהושע בחר ־ לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר אנכי נצב על ־ ראש הגבעה ומטה האלהים בידי ׃ 10. ויעש יהושע כאשר אמר ־ לו משה להלחם בעמלק ומשה אהרן וחור עלו ראש הגבעה ׃ 11. והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק ׃ 12. וידי משה כבדים ויקחו ־ אבן וישימו תחתיו וישב עליה ואהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד ויהי ידיו אמונה עד ־ בא השמש ׃ 13. ויחלש יהושע את ־ עמלק ואת ־ עמו לפי ־ חרב ׃ פ 14. ויאמר יהוה אל ־ משה כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי ־ מחה אמחה את ־ זכר עמלק מתחת השמים ׃ 15. ויבן משה מזבח ויקרא שמו יהוה ׀ נסי ׃ 16. ויאמר כי ־ יד על ־ כס יה מלחמה ליהוה בעמלק מדר דר ׃ פ Chapter 181. וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל ־ אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו כי ־ הוציא יהוה את ־ ישראל ממצרים ׃2. ויקח יתרו חתן משה את ־ צפרה אשת משה אחר שלוחיה ׃ 3. ואת שני בניה אשר שם האחד גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה ׃ 4. ושם האחד אליעזר כי ־ אלהי אבי בעזרי ויצלני מחרב פרעה ׃ 5. ויבא יתרו חתן משה ובניו ואשתו אל ־ משה אל ־ המדבר אשר ־ הוא חנה שם הר האלהים ׃ 6. ויאמר אל ־ משה אני חתנך יתרו בא אליך ואשתך ושני בניה עמה ׃ 7. ויצא משה לקראת חתנו וישתחו וישק ־ לו וישאלו איש ־ לרעהו לשלום ויבאו האהלה ׃ 8. ויספר משה לחתנו את כל ־ אשר עשה יהוה לפרעה ולמצרים על אודת ישראל את כל ־ התלאה אשר מצאתם בדרך ויצלם יהוה ׃ 9. ויחד יתרו על כל ־ הטובה אשר ־ עשה יהוה לישראל אשר הצילו מיד מצרים ׃ 10. ויאמר יתרו ברוך יהוה אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את ־ העם מתחת יד ־ מצרים ׃ 11. עתה ידעתי כי ־ גדול יהוה מכל ־ האלהים כי בדבר אשר זדו עליהם ׃ 12. ויקח יתרו חתן משה עלה וזבחים לאלהים ויבא אהרן וכל ׀ זקני ישראל לאכל ־ לחם עם ־ חתן משה לפני האלהים ׃ 13. ויהי ממחרת וישב משה לשפט את ־ העם ויעמד העם על ־ משה מן ־ הבקר עד ־ הערב ׃ 14. וירא חתן משה את כל ־ אשר ־ הוא עשה לעם ויאמר מה ־ הדבר הזה אשר אתה עשה לעם מדוע אתה יושב לבדך וכל ־ העם נצב עליך מן ־ בקר עד ־ ערב ׃ 15. ויאמר משה לחתנו כי ־ יבא אלי העם לדרש אלהים ׃ 16. כי ־ יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתי את ־ חקי האלהים ואת ־ תורתיו ׃ 17. ויאמר חתן משה אליו לא ־ טוב הדבר אשר אתה עשה ׃ 18. נבל תבל גם ־ אתה גם ־ העם הזה אשר עמך כי ־ כבד ממך הדבר לא ־ תוכל עשהו לבדך ׃ 19. עתה שמע בקלי איעצך ויהי אלהים עמך היה אתה לעם מול האלהים והבאת אתה את ־ הדברים אל ־ האלהים ׃ 20. והזהרתה אתהם את ־ החקים ואת ־ התורת והודעת להם את ־ הדרך ילכו בה ואת ־ המעשה אשר יעשון ׃ 21. ואתה תחזה מכל ־ העם אנשי ־ חיל יראי אלהים אנשי אמת שנאי בצע ושמת עלהם שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת ׃ 22. ושפטו את ־ העם בכל ־ עת והיה כל ־ הדבר הגדל יביאו אליך וכל ־ הדבר הקטן ישפטו ־ הם והקל מעליך ונשאו אתך ׃ 23. אם את ־ הדבר הזה תעשה וצוך אלהים ויכלת עמד וגם כל ־ העם הזה על ־ מקמו יבא בשלום ׃ 24. וישמע משה לקול חתנו ויעש כל אשר אמר ׃ 25. ויבחר משה אנשי ־ חיל מכל ־ ישראל ויתן אתם ראשים על ־ העם שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת ׃ 26. ושפטו את ־ העם בכל ־ עת את ־ הדבר הקשה יביאון אל ־ משה וכל ־ הדבר הקטן ישפוטו הם ׃ 27. וישלח משה את ־ חתנו וילך לו אל ־ ארצו ׃ פ Chapter 191. בחדש השלישי לצאת בני ־ ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני ׃2. ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני ויחנו במדבר ויחן ־ שם ישראל נגד ההר ׃ 3. ומשה עלה אל ־ האלהים ויקרא אליו יהוה מן ־ ההר לאמר כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל ׃ 4. אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על ־ כנפי נשרים ואבא אתכם אלי ׃ 5. ועתה אם ־ שמוע תשמעו בקלי ושמרתם את ־ בריתי והייתם לי סגלה מכל ־ העמים כי ־ לי כל ־ הארץ ׃ 6. ואתם תהיו ־ לי ממלכת כהנים וגוי קדוש אלה הדברים אשר תדבר אל ־ בני ישראל ׃ 7. ויבא משה ויקרא לזקני העם וישם לפניהם את כל ־ הדברים האלה אשר צוהו יהוה ׃ 8. ויענו כל ־ העם יחדו ויאמרו כל אשר ־ דבר יהוה נעשה וישב משה את ־ דברי העם אל ־ יהוה ׃ 9. ויאמר יהוה אל ־ משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם ־ בך יאמינו לעולם ויגד משה את ־ דברי העם אל ־ יהוה ׃ 10. ויאמר יהוה אל ־ משה לך אל ־ העם וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלתם ׃ 11. והיו נכנים ליום השלישי כי ׀ ביום השלישי ירד יהוה לעיני כל ־ העם על ־ הר סיני ׃ 12. והגבלת את ־ העם סביב לאמר השמרו לכם עלות בהר ונגע בקצהו כל ־ הנגע בהר מות יומת ׃ 13. לא ־ תגע בו יד כי ־ סקול יסקל או ־ ירה יירה אם ־ בהמה אם ־ איש לא יחיה במשך היבל המה יעלו בהר ׃ 14. וירד משה מן ־ ההר אל ־ העם ויקדש את ־ העם ויכבסו שמלתם ׃ 15. ויאמר אל ־ העם היו נכנים לשלשת ימים אל ־ תגשו אל ־ אשה ׃ 16. ויהי ביום השלישי בהית הבקר ויהי קלת וברקים וענן כבד על ־ ההר וקל שפר חזק מאד ויחרד כל ־ העם אשר במחנה ׃ 17. ויוצא משה את ־ העם לקראת האלהים מן ־ המחנה ויתיצבו בתחתית ההר ׃ 18. והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו יהוה באש ויעל עשנו כעשן הכבשן ויחרד כל ־ ההר מאד ׃ 19. ויהי קול השופר הולך וחזק מאד משה ידבר והאלהים יעננו בקול ׃ 20. וירד יהוה על ־ הר סיני אל ־ ראש ההר ויקרא יהוה למשה אל ־ ראש ההר ויעל משה ׃ 21. ויאמר יהוה אל ־ משה רד העד בעם פן ־ יהרסו אל ־ יהוה לראות ונפל ממנו רב ׃ 22. וגם הכהנים הנגשים אל ־ יהוה יתקדשו פן ־ יפרץ בהם יהוה ׃ 23. ויאמר משה אל ־ יהוה לא ־ יוכל העם לעלת אל ־ הר סיני כי ־ אתה העדתה בנו לאמר הגבל את ־ ההר וקדשתו ׃ 24. ויאמר אליו יהוה לך ־ רד ועלית אתה ואהרן עמך והכהנים והעם אל ־ יהרסו לעלת אל ־ יהוה פן ־ יפרץ ־ בם ׃ 25. וירד משה אל ־ העם ויאמר אלהם ׃ ס Chapter 201. וידבר אלהים את כל ־ הדברים האלה לאמר ׃ ס2. אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים ׃ 3. לא יהיה ־ לך אלהים אחרים על ־ פני 4. לא תעשה ־ לך פסל ׀ וכל ־ תמונה אשר בשמים ׀ ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים ׀ מתחת לארץ 5. לא ־ תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא פקד עוֺן אבת על ־ בנים על ־ שלשים ועל ־ רבעים לשנאי ׃ 6. ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי מצוֺתי ׃ ס 7. לא תשא את ־ שם ־ יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר ־ ישא את ־ שמו לשוא ׃ פ 8. זכור את ־ יום השבת לקדשו 9. ששת ימים תעבד ועשית כל ־ מלאכתך 10. ויום השביעי שבת ׀ ליהוה אלהיך לא ־ תעשה כל ־ מלאכה אתה ׀ ובנך ־ ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך 11. כי ששת ־ ימים עשה יהוה את ־ השמים ואת ־ הארץ את ־ הים ואת ־ כל ־ אשר ־ בם וינח ביום השביעי על ־ כן ברך יהוה את ־ יום השבת ויקדשהו ׃ ס 12. כבד את ־ אביך ואת ־ אמך למען יארכון ימיך על האדמה אשר ־ יהוה אלהיך נתן לך ׃ ס 13. לא תרצח ׃ ס 14. לא תנאף ׃ ס 15. לא תגנב ׃ ס 16. לא ־ תענה ברעך עד שקר ׃ ס 17. לא תחמד בית רעך לא ־ תחמד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמרו וכל אשר לרעך ׃ פ 18. וכל ־ העם ראים את ־ הקולת ואת ־ הלפידם ואת קול השפר ואת ־ ההר עשן וירא העם וינעו ויעמדו מרחק ׃ 19. ויאמרו אל ־ משה דבר ־ אתה עמנו ונשמעה ואל ־ ידבר עמנו אלהים פן ־ נמות ׃ 20. ויאמר משה אל ־ העם אל ־ תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים ובעבור תהיה יראתו על ־ פניכם לבלתי תחטאו ׃ 21. ויעמד העם מרחק ומשה נגש אל ־ הערפל אשר ־ שם האלהים ׃ פ 22. ויאמר יהוה אל ־ משה כה תאמר אל ־ בני ישראל אתם ראיתם כי מן ־ השמים דברתי עמכם ׃ 23. לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם ׃ 24. מזבח אדמה תעשה ־ לי וזבחת עליו את ־ עלתיך ואת ־ שלמיך את ־ צאנך ואת ־ בקרך בכל ־ המקום אשר אזכיר את ־ שמי אבוא אליך וברכתיך ׃ 25. ואם ־ מזבח אבנים תעשה ־ לי לא ־ תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליה ותחללה ׃ 26. ולא ־ תעלה במעלת על ־ מזבחי אשר לא ־ תגלה ערותך עליו ׃ פ Chapter 211. ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם ׃2. כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבד ובשבעת יצא לחפשי חנם ׃ 3. אם ־ בגפו יבא בגפו יצא אם ־ בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו ׃ 4. אם ־ אדניו יתן ־ לו אשה וילדה ־ לו בנים או בנות האשה וילדיה תהיה לאדניה והוא יצא בגפו ׃ 5. ואם ־ אמר יאמר העבד אהבתי את ־ אדני את ־ אשתי ואת ־ בני לא אצא חפשי ׃ 6. והגישו אדניו אל ־ האלהים והגישו אל ־ הדלת או אל ־ המזוזה ורצע אדניו את ־ אזנו במרצע ועבדו לעלם ׃ ס 7. וכי ־ ימכר איש את ־ בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים ׃ 8. אם ־ רעה בעיני אדניה אשר ־ לא יעדה והפדה לעם נכרי לא ־ ימשל למכרה בבגדו ־ בה ׃ 9. ואם ־ לבנו ייעדנה כמשפט הבנות יעשה ־ לה ׃ 10. אם ־ אחרת יקח ־ לו שארה כסותה וענתה לא יגרע ׃ 11. ואם ־ שלש ־ אלה לא יעשה לה ויצאה חנם אין כסף ׃ ס 12. מכה איש ומת מות יומת ׃ 13. ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה ׃ ס 14. וכי ־ יזד איש על ־ רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות ׃ ס 15. ומכה אביו ואמו מות יומת ׃ 16. וגנב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת ׃ ס 17. ומקלל אביו ואמו מות יומת ׃ ס 18. וכי ־ יריבן אנשים והכה ־ איש את ־ רעהו באבן או באגרף ולא ימות ונפל למשכב ׃ 19. אם ־ יקום והתהלך בחוץ על ־ משענתו ונקה המכה רק שבתו יתן ורפא ירפא ׃ ס 20. וכי ־ יכה איש את ־ עבדו או את ־ אמתו בשבט ומת תחת ידו נקם ינקם ׃ 21. אך אם ־ יום או יומים יעמד לא יקם כי כספו הוא ׃ ס 22. וכי ־ ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה ולא יהיה אסון ענוש יענש כאשר ישית עליו בעל האשה ונתן בפללים ׃ 23. ואם ־ אסון יהיה ונתתה נפש תחת נפש ׃ 24. עין תחת עין שן תחת שן יד תחת יד רגל תחת רגל ׃ 25. כויה תחת כויה פצע תחת פצע חבורה תחת חבורה ׃ ס 26. וכי ־ יכה איש את ־ עין עבדו או ־ את ־ עין אמתו ושחתה לחפשי ישלחנו תחת עינו ׃ ס 27. ואם ־ שן עבדו או ־ שן אמתו יפיל לחפשי ישלחנו תחת שנו ׃ פ 28. וכי ־ יגח שור את ־ איש או את ־ אשה ומת סקול יסקל השור ולא יאכל את ־ בשרו ובעל השור נקי ׃ 29. ואם שור נגח הוא מתמל שלשם והועד בבעליו ולא ישמרנו והמית איש או אשה השור יסקל וגם ־ בעליו יומת ׃ 30. אם ־ כפר יושת עליו ונתן פדין נפשו ככל אשר ־ יושת עליו ׃ 31. או ־ בן יגח או ־ בת יגח כמשפט הזה יעשה לו ׃ 32. אם ־ עבד יגח השור או אמה כסף ׀ שלשים שקלים יתן לאדניו והשור יסקל ׃ ס 33. וכי ־ יפתח איש בור או כי ־ יכרה איש בר ולא יכסנו ונפל ־ שמה שור או חמור ׃ 34. בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו והמת יהיה ־ לו ׃ ס 35. וכי ־ יגף שור ־ איש את ־ שור רעהו ומת ומכרו את ־ השור החי וחצו את ־ כספו וגם את ־ המת יחצון ׃ 36. או נודע כי שור נגח הוא מתמול שלשם ולא ישמרנו בעליו שלם ישלם שור תחת השור והמת יהיה ־ לו ׃ ס כי יגנב ־ איש שור או ־ שה וטבחו או מכרו חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע ־ צאן תחת השה ׃ Chapter 221. אם ־ במחתרת ימצא הגנב והכה ומת אין לו דמים ׃2. אם ־ זרחה השמש עליו דמים לו שלם ישלם אם ־ אין לו ונמכר בגנבתו ׃ 3. אם ־ המצא תמצא בידו הגנבה משור עד ־ חמור עד ־ שה חיים שנים ישלם ׃ ס 4. כי יבער ־ איש שדה או ־ כרם ושלח את ־ בעירה ובער בשדה אחר מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם ׃ ס 5. כי ־ תצא אש ומצאה קצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה שלם ישלם המבער את ־ הבערה ׃ ס 6. כי ־ יתן איש אל ־ רעהו כסף או ־ כלים לשמר וגנב מבית האיש אם ־ ימצא הגנב ישלם שנים ׃ 7. אם ־ לא ימצא הגנב ונקרב בעל ־ הבית אל ־ האלהים אם ־ לא שלח ידו במלאכת רעהו ׃ 8. על ־ כל ־ דבר ־ פשע על ־ שור על ־ חמור על ־ שה על ־ שלמה על ־ כל ־ אבדה אשר יאמר כי ־ הוא זה עד האלהים יבא דבר ־ שניהם אשר ירשיען אלהים ישלם שנים לרעהו ׃ ס 9. כי ־ יתן איש אל ־ רעהו חמור או ־ שור או ־ שה וכל ־ בהמה לשמר ומת או ־ נשבר או ־ נשבה אין ראה ׃ 10. שבעת יהוה תהיה בין שניהם אם ־ לא שלח ידו במלאכת רעהו ולקח בעליו ולא ישלם ׃ 11. ואם ־ גנב יגנב מעמו ישלם לבעליו ׃ 12. אם ־ טרף יטרף יבאהו עד הטרפה לא ישלם ׃ פ 13. וכי ־ ישאל איש מעם רעהו ונשבר או ־ מת בעליו אין ־ עמו שלם ישלם ׃ 14. אם ־ בעליו עמו לא ישלם אם ־ שכיר הוא בא בשכרו ׃ ס 15. וכי ־ יפתה איש בתולה אשר לא ־ ארשה ושכב עמה מהר ימהרנה לו לאשה ׃ 16. אם ־ מאן ימאן אביה לתתה לו כסף ישקל כמהר הבתולת ׃ ס 17. מכשפה לא תחיה ׃ ס 18. כל ־ שכב עם ־ בהמה מות יומת ׃ ס 19. זבח לאלהים יחרם בלתי ליהוה לבדו ׃ 20. וגר לא ־ תונה ולא תלחצנו כי ־ גרים הייתם בארץ מצרים ׃ 21. כל ־ אלמנה ויתום לא תענון ׃ 22. אם ־ ענה תענה אתו כי אם ־ צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו ׃ 23. וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתמים ׃ פ 24. אם ־ כסף ׀ תלוה את ־ עמי את ־ העני עמך לא ־ תהיה לו כנשה לא ־ תשימון עליו נשך ׃ 25. אם ־ חבל תחבל שלמת רעך עד ־ בא השמש תשיבנו לו ׃ 26. כי הוא כסותה לבדה הוא שמלתו לערו במה ישכב והיה כי ־ יצעק אלי ושמעתי כי ־ חנון אני ׃ ס 27. אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאר ׃ 28. מלאתך ודמעך לא תאחר בכור בניך תתן ־ לי ׃ 29. כן ־ תעשה לשרך לצאנך שבעת ימים יהיה עם ־ אמו ביום השמיני תתנו ־ לי ׃ 30. ואנשי ־ קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשלכון אתו ׃ ס Chapter 231. לא תשא שמע שוא אל ־ תשת ידך עם ־ רשע להית עד חמס ׃ ס2. לא ־ תהיה אחרי ־ רבים לרעת ולא ־ תענה על ־ רב לנטת אחרי רבים להטת ׃ 3. ודל לא תהדר בריבו ׃ ס 4. כי תפגע שור איבך או חמרו תעה השב תשיבנו לו ׃ ס 5. כי ־ תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו ׃ ס 6. לא תטה משפט אבינך בריבו ׃ 7. מדבר ־ שקר תרחק ונקי וצדיק אל ־ תהרג כי לא ־ אצדיק רשע ׃ 8. ושחד לא תקח כי השחד יעור פקחים ויסלף דברי צדיקים ׃ 9. וגר לא תלחץ ואתם ידעתם את ־ נפש הגר כי ־ גרים הייתם בארץ מצרים ׃ 10. ושש שנים תזרע את ־ ארצך ואספת את ־ תבואתה ׃ 11. והשביעת תשמטנה ונטשתה ואכלו אביני עמך ויתרם תאכל חית השדה כן ־ תעשה לכרמך לזיתך ׃ 12. ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבת למען ינוח שורך וחמרך וינפש בן ־ אמתך והגר ׃ 13. ובכל אשר ־ אמרתי אליכם תשמרו ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על ־ פיך ׃ 14. שלש רגלים תחג לי בשנה ׃ 15. את ־ חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב כי ־ בו יצאת ממצרים ולא ־ יראו פני ריקם ׃ 16. וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה וחג האסף בצאת השנה באספך את ־ מעשיך מן ־ השדה ׃ 17. שלש פעמים בשנה יראה כל ־ זכורך אל ־ פני האדן ׀ יהוה ׃ 18. לא ־ תזבח על ־ חמץ דם ־ זבחי ולא ־ ילין חלב ־ חגי עד ־ בקר ׃ 19. ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא ־ תבשל גדי בחלב אמו ׃ ס 20. הנה אנכי שלח מלאך לפניך לשמרך בדרך ולהביאך אל ־ המקום אשר הכנתי ׃ 21. השמר מפניו ושמע בקלו אל ־ תמר בו כי לא ישא לפשעכם כי שמי בקרבו ׃ 22. כי אם ־ שמע תשמע בקלו ועשית כל אשר אדבר ואיבתי את ־ איביך וצרתי את ־ צרריך ׃ 23. כי ־ ילך מלאכי לפניך והביאך אל ־ האמרי והחתי והפרזי והכנעני החוי והיבוסי והכחדתיו ׃ 24. לא ־ תשתחוה לאלהיהם ולא תעבדם ולא תעשה כמעשיהם כי הרס תהרסם ושבר תשבר מצבתיהם ׃ 25. ועבדתם את יהוה אלהיכם וברך את ־ לחמך ואת ־ מימיך והסרתי מחלה מקרבך ׃ 26. לא תהיה משכלה ועקרה בארצך את ־ מספר ימיך אמלא ׃ 27. את ־ אימתי אשלח לפניך והמתי את ־ כל ־ העם אשר תבא בהם ונתתי את ־ כל ־ איביך אליך ערף ׃ 28. ושלחתי את ־ הצרעה לפניך וגרשה את ־ החוי את ־ הכנעני ואת ־ החתי מלפניך ׃ 29. לא אגרשנו מפניך בשנה אחת פן ־ תהיה הארץ שממה ורבה עליך חית השדה ׃ 30. מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תפרה ונחלת את ־ הארץ ׃ 31. ושתי את ־ גבלך מים ־ סוף ועד ־ ים פלשתים וממדבר עד ־ הנהר כי ׀ אתן בידכם את ישבי הארץ וגרשתמו מפניך ׃ 32. לא ־ תכרת להם ולאלהיהם ברית ׃ 33. לא ישבו בארצך פן ־ יחטיאו אתך לי כי תעבד את ־ אלהיהם כי ־ יהיה לך למוקש ׃ פ Chapter 241. ואל ־ משה אמר עלה אל ־ יהוה אתה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל והשתחויתם מרחק ׃2. ונגש משה לבדו אל ־ יהוה והם לא יגשו והעם לא יעלו עמו ׃ 3. ויבא משה ויספר לעם את כל ־ דברי יהוה ואת כל ־ המשפטים ויען כל ־ העם קול אחד ויאמרו כל ־ הדברים אשר ־ דבר יהוה נעשה ׃ 4. ויכתב משה את כל ־ דברי יהוה וישכם בבקר ויבן מזבח תחת ההר ושתים עשרה מצבה לשנים עשר שבטי ישראל ׃ 5. וישלח את ־ נערי בני ישראל ויעלו עלת ויזבחו זבחים שלמים ליהוה פרים ׃ 6. ויקח משה חצי הדם וישם באגנת וחצי הדם זרק על ־ המזבח ׃ 7. ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר ־ דבר יהוה נעשה ונשמע ׃ 8. ויקח משה את ־ הדם ויזרק על ־ העם ויאמר הנה דם ־ הברית אשר כרת יהוה עמכם על כל ־ הדברים האלה ׃ 9. ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל ׃ 10. ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר ׃ 11. ואל ־ אצילי בני ישראל לא שלח ידו ויחזו את ־ האלהים ויאכלו וישתו ׃ ס 12. ויאמר יהוה אל ־ משה עלה אלי ההרה והיה ־ שם ואתנה לך את ־ לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורתם ׃ 13. ויקם משה ויהושע משרתו ויעל משה אל ־ הר האלהים ׃ 14. ואל ־ הזקנים אמר שבו ־ לנו בזה עד אשר ־ נשוב אליכם והנה אהרן וחור עמכם מי ־ בעל דברים יגש אלהם ׃ 15. ויעל משה אל ־ ההר ויכס הענן את ־ ההר ׃ 16. וישכן כבוד ־ יהוה על ־ הר סיני ויכסהו הענן ששת ימים ויקרא אל ־ משה ביום השביעי מתוך הענן ׃ 17. ומראה כבוד יהוה כאש אכלת בראש ההר לעיני בני ישראל ׃ 18. ויבא משה בתוך הענן ויעל אל ־ ההר ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה ׃ פ Chapter 251. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃2. דבר אל ־ בני ישראל ויקחו ־ לי תרומה מאת כל ־ איש אשר ידבנו לבו תקחו את ־ תרומתי ׃ 3. וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחשת ׃ 4. ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים ׃ 5. וערת אילם מאדמים וערת תחשים ועצי שטים ׃ 6. שמן למאר בשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים ׃ 7. אבני ־ שהם ואבני מלאים לאפד ולחשן ׃ 8. ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ׃ 9. ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל ־ כליו וכן תעשו ׃ ס 10. ועשו ארון עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קמתו ׃ 11. וצפית אתו זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו ועשית עליו זר זהב סביב ׃ 12. ויצקת לו ארבע טבעת זהב ונתתה על ארבע פעמתיו ושתי טבעת על ־ צלעו האחת ושתי טבעת על ־ צלעו השנית ׃ 13. ועשית בדי עצי שטים וצפית אתם זהב ׃ 14. והבאת את ־ הבדים בטבעת על צלעת הארן לשאת את ־ הארן בהם ׃ 15. בטבעת הארן יהיו הבדים לא יסרו ממנו ׃ 16. ונתת אל ־ הארן את העדת אשר אתן אליך ׃ 17. ועשית כפרת זהב טהור אמתים וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה ׃ 18. ועשית שנים כרבים זהב מקשה תעשה אתם משני קצות הכפרת ׃ 19. ועשה כרוב אחד מקצה מזה וכרוב ־ אחד מקצה מזה מן ־ הכפרת תעשו את ־ הכרבים על ־ שני קצותיו ׃ 20. והיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על ־ הכפרת ופניהם איש אל ־ אחיו אל ־ הכפרת יהיו פני הכרבים ׃ 21. ונתת את ־ הכפרת על ־ הארן מלמעלה ואל ־ הארן תתן את ־ העדת אשר אתן אליך ׃ 22. ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת מבין שני הכרבים אשר על ־ ארן העדת את כל ־ אשר אצוה אותך אל ־ בני ישראל ׃ פ 23. ועשית שלחן עצי שטים אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קמתו ׃ 24. וצפית אתו זהב טהור ועשית לו זר זהב סביב ׃ 25. ועשית לו מסגרת טפח סביב ועשית זר ־ זהב למסגרתו סביב ׃ 26. ועשית לו ארבע טבעת זהב ונתת את ־ הטבעת על ארבע הפאת אשר לארבע רגליו ׃ 27. לעמת המסגרת תהיין הטבעת לבתים לבדים לשאת את ־ השלחן ׃ 28. ועשית את ־ הבדים עצי שטים וצפית אתם זהב ונשא ־ בם את ־ השלחן ׃ 29. ועשית קערתיו וכפתיו וקשותיו ומנקיתיו אשר יסך בהן זהב טהור תעשה אתם ׃ 30. ונתת על ־ השלחן לחם פנים לפני תמיד ׃ פ 31. ועשית מנרת זהב טהור מקשה תעשה המנורה ירכה וקנה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה יהיו ׃ 32. וששה קנים יצאים מצדיה שלשה ׀ קני מנרה מצדה האחד ושלשה קני מנרה מצדה השני ׃ 33. שלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח ושלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח כן לששת הקנים היצאים מן ־ המנרה ׃ 34. ובמנרה ארבעה גבעים משקדים כפתריה ופרחיה ׃ 35. וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת ־ שני הקנים ממנה לששת הקנים היצאים מן ־ המנרה ׃ 36. כפתריהם וקנתם ממנה יהיו כלה מקשה אחת זהב טהור ׃ 37. ועשית את ־ נרתיה שבעה והעלה את ־ נרתיה והאיר על ־ עבר פניה ׃ 38. ומלקחיה ומחתתיה זהב טהור ׃ 39. ככר זהב טהור יעשה אתה את כל ־ הכלים האלה ׃ 40. וראה ועשה בתבניתם אשר ־ אתה מראה בהר ׃ ס Chapter 261. ואת ־ המשכן תעשה עשר יריעת שש משזר ותכלת וארגמן ותלעת שני כרבים מעשה חשב תעשה אתם ׃2. ארך ׀ היריעה האחת שמנה ועשרים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לכל ־ היריעת ׃ 3. חמש היריעת תהיין חברת אשה אל ־ אחתה וחמש יריעת חברת אשה אל ־ אחתה ׃ 4. ועשית ללאת תכלת על שפת היריעה האחת מקצה בחברת וכן תעשה בשפת היריעה הקיצונה במחברת השנית ׃ 5. חמשים ללאת תעשה ביריעה האחת וחמשים ללאת תעשה בקצה היריעה אשר במחברת השנית מקבילת הללאת אשה אל ־ אחתה ׃ 6. ועשית חמשים קרסי זהב וחברת את ־ היריעת אשה אל ־ אחתה בקרסים והיה המשכן אחד ׃ פ 7. ועשית יריעת עזים לאהל על ־ המשכן עשתי ־ עשרה יריעת תעשה אתם ׃ 8. ארך ׀ היריעה האחת שלשים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לעשתי עשרה יריעת ׃ 9. וחברת את ־ חמש היריעת לבד ואת ־ שש היריעת לבד וכפלת את ־ היריעה הששית אל ־ מול פני האהל ׃ 10. ועשית חמשים ללאת על שפת היריעה האחת הקיצנה בחברת וחמשים ללאת על שפת היריעה החברת השנית ׃ 11. ועשית קרסי נחשת חמשים והבאת את ־ הקרסים בללאת וחברת את ־ האהל והיה אחד ׃ 12. וסרח העדף ביריעת האהל חצי היריעה העדפת תסרח על אחרי המשכן ׃ 13. והאמה מזה והאמה מזה בעדף בארך יריעת האהל יהיה סרוח על ־ צדי המשכן מזה ומזה לכסתו ׃ 14. ועשית מכסה לאהל ערת אילם מאדמים ומכסה ערת תחשים מלמעלה ׃ פ 15. ועשית את ־ הקרשים למשכן עצי שטים עמדים ׃ 16. עשר אמות ארך הקרש ואמה וחצי האמה רחב הקרש האחד ׃ 17. שתי ידות לקרש האחד משלבת אשה אל ־ אחתה כן תעשה לכל קרשי המשכן ׃ 18. ועשית את ־ הקרשים למשכן עשרים קרש לפאת נגבה תימנה ׃ 19. וארבעים אדני ־ כסף תעשה תחת עשרים הקרש שני אדנים תחת ־ הקרש האחד לשתי ידתיו ושני אדנים תחת ־ הקרש האחד לשתי ידתיו ׃ 20. ולצלע המשכן השנית לפאת צפון עשרים קרש ׃ 21. וארבעים אדניהם כסף שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד ׃ 22. ולירכתי המשכן ימה תעשה ששה קרשים ׃ 23. ושני קרשים תעשה למקצעת המשכן בירכתים ׃ 24. ויהיו תאמים מלמטה ויחדו יהיו תמים על ־ ראשו אל ־ הטבעת האחת כן יהיה לשניהם לשני המקצעת יהיו ׃ 25. והיו שמנה קרשים ואדניהם כסף ששה עשר אדנים שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד ׃ 26. ועשית בריחם עצי שטים חמשה לקרשי צלע ־ המשכן האחד ׃ 27. וחמשה בריחם לקרשי צלע ־ המשכן השנית וחמשה בריחם לקרשי צלע המשכן לירכתים ימה ׃ 28. והבריח התיכן בתוך הקרשים מברח מן ־ הקצה אל ־ הקצה ׃ 29. ואת ־ הקרשים תצפה זהב ואת ־ טבעתיהם תעשה זהב בתים לבריחם וצפית את ־ הבריחם זהב ׃ 30. והקמת את ־ המשכן כמשפטו אשר הראית בהר ׃ ס 31. ועשית פרכת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חשב יעשה אתה כרבים ׃ 32. ונתתה אתה על ־ ארבעה עמודי שטים מצפים זהב וויהם זהב על ־ ארבעה אדני ־ כסף ׃ 33. ונתתה את ־ הפרכת תחת הקרסים והבאת שמה מבית לפרכת את ארון העדות והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים ׃ 34. ונתת את ־ הכפרת על ארון העדת בקדש הקדשים ׃ 35. ושמת את ־ השלחן מחוץ לפרכת ואת ־ המנרה נכח השלחן על צלע המשכן תימנה והשלחן תתן על ־ צלע צפון ׃ 36. ועשית מסך לפתח האהל תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם ׃ 37. ועשית למסך חמשה עמודי שטים וצפית אתם זהב וויהם זהב ויצקת להם חמשה אדני נחשת ׃ ס Chapter 271. ועשית את ־ המזבח עצי שטים חמש אמות ארך וחמש אמות רחב רבוע יהיה המזבח ושלש אמות קמתו ׃2. ועשית קרנתיו על ארבע פנתיו ממנו תהיין קרנתיו וצפית אתו נחשת ׃ 3. ועשית סירתיו לדשנו ויעיו ומזרקתיו ומזלגתיו ומחתתיו לכל ־ כליו תעשה נחשת ׃ 4. ועשית לו מכבר מעשה רשת נחשת ועשית על ־ הרשת ארבע טבעת נחשת על ארבע קצותיו ׃ 5. ונתתה אתה תחת כרכב המזבח מלמטה והיתה הרשת עד חצי המזבח ׃ 6. ועשית בדים למזבח בדי עצי שטים וצפית אתם נחשת ׃ 7. והובא את ־ בדיו בטבעת והיו הבדים על ־ שתי צלעת המזבח בשאת אתו ׃ 8. נבוב לחת תעשה אתו כאשר הראה אתך בהר כן יעשו ׃ ס 9. ועשית את חצר המשכן לפאת נגב ־ תימנה קלעים לחצר שש משזר מאה באמה ארך לפאה האחת ׃ 10. ועמדיו עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמדים וחשקיהם כסף ׃ 11. וכן לפאת צפון בארך קלעים מאה ארך ועמדו עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמדים וחשקיהם כסף ׃ 12. ורחב החצר לפאת ־ ים קלעים חמשים אמה עמדיהם עשרה ואדניהם עשרה ׃ 13. ורחב החצר לפאת קדמה מזרחה חמשים אמה ׃ 14. וחמש עשרה אמה קלעים לכתף עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה ׃ 15. ולכתף השנית חמש עשרה קלעים עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה ׃ 16. ולשער החצר מסך ׀ עשרים אמה תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם עמדיהם ארבעה ואדניהם ארבעה ׃ 17. כל ־ עמודי החצר סביב מחשקים כסף וויהם כסף ואדניהם נחשת ׃ 18. ארך החצר מאה באמה ורחב ׀ חמשים בחמשים וקמה חמש אמות שש משזר ואדניהם נחשת ׃ 19. לכל כלי המשכן בכל עבדתו וכל ־ יתדתיו וכל ־ יתדת החצר נחשת ׃ ס 20. ואתה תצוה ׀ את ־ בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד ׃ 21. באהל מועד מחוץ לפרכת אשר על ־ העדת יערך אתו אהרן ובניו מערב עד ־ בקר לפני יהוה חקת עולם לדרתם מאת בני ישראל ׃ ס Chapter 281. ואתה הקרב אליך את ־ אהרן אחיך ואת ־ בניו אתו מתוך בני ישראל לכהנו ־ לי אהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרן ׃2. ועשית בגדי ־ קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת ׃ 3. ואתה תדבר אל ־ כל ־ חכמי ־ לב אשר מלאתיו רוח חכמה ועשו את ־ בגדי אהרן לקדשו לכהנו ־ לי ׃ 4. ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ מצנפת ואבנט ועשו בגדי ־ קדש לאהרן אחיך ולבניו לכהנו ־ לי ׃ 5. והם יקחו את ־ הזהב ואת ־ התכלת ואת ־ הארגמן ואת ־ תולעת השני ואת ־ השש ׃ פ 6. ועשו את ־ האפד זהב תכלת וארגמן תולעת שני ושש משזר מעשה חשב ׃ 7. שתי כתפת חברת יהיה ־ לו אל ־ שני קצותיו וחבר ׃ 8. וחשב אפדתו אשר עליו כמעשהו ממנו יהיה זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר ׃ 9. ולקחת את ־ שתי אבני ־ שהם ופתחת עליהם שמות בני ישראל ׃ 10. ששה משמתם על האבן האחת ואת ־ שמות הששה הנותרים על ־ האבן השנית כתולדתם ׃ 11. מעשה חרש אבן פתוחי חתם תפתח את ־ שתי האבנים על ־ שמת בני ישראל מסבת משבצות זהב תעשה אתם ׃ 12. ושמת את ־ שתי האבנים על כתפת האפד אבני זכרן לבני ישראל ונשא אהרן את ־ שמותם לפני יהוה על ־ שתי כתפיו לזכרן ׃ ס 13. ועשית משבצת זהב ׃ 14. ושתי שרשרת זהב טהור מגבלת תעשה אתם מעשה עבת ונתתה את ־ שרשרת העבתת על ־ המשבצת ׃ ס 15. ועשית חשן משפט מעשה חשב כמעשה אפד תעשנו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר תעשה אתו ׃ 16. רבוע יהיה כפול זרת ארכו וזרת רחבו ׃ 17. ומלאת בו מלאת אבן ארבעה טורים אבן טור אדם פטדה וברקת הטור האחד ׃ 18. והטור השני נפך ספיר ויהלם ׃ 19. והטור השלישי לשם שבו ואחלמה ׃ 20. והטור הרביעי תרשיש ושהם וישפה משבצים זהב יהיו במלואתם ׃ 21. והאבנים תהיין על ־ שמת בני ־ ישראל שתים עשרה על ־ שמתם פתוחי חותם איש על ־ שמו תהיין לשני עשר שבט ׃ 22. ועשית על ־ החשן שרשת גבלת מעשה עבת זהב טהור ׃ 23. ועשית על ־ החשן שתי טבעות זהב ונתת את ־ שתי הטבעות על ־ שני קצות החשן ׃ 24. ונתתה את ־ שתי עבתת הזהב על ־ שתי הטבעת אל ־ קצות החשן ׃ 25. ואת שתי קצות שתי העבתת תתן על ־ שתי המשבצות ונתתה על ־ כתפות האפד אל ־ מול פניו ׃ 26. ועשית שתי טבעות זהב ושמת אתם על ־ שני קצות החשן על ־ שפתו אשר אל ־ עבר האפד ביתה ׃ 27. ועשית שתי טבעות זהב ונתתה אתם על ־ שתי כתפות האפוד מלמטה ממול פניו לעמת מחברתו ממעל לחשב האפוד ׃ 28. וירכסו את ־ החשן מטבעתו אל ־ טבעת האפד בפתיל תכלת להיות על ־ חשב האפוד ולא ־ יזח החשן מעל האפוד ׃ 29. ונשא אהרן את ־ שמות בני ־ ישראל בחשן המשפט על ־ לבו בבאו אל ־ הקדש לזכרן לפני ־ יהוה תמיד ׃ 30. ונתת אל ־ חשן המשפט את ־ האורים ואת ־ התמים והיו על ־ לב אהרן בבאו לפני יהוה ונשא אהרן את ־ משפט בני ־ ישראל על ־ לבו לפני יהוה תמיד ׃ ס 31. ועשית את ־ מעיל האפוד כליל תכלת ׃ 32. והיה פי ־ ראשו בתוכו שפה יהיה לפיו סביב מעשה ארג כפי תחרא יהיה ־ לו לא יקרע ׃ 33. ועשית על ־ שוליו רמני תכלת וארגמן ותולעת שני על ־ שוליו סביב ופעמני זהב בתוכם סביב ׃ 34. פעמן זהב ורמון פעמן זהב ורמון על ־ שולי המעיל סביב ׃ 35. והיה על ־ אהרן לשרת ונשמע קולו בבאו אל ־ הקדש לפני יהוה ובצאתו ולא ימות ׃ ס 36. ועשית ציץ זהב טהור ופתחת עליו פתוחי חתם קדש ליהוה ׃ 37. ושמת אתו על ־ פתיל תכלת והיה על ־ המצנפת אל ־ מול פני ־ המצנפת יהיה ׃ 38. והיה על ־ מצח אהרן ונשא אהרן את ־ עוֺן הקדשים אשר יקדישו בני ישראל לכל ־ מתנת קדשיהם והיה על ־ מצחו תמיד לרצון להם לפני יהוה ׃ 39. ושבצת הכתנת שש ועשית מצנפת שש ואבנט תעשה מעשה רקם ׃ 40. ולבני אהרן תעשה כתנת ועשית להם אבנטים ומגבעות תעשה להם לכבוד ולתפארת ׃ 41. והלבשת אתם את ־ אהרן אחיך ואת ־ בניו אתו ומשחת אתם ומלאת את ־ ידם וקדשת אתם וכהנו לי ׃ 42. ועשה להם מכנסי ־ בד לכסות בשר ערוה ממתנים ועד ־ ירכים יהיו ׃ 43. והיו על ־ אהרן ועל ־ בניו בבאם ׀ אל ־ אהל מועד או בגשתם אל ־ המזבח לשרת בקדש ולא ־ ישאו עוֺן ומתו חקת עולם לו ולזרעו אחריו ׃ ס Chapter 291. וזה הדבר אשר ־ תעשה להם לקדש אתם לכהן לי לקח פר אחד בן ־ בקר ואילם שנים תמימם ׃2. ולחם מצות וחלת מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן סלת חטים תעשה אתם ׃ 3. ונתת אותם על ־ סל אחד והקרבת אתם בסל ואת ־ הפר ואת שני האילם ׃ 4. ואת ־ אהרן ואת ־ בניו תקריב אל ־ פתח אהל מועד ורחצת אתם במים ׃ 5. ולקחת את ־ הבגדים והלבשת את ־ אהרן את ־ הכתנת ואת מעיל האפד ואת ־ האפד ואת ־ החשן ואפדת לו בחשב האפד ׃ 6. ושמת המצנפת על ־ ראשו ונתת את ־ נזר הקדש על ־ המצנפת ׃ 7. ולקחת את ־ שמן המשחה ויצקת על ־ ראשו ומשחת אתו ׃ 8. ואת ־ בניו תקריב והלבשתם כתנת ׃ 9. וחגרת אתם אבנט אהרן ובניו וחבשת להם מגבעת והיתה להם כהנה לחקת עולם ומלאת יד ־ אהרן ויד ־ בניו ׃ 10. והקרבת את ־ הפר לפני אהל מועד וסמך אהרן ובניו את ־ ידיהם על ־ ראש הפר ׃ 11. ושחטת את ־ הפר לפני יהוה פתח אהל מועד ׃ 12. ולקחת מדם הפר ונתתה על ־ קרנת המזבח באצבעך ואת ־ כל ־ הדם תשפך אל ־ יסוד המזבח ׃ 13. ולקחת את ־ כל ־ החלב המכסה את ־ הקרב ואת היתרת על ־ הכבד ואת שתי הכלית ואת ־ החלב אשר עליהן והקטרת המזבחה ׃ 14. ואת ־ בשר הפר ואת ־ ערו ואת ־ פרשו תשרף באש מחוץ למחנה חטאת הוא ׃ 15. ואת ־ האיל האחד תקח וסמכו אהרן ובניו את ־ ידיהם על ־ ראש האיל ׃ 16. ושחטת את ־ האיל ולקחת את ־ דמו וזרקת על ־ המזבח סביב ׃ 17. ואת ־ האיל תנתח לנתחיו ורחצת קרבו וכרעיו ונתת על ־ נתחיו ועל ־ ראשו ׃ 18. והקטרת את ־ כל ־ האיל המזבחה עלה הוא ליהוה ריח ניחוח אשה ליהוה הוא ׃ 19. ולקחת את האיל השני וסמך אהרן ובניו את ־ ידיהם על ־ ראש האיל ׃ 20. ושחטת את ־ האיל ולקחת מדמו ונתתה על ־ תנוך אזן אהרן ועל ־ תנוך אזן בניו הימנית ועל ־ בהן ידם הימנית ועל ־ בהן רגלם הימנית וזרקת את ־ הדם על ־ המזבח סביב ׃ 21. ולקחת מן ־ הדם אשר על ־ המזבח ומשמן המשחה והזית על ־ אהרן ועל ־ בגדיו ועל ־ בניו ועל ־ בגדי בניו אתו וקדש הוא ובגדיו ובניו ובגדי בניו אתו ׃ 22. ולקחת מן ־ האיל החלב והאליה ואת ־ החלב ׀ המכסה את ־ הקרב ואת יתרת הכבד ואת ׀ שתי הכלית ואת ־ החלב אשר עלהן ואת שוק הימין כי איל מלאים הוא ׃ 23. וככר לחם אחת וחלת לחם שמן אחת ורקיק אחד מסל המצות אשר לפני יהוה ׃ 24. ושמת הכל על כפי אהרן ועל כפי בניו והנפת אתם תנופה לפני יהוה ׃ 25. ולקחת אתם מידם והקטרת המזבחה על ־ העלה לריח ניחוח לפני יהוה אשה הוא ליהוה ׃ 26. ולקחת את ־ החזה מאיל המלאים אשר לאהרן והנפת אתו תנופה לפני יהוה והיה לך למנה ׃ 27. וקדשת את ׀ חזה התנופה ואת שוק התרומה אשר הונף ואשר הורם מאיל המלאים מאשר לאהרן ומאשר לבניו ׃ 28. והיה לאהרן ולבניו לחק ־ עולם מאת בני ישראל כי תרומה הוא ותרומה יהיה מאת בני ־ ישראל מזבחי שלמיהם תרומתם ליהוה ׃ 29. ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו למשחה בהם ולמלא ־ בם את ־ ידם ׃ 30. שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו אשר יבא אל ־ אהל מועד לשרת בקדש ׃ 31. ואת איל המלאים תקח ובשלת את ־ בשרו במקם קדש ׃ 32. ואכל אהרן ובניו את ־ בשר האיל ואת ־ הלחם אשר בסל פתח אהל מועד ׃ 33. ואכלו אתם אשר כפר בהם למלא את ־ ידם לקדש אתם וזר לא ־ יאכל כי ־ קדש הם ׃ 34. ואם ־ יותר מבשר המלאים ומן ־ הלחם עד ־ הבקר ושרפת את ־ הנותר באש לא יאכל כי ־ קדש הוא ׃ 35. ועשית לאהרן ולבניו ככה ככל אשר ־ צויתי אתכה שבעת ימים תמלא ידם ׃ 36. ופר חטאת תעשה ליום על ־ הכפרים וחטאת על ־ המזבח בכפרך עליו ומשחת אתו לקדשו ׃ 37. שבעת ימים תכפר על ־ המזבח וקדשת אתו והיה המזבח קדש קדשים כל ־ הנגע במזבח יקדש ׃ ס 38. וזה אשר תעשה על ־ המזבח כבשים בני ־ שנה שנים ליום תמיד ׃ 39. את ־ הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים ׃ 40. ועשרן סלת בלול בשמן כתית רבע ההין ונסך רבעית ההין יין לכבש האחד ׃ 41. ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכה תעשה ־ לה לריח ניחח אשה ליהוה ׃ 42. עלת תמיד לדרתיכם פתח אהל ־ מועד לפני יהוה אשר אועד לכם שמה לדבר אליך שם ׃ 43. ונעדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבדי ׃ 44. וקדשתי את ־ אהל מועד ואת ־ המזבח ואת ־ אהרן ואת ־ בניו אקדש לכהן לי ׃ 45. ושכנתי בתוך בני ישראל והייתי להם לאלהים ׃ 46. וידעו כי אני יהוה אלהיהם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לשכני בתוכם אני יהוה אלהיהם ׃ פ Chapter 301. ועשית מזבח מקטר קטרת עצי שטים תעשה אתו ׃2. אמה ארכו ואמה רחבו רבוע יהיה ואמתים קמתו ממנו קרנתיו ׃ 3. וצפית אתו זהב טהור את ־ גגו ואת ־ קירתיו סביב ואת ־ קרנתיו ועשית לו זר זהב סביב ׃ 4. ושתי טבעת זהב תעשה ־ לו ׀ מתחת לזרו על שתי צלעתיו תעשה על ־ שני צדיו והיה לבתים לבדים לשאת אתו בהמה ׃ 5. ועשית את ־ הבדים עצי שטים וצפית אתם זהב ׃ 6. ונתתה אתו לפני הפרכת אשר על ־ ארן העדת לפני הכפרת אשר על ־ העדת אשר אועד לך שמה ׃ 7. והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את ־ הנרת יקטירנה ׃ 8. ובהעלת אהרן את ־ הנרת בין הערבים יקטירנה קטרת תמיד לפני יהוה לדרתיכם ׃ 9. לא ־ תעלו עליו קטרת זרה ועלה ומנחה ונסך לא תסכו עליו ׃ 10. וכפר אהרן על ־ קרנתיו אחת בשנה מדם חטאת הכפרים אחת בשנה יכפר עליו לדרתיכם קדש ־ קדשים הוא ליהוה ׃ פ 11. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃ 12. כי תשא את ־ ראש בני ־ ישראל לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו ליהוה בפקד אתם ולא ־ יהיה בהם נגף בפקד אתם ׃ 13. זה ׀ יתנו כל ־ העבר על ־ הפקדים מחצית השקל בשקל הקדש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה ליהוה ׃ 14. כל העבר על ־ הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה יתן תרומת יהוה ׃ 15. העשיר לא ־ ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את ־ תרומת יהוה לכפר על ־ נפשתיכם ׃ 16. ולקחת את ־ כסף הכפרים מאת בני ישראל ונתת אתו על ־ עבדת אהל מועד והיה לבני ישראל לזכרון לפני יהוה לכפר על ־ נפשתיכם ׃ פ 17. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃ 18. ועשית כיור נחשת וכנו נחשת לרחצה ונתת אתו בין ־ אהל מועד ובין המזבח ונתת שמה מים ׃ 19. ורחצו אהרן ובניו ממנו את ־ ידיהם ואת ־ רגליהם ׃ 20. בבאם אל ־ אהל מועד ירחצו ־ מים ולא ימתו או בגשתם אל ־ המזבח לשרת להקטיר אשה ליהוה ׃ 21. ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימתו והיתה להם חק ־ עולם לו ולזרעו לדרתם ׃ פ 22. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃ 23. ואתה קח ־ לך בשמים ראש מר ־ דרור חמש מאות וקנמן ־ בשם מחציתו חמשים ומאתים וקנה ־ בשם חמשים ומאתים ׃ 24. וקדה חמש מאות בשקל הקדש ושמן זית הין ׃ 25. ועשית אתו שמן משחת ־ קדש רקח מרקחת מעשה רקח שמן משחת ־ קדש יהיה ׃ 26. ומשחת בו את ־ אהל מועד ואת ארון העדת ׃ 27. ואת ־ השלחן ואת ־ כל ־ כליו ואת ־ המנרה ואת ־ כליה ואת מזבח הקטרת ׃ 28. ואת ־ מזבח העלה ואת ־ כל ־ כליו ואת ־ הכיר ואת ־ כנו ׃ 29. וקדשת אתם והיו קדש קדשים כל ־ הנגע בהם יקדש ׃ 30. ואת ־ אהרן ואת ־ בניו תמשח וקדשת אתם לכהן לי ׃ 31. ואל ־ בני ישראל תדבר לאמר שמן משחת ־ קדש יהיה זה לי לדרתיכם ׃ 32. על ־ בשר אדם לא ייסך ובמתכנתו לא תעשו כמהו קדש הוא קדש יהיה לכם ׃ 33. איש אשר ירקח כמהו ואשר יתן ממנו על ־ זר ונכרת מעמיו ׃ ס 34. ויאמר יהוה אל ־ משה קח ־ לך סמים נטף ׀ ושחלת וחלבנה סמים ולבנה זכה בד בבד יהיה ׃ 35. ועשית אתה קטרת רקח מעשה רוקח ממלח טהור קדש ׃ 36. ושחקת ממנה הדק ונתתה ממנה לפני העדת באהל מועד אשר אועד לך שמה קדש קדשים תהיה לכם ׃ 37. והקטרת אשר תעשה במתכנתה לא תעשו לכם קדש תהיה לך ליהוה ׃ 38. איש אשר ־ יעשה כמוה להריח בה ונכרת מעמיו ׃ ס Chapter 311. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃2. ראה קראתי בשם בצלאל בן ־ אורי בן ־ חור למטה יהודה ׃ 3. ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל ־ מלאכה ׃ 4. לחשב מחשבת לעשות בזהב ובכסף ובנחשת ׃ 5. ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכל ־ מלאכה ׃ 6. ואני הנה נתתי אתו את אהליאב בן ־ אחיסמך למטה ־ דן ובלב כל ־ חכם ־ לב נתתי חכמה ועשו את כל ־ אשר צויתך ׃ 7. את ׀ אהל מועד ואת ־ הארן לעדת ואת ־ הכפרת אשר עליו ואת כל ־ כלי האהל ׃ 8. ואת ־ השלחן ואת ־ כליו ואת ־ המנרה הטהרה ואת ־ כל ־ כליה ואת מזבח הקטרת ׃ 9. ואת ־ מזבח העלה ואת ־ כל ־ כליו ואת ־ הכיור ואת ־ כנו ׃ 10. ואת בגדי השרד ואת ־ בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת ־ בגדי בניו לכהן ׃ 11. ואת שמן המשחה ואת ־ קטרת הסמים לקדש ככל אשר ־ צויתך יעשו ׃ פ 12. ויאמר יהוה אל ־ משה לאמר ׃ 13. ואתה דבר אל ־ בני ישראל לאמר אך את ־ שבתתי תשמרו כי אות הוא ביני וביניכם לדרתיכם לדעת כי אני יהוה מקדשכם ׃ 14. ושמרתם את ־ השבת כי קדש הוא לכם מחלליה מות יומת כי כל ־ העשה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמיה ׃ 15. ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון קדש ליהוה כל ־ העשה מלאכה ביום השבת מות יומת ׃ 16. ושמרו בני ־ ישראל את ־ השבת לעשות את ־ השבת לדרתם ברית עולם ׃ 17. ביני ובין בני ישראל אות הוא לעלם כי ־ ששת ימים עשה יהוה את ־ השמים ואת ־ הארץ וביום השביעי שבת וינפש ׃ ס 18. ויתן אל ־ משה ככלתו לדבר אתו בהר סיני שני לחת העדת לחת אבן כתבים באצבע אלהים ׃ Chapter 321. וירא העם כי ־ בשש משה לרדת מן ־ ההר ויקהל העם על ־ אהרן ויאמרו אליו קום ׀ עשה ־ לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי ־ זה ׀ משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה ־ היה לו ׃2. ויאמר אלהם אהרן פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנתיכם והביאו אלי ׃ 3. ויתפרקו כל ־ העם את ־ נזמי הזהב אשר באזניהם ויביאו אל ־ אהרן ׃ 4. ויקח מידם ויצר אתו בחרט ויעשהו עגל מסכה ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים ׃ 5. וירא אהרן ויבן מזבח לפניו ויקרא אהרן ויאמר חג ליהוה מחר ׃ 6. וישכימו ממחרת ויעלו עלת ויגשו שלמים וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק ׃ פ 7. וידבר יהוה אל ־ משה לך ־ רד כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים ׃ 8. סרו מהר מן ־ הדרך אשר צויתם עשו להם עגל מסכה וישתחוו ־ לו ויזבחו ־ לו ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים ׃ 9. ויאמר יהוה אל ־ משה ראיתי את ־ העם הזה והנה עם ־ קשה ־ ערף הוא ׃ 10. ועתה הניחה לי ויחר ־ אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול ׃ 11. ויחל משה את ־ פני יהוה אלהיו ויאמר למה יהוה יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה ׃ 12. למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרג אתם בהרים ולכלתם מעל פני האדמה שוב מחרון אפך והנחם על ־ הרעה לעמך ׃ 13. זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את ־ זרעכם ככוכבי השמים וכל ־ הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעלם ׃ 14. וינחם יהוה על ־ הרעה אשר דבר לעשות לעמו ׃ פ 15. ויפן וירד משה מן ־ ההר ושני לחת העדת בידו לחת כתבים משני עבריהם מזה ומזה הם כתבים ׃ 16. והלחת מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על ־ הלחת ׃ 17. וישמע יהושע את ־ קול העם ברעה ויאמר אל ־ משה קול מלחמה במחנה ׃ 18. ויאמר אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה קול ענות אנכי שמע ׃ 19. ויהי כאשר קרב אל ־ המחנה וירא את ־ העגל ומחלת ויחר ־ אף משה וישלך מידו את ־ הלחת וישבר אתם תחת ההר ׃ 20. ויקח את ־ העגל אשר עשו וישרף באש ויטחן עד אשר ־ דק ויזר על ־ פני המים וישק את ־ בני ישראל ׃ 21. ויאמר משה אל ־ אהרן מה ־ עשה לך העם הזה כי ־ הבאת עליו חטאה גדלה ׃ 22. ויאמר אהרן אל ־ יחר אף אדני אתה ידעת את ־ העם כי ברע הוא ׃ 23. ויאמרו לי עשה ־ לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי ־ זה ׀ משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה ־ היה לו ׃ 24. ואמר להם למי זהב התפרקו ויתנו ־ לי ואשלכהו באש ויצא העגל הזה ׃ 25. וירא משה את ־ העם כי פרע הוא כי ־ פרעה אהרן לשמצה בקמיהם ׃ 26. ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי ליהוה אלי ויאספו אליו כל ־ בני לוי ׃ 27. ויאמר להם כה ־ אמר יהוה אלהי ישראל שימו איש ־ חרבו על ־ ירכו עברו ושובו משער לשער במחנה והרגו איש ־ את ־ אחיו ואיש את ־ רעהו ואיש את ־ קרבו ׃ 28. ויעשו בני ־ לוי כדבר משה ויפל מן ־ העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש ׃ 29. ויאמר משה מלאו ידכם היום ליהוה כי איש בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה ׃ 30. ויהי ממחרת ויאמר משה אל ־ העם אתם חטאתם חטאה גדלה ועתה אעלה אל ־ יהוה אולי אכפרה בעד חטאתכם ׃ 31. וישב משה אל ־ יהוה ויאמר אנא חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשו להם אלהי זהב ׃ 32. ועתה אם ־ תשא חטאתם ואם ־ אין מחני נא מספרך אשר כתבת ׃ 33. ויאמר יהוה אל ־ משה מי אשר חטא ־ לי אמחנו מספרי ׃ 34. ועתה לך ׀ נחה את ־ העם אל אשר ־ דברתי לך הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם ׃ 35. ויגף יהוה את ־ העם על אשר עשו את ־ העגל אשר עשה אהרן ׃ ס Chapter 331. וידבר יהוה אל ־ משה לך עלה מזה אתה והעם אשר העלית מארץ מצרים אל ־ הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה ׃2. ושלחתי לפניך מלאך וגרשתי את ־ הכנעני האמרי והחתי והפרזי החוי והיבוסי ׃ 3. אל ־ ארץ זבת חלב ודבש כי לא אעלה בקרבך כי עם ־ קשה ־ ערף אתה פן ־ אכלך בדרך ׃ 4. וישמע העם את ־ הדבר הרע הזה ויתאבלו ולא ־ שתו איש עדיו עליו ׃ 5. ויאמר יהוה אל ־ משה אמר אל ־ בני ־ ישראל אתם עם ־ קשה ־ ערף רגע אחד אעלה בקרבך וכליתיך ועתה הורד עדיך מעליך ואדעה מה אעשה ־ לך ׃ 6. ויתנצלו בני ־ ישראל את ־ עדים מהר חורב ׃ 7. ומשה יקח את ־ האהל ונטה ־ לו ׀ מחוץ למחנה הרחק מן ־ המחנה וקרא לו אהל מועד והיה כל ־ מבקש יהוה יצא אל ־ אהל מועד אשר מחוץ למחנה ׃ 8. והיה כצאת משה אל ־ האהל יקומו כל ־ העם ונצבו איש פתח אהלו והביטו אחרי משה עד ־ באו האהלה ׃ 9. והיה כבא משה האהלה ירד עמוד הענן ועמד פתח האהל ודבר עם ־ משה ׃ 10. וראה כל ־ העם את ־ עמוד הענן עמד פתח האהל וקם כל ־ העם והשתחוו איש פתח אהלו ׃ 11. ודבר יהוה אל ־ משה פנים אל ־ פנים כאשר ידבר איש אל ־ רעהו ושב אל ־ המחנה ומשרתו יהושע בן ־ נון נער לא ימיש מתוך האהל ׃ ס 12. ויאמר משה אל ־ יהוה ראה אתה אמר אלי העל את ־ העם הזה ואתה לא הודעתני את אשר ־ תשלח עמי ואתה אמרת ידעתיך בשם וגם ־ מצאת חן בעיני ׃ 13. ועתה אם ־ נא מצאתי חן בעיניך הודעני נא את ־ דרכך ואדעך למען אמצא ־ חן בעיניך וראה כי עמך הגוי הזה ׃ 14. ויאמר פני ילכו והנחתי לך ׃ 15. ויאמר אליו אם ־ אין פניך הלכים אל ־ תעלנו מזה ׃ 16. ובמה ׀ יודע אפוא כי ־ מצאתי חן בעיניך אני ועמך הלוא בלכתך עמנו ונפלינו אני ועמך מכל ־ העם אשר על ־ פני האדמה ׃ פ 17. ויאמר יהוה אל ־ משה גם את ־ הדבר הזה אשר דברת אעשה כי ־ מצאת חן בעיני ואדעך בשם ׃ 18. ויאמר הראני נא את ־ כבדך ׃ 19. ויאמר אני אעביר כל ־ טובי על ־ פניך וקראתי בשם יהוה לפניך וחנתי את ־ אשר אחן ורחמתי את ־ אשר ארחם ׃ 20. ויאמר לא תוכל לראת את ־ פני כי לא ־ יראני האדם וחי ׃ 21. ויאמר יהוה הנה מקום אתי ונצבת על ־ הצור ׃ 22. והיה בעבר כבדי ושמתיך בנקרת הצור ושכתי כפי עליך עד ־ עברי ׃ 23. והסרתי את ־ כפי וראית את ־ אחרי ופני לא יראו ׃ ס Chapter 341. ויאמר יהוה אל ־ משה פסל ־ לך שני ־ לחת אבנים כראשנים וכתבתי על ־ הלחת את ־ הדברים אשר היו על ־ הלחת הראשנים אשר שברת ׃2. והיה נכון לבקר ועלית בבקר אל ־ הר סיני ונצבת לי שם על ־ ראש ההר ׃ 3. ואיש לא ־ יעלה עמך וגם ־ איש אל ־ ירא בכל ־ ההר גם ־ הצאן והבקר אל ־ ירעו אל ־ מול ההר ההוא ׃ 4. ויפסל שני ־ לחת אבנים כראשנים וישכם משה בבקר ויעל אל ־ הר סיני כאשר צוה יהוה אתו ויקח בידו שני לחת אבנים ׃ 5. וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה ׃ 6. ויעבר יהוה ׀ על ־ פניו ויקרא יהוה ׀ יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב ־ חסד ואמת ׀ 7. נצר חסד לאלפים נשא עוֺן ופשע וחטאה ונקה לא ינקה פקד ׀ עוֺן אבות על ־ בנים ועל ־ בני בנים על ־ שלשים ועל ־ רבעים ׃ 8. וימהר משה ויקד ארצה וישתחו ׃ 9. ויאמר אם ־ נא מצאתי חן בעיניך אדני ילך ־ נא אדני בקרבנו כי עם ־ קשה ־ ערף הוא וסלחת לעוֺננו ולחטאתנו ונחלתנו ׃ 10. ויאמר הנה אנכי כרת ברית נגד כל ־ עמך אעשה נפלאת אשר לא ־ נבראו בכל ־ הארץ ובכל ־ הגוים וראה כל ־ העם אשר ־ אתה בקרבו את ־ מעשה יהוה כי ־ נורא הוא אשר אני עשה עמך ׃ 11. שמר ־ לך את אשר אנכי מצוך היום הנני גרש מפניך את ־ האמרי והכנעני והחתי והפרזי והחוי והיבוסי ׃ 12. השמר לך פן ־ תכרת ברית ליושב הארץ אשר אתה בא עליה פן ־ יהיה למוקש בקרבך ׃ 13. כי את ־ מזבחתם תתצון ואת ־ מצבתם תשברון ואת ־ אשריו תכרתון ׃ 14. כי לא תשתחוה לאל אחר כי יהוה קנא שמו אל קנא הוא ׃ 15. פן ־ תכרת ברית ליושב הארץ וזנו ׀ אחרי אלהיהם וזבחו לאלהיהם וקרא לך ואכלת מזבחו ׃ 16. ולקחת מבנתיו לבניך וזנו בנתיו אחרי אלהיהן והזנו את ־ בניך אחרי אלהיהן ׃ 17. אלהי מסכה לא תעשה ־ לך ׃ 18. את ־ חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות אשר צויתך למועד חדש האביב כי בחדש האביב יצאת ממצרים ׃ 19. כל ־ פטר רחם לי וכל ־ מקנך תזכר פטר שור ושה ׃ 20. ופטר חמור תפדה בשה ואם ־ לא תפדה וערפתו כל בכור בניך תפדה ולא ־ יראו פני ריקם ׃ 21. ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת בחריש ובקציר תשבת ׃ 22. וחג שבעת תעשה לך בכורי קציר חטים וחג האסיף תקופת השנה ׃ 23. שלש פעמים בשנה יראה כל ־ זכורך את ־ פני האדן ׀ יהוה אלהי ישראל ׃ 24. כי ־ אוריש גוים מפניך והרחבתי את ־ גבולך ולא ־ יחמד איש את ־ ארצך בעלתך לראות את ־ פני יהוה אלהיך שלש פעמים בשנה ׃ 25. לא ־ תשחט על ־ חמץ דם ־ זבחי ולא ־ ילין לבקר זבח חג הפסח ׃ 26. ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא ־ תבשל גדי בחלב אמו ׃ פ 27. ויאמר יהוה אל ־ משה כתב ־ לך את ־ הדברים האלה כי על ־ פי ׀ הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ־ ישראל ׃ 28. ויהי ־ שם עם ־ יהוה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה ויכתב על ־ הלחת את דברי הברית עשרת הדברים ׃ 29. ויהי ברדת משה מהר סיני ושני לחת העדת ביד ־ משה ברדתו מן ־ ההר ומשה לא ־ ידע כי קרן עור פניו בדברו אתו ׃ 30. וירא אהרן וכל ־ בני ישראל את ־ משה והנה קרן עור פניו וייראו מגשת אליו ׃ 31. ויקרא אלהם משה וישבו אליו אהרן וכל ־ הנשאים בעדה וידבר משה אלהם ׃ 32. ואחרי ־ כן נגשו כל ־ בני ישראל ויצום את כל ־ אשר דבר יהוה אתו בהר סיני ׃ 33. ויכל משה מדבר אתם ויתן על ־ פניו מסוה ׃ 34. ובבא משה לפני יהוה לדבר אתו יסיר את ־ המסוה עד ־ צאתו ויצא ודבר אל ־ בני ישראל את אשר יצוה ׃ 35. וראו בני ־ ישראל את ־ פני משה כי קרן עור פני משה והשיב משה את ־ המסוה על ־ פניו עד ־ באו לדבר אתו ׃ ס Chapter 351. ויקהל משה את ־ כל ־ עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים אשר ־ צוה יהוה לעשת אתם ׃2. ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון ליהוה כל ־ העשה בו מלאכה יומת ׃ 3. לא ־ תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת ׃ פ 4. ויאמר משה אל ־ כל ־ עדת בני ־ ישראל לאמר זה הדבר אשר ־ צוה יהוה לאמר ׃ 5. קחו מאתכם תרומה ליהוה כל נדיב לבו יביאה את תרומת יהוה זהב וכסף ונחשת ׃ 6. ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים ׃ 7. וערת אילם מאדמים וערת תחשים ועצי שטים ׃ 8. ושמן למאור ובשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים ׃ 9. ואבני ־ שהם ואבני מלאים לאפוד ולחשן ׃ 10. וכל ־ חכם ־ לב בכם יבאו ויעשו את כל ־ אשר צוה יהוה ׃ 11. את ־ המשכן את ־ אהלו ואת ־ מכסהו את ־ קרסיו ואת ־ קרשיו את ־ בריחו את ־ עמדיו ואת ־ אדניו ׃ 12. את ־ הארן ואת ־ בדיו את ־ הכפרת ואת פרכת המסך ׃ 13. את ־ השלחן ואת ־ בדיו ואת ־ כל ־ כליו ואת לחם הפנים ׃ 14. ואת ־ מנרת המאור ואת ־ כליה ואת ־ נרתיה ואת שמן המאור ׃ 15. ואת ־ מזבח הקטרת ואת ־ בדיו ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים ואת ־ מסך הפתח לפתח המשכן ׃ 16. את ׀ מזבח העלה ואת ־ מכבר הנחשת אשר ־ לו את ־ בדיו ואת ־ כל ־ כליו את ־ הכיר ואת ־ כנו ׃ 17. את קלעי החצר את ־ עמדיו ואת ־ אדניה ואת מסך שער החצר ׃ 18. את ־ יתדת המשכן ואת ־ יתדת החצר ואת ־ מיתריהם ׃ 19. את ־ בגדי השרד לשרת בקדש את ־ בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת ־ בגדי בניו לכהן ׃ 20. ויצאו כל ־ עדת בני ־ ישראל מלפני משה ׃ 21. ויבאו כל ־ איש אשר ־ נשאו לבו וכל אשר נדבה רוחו אתו הביאו את ־ תרומת יהוה למלאכת אהל מועד ולכל ־ עבדתו ולבגדי הקדש ׃ 22. ויבאו האנשים על ־ הנשים כל ׀ נדיב לב הביאו חח ונזם וטבעת וכומז כל ־ כלי זהב וכל ־ איש אשר הניף תנופת זהב ליהוה ׃ 23. וכל ־ איש אשר ־ נמצא אתו תכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים וערת אילם מאדמים וערת תחשים הביאו ׃ 24. כל ־ מרים תרומת כסף ונחשת הביאו את תרומת יהוה וכל אשר נמצא אתו עצי שטים לכל ־ מלאכת העבדה הביאו ׃ 25. וכל ־ אשה חכמת ־ לב בידיה טוו ויביאו מטוה את ־ התכלת ואת ־ הארגמן את ־ תולעת השני ואת ־ השש ׃ 26. וכל ־ הנשים אשר נשא לבן אתנה בחכמה טוו את ־ העזים ׃ 27. והנשאם הביאו את אבני השהם ואת אבני המלאים לאפוד ולחשן ׃ 28. ואת ־ הבשם ואת ־ השמן למאור ולשמן המשחה ולקטרת הסמים ׃ 29. כל ־ איש ואשה אשר נדב לבם אתם להביא לכל ־ המלאכה אשר צוה יהוה לעשות ביד ־ משה הביאו בני ־ ישראל נדבה ליהוה ׃ פ 30. ויאמר משה אל ־ בני ישראל ראו קרא יהוה בשם בצלאל בן ־ אורי בן ־ חור למטה יהודה ׃ 31. וימלא אתו רוח אלהים בחכמה בתבונה ובדעת ובכל ־ מלאכה ׃ 32. ולחשב מחשבת לעשת בזהב ובכסף ובנחשת ׃ 33. ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכל ־ מלאכת מחשבת ׃ 34. ולהורת נתן בלבו הוא ואהליאב בן ־ אחיסמך למטה ־ דן ׃ 35. מלא אתם חכמת ־ לב לעשות כל ־ מלאכת חרש ׀ וחשב ורקם בתכלת ובארגמן בתולעת השני ובשש וארג עשי כל ־ מלאכה וחשבי מחשבת ׃ Chapter 361. ועשה בצלאל ואהליאב וכל ׀ איש חכם ־ לב אשר נתן יהוה חכמה ותבונה בהמה לדעת לעשת את ־ כל ־ מלאכת עבדת הקדש לכל אשר ־ צוה יהוה ׃2. ויקרא משה אל ־ בצלאל ואל ־ אהליאב ואל כל ־ איש חכם ־ לב אשר נתן יהוה חכמה בלבו כל אשר נשאו לבו לקרבה אל ־ המלאכה לעשת אתה ׃ 3. ויקחו מלפני משה את כל ־ התרומה אשר הביאו בני ישראל למלאכת עבדת הקדש לעשת אתה והם הביאו אליו עוד נדבה בבקר בבקר ׃ 4. ויבאו כל ־ החכמים העשים את כל ־ מלאכת הקדש איש ־ איש ממלאכתו אשר ־ המה עשים ׃ 5. ויאמרו אל ־ משה לאמר מרבים העם להביא מדי העבדה למלאכה אשר ־ צוה יהוה לעשת אתה ׃ 6. ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמר איש ואשה אל ־ יעשו ־ עוד מלאכה לתרומת הקדש ויכלא העם מהביא ׃ 7. והמלאכה היתה דים לכל ־ המלאכה לעשות אתה והותר ׃ ס 8. ויעשו כל ־ חכם ־ לב בעשי המלאכה את ־ המשכן עשר יריעת שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני כרבים מעשה חשב עשה אתם ׃ 9. ארך היריעה האחת שמנה ועשרים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לכל ־ היריעת ׃ 10. ויחבר את ־ חמש היריעת אחת אל ־ אחת וחמש יריעת חבר אחת אל ־ אחת ׃ 11. ויעש ללאת תכלת על שפת היריעה האחת מקצה במחברת כן עשה בשפת היריעה הקיצונה במחברת השנית ׃ 12. חמשים ללאת עשה ביריעה האחת וחמשים ללאת עשה בקצה היריעה אשר במחברת השנית מקבילת הללאת אחת אל ־ אחת ׃ 13. ויעש חמשים קרסי זהב ויחבר את ־ הירעת אחת אל ־ אחת בקרסים ויהי המשכן אחד ׃ ס 14. ויעש יריעת עזים לאהל על ־ המשכן עשתי ־ עשרה יריעת עשה אתם ׃ 15. ארך היריעה האחת שלשים באמה וארבע אמות רחב היריעה האחת מדה אחת לעשתי עשרה יריעת ׃ 16. ויחבר את ־ חמש היריעת לבד ואת ־ שש היריעת לבד ׃ 17. ויעש ללאת חמשים על שפת היריעה הקיצנה במחברת וחמשים ללאת עשה על ־ שפת היריעה החברת השנית ׃ 18. ויעש קרסי נחשת חמשים לחבר את ־ האהל להית אחד ׃ 19. ויעש מכסה לאהל ערת אלים מאדמים ומכסה ערת תחשים מלמעלה ׃ ס 20. ויעש את ־ הקרשים למשכן עצי שטים עמדים ׃ 21. עשר אמת ארך הקרש ואמה וחצי האמה רחב הקרש האחד ׃ 22. שתי ידת לקרש האחד משלבת אחת אל ־ אחת כן עשה לכל קרשי המשכן ׃ 23. ויעש את ־ הקרשים למשכן עשרים קרשים לפאת נגב תימנה ׃ 24. וארבעים אדני ־ כסף עשה תחת עשרים הקרשים שני אדנים תחת ־ הקרש האחד לשתי ידתיו ושני אדנים תחת ־ הקרש האחד לשתי ידתיו ׃ 25. ולצלע המשכן השנית לפאת צפון עשה עשרים קרשים ׃ 26. וארבעים אדניהם כסף שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד ׃ 27. ולירכתי המשכן ימה עשה ששה קרשים ׃ 28. ושני קרשים עשה למקצעת המשכן בירכתים ׃ 29. והיו תואמם מלמטה ויחדו יהיו תמים אל ־ ראשו אל ־ הטבעת האחת כן עשה לשניהם לשני המקצעת ׃ 30. והיו שמנה קרשים ואדניהם כסף ששה עשר אדנים שני אדנים שני אדנים תחת הקרש האחד ׃ 31. ויעש בריחי עצי שטים חמשה לקרשי צלע ־ המשכן האחת ׃ 32. וחמשה בריחם לקרשי צלע ־ המשכן השנית וחמשה בריחם לקרשי המשכן לירכתים ימה ׃ 33. ויעש את ־ הבריח התיכן לברח בתוך הקרשים מן ־ הקצה אל ־ הקצה ׃ 34. ואת ־ הקרשים צפה זהב ואת ־ טבעתם עשה זהב בתים לבריחם ויצף את ־ הבריחם זהב ׃ 35. ויעש את ־ הפרכת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חשב עשה אתה כרבים ׃ 36. ויעש לה ארבעה עמודי שטים ויצפם זהב וויהם זהב ויצק להם ארבעה אדני ־ כסף ׃ 37. ויעש מסך לפתח האהל תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם ׃ 38. ואת ־ עמודיו חמשה ואת ־ וויהם וצפה ראשיהם וחשקיהם זהב ואדניהם חמשה נחשת ׃ פ Chapter 371. ויעש בצלאל את ־ הארן עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קמתו ׃2. ויצפהו זהב טהור מבית ומחוץ ויעש לו זר זהב סביב ׃ 3. ויצק לו ארבע טבעת זהב על ארבע פעמתיו ושתי טבעת על ־ צלעו האחת ושתי טבעות על ־ צלעו השנית ׃ 4. ויעש בדי עצי שטים ויצף אתם זהב ׃ 5. ויבא את ־ הבדים בטבעת על צלעת הארן לשאת את ־ הארן ׃ 6. ויעש כפרת זהב טהור אמתים וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה ׃ 7. ויעש שני כרבים זהב מקשה עשה אתם משני קצות הכפרת ׃ 8. כרוב ־ אחד מקצה מזה וכרוב ־ אחד מקצה מזה מן ־ הכפרת עשה את ־ הכרבים משני קצוותו ׃ 9. ויהיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על ־ הכפרת ופניהם איש אל ־ אחיו אל ־ הכפרת היו פני הכרבים ׃ פ 10. ויעש את ־ השלחן עצי שטים אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קמתו ׃ 11. ויצף אתו זהב טהור ויעש לו זר זהב סביב ׃ 12. ויעש לו מסגרת טפח סביב ויעש זר ־ זהב למסגרתו סביב ׃ 13. ויצק לו ארבע טבעת זהב ויתן את ־ הטבעת על ארבע הפאת אשר לארבע רגליו ׃ 14. לעמת המסגרת היו הטבעת בתים לבדים לשאת את ־ השלחן ׃ 15. ויעש את ־ הבדים עצי שטים ויצף אתם זהב לשאת את ־ השלחן ׃ 16. ויעש את ־ הכלים ׀ אשר על ־ השלחן את ־ קערתיו ואת ־ כפתיו ואת מנקיתיו ואת ־ הקשוֺת אשר יסך בהן זהב טהור ׃ פ 17. ויעש את ־ המנרה זהב טהור מקשה עשה את ־ המנרה ירכה וקנה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה היו ׃ 18. וששה קנים יצאים מצדיה שלשה ׀ קני מנרה מצדה האחד ושלשה קני מנרה מצדה השני ׃ 19. שלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח ושלשה גבעים משקדים בקנה אחד כפתר ופרח כן לששת הקנים היצאים מן ־ המנרה ׃ 20. ובמנרה ארבעה גבעים משקדים כפתריה ופרחיה ׃ 21. וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת ־ שני הקנים ממנה לששת הקנים היצאים ממנה ׃ 22. כפתריהם וקנתם ממנה היו כלה מקשה אחת זהב טהור ׃ 23. ויעש את ־ נרתיה שבעה ומלקחיה ומחתתיה זהב טהור ׃ 24. ככר זהב טהור עשה אתה ואת כל ־ כליה ׃ פ 25. ויעש את ־ מזבח הקטרת עצי שטים אמה ארכו ואמה רחבו רבוע ואמתים קמתו ממנו היו קרנתיו ׃ 26. ויצף אתו זהב טהור את ־ גגו ואת ־ קירתיו סביב ואת ־ קרנתיו ויעש לו זר זהב סביב ׃ 27. ושתי טבעת זהב עשה ־ לו ׀ מתחת לזרו על שתי צלעתיו על שני צדיו לבתים לבדים לשאת אתו בהם ׃ 28. ויעש את ־ הבדים עצי שטים ויצף אתם זהב ׃ 29. ויעש את ־ שמן המשחה קדש ואת ־ קטרת הסמים טהור מעשה רקח ׃ פ Chapter 381. ויעש את ־ מזבח העלה עצי שטים חמש אמות ארכו וחמש ־ אמות רחבו רבוע ושלש אמות קמתו ׃2. ויעש קרנתיו על ארבע פנתיו ממנו היו קרנתיו ויצף אתו נחשת ׃ 3. ויעש את ־ כל ־ כלי המזבח את ־ הסירת ואת ־ היעים ואת ־ המזרקת את ־ המזלגת ואת ־ המחתת כל ־ כליו עשה נחשת ׃ 4. ויעש למזבח מכבר מעשה רשת נחשת תחת כרכבו מלמטה עד ־ חציו ׃ 5. ויצק ארבע טבעת בארבע הקצוֺת למכבר הנחשת בתים לבדים ׃ 6. ויעש את ־ הבדים עצי שטים ויצף אתם נחשת ׃ 7. ויבא את ־ הבדים בטבעת על צלעת המזבח לשאת אתו בהם נבוב לחת עשה אתו ׃ ס 8. ויעש את הכיור נחשת ואת כנו נחשת במראת הצבאת אשר צבאו פתח אהל מועד ׃ ס 9. ויעש את ־ החצר לפאת ׀ נגב תימנה קלעי החצר שש משזר מאה באמה ׃ 10. עמודיהם עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמדים וחשקיהם כסף ׃ 11. ולפאת צפון מאה באמה עמודיהם עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמודים וחשקיהם כסף ׃ 12. ולפאת ־ ים קלעים חמשים באמה עמודיהם עשרה ואדניהם עשרה ווי העמדים וחשוקיהם כסף ׃ 13. ולפאת קדמה מזרחה חמשים אמה ׃ 14. קלעים חמש ־ עשרה אמה אל ־ הכתף עמודיהם שלשה ואדניהם שלשה ׃ 15. ולכתף השנית מזה ומזה לשער החצר קלעים חמש עשרה אמה עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה ׃ 16. כל ־ קלעי החצר סביב שש משזר ׃ 17. והאדנים לעמדים נחשת ווי העמודים וחשוקיהם כסף וצפוי ראשיהם כסף והם מחשקים כסף כל עמדי החצר ׃ 18. ומסך שער החצר מעשה רקם תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר ועשרים אמה ארך וקומה ברחב חמש אמות לעמת קלעי החצר ׃ 19. ועמדיהם ארבעה ואדניהם ארבעה נחשת וויהם כסף וצפוי ראשיהם וחשקיהם כסף ׃ 20. וכל ־ היתדת למשכן ולחצר סביב נחשת ׃ ס 21. אלה פקודי המשכן משכן העדת אשר פקד על ־ פי משה עבדת הלוים ביד איתמר בן ־ אהרן הכהן ׃ 22. ובצלאל בן ־ אורי בן ־ חור למטה יהודה עשה את כל ־ אשר ־ צוה יהוה את ־ משה ׃ 23. ואתו אהליאב בן ־ אחיסמך למטה ־ דן חרש וחשב ורקם בתכלת ובארגמן ובתולעת השני ובשש ׃ ס 24. כל ־ הזהב העשוי למלאכה בכל מלאכת הקדש ויהי ׀ זהב התנופה תשע ועשרים ככר ושבע מאות ושלשים שקל בשקל הקדש ׃ 25. וכסף פקודי העדה מאת ככר ואלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל בשקל הקדש ׃ 26. בקע לגלגלת מחצית השקל בשקל הקדש לכל העבר על ־ הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה לשש ־ מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים ׃ 27. ויהי מאת ככר הכסף לצקת את אדני הקדש ואת אדני הפרכת מאת אדנים למאת הככר ככר לאדן ׃ 28. ואת ־ האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים וצפה ראשיהם וחשק אתם ׃ 29. ונחשת התנופה שבעים ככר ואלפים וארבע ־ מאות שקל ׃ 30. ויעש בה את ־ אדני פתח אהל מועד ואת מזבח הנחשת ואת ־ מכבר הנחשת אשר ־ לו ואת כל ־ כלי המזבח ׃ 31. ואת ־ אדני החצר סביב ואת ־ אדני שער החצר ואת כל ־ יתדת המשכן ואת ־ כל ־ יתדת החצר סביב ׃ Chapter 391. ומן ־ התכלת והארגמן ותולעת השני עשו בגדי ־ שרד לשרת בקדש ויעשו את ־ בגדי הקדש אשר לאהרן כאשר צוה יהוה את ־ משה ׃ פ2. ויעש את ־ האפד זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר ׃ 3. וירקעו את ־ פחי הזהב וקצץ פתילם לעשות בתוך התכלת ובתוך הארגמן ובתוך תולעת השני ובתוך השש מעשה חשב ׃ 4. כתפת עשו ־ לו חברת על ־ שני קצוותו חבר ׃ 5. וחשב אפדתו אשר עליו ממנו הוא כמעשהו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר כאשר צוה יהוה את ־ משה ׃ 6. ויעשו את ־ אבני השהם מסבת משבצת זהב מפתחת פתוחי חותם על ־ שמות בני ישראל ׃ 7. וישם אתם על כתפת האפד אבני זכרון לבני ישראל כאשר צוה יהוה את ־ משה ׃ פ 8. ויעש את ־ החשן מעשה חשב כמעשה אפד זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר ׃ 9. רבוע היה כפול עשו את ־ החשן זרת ארכו וזרת רחבו כפול ׃ 10. וימלאו ־ בו ארבעה טורי אבן טור אדם פטדה וברקת הטור האחד ׃ 11. והטור השני נפך ספיר ויהלם ׃ 12. והטור השלישי לשם שבו ואחלמה ׃ 13. והטור הרביעי תרשיש שהם וישפה מוסבת משבצות זהב במלאתם ׃ 14. והאבנים על ־ שמת בני ־ ישראל הנה שתים עשרה על ־ שמתם פתוחי חתם איש על ־ שמו לשנים עשר שבט ׃ 15. ויעשו על ־ החשן שרשרת גבלת מעשה עבת זהב טהור ׃ 16. ויעשו שתי משבצת זהב ושתי טבעת זהב ויתנו את ־ שתי הטבעת על ־ שני קצות החשן ׃ 17. ויתנו שתי העבתת הזהב על ־ שתי הטבעת על ־ קצות החשן ׃ 18. ואת שתי קצות שתי העבתת נתנו על ־ שתי המשבצת ויתנם על ־ כתפת האפד אל ־ מול פניו ׃ 19. ויעשו שתי טבעת זהב וישימו על ־ שני קצות החשן על ־ שפתו אשר אל ־ עבר האפד ביתה ׃ 20. ויעשו שתי טבעת זהב ויתנם על ־ שתי כתפת האפד מלמטה ממול פניו לעמת מחברתו ממעל לחשב האפד ׃ 21. וירכסו את ־ החשן מטבעתיו אל ־ טבעת האפד בפתיל תכלת להית על ־ חשב האפד ולא ־ יזח החשן מעל האפד כאשר צוה יהוה את ־ משה ׃ 22. ויעש את ־ מעיל האפד מעשה ארג כליל תכלת ׃ 23. ופי ־ המעיל בתוכו כפי תחרא שפה לפיו סביב לא יקרע ׃ 24. ויעשו על ־ שולי המעיל רמוני תכלת וארגמן ותולעת שני משזר ׃ 25. ויעשו פעמני זהב טהור ויתנו את ־ הפעמנים בתוך הרמנים על ־ שולי המעיל סביב בתוך הרמנים ׃ 26. פעמן ורמן פעמן ורמן על ־ שולי המעיל סביב לשרת כאשר צוה יהוה את ־ משה ׃ ס 27. ויעשו את ־ הכתנת שש מעשה ארג לאהרן ולבניו ׃ 28. ואת המצנפת שש ואת ־ פארי המגבעת שש ואת ־ מכנסי הבד שש משזר ׃ 29. ואת ־ האבנט שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני מעשה רקם כאשר צוה יהוה את ־ משה ׃ ס 30. ויעשו את ־ ציץ נזר ־ הקדש זהב טהור ויכתבו עליו מכתב פתוחי חותם קדש ליהוה ׃ 31. ויתנו עליו פתיל תכלת לתת על ־ המצנפת מלמעלה כאשר צוה יהוה את ־ משה ׃ ס 32. ותכל כל ־ עבדת משכן אהל מועד ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את ־ משה כן עשו ׃ פ 33. ויביאו את ־ המשכן אל ־ משה את ־ האהל ואת ־ כל ־ כליו קרסיו קרשיו בריחו ועמדיו ואדניו ׃ 34. ואת ־ מכסה עורת האילם המאדמים ואת ־ מכסה ערת התחשים ואת פרכת המסך ׃ 35. את ־ ארן העדת ואת ־ בדיו ואת הכפרת ׃ 36. את ־ השלחן את ־ כל ־ כליו ואת לחם הפנים ׃ 37. את ־ המנרה הטהרה את ־ נרתיה נרת המערכה ואת ־ כל ־ כליה ואת שמן המאור ׃ 38. ואת מזבח הזהב ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים ואת מסך פתח האהל ׃ 39. את ׀ מזבח הנחשת ואת ־ מכבר הנחשת אשר ־ לו את ־ בדיו ואת ־ כל ־ כליו את ־ הכיר ואת ־ כנו ׃ 40. את קלעי החצר את ־ עמדיה ואת ־ אדניה ואת ־ המסך לשער החצר את ־ מיתריו ויתדתיה ואת כל ־ כלי עבדת המשכן לאהל מועד ׃ 41. את ־ בגדי השרד לשרת בקדש את ־ בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת ־ בגדי בניו לכהן ׃ 42. ככל אשר ־ צוה יהוה את ־ משה כן עשו בני ישראל את כל ־ העבדה ׃ 43. וירא משה את ־ כל ־ המלאכה והנה עשו אתה כאשר צוה יהוה כן עשו ויברך אתם משה ׃ פ Chapter 401. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃2. ביום ־ החדש הראשון באחד לחדש תקים את ־ משכן אהל מועד ׃ 3. ושמת שם את ארון העדות וסכת על ־ הארן את ־ הפרכת ׃ 4. והבאת את ־ השלחן וערכת את ־ ערכו והבאת את ־ המנרה והעלית את ־ נרתיה ׃ 5. ונתתה את ־ מזבח הזהב לקטרת לפני ארון העדת ושמת את ־ מסך הפתח למשכן ׃ 6. ונתתה את מזבח העלה לפני פתח משכן אהל ־ מועד ׃ 7. ונתת את ־ הכיר בין ־ אהל מועד ובין המזבח ונתת שם מים ׃ 8. ושמת את ־ החצר סביב ונתת את ־ מסך שער החצר ׃ 9. ולקחת את ־ שמן המשחה ומשחת את ־ המשכן ואת ־ כל ־ אשר ־ בו וקדשת אתו ואת ־ כל ־ כליו והיה קדש ׃ 10. ומשחת את ־ מזבח העלה ואת ־ כל ־ כליו וקדשת את ־ המזבח והיה המזבח קדש קדשים ׃ 11. ומשחת את ־ הכיר ואת ־ כנו וקדשת אתו ׃ 12. והקרבת את ־ אהרן ואת ־ בניו אל ־ פתח אהל מועד ורחצת אתם במים ׃ 13. והלבשת את ־ אהרן את בגדי הקדש ומשחת אתו וקדשת אתו וכהן לי ׃ 14. ואת ־ בניו תקריב והלבשת אתם כתנת ׃ 15. ומשחת אתם כאשר משחת את ־ אביהם וכהנו לי והיתה להית להם משחתם לכהנת עולם לדרתם ׃ 16. ויעש משה ככל אשר צוה יהוה אתו כן עשה ׃ ס 17. ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן ׃ 18. ויקם משה את ־ המשכן ויתן את ־ אדניו וישם את ־ קרשיו ויתן את ־ בריחיו ויקם את ־ עמודיו ׃ 19. ויפרש את ־ האהל על ־ המשכן וישם את ־ מכסה האהל עליו מלמעלה כאשר צוה יהוה את ־ משה ׃ ס 20. ויקח ויתן את ־ העדת אל ־ הארן וישם את ־ הבדים על ־ הארן ויתן את ־ הכפרת על ־ הארן מלמעלה ׃ 21. ויבא את ־ הארן אל ־ המשכן וישם את פרכת המסך ויסך על ארון העדות כאשר צוה יהוה את ־ משה ׃ ס 22. ויתן את ־ השלחן באהל מועד על ירך המשכן צפנה מחוץ לפרכת ׃ 23. ויערך עליו ערך לחם לפני יהוה כאשר צוה יהוה את ־ משה ׃ ס 24. וישם את ־ המנרה באהל מועד נכח השלחן על ירך המשכן נגבה ׃ 25. ויעל הנרת לפני יהוה כאשר צוה יהוה את ־ משה ׃ ס 26. וישם את ־ מזבח הזהב באהל מועד לפני הפרכת ׃ 27. ויקטר עליו קטרת סמים כאשר צוה יהוה את ־ משה ׃ פ 28. וישם את ־ מסך הפתח למשכן ׃ 29. ואת מזבח העלה שם פתח משכן אהל ־ מועד ויעל עליו את ־ העלה ואת ־ המנחה כאשר צוה יהוה את ־ משה ׃ ס 30. וישם את ־ הכיר בין ־ אהל מועד ובין המזבח ויתן שמה מים לרחצה ׃ 31. ורחצו ממנו משה ואהרן ובניו את ־ ידיהם ואת ־ רגליהם ׃ 32. בבאם אל ־ אהל מועד ובקרבתם אל ־ המזבח ירחצו כאשר צוה יהוה את ־ משה ׃ ס 33. ויקם את ־ החצר סביב למשכן ולמזבח ויתן את ־ מסך שער החצר ויכל משה את ־ המלאכה ׃ פ 34. ויכס הענן את ־ אהל מועד וכבוד יהוה מלא את ־ המשכן ׃ 35. ולא ־ יכל משה לבוא אל ־ אהל מועד כי ־ שכן עליו הענן וכבוד יהוה מלא את ־ המשכן ׃ 36. ובהעלות הענן מעל המשכן יסעו בני ישראל בכל מסעיהם ׃ 37. ואם ־ לא יעלה הענן ולא יסעו עד ־ יום העלתו ׃ 38. כי ענן יהוה על ־ המשכן יומם ואש תהיה לילה בו לעיני כל ־ בית ־ ישראל בכל ־ מסעיהם ׃ LEVITICUS - ויקראChapter 11. ויקרא אל ־ משה וידבר יהוה אליו מאהל מועד לאמר ׃2. דבר אל ־ בני ישראל ואמרת אלהם אדם כי ־ יקריב מכם קרבן ליהוה מן ־ הבהמה מן ־ הבקר ומן ־ הצאן תקריבו את ־ קרבנכם ׃ 3. אם ־ עלה קרבנו מן ־ הבקר זכר תמים יקריבנו אל ־ פתח אהל מועד יקריב אתו לרצנו לפני יהוה ׃ 4. וסמך ידו על ראש העלה ונרצה לו לכפר עליו ׃ 5. ושחט את ־ בן הבקר לפני יהוה והקריבו בני אהרן הכהנים את ־ הדם וזרקו את ־ הדם על ־ המזבח סביב אשר ־ פתח אהל מועד ׃ 6. והפשיט את ־ העלה ונתח אתה לנתחיה ׃ 7. ונתנו בני אהרן הכהן אש על ־ המזבח וערכו עצים על ־ האש ׃ 8. וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים את ־ הראש ואת ־ הפדר על ־ העצים אשר על ־ האש אשר על ־ המזבח ׃ 9. וקרבו וכרעיו ירחץ במים והקטיר הכהן את ־ הכל המזבחה עלה אשה ריח ־ ניחוח ליהוה ׃ ס 10. ואם ־ מן ־ הצאן קרבנו מן ־ הכשבים או מן ־ העזים לעלה זכר תמים יקריבנו ׃ 11. ושחט אתו על ירך המזבח צפנה לפני יהוה וזרקו בני אהרן הכהנים את ־ דמו על ־ המזבח סביב ׃ 12. ונתח אתו לנתחיו ואת ־ ראשו ואת ־ פדרו וערך הכהן אתם על ־ העצים אשר על ־ האש אשר על ־ המזבח ׃ 13. והקרב והכרעים ירחץ במים והקריב הכהן את ־ הכל והקטיר המזבחה עלה הוא אשה ריח ניחח ליהוה ׃ פ 14. ואם מן ־ העוף עלה קרבנו ליהוה והקריב מן ־ התרים או מן ־ בני היונה את ־ קרבנו ׃ 15. והקריבו הכהן אל ־ המזבח ומלק את ־ ראשו והקטיר המזבחה ונמצה דמו על קיר המזבח ׃ 16. והסיר את ־ מראתו בנצתה והשליך אתה אצל המזבח קדמה אל ־ מקום הדשן ׃ 17. ושסע אתו בכנפיו לא יבדיל והקטיר אתו הכהן המזבחה על ־ העצים אשר על ־ האש עלה הוא אשה ריח ניחח ליהוה ׃ ס Chapter 21. ונפש כי ־ תקריב קרבן מנחה ליהוה סלת יהיה קרבנו ויצק עליה שמן ונתן עליה לבנה ׃2. והביאה אל ־ בני אהרן הכהנים וקמץ משם מלא קמצו מסלתה ומשמנה על כל ־ לבנתה והקטיר הכהן את ־ אזכרתה המזבחה אשה ריח ניחח ליהוה ׃ 3. והנותרת מן ־ המנחה לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי יהוה ׃ ס 4. וכי תקרב קרבן מנחה מאפה תנור סלת חלות מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן ׃ ס 5. ואם ־ מנחה על ־ המחבת קרבנך סלת בלולה בשמן מצה תהיה ׃ 6. פתות אתה פתים ויצקת עליה שמן מנחה הוא ׃ ס 7. ואם ־ מנחת מרחשת קרבנך סלת בשמן תעשה ׃ 8. והבאת את ־ המנחה אשר יעשה מאלה ליהוה והקריבה אל ־ הכהן והגישה אל ־ המזבח ׃ 9. והרים הכהן מן ־ המנחה את ־ אזכרתה והקטיר המזבחה אשה ריח ניחח ליהוה ׃ 10. והנותרת מן ־ המנחה לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי יהוה ׃ 11. כל ־ המנחה אשר תקריבו ליהוה לא תעשה חמץ כי כל ־ שאר וכל ־ דבש לא ־ תקטירו ממנו אשה ליהוה ׃ 12. קרבן ראשית תקריבו אתם ליהוה ואל ־ המזבח לא ־ יעלו לריח ניחח ׃ 13. וכל ־ קרבן מנחתך במלח תמלח ולא תשבית מלח ברית אלהיך מעל מנחתך על כל ־ קרבנך תקריב מלח ׃ ס 14. ואם ־ תקריב מנחת בכורים ליהוה אביב קלוי באש גרש כרמל תקריב את מנחת בכוריך ׃ 15. ונתת עליה שמן ושמת עליה לבנה מנחה הוא ׃ 16. והקטיר הכהן את ־ אזכרתה מגרשה ומשמנה על כל ־ לבנתה אשה ליהוה ׃ פ Chapter 31. ואם ־ זבח שלמים קרבנו אם מן ־ הבקר הוא מקריב אם ־ זכר אם ־ נקבה תמים יקריבנו לפני יהוה ׃2. וסמך ידו על ־ ראש קרבנו ושחטו פתח אהל מועד וזרקו בני אהרן הכהנים את ־ הדם על ־ המזבח סביב ׃ 3. והקריב מזבח השלמים אשה ליהוה את ־ החלב המכסה את ־ הקרב ואת כל ־ החלב אשר על ־ הקרב ׃ 4. ואת שתי הכלית ואת ־ החלב אשר עלהן אשר על ־ הכסלים ואת ־ היתרת על ־ הכבד על ־ הכליות יסירנה ׃ 5. והקטירו אתו בני ־ אהרן המזבחה על ־ העלה אשר על ־ העצים אשר על ־ האש אשה ריח ניחח ליהוה ׃ פ 6. ואם ־ מן ־ הצאן קרבנו לזבח שלמים ליהוה זכר או נקבה תמים יקריבנו ׃ 7. אם ־ כשב הוא ־ מקריב את ־ קרבנו והקריב אתו לפני יהוה ׃ 8. וסמך את ־ ידו על ־ ראש קרבנו ושחט אתו לפני אהל מועד וזרקו בני אהרן את ־ דמו על ־ המזבח סביב ׃ 9. והקריב מזבח השלמים אשה ליהוה חלבו האליה תמימה לעמת העצה יסירנה ואת ־ החלב המכסה את ־ הקרב ואת כל ־ החלב אשר על ־ הקרב ׃ 10. ואת שתי הכלית ואת ־ החלב אשר עלהן אשר על ־ הכסלים ואת ־ היתרת על ־ הכבד על ־ הכלית יסירנה ׃ 11. והקטירו הכהן המזבחה לחם אשה ליהוה ׃ פ 12. ואם עז קרבנו והקריבו לפני יהוה ׃ 13. וסמך את ־ ידו על ־ ראשו ושחט אתו לפני אהל מועד וזרקו בני אהרן את ־ דמו על ־ המזבח סביב ׃ 14. והקריב ממנו קרבנו אשה ליהוה את ־ החלב המכסה את ־ הקרב ואת כל ־ החלב אשר על ־ הקרב ׃ 15. ואת שתי הכלית ואת ־ החלב אשר עלהן אשר על ־ הכסלים ואת ־ היתרת על ־ הכבד על ־ הכלית יסירנה ׃ 16. והקטירם הכהן המזבחה לחם אשה לריח ניחח כל ־ חלב ליהוה ׃ 17. חקת עולם לדרתיכם בכל מושבתיכם כל ־ חלב וכל ־ דם לא תאכלו ׃ פ Chapter 41. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃2. דבר אל ־ בני ישראל לאמר נפש כי ־ תחטא בשגגה מכל מצוֺת יהוה אשר לא תעשינה ועשה מאחת מהנה ׃ 3. אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם והקריב על חטאתו אשר חטא פר בן ־ בקר תמים ליהוה לחטאת ׃ 4. והביא את ־ הפר אל ־ פתח אהל מועד לפני יהוה וסמך את ־ ידו על ־ ראש הפר ושחט את ־ הפר לפני יהוה ׃ 5. ולקח הכהן המשיח מדם הפר והביא אתו אל ־ אהל מועד ׃ 6. וטבל הכהן את ־ אצבעו בדם והזה מן ־ הדם שבע פעמים לפני יהוה את ־ פני פרכת הקדש ׃ 7. ונתן הכהן מן ־ הדם על ־ קרנות מזבח קטרת הסמים לפני יהוה אשר באהל מועד ואת ׀ כל ־ דם הפר ישפך אל ־ יסוד מזבח העלה אשר ־ פתח אהל מועד ׃ 8. ואת ־ כל ־ חלב פר החטאת ירים ממנו את ־ החלב המכסה על ־ הקרב ואת כל ־ החלב אשר על ־ הקרב ׃ 9. ואת שתי הכלית ואת ־ החלב אשר עליהן אשר על ־ הכסלים ואת ־ היתרת על ־ הכבד על ־ הכליות יסירנה ׃ 10. כאשר יורם משור זבח השלמים והקטירם הכהן על מזבח העלה ׃ 11. ואת ־ עור הפר ואת ־ כל ־ בשרו על ־ ראשו ועל ־ כרעיו וקרבו ופרשו ׃ 12. והוציא את ־ כל ־ הפר אל ־ מחוץ למחנה אל ־ מקום טהור אל ־ שפך הדשן ושרף אתו על ־ עצים באש על ־ שפך הדשן ישרף ׃ פ 13. ואם כל ־ עדת ישראל ישגו ונעלם דבר מעיני הקהל ועשו אחת מכל ־ מצוֺת יהוה אשר לא ־ תעשינה ואשמו ׃ 14. ונודעה החטאת אשר חטאו עליה והקריבו הקהל פר בן ־ בקר לחטאת והביאו אתו לפני אהל מועד ׃ 15. וסמכו זקני העדה את ־ ידיהם על ־ ראש הפר לפני יהוה ושחט את ־ הפר לפני יהוה ׃ 16. והביא הכהן המשיח מדם הפר אל ־ אהל מועד ׃ 17. וטבל הכהן אצבעו מן ־ הדם והזה שבע פעמים לפני יהוה את פני הפרכת ׃ 18. ומן ־ הדם יתן ׀ על ־ קרנת המזבח אשר לפני יהוה אשר באהל מועד ואת כל ־ הדם ישפך אל ־ יסוד מזבח העלה אשר ־ פתח אהל מועד ׃ 19. ואת כל ־ חלבו ירים ממנו והקטיר המזבחה ׃ 20. ועשה לפר כאשר עשה לפר החטאת כן יעשה ־ לו וכפר עלהם הכהן ונסלח להם ׃ 21. והוציא את ־ הפר אל ־ מחוץ למחנה ושרף אתו כאשר שרף את הפר הראשון חטאת הקהל הוא ׃ פ 22. אשר נשיא יחטא ועשה אחת מכל ־ מצוֺת יהוה אלהיו אשר לא ־ תעשינה בשגגה ואשם ׃ 23. או ־ הודע אליו חטאתו אשר חטא בה והביא את ־ קרבנו שעיר עזים זכר תמים ׃ 24. וסמך ידו על ־ ראש השעיר ושחט אתו במקום אשר ־ ישחט את ־ העלה לפני יהוה חטאת הוא ׃ 25. ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על ־ קרנת מזבח העלה ואת ־ דמו ישפך אל ־ יסוד מזבח העלה ׃ 26. ואת ־ כל ־ חלבו יקטיר המזבחה כחלב זבח השלמים וכפר עליו הכהן מחטאתו ונסלח לו ׃ פ 27. ואם ־ נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ בעשתה אחת ממצוֺת יהוה אשר לא ־ תעשינה ואשם ׃ 28. או הודע אליו חטאתו אשר חטא והביא קרבנו שעירת עזים תמימה נקבה על ־ חטאתו אשר חטא ׃ 29. וסמך את ־ ידו על ראש החטאת ושחט את ־ החטאת במקום העלה ׃ 30. ולקח הכהן מדמה באצבעו ונתן על ־ קרנת מזבח העלה ואת ־ כל ־ דמה ישפך אל ־ יסוד המזבח ׃ 31. ואת ־ כל ־ חלבה יסיר כאשר הוסר חלב מעל זבח השלמים והקטיר הכהן המזבחה לריח ניחח ליהוה וכפר עליו הכהן ונסלח לו ׃ פ 32. ואם ־ כבש יביא קרבנו לחטאת נקבה תמימה יביאנה ׃ 33. וסמך את ־ ידו על ראש החטאת ושחט אתה לחטאת במקום אשר ישחט את ־ העלה ׃ 34. ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על ־ קרנת מזבח העלה ואת ־ כל ־ דמה ישפך אל ־ יסוד המזבח ׃ 35. ואת ־ כל ־ חלבה יסיר כאשר יוסר חלב ־ הכשב מזבח השלמים והקטיר הכהן אתם המזבחה על אשי יהוה וכפר עליו הכהן על ־ חטאתו אשר ־ חטא ונסלח לו ׃ פ Chapter 51. ונפש כי ־ תחטא ושמעה קול אלה והוא עד או ראה או ידע אם ־ לוא יגיד ונשא עוֺנו ׃2. או נפש אשר תגע בכל ־ דבר טמא או בנבלת חיה טמאה או בנבלת בהמה טמאה או בנבלת שרץ טמא ונעלם ממנו והוא טמא ואשם ׃ 3. או כי יגע בטמאת אדם לכל טמאתו אשר יטמא בה ונעלם ממנו והוא ידע ואשם ׃ 4. או נפש כי תשבע לבטא בשפתים להרע ׀ או להיטיב לכל אשר יבטא האדם בשבעה ונעלם ממנו והוא ־ ידע ואשם לאחת מאלה ׃ 5. והיה כי ־ יאשם לאחת מאלה והתודה אשר חטא עליה ׃ 6. והביא את ־ אשמו ליהוה על חטאתו אשר חטא נקבה מן ־ הצאן כשבה או ־ שעירת עזים לחטאת וכפר עליו הכהן מחטאתו ׃ 7. ואם ־ לא תגיע ידו די שה והביא את ־ אשמו אשר חטא שתי תרים או ־ שני בני ־ יונה ליהוה אחד לחטאת ואחד לעלה ׃ 8. והביא אתם אל ־ הכהן והקריב את ־ אשר לחטאת ראשונה ומלק את ־ ראשו ממול ערפו ולא יבדיל ׃ 9. והזה מדם החטאת על ־ קיר המזבח והנשאר בדם ימצה אל ־ יסוד המזבח חטאת הוא ׃ 10. ואת ־ השני יעשה עלה כמשפט וכפר עליו הכהן מחטאתו אשר ־ חטא ונסלח לו ׃ ס 11. ואם ־ לא תשיג ידו לשתי תרים או לשני בני ־ יונה והביא את ־ קרבנו אשר חטא עשירת האפה סלת לחטאת לא ־ ישים עליה שמן ולא ־ יתן עליה לבנה כי חטאת היא ׃ 12. והביאה אל ־ הכהן וקמץ הכהן ׀ ממנה מלוא קמצו את ־ אזכרתה והקטיר המזבחה על אשי יהוה חטאת הוא ׃ 13. וכפר עליו הכהן על ־ חטאתו אשר ־ חטא מאחת מאלה ונסלח לו והיתה לכהן כמנחה ׃ ס 14. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃ 15. נפש כי ־ תמעל מעל וחטאה בשגגה מקדשי יהוה והביא את ־ אשמו ליהוה איל תמים מן ־ הצאן בערכך כסף ־ שקלים בשקל ־ הקדש לאשם ׃ 16. ואת אשר חטא מן ־ הקדש ישלם ואת ־ חמישתו יוסף עליו ונתן אתו לכהן והכהן יכפר עליו באיל האשם ונסלח לו ׃ פ 17. ואם ־ נפש כי תחטא ועשתה אחת מכל ־ מצוֺת יהוה אשר לא תעשינה ולא ־ ידע ואשם ונשא עוֺנו ׃ 18. והביא איל תמים מן ־ הצאן בערכך לאשם אל ־ הכהן וכפר עליו הכהן על שגגתו אשר ־ שגג והוא לא ־ ידע ונסלח לו ׃ 19. אשם הוא אשם אשם ליהוה ׃ פ וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃ נפש כי תחטא ומעלה מעל ביהוה וכחש בעמיתו בפקדון או ־ בתשומת יד או בגזל או עשק את ־ עמיתו ׃ או ־ מצא אבדה וכחש בה ונשבע על ־ שקר על ־ אחת מכל אשר ־ יעשה האדם לחטא בהנה ׃ והיה כי ־ יחטא ואשם והשיב את ־ הגזלה אשר גזל או את ־ העשק אשר עשק או את ־ הפקדון אשר הפקד אתו או את ־ האבדה אשר מצא ׃ או מכל אשר ־ ישבע עליו לשקר ושלם אתו בראשו וחמשתיו יסף עליו לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו ׃ ואת ־ אשמו יביא ליהוה איל תמים מן ־ הצאן בערכך לאשם אל ־ הכהן ׃ וכפר עליו הכהן לפני יהוה ונסלח לו על ־ אחת מכל אשר ־ יעשה לאשמה בה ׃ פ Chapter 61. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃2. צו את ־ אהרן ואת ־ בניו לאמר זאת תורת העלה הוא העלה על מוקדה על ־ המזבח כל ־ הלילה עד ־ הבקר ואש המזבח תוקד בו ׃ 3. ולבש הכהן מדו בד ומכנסי ־ בד ילבש על ־ בשרו והרים את ־ הדשן אשר תאכל האש את ־ העלה על ־ המזבח ושמו אצל המזבח ׃ 4. ופשט את ־ בגדיו ולבש בגדים אחרים והוציא את ־ הדשן אל ־ מחוץ למחנה אל ־ מקום טהור ׃ 5. והאש על ־ המזבח תוקד ־ בו לא תכבה ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר וערך עליה העלה והקטיר עליה חלבי השלמים ׃ 6. אש תמיד תוקד על ־ המזבח לא תכבה ׃ ס 7. וזאת תורת המנחה הקרב אתה בני ־ אהרן לפני יהוה אל ־ פני המזבח ׃ 8. והרים ממנו בקמצו מסלת המנחה ומשמנה ואת כל ־ הלבנה אשר על ־ המנחה והקטיר המזבח ריח ניחח אזכרתה ליהוה ׃ 9. והנותרת ממנה יאכלו אהרן ובניו מצות תאכל במקום קדש בחצר אהל ־ מועד יאכלוה ׃ 10. לא תאפה חמץ חלקם נתתי אתה מאשי קדש קדשים הוא כחטאת וכאשם ׃ 11. כל ־ זכר בבני אהרן יאכלנה חק ־ עולם לדרתיכם מאשי יהוה כל אשר ־ יגע בהם יקדש ׃ פ 12. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃ 13. זה קרבן אהרן ובניו אשר ־ יקריבו ליהוה ביום המשח אתו עשירת האפה סלת מנחה תמיד מחציתה בבקר ומחציתה בערב ׃ 14. על ־ מחבת בשמן תעשה מרבכת תביאנה תפיני מנחת פתים תקריב ריח ־ ניחח ליהוה ׃ 15. והכהן המשיח תחתיו מבניו יעשה אתה חק ־ עולם ליהוה כליל תקטר ׃ 16. וכל ־ מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל ׃ פ 17. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃ 18. דבר אל ־ אהרן ואל ־ בניו לאמר זאת תורת החטאת במקום אשר תשחט העלה תשחט החטאת לפני יהוה קדש קדשים הוא ׃ 19. הכהן המחטא אתה יאכלנה במקום קדש תאכל בחצר אהל מועד ׃ 20. כל אשר ־ יגע בבשרה יקדש ואשר יזה מדמה על ־ הבגד אשר יזה עליה תכבס במקום קדש ׃ 21. וכלי ־ חרש אשר תבשל ־ בו ישבר ואם ־ בכלי נחשת בשלה ומרק ושטף במים ׃ 22. כל ־ זכר בכהנים יאכל אתה קדש קדשים הוא ׃ 23. וכל ־ חטאת אשר יובא מדמה אל ־ אהל מועד לכפר בקדש לא תאכל באש תשרף ׃ פ Chapter 71. וזאת תורת האשם קדש קדשים הוא ׃2. במקום אשר ישחטו את ־ העלה ישחטו את ־ האשם ואת ־ דמו יזרק על ־ המזבח סביב ׃ 3. ואת כל ־ חלבו יקריב ממנו את האליה ואת ־ החלב המכסה את ־ הקרב ׃ 4. ואת שתי הכלית ואת ־ החלב אשר עליהן אשר על ־ הכסלים ואת ־ היתרת על ־ הכבד על ־ הכלית יסירנה ׃ 5. והקטיר אתם הכהן המזבחה אשה ליהוה אשם הוא ׃ 6. כל ־ זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים הוא ׃ 7. כחטאת כאשם תורה אחת להם הכהן אשר יכפר ־ בו לו יהיה ׃ 8. והכהן המקריב את ־ עלת איש עור העלה אשר הקריב לכהן לו יהיה ׃ 9. וכל ־ מנחה אשר תאפה בתנור וכל ־ נעשה במרחשת ועל ־ מחבת לכהן המקריב אתה לו תהיה ׃ 10. וכל ־ מנחה בלולה ־ בשמן וחרבה לכל ־ בני אהרן תהיה איש כאחיו ׃ פ 11. וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב ליהוה ׃ 12. אם על ־ תודה יקריבנו והקריב ׀ על ־ זבח התודה חלות מצות בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן וסלת מרבכת חלת בלולת בשמן ׃ 13. על ־ חלת לחם חמץ יקריב קרבנו על ־ זבח תודת שלמיו ׃ 14. והקריב ממנו אחד מכל ־ קרבן תרומה ליהוה לכהן הזרק את ־ דם השלמים לו יהיה ׃ 15. ובשר זבח תודת שלמיו ביום קרבנו יאכל לא ־ יניח ממנו עד ־ בקר ׃ 16. ואם ־ נדר ׀ או נדבה זבח קרבנו ביום הקריבו את ־ זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל ׃ 17. והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף ׃ 18. ואם האכל יאכל מבשר ־ זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עוֺנה תשא ׃ 19. והבשר אשר ־ יגע בכל ־ טמא לא יאכל באש ישרף והבשר כל ־ טהור יאכל בשר ׃ 20. והנפש אשר ־ תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה ׃ 21. ונפש כי ־ תגע בכל ־ טמא בטמאת אדם או ׀ בבהמה טמאה או בכל ־ שקץ טמא ואכל מבשר ־ זבח השלמים אשר ליהוה ונכרתה הנפש ההוא מעמיה ׃ פ 22. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃ 23. דבר אל ־ בני ישראל לאמר כל ־ חלב שור וכשב ועז לא תאכלו ׃ 24. וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל ־ מלאכה ואכל לא תאכלהו ׃ 25. כי כל ־ אכל חלב מן ־ הבהמה אשר יקריב ממנה אשה ליהוה ונכרתה הנפש האכלת מעמיה ׃ 26. וכל ־ דם לא תאכלו בכל מושבתיכם לעוף ולבהמה ׃ 27. כל ־ נפש אשר ־ תאכל כל ־ דם ונכרתה הנפש ההוא מעמיה ׃ פ 28. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃ 29. דבר אל ־ בני ישראל לאמר המקריב את ־ זבח שלמיו ליהוה יביא את ־ קרבנו ליהוה מזבח שלמיו ׃ 30. ידיו תביאינה את אשי יהוה את ־ החלב על ־ החזה יביאנו את החזה להניף אתו תנופה לפני יהוה ׃ 31. והקטיר הכהן את ־ החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו ׃ 32. ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן מזבחי שלמיכם ׃ 33. המקריב את ־ דם השלמים ואת ־ החלב מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה ׃ 34. כי את ־ חזה התנופה ואת ׀ שוק התרומה לקחתי מאת בני ־ ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אתם לאהרן הכהן ולבניו לחק ־ עולם מאת בני ישראל ׃ 35. זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי יהוה ביום הקריב אתם לכהן ליהוה ׃ 36. אשר צוה יהוה לתת להם ביום משחו אתם מאת בני ישראל חקת עולם לדרתם ׃ 37. זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים ׃ 38. אשר צוה יהוה את ־ משה בהר סיני ביום צוֺתו את ־ בני ישראל להקריב את ־ קרבניהם ליהוה במדבר סיני ׃ פ Chapter 81. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃2. קח את ־ אהרן ואת ־ בניו אתו ואת הבגדים ואת שמן המשחה ואת ׀ פר החטאת ואת שני האילים ואת סל המצות ׃ 3. ואת כל ־ העדה הקהל אל ־ פתח אהל מועד ׃ 4. ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו ותקהל העדה אל ־ פתח אהל מועד ׃ 5. ויאמר משה אל ־ העדה זה הדבר אשר ־ צוה יהוה לעשות ׃ 6. ויקרב משה את ־ אהרן ואת ־ בניו וירחץ אתם במים ׃ 7. ויתן עליו את ־ הכתנת ויחגר אתו באבנט וילבש אתו את ־ המעיל ויתן עליו את ־ האפד ויחגר אתו בחשב האפד ויאפד לו בו ׃ 8. וישם עליו את ־ החשן ויתן אל ־ החשן את ־ האורים ואת ־ התמים ׃ 9. וישם את ־ המצנפת על ־ ראשו וישם על ־ המצנפת אל ־ מול פניו את ציץ הזהב נזר הקדש כאשר צוה יהוה את ־ משה ׃ 10. ויקח משה את ־ שמן המשחה וימשח את ־ המשכן ואת ־ כל ־ אשר ־ בו ויקדש אתם ׃ 11. ויז ממנו על ־ המזבח שבע פעמים וימשח את ־ המזבח ואת ־ כל ־ כליו ואת ־ הכיר ואת ־ כנו לקדשם ׃ 12. ויצק משמן המשחה על ראש אהרן וימשח אתו לקדשו ׃ 13. ויקרב משה את ־ בני אהרן וילבשם כתנת ויחגר אתם אבנט ויחבש להם מגבעות כאשר צוה יהוה את ־ משה ׃ 14. ויגש את פר החטאת ויסמך אהרן ובניו את ־ ידיהם על ־ ראש פר החטאת ׃ 15. וישחט ויקח משה את ־ הדם ויתן על ־ קרנות המזבח סביב באצבעו ויחטא את ־ המזבח ואת ־ הדם יצק אל ־ יסוד המזבח ויקדשהו לכפר עליו ׃ 16. ויקח את ־ כל ־ החלב אשר על ־ הקרב ואת יתרת הכבד ואת ־ שתי הכלית ואת ־ חלבהן ויקטר משה המזבחה ׃ 17. ואת ־ הפר ואת ־ ערו ואת ־ בשרו ואת ־ פרשו שרף באש מחוץ למחנה כאשר צוה יהוה את ־ משה ׃ 18. ויקרב את איל העלה ויסמכו אהרן ובניו את ־ ידיהם על ־ ראש האיל ׃ 19. וישחט ויזרק משה את ־ הדם על ־ המזבח סביב ׃ 20. ואת ־ האיל נתח לנתחיו ויקטר משה את ־ הראש ואת ־ הנתחים ואת ־ הפדר ׃ 21. ואת ־ הקרב ואת ־ הכרעים רחץ במים ויקטר משה את ־ כל ־ האיל המזבחה עלה הוא לריח ־ ניחח אשה הוא ליהוה כאשר צוה יהוה את ־ משה ׃ 22. ויקרב את ־ האיל השני איל המלאים ויסמכו אהרן ובניו את ־ ידיהם על ־ ראש האיל ׃ 23. וישחט ׀ ויקח משה מדמו ויתן על ־ תנוך אזן ־ אהרן הימנית ועל ־ בהן ידו הימנית ועל ־ בהן רגלו הימנית ׃ 24. ויקרב את ־ בני אהרן ויתן משה מן ־ הדם על ־ תנוך אזנם הימנית ועל ־ בהן ידם הימנית ועל ־ בהן רגלם הימנית ויזרק משה את ־ הדם על ־ המזבח סביב ׃ 25. ויקח את ־ החלב ואת ־ האליה ואת ־ כל ־ החלב אשר על ־ הקרב ואת יתרת הכבד ואת ־ שתי הכלית ואת ־ חלבהן ואת שוק הימין ׃ 26. ומסל המצות אשר ׀ לפני יהוה לקח חלת מצה אחת וחלת לחם שמן אחת ורקיק אחד וישם על ־ החלבים ועל שוק הימין ׃ 27. ויתן את ־ הכל על כפי אהרן ועל כפי בניו וינף אתם תנופה לפני יהוה ׃ 28. ויקח משה אתם מעל כפיהם ויקטר המזבחה על ־ העלה מלאים הם לריח ניחח אשה הוא ליהוה ׃ 29. ויקח משה את ־ החזה ויניפהו תנופה לפני יהוה מאיל המלאים למשה היה למנה כאשר צוה יהוה את ־ משה ׃ 30. ויקח משה משמן המשחה ומן ־ הדם אשר על ־ המזבח ויז על ־ אהרן על ־ בגדיו ועל ־ בניו ועל ־ בגדי בניו אתו ויקדש את ־ אהרן את ־ בגדיו ואת ־ בניו ואת ־ בגדי בניו אתו ׃ 31. ויאמר משה אל ־ אהרן ואל ־ בניו בשלו את ־ הבשר פתח אהל מועד ושם תאכלו אתו ואת ־ הלחם אשר בסל המלאים כאשר צויתי לאמר אהרן ובניו יאכלהו ׃ 32. והנותר בבשר ובלחם באש תשרפו ׃ 33. ומפתח אהל מועד לא תצאו שבעת ימים עד יום מלאת ימי מלאיכם כי שבעת ימים ימלא את ־ ידכם ׃ 34. כאשר עשה ביום הזה צוה יהוה לעשת לכפר עליכם ׃ 35. ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים ושמרתם את ־ משמרת יהוה ולא תמותו כי ־ כן צויתי ׃ 36. ויעש אהרן ובניו את כל ־ הדברים אשר ־ צוה יהוה ביד ־ משה ׃ ס Chapter 91. ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו ולזקני ישראל ׃2. ויאמר אל ־ אהרן קח ־ לך עגל בן ־ בקר לחטאת ואיל לעלה תמימם והקרב לפני יהוה ׃ 3. ואל ־ בני ישראל תדבר לאמר קחו שעיר ־ עזים לחטאת ועגל וכבש בני ־ שנה תמימם לעלה ׃ 4. ושור ואיל לשלמים לזבח לפני יהוה ומנחה בלולה בשמן כי היום יהוה נראה אליכם ׃ 5. ויקחו את אשר צוה משה אל ־ פני אהל מועד ויקרבו כל ־ העדה ויעמדו לפני יהוה ׃ 6. ויאמר משה זה הדבר אשר ־ צוה יהוה תעשו וירא אליכם כבוד יהוה ׃ 7. ויאמר משה אל ־ אהרן קרב אל ־ המזבח ועשה את ־ חטאתך ואת ־ עלתך וכפר בעדך ובעד העם ועשה את ־ קרבן העם וכפר בעדם כאשר צוה יהוה ׃ 8. ויקרב אהרן אל ־ המזבח וישחט את ־ עגל החטאת אשר ־ לו ׃ 9. ויקרבו בני אהרן את ־ הדם אליו ויטבל אצבעו בדם ויתן על ־ קרנות המזבח ואת ־ הדם יצק אל ־ יסוד המזבח ׃ 10. ואת ־ החלב ואת ־ הכלית ואת ־ היתרת מן ־ הכבד מן ־ החטאת הקטיר המזבחה כאשר צוה יהוה את ־ משה ׃ 11. ואת ־ הבשר ואת ־ העור שרף באש מחוץ למחנה ׃ 12. וישחט את ־ העלה וימצאו בני אהרן אליו את ־ הדם ויזרקהו על ־ המזבח סביב ׃ 13. ואת ־ העלה המציאו אליו לנתחיה ואת ־ הראש ויקטר על ־ המזבח ׃ 14. וירחץ את ־ הקרב ואת ־ הכרעים ויקטר על ־ העלה המזבחה ׃ 15. ויקרב את קרבן העם ויקח את ־ שעיר החטאת אשר לעם וישחטהו ויחטאהו כראשון ׃ 16. ויקרב את ־ העלה ויעשה כמשפט ׃ 17. ויקרב את ־ המנחה וימלא כפו ממנה ויקטר על ־ המזבח מלבד עלת הבקר ׃ 18. וישחט את ־ השור ואת ־ האיל זבח השלמים אשר לעם וימצאו בני אהרן את ־ הדם אליו ויזרקהו על ־ המזבח סביב ׃ 19. ואת ־ החלבים מן ־ השור ומן ־ האיל האליה והמכסה והכלית ויתרת הכבד ׃ 20. וישימו את ־ החלבים על ־ החזות ויקטר החלבים המזבחה ׃ 21. ואת החזות ואת שוק הימין הניף אהרן תנופה לפני יהוה כאשר צוה משה ׃ 22. וישא אהרן את ־ ידו אל ־ העם ויברכם וירד מעשת החטאת והעלה והשלמים ׃ 23. ויבא משה ואהרן אל ־ אהל מועד ויצאו ויברכו את ־ העם וירא כבוד ־ יהוה אל ־ כל ־ העם ׃ 24. ותצא אש מלפני יהוה ותאכל על ־ המזבח את ־ העלה ואת ־ החלבים וירא כל ־ העם וירנו ויפלו על ־ פניהם ׃ Chapter 101. ויקחו בני ־ אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קטרת ויקרבו לפני יהוה אש זרה אשר לא צוה אתם ׃2. ותצא אש מלפני יהוה ותאכל אותם וימתו לפני יהוה ׃ 3. ויאמר משה אל ־ אהרן הוא אשר ־ דבר יהוה ׀ לאמר בקרבי אקדש ועל ־ פני כל ־ העם אכבד וידם אהרן ׃ 4. ויקרא משה אל ־ מישאל ואל אלצפן בני עזיאל דד אהרן ויאמר אלהם קרבו שאו את ־ אחיכם מאת פני ־ הקדש אל ־ מחוץ למחנה ׃ 5. ויקרבו וישאם בכתנתם אל ־ מחוץ למחנה כאשר דבר משה ׃ 6. ויאמר משה אל ־ אהרן ולאלעזר ולאיתמר ׀ בניו ראשיכם אל ־ תפרעו ׀ ובגדיכם לא ־ תפרמו ולא תמתו ועל כל ־ העדה יקצף ואחיכם כל ־ בית ישראל יבכו את ־ השרפה אשר שרף יהוה ׃ 7. ומפתח אהל מועד לא תצאו פן ־ תמתו כי ־ שמן משחת יהוה עליכם ויעשו כדבר משה ׃ פ 8. וידבר יהוה אל ־ אהרן לאמר ׃ 9. יין ושכר אל ־ תשת ׀ אתה ׀ ובניך אתך בבאכם אל ־ אהל מועד ולא תמתו חקת עולם לדרתיכם ׃ 10. ולהבדיל בין הקדש ובין החל ובין הטמא ובין הטהור ׃ 11. ולהורת את ־ בני ישראל את כל ־ החקים אשר דבר יהוה אליהם ביד ־ משה ׃ פ 12. וידבר משה אל ־ אהרן ואל אלעזר ואל ־ איתמר ׀ בניו הנותרים קחו את ־ המנחה הנותרת מאשי יהוה ואכלוה מצות אצל המזבח כי קדש קדשים הוא ׃ 13. ואכלתם אתה במקום קדש כי חקך וחק ־ בניך הוא מאשי יהוה כי ־ כן צויתי ׃ 14. ואת חזה התנופה ואת ׀ שוק התרומה תאכלו במקום טהור אתה ובניך ובנתיך אתך כי ־ חקך וחק ־ בניך נתנו מזבחי שלמי בני ישראל ׃ 15. שוק התרומה וחזה התנופה על אשי החלבים יביאו להניף תנופה לפני יהוה והיה לך ולבניך אתך לחק ־ עולם כאשר צוה יהוה ׃ 16. ואת ׀ שעיר החטאת דרש דרש משה והנה שרף ויקצף על ־ אלעזר ועל ־ איתמר בני אהרן הנותרם לאמר ׃ 17. מדוע לא ־ אכלתם את ־ החטאת במקום הקדש כי קדש קדשים הוא ואתה ׀ נתן לכם לשאת את ־ עוֺן העדה לכפר עליהם לפני יהוה ׃ 18. הן לא ־ הובא את ־ דמה אל ־ הקדש פנימה אכול תאכלו אתה בקדש כאשר צויתי ׃ 19. וידבר אהרן אל ־ משה הן היום הקריבו את ־ חטאתם ואת ־ עלתם לפני יהוה ותקראנה אתי כאלה ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני יהוה ׃ 20. וישמע משה וייטב בעיניו ׃ פ Chapter 111. וידבר יהוה אל ־ משה ואל ־ אהרן לאמר אלהם ׃2. דברו אל ־ בני ישראל לאמר זאת החיה אשר תאכלו מכל ־ הבהמה אשר על ־ הארץ ׃ 3. כל ׀ מפרסת פרסה ושסעת שסע פרסת מעלת גרה בבהמה אתה תאכלו ׃ 4. אך את ־ זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה את ־ הגמל כי ־ מעלה גרה הוא ופרסה איננו מפריס טמא הוא לכם ׃ 5. ואת ־ השפן כי ־ מעלה גרה הוא ופרסה לא יפריס טמא הוא לכם ׃ 6. ואת ־ הארנבת כי ־ מעלת גרה הוא ופרסה לא הפריסה טמאה הוא לכם ׃ 7. ואת ־ החזיר כי ־ מפריס פרסה הוא ושסע שסע פרסה והוא גרה לא ־ יגר טמא הוא לכם ׃ 8. מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו טמאים הם לכם ׃ 9. את ־ זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר ־ לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים אתם תאכלו ׃ 10. וכל אשר אין ־ לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים מכל שרץ המים ומכל נפש החיה אשר במים שקץ הם לכם ׃ 11. ושקץ יהיו לכם מבשרם לא תאכלו ואת ־ נבלתם תשקצו ׃ 12. כל אשר אין ־ לו סנפיר וקשקשת במים שקץ הוא לכם ׃ 13. ואת ־ אלה תשקצו מן ־ העוף לא יאכלו שקץ הם את ־ הנשר ואת ־ הפרס ואת העזניה ׃ 14. ואת ־ הדאה ואת ־ האיה למינה ׃ 15. את כל ־ ערב למינו ׃ 16. ואת בת היענה ואת ־ התחמס ואת ־ השחף ואת ־ הנץ למינהו ׃ 17. ואת ־ הכוס ואת ־ השלך ואת ־ הינשוף ׃ 18. ואת ־ התנשמת ואת ־ הקאת ואת ־ הרחם ׃ 19. ואת החסידה האנפה למינה ואת ־ הדוכיפת ואת ־ העטלף ׃ 20. כל שרץ העוף ההלך על ־ ארבע שקץ הוא לכם ׃ ס 21. אך את ־ זה תאכלו מכל שרץ העוף ההלך על ־ ארבע אשר ־ לא כרעים ממעל לרגליו לנתר בהן על ־ הארץ ׃ 22. את ־ אלה מהם תאכלו את ־ הארבה למינו ואת ־ הסלעם למינהו ואת ־ החרגל למינהו ואת ־ החגב למינהו ׃ 23. וכל שרץ העוף אשר ־ לו ארבע רגלים שקץ הוא לכם ׃ 24. ולאלה תטמאו כל ־ הנגע בנבלתם יטמא עד ־ הערב ׃ 25. וכל ־ הנשא מנבלתם יכבס בגדיו וטמא עד ־ הערב ׃ 26. לכל ־ הבהמה אשר הוא מפרסת פרסה ושסע ׀ איננה שסעת וגרה איננה מעלה טמאים הם לכם כל ־ הנגע בהם יטמא ׃ 27. וכל ׀ הולך על ־ כפיו בכל ־ החיה ההלכת על ־ ארבע טמאים הם לכם כל ־ הנגע בנבלתם יטמא עד ־ הערב ׃ 28. והנשא את ־ נבלתם יכבס בגדיו וטמא עד ־ הערב טמאים המה לכם ׃ ס 29. וזה לכם הטמא בשרץ השרץ על ־ הארץ החלד והעכבר והצב למינהו ׃ 30. והאנקה והכח והלטאה והחמט והתנשמת ׃ 31. אלה הטמאים לכם בכל ־ השרץ כל ־ הנגע בהם במתם יטמא עד ־ הערב ׃ 32. וכל אשר ־ יפל ־ עליו מהם ׀ במתם יטמא מכל ־ כלי ־ עץ או בגד או ־ עור או שק כל ־ כלי אשר ־ יעשה מלאכה בהם במים יובא וטמא עד ־ הערב וטהר ׃ 33. וכל ־ כלי ־ חרש אשר ־ יפל מהם אל ־ תוכו כל אשר בתוכו יטמא ואתו תשברו ׃ 34. מכל ־ האכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים יטמא וכל ־ משקה אשר ישתה בכל ־ כלי יטמא ׃ 35. וכל אשר ־ יפל מנבלתם ׀ עליו יטמא תנור וכירים יתץ טמאים הם וטמאים יהיו לכם ׃ 36. אך מעין ובור מקוה ־ מים יהיה טהור ונגע בנבלתם יטמא ׃ 37. וכי יפל מנבלתם על ־ כל ־ זרע זרוע אשר יזרע טהור הוא ׃ 38. וכי יתן ־ מים על ־ זרע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא לכם ׃ ס 39. וכי ימות מן ־ הבהמה אשר ־ היא לכם לאכלה הנגע בנבלתה יטמא עד ־ הערב ׃ 40. והאכל מנבלתה יכבס בגדיו וטמא עד ־ הערב והנשא את ־ נבלתה יכבס בגדיו וטמא עד ־ הערב ׃ 41. וכל ־ השרץ השרץ על ־ הארץ שקץ הוא לא יאכל ׃ 42. כל הולך על ־ גחון וכל ׀ הולך על ־ ארבע עד כל ־ מרבה רגלים לכל ־ השרץ השרץ על ־ הארץ לא תאכלום כי ־ שקץ הם ׃ 43. אל ־ תשקצו את ־ נפשתיכם בכל ־ השרץ השרץ ולא תטמאו בהם ונטמתם בם ׃ 44. כי אני יהוה אלהיכם והתקדשתם והייתם קדשים כי קדוש אני ולא תטמאו את ־ נפשתיכם בכל ־ השרץ הרמש על ־ הארץ ׃ 45. כי ׀ אני יהוה המעלה אתכם מארץ מצרים להית לכם לאלהים והייתם קדשים כי קדוש אני ׃ 46. זאת תורת הבהמה והעוף וכל נפש החיה הרמשת במים ולכל ־ נפש השרצת על ־ הארץ ׃ 47. להבדיל בין הטמא ובין הטהר ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל ׃ פ Chapter 121. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃2. דבר אל ־ בני ישראל לאמר אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים כימי נדת דוֺתה תטמא ׃ 3. וביום השמיני ימול בשר ערלתו ׃ 4. ושלשים יום ושלשת ימים תשב בדמי טהרה בכל ־ קדש לא ־ תגע ואל ־ המקדש לא תבא עד ־ מלאת ימי טהרה ׃ 5. ואם ־ נקבה תלד וטמאה שבעים כנדתה וששים יום וששת ימים תשב על ־ דמי טהרה ׃ 6. ובמלאת ׀ ימי טהרה לבן או לבת תביא כבש בן ־ שנתו לעלה ובן ־ יונה או ־ תר לחטאת אל ־ פתח אהל ־ מועד אל ־ הכהן ׃ 7. והקריבו לפני יהוה וכפר עליה וטהרה ממקר דמיה זאת תורת הילדת לזכר או לנקבה ׃ 8. ואם ־ לא תמצא ידה די שה ולקחה שתי ־ תרים או שני בני יונה אחד לעלה ואחד לחטאת וכפר עליה הכהן וטהרה ׃ פ Chapter 131. וידבר יהוה אל ־ משה ואל ־ אהרן לאמר ׃2. אדם כי ־ יהיה בעור ־ בשרו שאת או ־ ספחת או בהרת והיה בעור ־ בשרו לנגע צרעת והובא אל ־ אהרן הכהן או אל ־ אחד מבניו הכהנים ׃ 3. וראה הכהן את ־ הנגע בעור ־ הבשר ושער בנגע הפך ׀ לבן ומראה הנגע עמק מעור בשרו נגע צרעת הוא וראהו הכהן וטמא אתו ׃ 4. ואם ־ בהרת לבנה הוא בעור בשרו ועמק אין ־ מראה מן ־ העור ושערה לא ־ הפך לבן והסגיר הכהן את ־ הנגע שבעת ימים ׃ 5. וראהו הכהן ביום השביעי והנה הנגע עמד בעיניו לא ־ פשה הנגע בעור והסגירו הכהן שבעת ימים שנית ׃ 6. וראה הכהן אתו ביום השביעי שנית והנה כהה הנגע ולא ־ פשה הנגע בעור וטהרו הכהן מספחת היא וכבס בגדיו וטהר ׃ 7. ואם ־ פשה תפשה המספחת בעור אחרי הראתו אל ־ הכהן לטהרתו ונראה שנית אל ־ הכהן ׃ 8. וראה הכהן והנה פשתה המספחת בעור וטמאו הכהן צרעת הוא ׃ פ 9. נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל ־ הכהן ׃ 10. וראה הכהן והנה שאת ־ לבנה בעור והיא הפכה שער לבן ומחית בשר חי בשאת ׃ 11. צרעת נושנת הוא בעור בשרו וטמאו הכהן לא יסגרנו כי טמא הוא ׃ 12. ואם ־ פרוח תפרח הצרעת בעור וכסתה הצרעת את כל ־ עור הנגע מראשו ועד ־ רגליו לכל ־ מראה עיני הכהן ׃ 13. וראה הכהן והנה כסתה הצרעת את ־ כל ־ בשרו וטהר את ־ הנגע כלו הפך לבן טהור הוא ׃ 14. וביום הראות בו בשר חי יטמא ׃ 15. וראה הכהן את ־ הבשר החי וטמאו הבשר החי טמא הוא צרעת הוא ׃ 16. או כי ישוב הבשר החי ונהפך ללבן ובא אל ־ הכהן ׃ 17. וראהו הכהן והנה נהפך הנגע ללבן וטהר הכהן את ־ הנגע טהור הוא ׃ פ 18. ובשר כי ־ יהיה בו ־ בערו שחין ונרפא ׃ 19. והיה במקום השחין שאת לבנה או בהרת לבנה אדמדמת ונראה אל ־ הכהן ׃ 20. וראה הכהן והנה מראה שפל מן ־ העור ושערה הפך לבן וטמאו הכהן נגע ־ צרעת הוא בשחין פרחה ׃ 21. ואם ׀ יראנה הכהן והנה אין ־ בה שער לבן ושפלה איננה מן ־ העור והיא כהה והסגירו הכהן שבעת ימים ׃ 22. ואם ־ פשה תפשה בעור וטמא הכהן אתו נגע הוא ׃ 23. ואם ־ תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה צרבת השחין הוא וטהרו הכהן ׃ ס 24. או בשר כי ־ יהיה בערו מכות ־ אש והיתה מחית המכוה בהרת לבנה אדמדמת או לבנה ׃ 25. וראה אתה הכהן והנה נהפך שער לבן בבהרת ומראה עמק מן ־ העור צרעת הוא במכוה פרחה וטמא אתו הכהן נגע צרעת הוא ׃ 26. ואם ׀ יראנה הכהן והנה אין ־ בבהרת שער לבן ושפלה איננה מן ־ העור והוא כהה והסגירו הכהן שבעת ימים ׃ 27. וראהו הכהן ביום השביעי אם ־ פשה תפשה בעור וטמא הכהן אתו נגע צרעת הוא ׃ 28. ואם ־ תחתיה תעמד הבהרת לא ־ פשתה בעור והוא כהה שאת המכוה הוא וטהרו הכהן כי ־ צרבת המכוה הוא ׃ פ 29. ואיש או אשה כי ־ יהיה בו נגע בראש או בזקן ׃ 30. וראה הכהן את ־ הנגע והנה מראהו עמק מן ־ העור וב/ו שער צהב דק וטמא אתו הכהן נתק הוא צרעת הראש או הזקן הוא ׃ 31. וכי ־ יראה הכהן את ־ נגע הנתק והנה אין ־ מראהו עמק מן ־ העור ושער שחר אין בו והסגיר הכהן את ־ נגע הנתק שבעת ימים ׃ 32. וראה הכהן את ־ הנגע ביום השביעי והנה לא ־ פשה הנתק ולא ־ היה בו שער צהב ומראה הנתק אין עמק מן ־ העור ׃ 33. והתגלח ואת ־ הנתק לא יגלח והסגיר הכהן את ־ הנתק שבעת ימים שנית ׃ 34. וראה הכהן את ־ הנתק ביום השביעי והנה לא ־ פשה הנתק בעור ומראהו איננו עמק מן ־ העור וטהר אתו הכהן וכבס בגדיו וטהר ׃ 35. ואם ־ פשה יפשה הנתק בעור אחרי טהרתו ׃ 36. וראהו הכהן והנה פשה הנתק בעור לא ־ יבקר הכהן לשער הצהב טמא הוא ׃ 37. ואם ־ בעיניו עמד הנתק ושער שחר צמח ־ בו נרפא הנתק טהור הוא וטהרו הכהן ׃ ס 38. ואיש או ־ אשה כי ־ יהיה בעור ־ בשרם בהרת בהרת לבנת ׃ 39. וראה הכהן והנה בעור ־ בשרם בהרת כהות לבנת בהק הוא פרח בעור טהור הוא ׃ ס 40. ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור הוא ׃ 41. ואם מפאת פניו ימרט ראשו גבח הוא טהור הוא ׃ 42. וכי ־ יהיה בקרחת או בגבחת נגע לבן אדמדם צרעת פרחת הוא בקרחתו או בגבחתו ׃ 43. וראה אתו הכהן והנה שאת ־ הנגע לבנה אדמדמת בקרחתו או בגבחתו כמראה צרעת עור בשר ׃ 44. איש ־ צרוע הוא טמא הוא טמא יטמאנו הכהן בראשו נגעו ׃ 45. והצרוע אשר ־ בו הנגע בגדיו יהיו פרמים וראשו יהיה פרוע ועל ־ שפם יעטה וטמא ׀ טמא יקרא ׃ 46. כל ־ ימי אשר הנגע בו יטמא טמא הוא בדד ישב מחוץ למחנה מושבו ׃ ס 47. והבגד כי ־ יהיה בו נגע צרעת בבגד צמר או בבגד פשתים ׃ 48. או בשתי או בערב לפשתים ולצמר או בעור או בכל ־ מלאכת עור ׃ 49. והיה הנגע ירקרק ׀ או אדמדם בבגד או בעור או ־ בשתי או ־ בערב או בכל ־ כלי ־ עור נגע צרעת הוא והראה את ־ הכהן ׃ 50. וראה הכהן את ־ הנגע והסגיר את ־ הנגע שבעת ימים ׃ 51. וראה את ־ הנגע ביום השביעי כי ־ פשה הנגע בבגד או ־ בשתי או ־ בערב או בעור לכל אשר ־ יעשה העור למלאכה צרעת ממארת הנגע טמא הוא ׃ 52. ושרף את ־ הבגד או את ־ השתי ׀ או את ־ הערב בצמר או בפשתים או את ־ כל ־ כלי העור אשר ־ יהיה בו הנגע כי ־ צרעת ממארת הוא באש תשרף ׃ 53. ואם יראה הכהן והנה לא ־ פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בכל ־ כלי ־ עור ׃ 54. וצוה הכהן וכבסו את אשר ־ בו הנגע והסגירו שבעת ־ ימים שנית ׃ 55. וראה הכהן אחרי ׀ הכבס את ־ הנגע והנה לא ־ הפך הנגע את ־ עינו והנגע לא ־ פשה טמא הוא באש תשרפנו פחתת הוא בקרחתו או בגבחתו ׃ 56. ואם ראה הכהן והנה כהה הנגע אחרי הכבס אתו וקרע אתו מן ־ הבגד או מן ־ העור או מן ־ השתי או מן ־ הערב ׃ 57. ואם ־ תראה עוד בבגד או ־ בשתי או ־ בערב או בכל ־ כלי ־ עור פרחת הוא באש תשרפנו את אשר ־ בו הנגע ׃ 58. והבגד או ־ השתי או ־ הערב או ־ כל ־ כלי העור אשר תכבס וסר מהם הנגע וכבס שנית וטהר ׃ 59. זאת תורת נגע ־ צרעת בגד הצמר ׀ או הפשתים או השתי או הערב או כל ־ כלי ־ עור לטהרו או לטמאו ׃ פ Chapter 141. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃2. זאת תהיה תורת המצרע ביום טהרתו והובא אל ־ הכהן ׃ 3. ויצא הכהן אל ־ מחוץ למחנה וראה הכהן והנה נרפא נגע ־ הצרעת מן ־ הצרוע ׃ 4. וצוה הכהן ולקח למטהר שתי ־ צפרים חיות טהרות ועץ ארז ושני תולעת ואזב ׃ 5. וצוה הכהן ושחט את ־ הצפור האחת אל ־ כלי ־ חרש על ־ מים חיים ׃ 6. את ־ הצפר החיה יקח אתה ואת ־ עץ הארז ואת ־ שני התולעת ואת ־ האזב וטבל אותם ואת ׀ הצפר החיה בדם הצפר השחטה על המים החיים ׃ 7. והזה על המטהר מן ־ הצרעת שבע פעמים וטהרו ושלח את ־ הצפר החיה על ־ פני השדה ׃ 8. וכבס המטהר את ־ בגדיו וגלח את ־ כל ־ שערו ורחץ במים וטהר ואחר יבוא אל ־ המחנה וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים ׃ 9. והיה ביום השביעי יגלח את ־ כל ־ שערו את ־ ראשו ואת ־ זקנו ואת גבת עיניו ואת ־ כל ־ שערו יגלח וכבס את ־ בגדיו ורחץ את ־ בשרו במים וטהר ׃ 10. וביום השמיני יקח שני ־ כבשים תמימים וכבשה אחת בת ־ שנתה תמימה ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ולג אחד שמן ׃ 11. והעמיד הכהן המטהר את האיש המטהר ואתם לפני יהוה פתח אהל מועד ׃ 12. ולקח הכהן את ־ הכבש האחד והקריב אתו לאשם ואת ־ לג השמן והניף אתם תנופה לפני יהוה ׃ 13. ושחט את ־ הכבש במקום אשר ישחט את ־ החטאת ואת ־ העלה במקום הקדש כי כחטאת האשם הוא לכהן קדש קדשים הוא ׃ 14. ולקח הכהן מדם האשם ונתן הכהן על ־ תנוך אזן המטהר הימנית ועל ־ בהן ידו הימנית ועל ־ בהן רגלו הימנית ׃ 15. ולקח הכהן מלג השמן ויצק על ־ כף הכהן השמאלית ׃ 16. וטבל הכהן את ־ אצבעו הימנית מן ־ השמן אשר על ־ כפו השמאלית והזה מן ־ השמן באצבעו שבע פעמים לפני יהוה ׃ 17. ומיתר השמן אשר על ־ כפו יתן הכהן על ־ תנוך אזן המטהר הימנית ועל ־ בהן ידו הימנית ועל ־ בהן רגלו הימנית על דם האשם ׃ 18. והנותר בשמן אשר על ־ כף הכהן יתן על ־ ראש המטהר וכפר עליו הכהן לפני יהוה ׃ 19. ועשה הכהן את ־ החטאת וכפר על ־ המטהר מטמאתו ואחר ישחט את ־ העלה ׃ 20. והעלה הכהן את ־ העלה ואת ־ המנחה המזבחה וכפר עליו הכהן וטהר ׃ ס 21. ואם ־ דל הוא ואין ידו משגת ולקח כבש אחד אשם לתנופה לכפר עליו ועשרון סלת אחד בלול בשמן למנחה ולג שמן ׃ 22. ושתי תרים או שני בני יונה אשר תשיג ידו והיה אחד חטאת והאחד עלה ׃ 23. והביא אתם ביום השמיני לטהרתו אל ־ הכהן אל ־ פתח אהל ־ מועד לפני יהוה ׃ 24. ולקח הכהן את ־ כבש האשם ואת ־ לג השמן והניף אתם הכהן תנופה לפני יהוה ׃ 25. ושחט את ־ כבש האשם ולקח הכהן מדם האשם ונתן על ־ תנוך אזן ־ המטהר הימנית ועל ־ בהן ידו הימנית ועל ־ בהן רגלו הימנית ׃ 26. ומן ־ השמן יצק הכהן על ־ כף הכהן השמאלית ׃ 27. והזה הכהן באצבעו הימנית מן ־ השמן אשר על ־ כפו השמאלית שבע פעמים לפני יהוה ׃ 28. ונתן הכהן מן ־ השמן ׀ אשר על ־ כפו על ־ תנוך אזן המטהר הימנית ועל ־ בהן ידו הימנית ועל ־ בהן רגלו הימנית על ־ מקום דם האשם ׃ 29. והנותר מן ־ השמן אשר על ־ כף הכהן יתן על ־ ראש המטהר לכפר עליו לפני יהוה ׃ 30. ועשה את ־ האחד מן ־ התרים או מן ־ בני היונה מאשר תשיג ידו ׃ 31. את אשר ־ תשיג ידו את ־ האחד חטאת ואת ־ האחד עלה על ־ המנחה וכפר הכהן על המטהר לפני יהוה ׃ 32. זאת תורת אשר ־ בו נגע צרעת אשר לא ־ תשיג ידו בטהרתו ׃ פ 33. וידבר יהוה אל ־ משה ואל ־ אהרן לאמר ׃ 34. כי תבאו אל ־ ארץ כנען אשר אני נתן לכם לאחזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחזתכם ׃ 35. ובא אשר ־ לו הבית והגיד לכהן לאמר כנגע נראה לי בבית ׃ 36. וצוה הכהן ופנו את ־ הבית בטרם יבא הכהן לראות את ־ הנגע ולא יטמא כל ־ אשר בבית ואחר כן יבא הכהן לראות את ־ הבית ׃ 37. וראה את ־ הנגע והנה הנגע בקירת הבית שקערורת ירקרקת או אדמדמת ומראיהן שפל מן ־ הקיר ׃ 38. ויצא הכהן מן ־ הבית אל ־ פתח הבית והסגיר את ־ הבית שבעת ימים ׃ 39. ושב הכהן ביום השביעי וראה והנה פשה הנגע בקירת הבית ׃ 40. וצוה הכהן וחלצו את ־ האבנים אשר בהן הנגע והשליכו אתהן אל ־ מחוץ לעיר אל ־ מקום טמא ׃ 41. ואת ־ הבית יקצע מבית סביב ושפכו את ־ העפר אשר הקצו אל ־ מחוץ לעיר אל ־ מקום טמא ׃ 42. ולקחו אבנים אחרות והביאו אל ־ תחת האבנים ועפר אחר יקח וטח את ־ הבית ׃ 43. ואם ־ ישוב הנגע ופרח בבית אחר חלץ את ־ האבנים ואחרי הקצות את ־ הבית ואחרי הטוח ׃ 44. ובא הכהן וראה והנה פשה הנגע בבית צרעת ממארת הוא בבית טמא הוא ׃ 45. ונתץ את ־ הבית את ־ אבניו ואת ־ עציו ואת כל ־ עפר הבית והוציא אל ־ מחוץ לעיר אל ־ מקום טמא ׃ 46. והבא אל ־ הבית כל ־ ימי הסגיר אתו יטמא עד ־ הערב ׃ 47. והשכב בבית יכבס את ־ בגדיו והאכל בבית יכבס את ־ בגדיו ׃ 48. ואם ־ בא יבא הכהן וראה והנה לא ־ פשה הנגע בבית אחרי הטח את ־ הבית וטהר הכהן את ־ הבית כי נרפא הנגע ׃ 49. ולקח לחטא את ־ הבית שתי צפרים ועץ ארז ושני תולעת ואזב ׃ 50. ושחט את ־ הצפר האחת אל ־ כלי ־ חרש על ־ מים חיים ׃ 51. ולקח את ־ עץ ־ הארז ואת ־ האזב ואת ׀ שני התולעת ואת הצפר החיה וטבל אתם בדם הצפר השחוטה ובמים החיים והזה אל ־ הבית שבע פעמים ׃ 52. וחטא את ־ הבית בדם הצפור ובמים החיים ובצפר החיה ובעץ הארז ובאזב ובשני התולעת ׃ 53. ושלח את ־ הצפר החיה אל ־ מחוץ לעיר אל ־ פני השדה וכפר על ־ הבית וטהר ׃ 54. זאת התורה לכל ־ נגע הצרעת ולנתק ׃ 55. ולצרעת הבגד ולבית ׃ 56. ולשאת ולספחת ולבהרת ׃ 57. להורת ביום הטמא וביום הטהר זאת תורת הצרעת ׃ ס Chapter 151. וידבר יהוה אל ־ משה ואל ־ אהרן לאמר ׃2. דברו אל ־ בני ישראל ואמרתם אלהם איש איש כי יהיה זב מבשרו זובו טמא הוא ׃ 3. וזאת תהיה טמאתו בזובו רר בשרו את ־ זובו או ־ החתים בשרו מזובו טמאתו הוא ׃ 4. כל ־ המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא וכל ־ הכלי אשר ־ ישב עליו יטמא ׃ 5. ואיש אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד ־ הערב ׃ 6. והישב על ־ הכלי אשר ־ ישב עליו הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד ־ הערב ׃ 7. והנגע בבשר הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד ־ הערב ׃ 8. וכי ־ ירק הזב בטהור וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד ־ הערב ׃ 9. וכל ־ המרכב אשר ירכב עליו הזב יטמא ׃ 10. וכל ־ הנגע בכל אשר יהיה תחתיו יטמא עד ־ הערב והנושא אותם יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד ־ הערב ׃ 11. וכל אשר יגע ־ בו הזב וידיו לא ־ שטף במים וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד ־ הערב ׃ 12. וכלי ־ חרש אשר ־ יגע ־ בו הזב ישבר וכל ־ כלי ־ עץ ישטף במים ׃ 13. וכי ־ יטהר הזב מזובו וספר לו שבעת ימים לטהרתו וכבס בגדיו ורחץ בשרו במים חיים וטהר ׃ 14. וביום השמיני יקח ־ לו שתי תרים או שני בני יונה ובא ׀ לפני יהוה אל ־ פתח אהל מועד ונתנם אל ־ הכהן ׃ 15. ועשה אתם הכהן אחד חטאת והאחד עלה וכפר עליו הכהן לפני יהוה מזובו ׃ ס 16. ואיש כי ־ תצא ממנו שכבת ־ זרע ורחץ במים את ־ כל ־ בשרו וטמא עד ־ הערב ׃ 17. וכל ־ בגד וכל ־ עור אשר ־ יהיה עליו שכבת ־ זרע וכבס במים וטמא עד ־ הערב ׃ פ 18. ואשה אשר ישכב איש אתה שכבת ־ זרע ורחצו במים וטמאו עד ־ הערב ׃ 19. ואשה כי ־ תהיה זבה דם יהיה זבה בבשרה שבעת ימים תהיה בנדתה וכל ־ הנגע בה יטמא עד ־ הערב ׃ 20. וכל אשר תשכב עליו בנדתה יטמא וכל אשר ־ תשב עליו יטמא ׃ 21. וכל ־ הנגע במשכבה יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד ־ הערב ׃ 22. וכל ־ הנגע בכל ־ כלי אשר ־ תשב עליו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד ־ הערב ׃ 23. ואם על ־ המשכב הוא או על ־ הכלי אשר ־ הוא ישבת ־ עליו בנגעו ־ בו יטמא עד ־ הערב ׃ 24. ואם שכב ישכב איש אתה ותהי נדתה עליו וטמא שבעת ימים וכל ־ המשכב אשר ־ ישכב עליו יטמא ׃ פ 25. ואשה כי ־ יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת ־ נדתה או כי ־ תזוב על ־ נדתה כל ־ ימי זוב טמאתה כימי נדתה תהיה טמאה הוא ׃ 26. כל ־ המשכב אשר ־ תשכב עליו כל ־ ימי זובה כמשכב נדתה יהיה ־ לה וכל ־ הכלי אשר תשב עליו טמא יהיה כטמאת נדתה ׃ 27. וכל ־ הנוגע בם יטמא וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד ־ הערב ׃ 28. ואם ־ טהרה מזובה וספרה לה שבעת ימים ואחר תטהר ׃ 29. וביום השמיני תקח ־ לה שתי תרים או שני בני יונה והביאה אותם אל ־ הכהן אל ־ פתח אהל מועד ׃ 30. ועשה הכהן את ־ האחד חטאת ואת ־ האחד עלה וכפר עליה הכהן לפני יהוה מזוב טמאתה ׃ 31. והזרתם את ־ בני ־ ישראל מטמאתם ולא ימתו בטמאתם בטמאם את ־ משכני אשר בתוכם ׃ 32. זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת ־ זרע לטמאה ־ בה ׃ 33. והדוה בנדתה והזב את ־ זובו לזכר ולנקבה ולאיש אשר ישכב עם ־ טמאה ׃ פ Chapter 161. וידבר יהוה אל ־ משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ־ יהוה וימתו ׃2. ויאמר יהוה אל ־ משה דבר אל ־ אהרן אחיך ואל ־ יבא בכל ־ עת אל ־ הקדש מבית לפרכת אל ־ פני הכפרת אשר על ־ הארן ולא ימות כי בענן אראה על ־ הכפרת ׃ 3. בזאת יבא אהרן אל ־ הקדש בפר בן ־ בקר לחטאת ואיל לעלה ׃ 4. כתנת ־ בד קדש ילבש ומכנסי ־ בד יהיו על ־ בשרו ובאבנט בד יחגר ובמצנפת בד יצנף בגדי ־ קדש הם ורחץ במים את ־ בשרו ולבשם ׃ 5. ומאת עדת בני ישראל יקח שני ־ שעירי עזים לחטאת ואיל אחד לעלה ׃ 6. והקריב אהרן את ־ פר החטאת אשר ־ לו וכפר בעדו ובעד ביתו ׃ 7. ולקח את ־ שני השעירם והעמיד אתם לפני יהוה פתח אהל מועד ׃ 8. ונתן אהרן על ־ שני השעירם גורלות גורל אחד ליהוה וגורל אחד לעזאזל ׃ 9. והקריב אהרן את ־ השעיר אשר עלה עליו הגורל ליהוה ועשהו חטאת ׃ 10. והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל יעמד ־ חי לפני יהוה לכפר עליו לשלח אתו לעזאזל המדברה ׃ 11. והקריב אהרן את ־ פר החטאת אשר ־ לו וכפר בעדו ובעד ביתו ושחט את ־ פר החטאת אשר ־ לו ׃ 12. ולקח מלא ־ המחתה גחלי ־ אש מעל המזבח מלפני יהוה ומלא חפניו קטרת סמים דקה והביא מבית לפרכת ׃ 13. ונתן את ־ הקטרת על ־ האש לפני יהוה וכסה ׀ ענן הקטרת את ־ הכפרת אשר על ־ העדות ולא ימות ׃ 14. ולקח מדם הפר והזה באצבעו על ־ פני הכפרת קדמה ולפני הכפרת יזה שבע ־ פעמים מן ־ הדם באצבעו ׃ 15. ושחט את ־ שעיר החטאת אשר לעם והביא את ־ דמו אל ־ מבית לפרכת ועשה את ־ דמו כאשר עשה לדם הפר והזה אתו על ־ הכפרת ולפני הכפרת ׃ 16. וכפר על ־ הקדש מטמאת בני ישראל ומפשעיהם לכל ־ חטאתם וכן יעשה לאהל מועד השכן אתם בתוך טמאתם ׃ 17. וכל ־ אדם לא ־ יהיה ׀ באהל מועד בבאו לכפר בקדש עד ־ צאתו וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל ־ קהל ישראל ׃ 18. ויצא אל ־ המזבח אשר לפני ־ יהוה וכפר עליו ולקח מדם הפר ומדם השעיר ונתן על ־ קרנות המזבח סביב ׃ 19. והזה עליו מן ־ הדם באצבעו שבע פעמים וטהרו וקדשו מטמאת בני ישראל ׃ 20. וכלה מכפר את ־ הקדש ואת ־ אהל מועד ואת ־ המזבח והקריב את ־ השעיר החי ׃ 21. וסמך אהרן את ־ שתי ידו על ראש השעיר החי והתודה עליו את ־ כל ־ עוֺנת בני ישראל ואת ־ כל ־ פשעיהם לכל ־ חטאתם ונתן אתם על ־ ראש השעיר ושלח ביד ־ איש עתי המדברה ׃ 22. ונשא השעיר עליו את ־ כל ־ עוֺנתם אל ־ ארץ גזרה ושלח את ־ השעיר במדבר ׃ 23. ובא אהרן אל ־ אהל מועד ופשט את ־ בגדי הבד אשר לבש בבאו אל ־ הקדש והניחם שם ׃ 24. ורחץ את ־ בשרו במים במקום קדוש ולבש את ־ בגדיו ויצא ועשה את ־ עלתו ואת ־ עלת העם וכפר בעדו ובעד העם ׃ 25. ואת חלב החטאת יקטיר המזבחה ׃ 26. והמשלח את ־ השעיר לעזאזל יכבס בגדיו ורחץ את ־ בשרו במים ואחרי ־ כן יבוא אל ־ המחנה ׃ 27. ואת פר החטאת ואת ׀ שעיר החטאת אשר הובא את ־ דמם לכפר בקדש יוציא אל ־ מחוץ למחנה ושרפו באש את ־ ערתם ואת ־ בשרם ואת ־ פרשם ׃ 28. והשרף אתם יכבס בגדיו ורחץ את ־ בשרו במים ואחרי ־ כן יבוא אל ־ המחנה ׃ 29. והיתה לכם לחקת עולם בחדש השביעי בעשור לחדש תענו את ־ נפשתיכם וכל ־ מלאכה לא תעשו האזרח והגר הגר בתוככם ׃ 30. כי ־ ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני יהוה תטהרו ׃ 31. שבת שבתון היא לכם ועניתם את ־ נפשתיכם חקת עולם ׃ 32. וכפר הכהן אשר ־ ימשח אתו ואשר ימלא את ־ ידו לכהן תחת אביו ולבש את ־ בגדי הבד בגדי הקדש ׃ 33. וכפר את ־ מקדש הקדש ואת ־ אהל מועד ואת ־ המזבח יכפר ועל הכהנים ועל ־ כל ־ עם הקהל יכפר ׃ 34. והיתה ־ זאת לכם לחקת עולם לכפר על ־ בני ישראל מכל ־ חטאתם אחת בשנה ויעש כאשר צוה יהוה את ־ משה ׃ פ Chapter 171. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃2. דבר אל ־ אהרן ואל ־ בניו ואל כל ־ בני ישראל ואמרת אליהם זה הדבר אשר ־ צוה יהוה לאמר ׃ 3. איש איש מבית ישראל אשר ישחט שור או ־ כשב או ־ עז במחנה או אשר ישחט מחוץ למחנה ׃ 4. ואל ־ פתח אהל מועד לא הביאו להקריב קרבן ליהוה לפני משכן יהוה דם יחשב לאיש ההוא דם שפך ונכרת האיש ההוא מקרב עמו ׃ 5. למען אשר יביאו בני ישראל את ־ זבחיהם אשר הם זבחים על ־ פני השדה והביאם ליהוה אל ־ פתח אהל מועד אל ־ הכהן וזבחו זבחי שלמים ליהוה אותם ׃ 6. וזרק הכהן את ־ הדם על ־ מזבח יהוה פתח אהל מועד והקטיר החלב לריח ניחח ליהוה ׃ 7. ולא ־ יזבחו עוד את ־ זבחיהם לשעירם אשר הם זנים אחריהם חקת עולם תהיה ־ זאת להם לדרתם ׃ 8. ואלהם תאמר איש איש מבית ישראל ומן ־ הגר אשר ־ יגור בתוכם אשר ־ יעלה עלה או ־ זבח ׃ 9. ואל ־ פתח אהל מועד לא יביאנו לעשות אתו ליהוה ונכרת האיש ההוא מעמיו ׃ 10. ואיש איש מבית ישראל ומן ־ הגר הגר בתוכם אשר יאכל כל ־ דם ונתתי פני בנפש האכלת את ־ הדם והכרתי אתה מקרב עמה ׃ 11. כי נפש הבשר בדם הוא ואני נתתיו לכם על ־ המזבח לכפר על ־ נפשתיכם כי ־ הדם הוא בנפש יכפר ׃ 12. על ־ כן אמרתי לבני ישראל כל ־ נפש מכם לא ־ תאכל דם והגר הגר בתוככם לא ־ יאכל דם ׃ ס 13. ואיש איש מבני ישראל ומן ־ הגר הגר בתוכם אשר יצוד ציד חיה או ־ עוף אשר יאכל ושפך את ־ דמו וכסהו בעפר ׃ 14. כי ־ נפש כל ־ בשר דמו בנפשו הוא ואמר לבני ישראל דם כל ־ בשר לא תאכלו כי נפש כל ־ בשר דמו הוא כל ־ אכליו יכרת ׃ 15. וכל ־ נפש אשר תאכל נבלה וטרפה באזרח ובגר וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד ־ הערב וטהר ׃ 16. ואם לא יכבס ובשרו לא ירחץ ונשא עוֺנו ׃ פ Chapter 181. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃2. דבר אל ־ בני ישראל ואמרת אלהם אני יהוה אלהיכם ׃ 3. כמעשה ארץ ־ מצרים אשר ישבתם ־ בה לא תעשו וכמעשה ארץ ־ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחקתיהם לא תלכו ׃ 4. את ־ משפטי תעשו ואת ־ חקתי תשמרו ללכת בהם אני יהוה אלהיכם ׃ 5. ושמרתם את ־ חקתי ואת ־ משפטי אשר יעשה אתם האדם וחי בהם אני יהוה ׃ ס 6. איש איש אל ־ כל ־ שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה אני יהוה ׃ ס 7. ערות אביך וערות אמך לא תגלה אמך הוא לא תגלה ערותה ׃ ס 8. ערות אשת ־ אביך לא תגלה ערות אביך הוא ׃ ס 9. ערות אחותך בת ־ אביך או בת ־ אמך מולדת בית או מולדת חוץ לא תגלה ערותן ׃ ס 10. ערות בת ־ בנך או בת ־ בתך לא תגלה ערותן כי ערותך הנה ׃ ס 11. ערות בת ־ אשת אביך מולדת אביך אחותך הוא לא תגלה ערותה ׃ ס 12. ערות אחות ־ אביך לא תגלה שאר אביך הוא ׃ ס 13. ערות אחות ־ אמך לא תגלה כי ־ שאר אמך הוא ׃ ס 14. ערות אחי ־ אביך לא תגלה אל ־ אשתו לא תקרב דדתך הוא ׃ ס 15. ערות כלתך לא תגלה אשת בנך הוא לא תגלה ערותה ׃ ס 16. ערות אשת ־ אחיך לא תגלה ערות אחיך הוא ׃ ס 17. ערות אשה ובתה לא תגלה את ־ בת ־ בנה ואת ־ בת ־ בתה לא תקח לגלות ערותה שארה הנה זמה הוא 18. ואשה אל ־ אחתה לא תקח לצרר לגלות ערותה עליה בחייה ׃ 19. ואל ־ אשה בנדת טמאתה לא תקרב לגלות ערותה ׃ 20. ואל ־ אשת עמיתך לא ־ תתן שכבתך לזרע לטמאה ־ בה ׃ 21. ומזרעך לא ־ תתן להעביר למלך ולא תחלל את ־ שם אלהיך אני יהוה ׃ 22. ואת ־ זכר לא תשכב משכבי אשה תועבה הוא ׃ 23. ובכל ־ בהמה לא ־ תתן שכבתך לטמאה ־ בה ואשה לא ־ תעמד לפני בהמה לרבעה תבל הוא ׃ 24. אל ־ תטמאו בכל ־ אלה כי בכל ־ אלה נטמאו הגוים אשר ־ אני משלח מפניכם ׃ 25. ותטמא הארץ ואפקד עוֺנה עליה ותקא הארץ את ־ ישביה ׃ 26. ושמרתם אתם את ־ חקתי ואת ־ משפטי ולא תעשו מכל התועבת האלה האזרח והגר הגר בתוככם ׃ 27. כי את ־ כל ־ התועבת האל עשו אנשי ־ הארץ אשר לפניכם ותטמא הארץ ׃ 28. ולא ־ תקיא הארץ אתכם בטמאכם אתה כאשר קאה את ־ הגוי אשר לפניכם ׃ 29. כי כל ־ אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו הנפשות העשת מקרב עמם ׃ 30. ושמרתם את ־ משמרתי לבלתי עשות מחקות התועבת אשר נעשו לפניכם ולא תטמאו בהם אני יהוה אלהיכם ׃ פ Chapter 191. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר2. דבר אל ־ כל ־ עדת בני ־ ישראל ואמרת אלהם קדשים תהיו כי קדוש אני יהוה אלהיכם ׃ 3. איש אמו ואביו תיראו ואת ־ שבתתי תשמרו אני יהוה אלהיכם ׃ 4. אל ־ תפנו אל ־ האלילים ואלהי מסכה לא תעשו לכם אני יהוה אלהיכם ׃ 5. וכי תזבחו זבח שלמים ליהוה לרצנכם תזבחהו ׃ 6. ביום זבחכם יאכל וממחרת והנותר עד ־ יום השלישי באש ישרף ׃ 7. ואם האכל יאכל ביום השלישי פגול הוא לא ירצה ׃ 8. ואכליו עוֺנו ישא כי ־ את ־ קדש יהוה חלל ונכרתה הנפש ההוא מעמיה ׃ 9. ובקצרכם את ־ קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצר ולקט קצירך לא תלקט ׃ 10. וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם ׃ 11. לא תגנבו ולא ־ תכחשו ולא ־ תשקרו איש בעמיתו ׃ 12. ולא ־ תשבעו בשמי לשקר וחללת את ־ שם אלהיך אני יהוה ׃ 13. לא ־ תעשק את ־ רעך ולא תגזל לא ־ תלין פעלת שכיר אתך עד ־ בקר ׃ 14. לא ־ תקלל חרש ולפני עור לא תתן מכשל ויראת מאלהיך אני יהוה ׃ 15. לא ־ תעשו עול במשפט לא ־ תשא פני ־ דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפט עמיתך ׃ 16. לא ־ תלך רכיל בעמיך לא תעמד על ־ דם רעך אני יהוה ׃ 17. לא ־ תשנא את ־ אחיך בלבבך הוכח תוכיח את ־ עמיתך ולא ־ תשא עליו חטא ׃ 18. לא ־ תקם ולא ־ תטר את ־ בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני יהוה ׃ 19. את ־ חקתי תשמרו בהמתך לא ־ תרביע כלאים שדך לא ־ תזרע כלאים ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך ׃ פ 20. ואיש כי ־ ישכב את ־ אשה שכבת ־ זרע והוא שפחה נחרפת לאיש והפדה לא נפדתה או חפשה לא נתן ־ לה בקרת תהיה לא יומתו כי ־ לא חפשה ׃ 21. והביא את ־ אשמו ליהוה אל ־ פתח אהל מועד איל אשם ׃ 22. וכפר עליו הכהן באיל האשם לפני יהוה על ־ חטאתו אשר חטא ונסלח לו מחטאתו אשר חטא ׃ פ 23. וכי ־ תבאו אל ־ הארץ ונטעתם כל ־ עץ מאכל וערלתם ערלתו את ־ פריו שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל ׃ 24. ובשנה הרביעת יהיה כל ־ פריו קדש הלולים ליהוה ׃ 25. ובשנה החמישת תאכלו את ־ פריו להוסיף לכם תבואתו אני יהוה אלהיכם ׃ 26. לא תאכלו על ־ הדם לא תנחשו ולא תעוננו ׃ 27. לא תקפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך ׃ 28. ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם וכתבת קעקע לא תתנו בכם אני יהוה ׃ 29. אל ־ תחלל את ־ בתך להזנותה ולא ־ תזנה הארץ ומלאה הארץ זמה ׃ 30. את ־ שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני יהוה ׃ 31. אל ־ תפנו אל ־ האבת ואל ־ הידענים אל ־ תבקשו לטמאה בהם אני יהוה אלהיכם ׃ 32. מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלהיך אני יהוה ׃ פ 33. וכי ־ יגור אתך גר בארצכם לא תונו אתו ׃ 34. כאזרח מכם יהיה לכם הגר ׀ הגר אתכם ואהבת לו כמוך כי ־ גרים הייתם בארץ מצרים אני יהוה אלהיכם ׃ 35. לא ־ תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה ׃ 36. מאזני צדק אבני ־ צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם אני יהוה אלהיכם אשר ־ הוצאתי אתכם מארץ מצרים ׃ 37. ושמרתם את ־ כל ־ חקתי ואת ־ כל ־ משפטי ועשיתם אתם אני יהוה ׃ פ Chapter 201. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃2. ואל ־ בני ישראל תאמר איש איש מבני ישראל ומן ־ הגר ׀ הגר בישראל אשר יתן מזרעו למלך מות יומת עם הארץ ירגמהו באבן ׃ 3. ואני אתן את ־ פני באיש ההוא והכרתי אתו מקרב עמו כי מזרעו נתן למלך למען טמא את ־ מקדשי ולחלל את ־ שם קדשי ׃ 4. ואם העלם יעלימו עם הארץ את ־ עיניהם מן ־ האיש ההוא בתתו מזרעו למלך לבלתי המית אתו ׃ 5. ושמתי אני את ־ פני באיש ההוא ובמשפחתו והכרתי אתו ואת ׀ כל ־ הזנים אחריו לזנות אחרי המלך מקרב עמם ׃ 6. והנפש אשר תפנה אל ־ האבת ואל ־ הידענים לזנות אחריהם ונתתי את ־ פני בנפש ההוא והכרתי אתו מקרב עמו ׃ 7. והתקדשתם והייתם קדשים כי אני יהוה אלהיכם ׃ 8. ושמרתם את ־ חקתי ועשיתם אתם אני יהוה מקדשכם ׃ 9. כי ־ איש איש אשר יקלל את ־ אביו ואת ־ אמו מות יומת אביו ואמו קלל דמיו בו ׃ 10. ואיש אשר ינאף את ־ אשת איש אשר ינאף את ־ אשת רעהו מות ־ יומת הנאף והנאפת ׃ 11. ואיש אשר ישכב את ־ אשת אביו ערות אביו גלה מות ־ יומתו שניהם דמיהם בם ׃ 12. ואיש אשר ישכב את ־ כלתו מות יומתו שניהם תבל עשו דמיהם בם ׃ 13. ואיש אשר ישכב את ־ זכר משכבי אשה תועבה עשו שניהם מות יומתו דמיהם בם ׃ 14. ואיש אשר יקח את ־ אשה ואת ־ אמה זמה הוא באש ישרפו אתו ואתהן ולא ־ תהיה זמה בתוככם ׃ 15. ואיש אשר יתן שכבתו בבהמה מות יומת ואת ־ הבהמה תהרגו ׃ 16. ואשה אשר תקרב אל ־ כל ־ בהמה לרבעה אתה והרגת את ־ האשה ואת ־ הבהמה מות יומתו דמיהם בם ׃ 17. ואיש אשר ־ יקח את ־ אחתו בת ־ אביו או בת ־ אמו וראה את ־ ערותה והיא ־ תראה את ־ ערותו חסד הוא ונכרתו לעיני בני עמם ערות אחתו גלה עוֺנו ישא ׃ 18. ואיש אשר ־ ישכב את ־ אשה דוה וגלה את ־ ערותה את ־ מקרה הערה והיא גלתה את ־ מקור דמיה ונכרתו שניהם מקרב עמם ׃ 19. וערות אחות אמך ואחות אביך לא תגלה כי את ־ שארו הערה עוֺנם ישאו ׃ 20. ואיש אשר ישכב את ־ דדתו ערות דדו גלה חטאם ישאו ערירים ימתו ׃ 21. ואיש אשר יקח את ־ אשת אחיו נדה הוא ערות אחיו גלה ערירים יהיו ׃ 22. ושמרתם את ־ כל ־ חקתי ואת ־ כל ־ משפטי ועשיתם אתם ולא ־ תקיא אתכם הארץ אשר אני מביא אתכם שמה לשבת בה ׃ 23. ולא תלכו בחקת הגוי אשר ־ אני משלח מפניכם כי את ־ כל ־ אלה עשו ואקץ בם ׃ 24. ואמר לכם אתם תירשו את ־ אדמתם ואני אתננה לכם לרשת אתה ארץ זבת חלב ודבש אני יהוה אלהיכם אשר ־ הבדלתי אתכם מן ־ העמים ׃ 25. והבדלתם בין ־ הבהמה הטהרה לטמאה ובין ־ העוף הטמא לטהר ולא ־ תשקצו את ־ נפשתיכם בבהמה ובעוף ובכל אשר תרמש האדמה אשר ־ הבדלתי לכם לטמא ׃ 26. והייתם לי קדשים כי קדוש אני יהוה ואבדל אתכם מן ־ העמים להיות לי ׃ 27. ואיש או ־ אשה כי ־ יהיה בהם אוב או ידעני מות יומתו באבן ירגמו אתם דמיהם בם ׃ פ Chapter 211. ויאמר יהוה אל ־ משה אמר אל ־ הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש לא ־ יטמא בעמיו ׃2. כי אם ־ לשארו הקרב אליו לאמו ולאביו ולבנו ולבתו ולאחיו ׃ 3. ולאחתו הבתולה הקרובה אליו אשר לא ־ היתה לאיש לה יטמא ׃ 4. לא יטמא בעל בעמיו להחלו ׃ 5. לא ־ יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו ובבשרם לא ישרטו שרטת ׃ 6. קדשים יהיו לאלהיהם ולא יחללו שם אלהיהם כי את ־ אשי יהוה לחם אלהיהם הם מקריבם והיו קדש ׃ 7. אשה זנה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו כי ־ קדש הוא לאלהיו ׃ 8. וקדשתו כי ־ את ־ לחם אלהיך הוא מקריב קדש יהיה ־ לך כי קדוש אני יהוה מקדשכם ׃ 9. ובת איש כהן כי תחל לזנות את ־ אביה היא מחללת באש תשרף ׃ ס 10. והכהן הגדול מאחיו אשר ־ יוצק על ־ ראשו ׀ שמן המשחה ומלא את ־ ידו ללבש את ־ הבגדים את ־ ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרם ׃ 11. ועל כל ־ נפשת מת לא יבא לאביו ולאמו לא יטמא ׃ 12. ומן ־ המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדש אלהיו כי נזר שמן משחת אלהיו עליו אני יהוה ׃ 13. והוא אשה בבתוליה יקח ׃ 14. אלמנה וגרושה וחללה זנה את ־ אלה לא יקח כי אם ־ בתולה מעמיו יקח אשה ׃ 15. ולא ־ יחלל זרעו בעמיו כי אני יהוה מקדשו ׃ פ 16. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃ 17. דבר אל ־ אהרן לאמר איש מזרעך לדרתם אשר יהיה בו מום לא יקרב להקריב לחם אלהיו ׃ 18. כי כל ־ איש אשר ־ בו מום לא יקרב איש עור או פסח או חרם או שרוע ׃ 19. או איש אשר ־ יהיה בו שבר רגל או שבר יד ׃ 20. או ־ גבן או ־ דק או תבלל בעינו או גרב או ילפת או מרוח אשך ׃ 21. כל ־ איש אשר ־ בו מום מזרע אהרן הכהן לא יגש להקריב את ־ אשי יהוה מום בו את לחם אלהיו לא יגש להקריב ׃ 22. לחם אלהיו מקדשי הקדשים ומן ־ הקדשים יאכל ׃ 23. אך אל ־ הפרכת לא יבא ואל ־ המזבח לא יגש כי ־ מום בו ולא יחלל את ־ מקדשי כי אני יהוה מקדשם ׃ 24. וידבר משה אל ־ אהרן ואל ־ בניו ואל ־ כל ־ בני ישראל ׃ פ Chapter 221. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃2. דבר אל ־ אהרן ואל ־ בניו וינזרו מקדשי בני ־ ישראל ולא יחללו את ־ שם קדשי אשר הם מקדשים לי אני יהוה ׃ 3. אמר אלהם לדרתיכם כל ־ איש ׀ אשר ־ יקרב מכל ־ זרעכם אל ־ הקדשים אשר יקדישו בני ־ ישראל ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מלפני אני יהוה ׃ 4. איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר והנגע בכל ־ טמא ־ נפש או איש אשר ־ תצא ממנו שכבת ־ זרע ׃ 5. או ־ איש אשר יגע בכל ־ שרץ אשר יטמא ־ לו או באדם אשר יטמא ־ לו לכל טמאתו ׃ 6. נפש אשר תגע ־ בו וטמאה עד ־ הערב ולא יאכל מן ־ הקדשים כי אם ־ רחץ בשרו במים ׃ 7. ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן ־ הקדשים כי לחמו הוא ׃ 8. נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה ־ בה אני יהוה ׃ 9. ושמרו את ־ משמרתי ולא ־ ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו אני יהוה מקדשם ׃ 10. וכל ־ זר לא ־ יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא ־ יאכל קדש ׃ 11. וכהן כי ־ יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו ׃ 12. ובת ־ כהן כי תהיה לאיש זר הוא בתרומת הקדשים לא תאכל ׃ 13. ובת ־ כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה ושבה אל ־ בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל וכל ־ זר לא ־ יאכל בו ׃ ס 14. ואיש כי ־ יאכל קדש בשגגה ויסף חמשיתו עליו ונתן לכהן את ־ הקדש ׃ 15. ולא יחללו את ־ קדשי בני ישראל את אשר ־ ירימו ליהוה ׃ 16. והשיאו אותם עוֺן אשמה באכלם את ־ קדשיהם כי אני יהוה מקדשם ׃ פ 17. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃ 18. דבר אל ־ אהרן ואל ־ בניו ואל כל ־ בני ישראל ואמרת אלהם איש איש מבית ישראל ומן ־ הגר בישראל אשר יקריב קרבנו לכל ־ נדריהם ולכל ־ נדבותם אשר ־ יקריבו ליהוה לעלה ׃ 19. לרצנכם תמים זכר בבקר בכשבים ובעזים ׃ 20. כל אשר ־ בו מום לא תקריבו כי ־ לא לרצון יהיה לכם ׃ 21. ואיש כי ־ יקריב זבח ־ שלמים ליהוה לפלא ־ נדר או לנדבה בבקר או בצאן תמים יהיה לרצון כל ־ מום לא יהיה ־ בו ׃ 22. עורת או שבור או ־ חרוץ או ־ יבלת או גרב או ילפת לא ־ תקריבו אלה ליהוה ואשה לא ־ תתנו מהם על ־ המזבח ליהוה ׃ 23. ושור ושה שרוע וקלוט נדבה תעשה אתו ולנדר לא ירצה ׃ 24. ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו ליהוה ובארצכם לא תעשו ׃ 25. ומיד בן ־ נכר לא תקריבו את ־ לחם אלהיכם מכל ־ אלה כי משחתם בהם מום בם לא ירצו לכם ׃ פ 26. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃ 27. שור או ־ כשב או ־ עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליהוה ׃ 28. ושור או ־ שה אתו ואת ־ בנו לא תשחטו ביום אחד ׃ 29. וכי ־ תזבחו זבח ־ תודה ליהוה לרצנכם תזבחו ׃ 30. ביום ההוא יאכל לא ־ תותירו ממנו עד ־ בקר אני יהוה ׃ 31. ושמרתם מצוֺתי ועשיתם אתם אני יהוה ׃ 32. ולא תחללו את ־ שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני יהוה מקדשכם ׃ 33. המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה ׃ פ Chapter 231. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃2. דבר אל ־ בני ישראל ואמרת אלהם מועדי יהוה אשר ־ תקראו אתם מקראי קדש אלה הם מועדי ׃ 3. ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא ־ קדש כל ־ מלאכה לא תעשו שבת הוא ליהוה בכל מושבתיכם ׃ פ 4. אלה מועדי יהוה מקראי קדש אשר ־ תקראו אתם במועדם ׃ 5. בחדש הראשון בארבעה עשר לחדש בין הערבים פסח ליהוה ׃ 6. ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג המצות ליהוה שבעת ימים מצות תאכלו ׃ 7. ביום הראשון מקרא ־ קדש יהיה לכם כל ־ מלאכת עבדה לא תעשו ׃ 8. והקרבתם אשה ליהוה שבעת ימים ביום השביעי מקרא ־ קדש כל ־ מלאכת עבדה לא תעשו ׃ פ 9. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃ 10. דבר אל ־ בני ישראל ואמרת אלהם כי ־ תבאו אל ־ הארץ אשר אני נתן לכם וקצרתם את ־ קצירה והבאתם את ־ עמר ראשית קצירכם אל ־ הכהן ׃ 11. והניף את ־ העמר לפני יהוה לרצנכם ממחרת השבת יניפנו הכהן ׃ 12. ועשיתם ביום הניפכם את ־ העמר כבש תמים בן ־ שנתו לעלה ליהוה ׃ 13. ומנחתו שני עשרנים סלת בלולה בשמן אשה ליהוה ריח ניחח ונסכה יין רביעת ההין ׃ 14. ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד ־ עצם היום הזה עד הביאכם את ־ קרבן אלהיכם חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם ׃ ס 15. וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את ־ עמר התנופה שבע שבתות תמימת תהיינה ׃ 16. עד ממחרת השבת השביעת תספרו חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה ליהוה ׃ 17. ממושבתיכם תביאו ׀ לחם תנופה שתים שני עשרנים סלת תהיינה חמץ תאפינה בכורים ליהוה ׃ 18. והקרבתם על ־ הלחם שבעת כבשים תמימם בני שנה ופר בן ־ בקר אחד ואילם שנים יהיו עלה ליהוה ומנחתם ונסכיהם אשה ריח ־ ניחח ליהוה ׃ 19. ועשיתם שעיר ־ עזים אחד לחטאת ושני כבשים בני שנה לזבח שלמים ׃ 20. והניף הכהן ׀ אתם על לחם הבכורים תנופה לפני יהוה על ־ שני כבשים קדש יהיו ליהוה לכהן ׃ 21. וקראתם בעצם ׀ היום הזה מקרא ־ קדש יהיה לכם כל ־ מלאכת עבדה לא תעשו חקת עולם בכל ־ מושבתיכם לדרתיכם ׃ 22. ובקצרכם את ־ קציר ארצכם לא ־ תכלה פאת שדך בקצרך ולקט קצירך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם ׃ ס 23. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃ 24. דבר אל ־ בני ישראל לאמר בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה מקרא ־ קדש ׃ 25. כל ־ מלאכת עבדה לא תעשו והקרבתם אשה ליהוה ׃ ס 26. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃ 27. אך בעשור לחדש השביעי הזה יום הכפרים הוא מקרא ־ קדש יהיה לכם ועניתם את ־ נפשתיכם והקרבתם אשה ליהוה ׃ 28. וכל ־ מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה כי יום כפרים הוא לכפר עליכם לפני יהוה אלהיכם ׃ 29. כי כל ־ הנפש אשר לא ־ תענה בעצם היום הזה ונכרתה מעמיה ׃ 30. וכל ־ הנפש אשר תעשה כל ־ מלאכה בעצם היום הזה והאבדתי את ־ הנפש ההוא מקרב עמה ׃ 31. כל ־ מלאכה לא תעשו חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם ׃ 32. שבת שבתון הוא לכם ועניתם את ־ נפשתיכם בתשעה לחדש בערב מערב עד ־ ערב תשבתו שבתכם ׃ פ 33. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃ 34. דבר אל ־ בני ישראל לאמר בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה חג הסכות שבעת ימים ליהוה ׃ 35. ביום הראשון מקרא ־ קדש כל ־ מלאכת עבדה לא תעשו ׃ 36. שבעת ימים תקריבו אשה ליהוה ביום השמיני מקרא ־ קדש יהיה לכם והקרבתם אשה ליהוה עצרת הוא כל ־ מלאכת עבדה לא תעשו ׃ 37. אלה מועדי יהוה אשר ־ תקראו אתם מקראי קדש להקריב אשה ליהוה עלה ומנחה זבח ונסכים דבר ־ יום ביומו ׃ 38. מלבד שבתת יהוה ומלבד מתנותיכם ומלבד כל ־ נדריכם ומלבד כל ־ נדבותיכם אשר תתנו ליהוה ׃ 39. אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי באספכם את ־ תבואת הארץ תחגו את ־ חג ־ יהוה שבעת ימים ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון ׃ 40. ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ ־ עבת וערבי ־ נחל ושמחתם לפני יהוה אלהיכם שבעת ימים ׃ 41. וחגתם אתו חג ליהוה שבעת ימים בשנה חקת עולם לדרתיכם בחדש השביעי תחגו אתו ׃ 42. בסכת תשבו שבעת ימים כל ־ האזרח בישראל ישבו בסכת ׃ 43. למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את ־ בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם ׃ 44. וידבר משה את ־ מעדי יהוה אל ־ בני ישראל ׃ פ Chapter 241. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃2. צו את ־ בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד ׃ 3. מחוץ לפרכת העדת באהל מועד יערך אתו אהרן מערב עד ־ בקר לפני יהוה תמיד חקת עולם לדרתיכם ׃ 4. על המנרה הטהרה יערך את ־ הנרות לפני יהוה תמיד ׃ פ 5. ולקחת סלת ואפית אתה שתים עשרה חלות שני עשרנים יהיה החלה האחת ׃ 6. ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת על השלחן הטהר לפני יהוה ׃ 7. ונתת על ־ המערכת לבנה זכה והיתה ללחם לאזכרה אשה ליהוה ׃ 8. ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני יהוה תמיד מאת בני ־ ישראל ברית עולם ׃ 9. והיתה לאהרן ולבניו ואכלהו במקום קדש כי קדש קדשים הוא לו מאשי יהוה חק ־ עולם ׃ ס 10. ויצא בן ־ אשה ישראלית והוא בן ־ איש מצרי בתוך בני ישראל וינצו במחנה בן הישראלית ואיש הישראלי ׃ 11. ויקב בן ־ האשה הישראלית את ־ השם ויקלל ויביאו אתו אל ־ משה ושם אמו שלמית בת ־ דברי למטה ־ דן ׃ 12. ויניחהו במשמר לפרש להם על ־ פי יהוה ׃ פ 13. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃ 14. הוצא את ־ המקלל אל ־ מחוץ למחנה וסמכו כל ־ השמעים את ־ ידיהם על ־ ראשו ורגמו אתו כל ־ העדה ׃ 15. ואל ־ בני ישראל תדבר לאמר איש איש כי ־ יקלל אלהיו ונשא חטאו ׃ 16. ונקב שם ־ יהוה מות יומת רגום ירגמו ־ בו כל ־ העדה כגר כאזרח בנקבו ־ שם יומת ׃ 17. ואיש כי יכה כל ־ נפש אדם מות יומת ׃ 18. ומכה נפש ־ בהמה ישלמנה נפש תחת נפש ׃ 19. ואיש כי ־ יתן מום בעמיתו כאשר עשה כן יעשה לו ׃ 20. שבר תחת שבר עין תחת עין שן תחת שן כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו ׃ 21. ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת ׃ 22. משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח יהיה כי אני יהוה אלהיכם ׃ 23. וידבר משה אל ־ בני ישראל ויוציאו את ־ המקלל אל ־ מחוץ למחנה וירגמו אתו אבן ובני ־ ישראל עשו כאשר צוה יהוה את ־ משה ׃ פ Chapter 251. וידבר יהוה אל ־ משה בהר סיני לאמר ׃2. דבר אל ־ בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל ־ הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת ליהוה ׃ 3. שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את ־ תבואתה ׃ 4. ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ שבת ליהוה שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר ׃ 5. את ספיח קצירך לא תקצור ואת ־ ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ ׃ 6. והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך ׃ 7. ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל ־ תבואתה לאכל ׃ ס 8. וספרת לך שבע שבתת שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתת השנים תשע וארבעים שנה ׃ 9. והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל ־ ארצכם ׃ 10. וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ־ ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל ־ אחזתו ואיש אל ־ משפחתו תשבו ׃ 11. יובל הוא שנת החמשים שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את ־ ספיחיה ולא תבצרו את ־ נזריה ׃ 12. כי יובל הוא קדש תהיה לכם מן ־ השדה תאכלו את ־ תבואתה ׃ 13. בשנת היובל הזאת תשבו איש אל ־ אחזתו ׃ 14. וכי ־ תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל ־ תונו איש את ־ אחיו ׃ 15. במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני ־ תבואת ימכר ־ לך ׃ 16. לפי ׀ רב השנים תרבה מקנתו ולפי מעט השנים תמעיט מקנתו כי מספר תבואת הוא מכר לך ׃ 17. ולא תונו איש את ־ עמיתו ויראת מאלהיך כי אני יהוה אלהיכם ׃ 18. ועשיתם את ־ חקתי ואת ־ משפטי תשמרו ועשיתם אתם וישבתם על ־ הארץ לבטח ׃ 19. ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתם לבטח עליה ׃ 20. וכי תאמרו מה ־ נאכל בשנה השביעת הן לא נזרע ולא נאסף את ־ תבואתנו ׃ 21. וצויתי את ־ ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את ־ התבואה לשלש השנים ׃ 22. וזרעתם את השנה השמינת ואכלתם מן ־ התבואה ישן עד ׀ השנה התשיעת עד ־ בוא תבואתה תאכלו ישן ׃ 23. והארץ לא תמכר לצמתת כי ־ לי הארץ כי ־ גרים ותושבים אתם עמדי ׃ 24. ובכל ארץ אחזתכם גאלה תתנו לארץ ׃ ס 25. כי ־ ימוך אחיך ומכר מאחזתו ובא גאלו הקרב אליו וגאל את ממכר אחיו ׃ 26. ואיש כי לא יהיה ־ לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו ׃ 27. וחשב את ־ שני ממכרו והשיב את ־ העדף לאיש אשר מכר ־ לו ושב לאחזתו ׃ 28. ואם לא ־ מצאה ידו די השיב לו והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שנת היובל ויצא ביבל ושב לאחזתו ׃ 29. ואיש כי ־ ימכר בית ־ מושב עיר חומה והיתה גאלתו עד ־ תם שנת ממכרו ימים תהיה גאלתו ׃ 30. ואם לא ־ יגאל עד ־ מלאת לו שנה תמימה וקם הבית אשר ־ בעיר אשר ־ לא חמה לצמיתת לקנה אתו לדרתיו לא יצא ביבל ׃ 31. ובתי החצרים אשר אין ־ להם חמה סביב על ־ שדה הארץ יחשב גאלה תהיה ־ לו וביבל יצא ׃ 32. וערי הלוים בתי ערי אחזתם גאלת עולם תהיה ללוים ׃ 33. ואשר יגאל מן ־ הלוים ויצא ממכר ־ בית ועיר אחזתו ביבל כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם בתוך בני ישראל ׃ 34. ושדה מגרש עריהם לא ימכר כי ־ אחזת עולם הוא להם ׃ ס 35. וכי ־ ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך ׃ 36. אל ־ תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך ׃ 37. את ־ כספך לא ־ תתן לו בנשך ובמרבית לא ־ תתן אכלך ׃ 38. אני יהוה אלהיכם אשר ־ הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ־ ארץ כנען להיות לכם לאלהים ׃ ס 39. וכי ־ ימוך אחיך עמך ונמכר ־ לך לא ־ תעבד בו עבדת עבד ׃ 40. כשכיר כתושב יהיה עמך עד ־ שנת היבל יעבד עמך ׃ 41. ויצא מעמך הוא ובניו עמו ושב אל ־ משפחתו ואל ־ אחזת אבתיו ישוב ׃ 42. כי ־ עבדי הם אשר ־ הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד ׃ 43. לא ־ תרדה בו בפרך ויראת מאלהיך ׃ 44. ועבדך ואמתך אשר יהיו ־ לך מאת הגוים אשר סביבתיכם מהם תקנו עבד ואמה ׃ 45. וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו וממשפחתם אשר עמכם אשר הולידו בארצכם והיו לכם לאחזה ׃ 46. והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה לעלם בהם תעבדו ובאחיכם בני ־ ישראל איש באחיו לא ־ תרדה בו בפרך ׃ ס 47. וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר תושב עמך או לעקר משפחת גר ׃ 48. אחרי נמכר גאלה תהיה ־ לו אחד מאחיו יגאלנו ׃ 49. או ־ דדו או בן ־ דדו יגאלנו או ־ משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או ־ השיגה ידו ונגאל ׃ 50. וחשב עם ־ קנהו משנת המכרו לו עד שנת היבל והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שכיר יהיה עמו ׃ 51. אם ־ עוד רבות בשנים לפיהן ישיב גאלתו מכסף מקנתו ׃ 52. ואם ־ מעט נשאר בשנים עד ־ שנת היבל וחשב ־ לו כפי שניו ישיב את ־ גאלתו ׃ 53. כשכיר שנה בשנה יהיה עמו לא ־ ירדנו בפרך לעיניך ׃ 54. ואם ־ לא יגאל באלה ויצא בשנת היבל הוא ובניו עמו ׃ 55. כי ־ לי בני ־ ישראל עבדים עבדי הם אשר ־ הוצאתי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם ׃ Chapter 261. לא ־ תעשו לכם אלילם ופסל ומצבה לא ־ תקימו לכם ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחוֺת עליה כי אני יהוה אלהיכם ׃2. את ־ שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני יהוה ׃ ס 3. אם ־ בחקתי תלכו ואת ־ מצוֺתי תשמרו ועשיתם אתם ׃ 4. ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו ׃ 5. והשיג לכם דיש את ־ בציר ובציר ישיג את ־ זרע ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם לבטח בארצכם ׃ 6. ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן ־ הארץ וחרב לא ־ תעבר בארצכם ׃ 7. ורדפתם את ־ איביכם ונפלו לפניכם לחרב 8. ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם רבבה ירדפו ונפלו איביכם לפניכם לחרב ׃ 9. ופניתי אליכם והפריתי אתכם והרביתי אתכם והקימתי את ־ בריתי אתכם ׃ 10. ואכלתם ישן נושן וישן מפני חדש תוציאו ׃ 11. ונתתי משכני בתוככם ולא ־ תגעל נפשי אתכם ׃ 12. והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו ־ לי לעם ׃ 13. אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים מהית להם עבדים ואשבר מטת עלכם ואולך אתכם קוממיות ׃ פ 14. ואם ־ לא תשמעו לי ולא תעשו את כל ־ המצוֺת האלה ׃ 15. ואם ־ בחקתי תמאסו ואם את ־ משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את ־ כל ־ מצוֺתי להפרכם את ־ בריתי ׃ 16. אף ־ אני אעשה ־ זאת לכם והפקדתי עליכם בהלה את ־ השחפת ואת ־ הקדחת מכלות עינים ומדיבת נפש וזרעתם לריק זרעכם ואכלהו איביכם ׃ 17. ונתתי פני בכם ונגפתם לפני איביכם ורדו בכם שנאיכם ונסתם ואין ־ רדף אתכם ׃ ס 18. ואם ־ עד ־ אלה לא תשמעו לי ויספתי ליסרה אתכם שבע על ־ חטאתיכם ׃ 19. ושברתי את ־ גאון עזכם ונתתי את ־ שמיכם כברזל ואת ־ ארצכם כנחשה ׃ 20. ותם לריק כחכם ולא ־ תתן ארצכם את ־ יבולה ועץ הארץ לא יתן פריו ׃ 21. ואם ־ תלכו עמי קרי ולא תאבו לשמע לי ויספתי עליכם מכה שבע כחטאתיכם ׃ 22. והשלחתי בכם את ־ חית השדה ושכלה אתכם והכריתה את ־ בהמתכם והמעיטה אתכם ונשמו דרכיכם ׃ 23. ואם ־ באלה לא תוסרו לי והלכתם עמי קרי ׃ 24. והלכתי אף ־ אני עמכם בקרי והכיתי אתכם גם ־ אני שבע על ־ חטאתיכם ׃ 25. והבאתי עליכם חרב נקמת נקם ־ ברית ונאספתם אל ־ עריכם ושלחתי דבר בתוככם ונתתם ביד ־ אויב ׃ 26. בשברי לכם מטה ־ לחם ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד והשיבו לחמכם במשקל ואכלתם ולא תשבעו ׃ ס 27. ואם ־ בזאת לא תשמעו לי והלכתם עמי בקרי ׃ 28. והלכתי עמכם בחמת ־ קרי ויסרתי אתכם אף ־ אני שבע על ־ חטאתיכם ׃ 29. ואכלתם בשר בניכם ובשר בנתיכם תאכלו ׃ 30. והשמדתי את ־ במתיכם והכרתי את ־ חמניכם ונתתי את ־ פגריכם על ־ פגרי גלוליכם וגעלה נפשי אתכם ׃ 31. ונתתי את ־ עריכם חרבה והשמותי את ־ מקדשיכם ולא אריח בריח ניחחכם ׃ 32. והשמתי אני את ־ הארץ ושממו עליה איביכם הישבים בה ׃ 33. ואתכם אזרה בגוים והריקתי אחריכם חרב והיתה ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה ׃ 34. אז תרצה הארץ את ־ שבתתיה כל ימי השמה ואתם בארץ איביכם אז תשבת הארץ והרצת את ־ שבתתיה ׃ 35. כל ־ ימי השמה תשבת את אשר לא ־ שבתה בשבתתיכם בשבתכם עליה ׃ 36. והנשארים בכם והבאתי מרך בלבבם בארצת איביהם ורדף אתם קול עלה נדף ונסו מנסת ־ חרב ונפלו ואין רדף ׃ 37. וכשלו איש ־ באחיו כמפני ־ חרב ורדף אין ולא ־ תהיה לכם תקומה לפני איביכם ׃ 38. ואבדתם בגוים ואכלה אתכם ארץ איביכם ׃ 39. והנשארים בכם ימקו בעוֺנם בארצת איביכם ואף בעוֺנת אבתם אתם ימקו ׃ 40. והתודו את ־ עוֺנם ואת ־ עוֺן אבתם במעלם אשר מעלו ־ בי ואף אשר ־ הלכו עמי בקרי ׃ 41. אף ־ אני אלך עמם בקרי והבאתי אתם בארץ איביהם או ־ אז יכנע לבבם הערל ואז ירצו את ־ עוֺנם ׃ 42. וזכרתי את ־ בריתי יעקוב ואף את ־ בריתי יצחק ואף את ־ בריתי אברהם אזכר והארץ אזכר ׃ 43. והארץ תעזב מהם ותרץ את ־ שבתתיה בהשמה מהם והם ירצו את ־ עוֺנם יען וביען במשפטי מאסו ואת ־ חקתי געלה נפשם ׃ 44. ואף ־ גם ־ זאת בהיותם בארץ איביהם לא ־ מאסתים ולא ־ געלתים לכלתם להפר בריתי אתם כי אני יהוה אלהיהם ׃ 45. וזכרתי להם ברית ראשנים אשר הוצאתי ־ אתם מארץ מצרים לעיני הגוים להית להם לאלהים אני יהוה ׃ 46. אלה החקים והמשפטים והתורת אשר נתן יהוה בינו ובין בני ישראל בהר סיני ביד ־ משה ׃ פ Chapter 271. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃2. דבר אל ־ בני ישראל ואמרת אלהם איש כי יפלא נדר בערכך נפשת ליהוה ׃ 3. והיה ערכך הזכר מבן עשרים שנה ועד בן ־ ששים שנה והיה ערכך חמשים שקל כסף בשקל הקדש ׃ 4. ואם ־ נקבה הוא והיה ערכך שלשים שקל ׃ 5. ואם מבן ־ חמש שנים ועד בן ־ עשרים שנה והיה ערכך הזכר עשרים שקלים ולנקבה עשרת שקלים ׃ 6. ואם מבן ־ חדש ועד בן ־ חמש שנים והיה ערכך הזכר חמשה שקלים כסף ולנקבה ערכך שלשת שקלים כסף ׃ 7. ואם מבן ־ ששים שנה ומעלה אם ־ זכר והיה ערכך חמשה עשר שקל ולנקבה עשרה שקלים ׃ 8. ואם ־ מך הוא מערכך והעמידו לפני הכהן והעריך אתו הכהן על ־ פי אשר תשיג יד הנדר יעריכנו הכהן ׃ ס 9. ואם ־ בהמה אשר יקריבו ממנה קרבן ליהוה כל אשר יתן ממנו ליהוה יהיה ־ קדש ׃ 10. לא יחליפנו ולא ־ ימיר אתו טוב ברע או ־ רע בטוב ואם ־ המר ימיר בהמה בבהמה והיה ־ הוא ותמורתו יהיה ־ קדש ׃ 11. ואם כל ־ בהמה טמאה אשר לא ־ יקריבו ממנה קרבן ליהוה והעמיד את ־ הבהמה לפני הכהן ׃ 12. והעריך הכהן אתה בין טוב ובין רע כערכך הכהן כן יהיה ׃ 13. ואם ־ גאל יגאלנה ויסף חמישתו על ־ ערכך ׃ 14. ואיש כי ־ יקדש את ־ ביתו קדש ליהוה והעריכו הכהן בין טוב ובין רע כאשר יעריך אתו הכהן כן יקום ׃ 15. ואם ־ המקדיש יגאל את ־ ביתו ויסף חמישית כסף ־ ערכך עליו והיה לו ׃ 16. ואם ׀ משדה אחזתו יקדיש איש ליהוה והיה ערכך לפי זרעו זרע חמר שערים בחמשים שקל כסף ׃ 17. אם ־ משנת היבל יקדיש שדהו כערכך יקום ׃ 18. ואם ־ אחר היבל יקדיש שדהו וחשב ־ לו הכהן את ־ הכסף על ־ פי השנים הנותרת עד שנת היבל ונגרע מערכך ׃ 19. ואם ־ גאל יגאל את ־ השדה המקדיש אתו ויסף חמשית כסף ־ ערכך עליו וקם לו ׃ 20. ואם ־ לא יגאל את ־ השדה ואם ־ מכר את ־ השדה לאיש אחר לא יגאל עוד ׃ 21. והיה השדה בצאתו ביבל קדש ליהוה כשדה החרם לכהן תהיה אחזתו ׃ 22. ואם את ־ שדה מקנתו אשר לא משדה אחזתו יקדיש ליהוה ׃ 23. וחשב ־ לו הכהן את מכסת הערכך עד שנת היבל ונתן את ־ הערכך ביום ההוא קדש ליהוה ׃ 24. בשנת היובל ישוב השדה לאשר קנהו מאתו לאשר ־ לו אחזת הארץ ׃ 25. וכל ־ ערכך יהיה בשקל הקדש עשרים גרה יהיה השקל ׃ ס 26. אך ־ בכור אשר ־ יבכר ליהוה בבהמה לא ־ יקדיש איש אתו אם ־ שור אם ־ שה ליהוה הוא ׃ 27. ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך ויסף חמשתו עליו ואם ־ לא יגאל ונמכר בערכך ׃ 28. אך ־ כל ־ חרם אשר יחרם איש ליהוה מכל ־ אשר ־ לו מאדם ובהמה ומשדה אחזתו לא ימכר ולא יגאל כל ־ חרם קדש ־ קדשים הוא ליהוה ׃ 29. כל ־ חרם אשר יחרם מן ־ האדם לא יפדה מות יומת ׃ 30. וכל ־ מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ ליהוה הוא קדש ליהוה ׃ 31. ואם ־ גאל יגאל איש ממעשרו חמשיתו יסף עליו ׃ 32. וכל ־ מעשר בקר וצאן כל אשר ־ יעבר תחת השבט העשירי יהיה ־ קדש ליהוה ׃ 33. לא יבקר בין ־ טוב לרע ולא ימירנו ואם ־ המר ימירנו והיה ־ הוא ותמורתו יהיה ־ קדש לא יגאל ׃ 34. אלה המצוֺת אשר צוה יהוה את ־ משה אל ־ בני ישראל בהר סיני ׃ NUMBERS - במדברChapter 11. וידבר יהוה אל ־ משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר ׃2. שאו את ־ ראש כל ־ עדת בני ־ ישראל למשפחתם לבית אבתם במספר שמות כל ־ זכר לגלגלתם ׃ 3. מבן עשרים שנה ומעלה כל ־ יצא צבא בישראל תפקדו אתם לצבאתם אתה ואהרן ׃ 4. ואתכם יהיו איש איש למטה איש ראש לבית ־ אבתיו הוא ׃ 5. ואלה שמות האנשים אשר יעמדו אתכם לראובן אליצור בן ־ שדיאור ׃ 6. לשמעון שלמיאל בן ־ צורישדי ׃ 7. ליהודה נחשון בן ־ עמינדב ׃ 8. ליששכר נתנאל בן ־ צוער ׃ 9. לזבולן אליאב בן ־ חלן ׃ 10. לבני יוסף לאפרים אלישמע בן ־ עמיהוד למנשה גמליאל בן ־ פדהצור ׃ 11. לבנימן אבידן בן ־ גדעני ׃ 12. לדן אחיעזר בן ־ עמישדי ׃ 13. לאשר פגעיאל בן ־ עכרן ׃ 14. לגד אליסף בן ־ דעואל ׃ 15. לנפתלי אחירע בן ־ עינן ׃ 16. אלה קריאי העדה נשיאי מטות אבותם ראשי אלפי ישראל הם ׃ 17. ויקח משה ואהרן את האנשים האלה אשר נקבו בשמות ׃ 18. ואת כל ־ העדה הקהילו באחד לחדש השני ויתילדו על ־ משפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה לגלגלתם ׃ 19. כאשר צוה יהוה את ־ משה ויפקדם במדבר סיני ׃ פ 20. ויהיו בני ־ ראובן בכר ישראל תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות לגלגלתם כל ־ זכר מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא ׃ 21. פקדיהם למטה ראובן ששה וארבעים אלף וחמש מאות ׃ פ 22. לבני שמעון תולדתם למשפחתם לבית אבתם פקדיו במספר שמות לגלגלתם כל ־ זכר מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא ׃ 23. פקדיהם למטה שמעון תשעה וחמשים אלף ושלש מאות ׃ פ 24. לבני גד תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא ׃ 25. פקדיהם למטה גד חמשה וארבעים אלף ושש מאות וחמשים ׃ פ 26. לבני יהודה תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא ׃ 27. פקדיהם למטה יהודה ארבעה ושבעים אלף ושש מאות ׃ פ 28. לבני יששכר תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא ׃ 29. פקדיהם למטה יששכר ארבעה וחמשים אלף וארבע מאות ׃ פ 30. לבני זבולן תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא ׃ 31. פקדיהם למטה זבולן שבעה וחמשים אלף וארבע מאות ׃ פ 32. לבני יוסף לבני אפרים תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא ׃ 33. פקדיהם למטה אפרים ארבעים אלף וחמש מאות ׃ פ 34. לבני מנשה תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא ׃ 35. פקדיהם למטה מנשה שנים ושלשים אלף ומאתים ׃ פ 36. לבני בנימן תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא ׃ 37. פקדיהם למטה בנימן חמשה ושלשים אלף וארבע מאות ׃ פ 38. לבני דן תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא ׃ 39. פקדיהם למטה דן שנים וששים אלף ושבע מאות ׃ פ 40. לבני אשר תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא ׃ 41. פקדיהם למטה אשר אחד וארבעים אלף וחמש מאות ׃ פ 42. בני נפתלי תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא ׃ 43. פקדיהם למטה נפתלי שלשה וחמשים אלף וארבע מאות ׃ פ 44. אלה הפקדים אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל שנים עשר איש איש ־ אחד לבית ־ אבתיו היו ׃ 45. ויהיו כל ־ פקודי בני ־ ישראל לבית אבתם מבן עשרים שנה ומעלה כל ־ יצא צבא בישראל ׃ 46. ויהיו כל ־ הפקדים שש ־ מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים ׃ 47. והלוים למטה אבתם לא התפקדו בתוכם ׃ פ 48. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃ 49. אך את ־ מטה לוי לא תפקד ואת ־ ראשם לא תשא בתוך בני ישראל ׃ 50. ואתה הפקד את ־ הלוים על ־ משכן העדת ועל כל ־ כליו ועל כל ־ אשר ־ לו המה ישאו את ־ המשכן ואת ־ כל ־ כליו והם ישרתהו וסביב למשכן יחנו ׃ 51. ובנסע המשכן יורידו אתו הלוים ובחנת המשכן יקימו אתו הלוים והזר הקרב יומת ׃ 52. וחנו בני ישראל איש על ־ מחנהו ואיש על ־ דגלו לצבאתם ׃ 53. והלוים יחנו סביב למשכן העדת ולא ־ יהיה קצף על ־ עדת בני ישראל ושמרו הלוים את ־ משמרת משכן העדות ׃ 54. ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את ־ משה כן עשו ׃ פ Chapter 21. וידבר יהוה אל ־ משה ואל ־ אהרן לאמר ׃2. איש על ־ דגלו באתת לבית אבתם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאהל ־ מועד יחנו ׃ 3. והחנים קדמה מזרחה דגל מחנה יהודה לצבאתם ונשיא לבני יהודה נחשון בן ־ עמינדב ׃ 4. וצבאו ופקדיהם ארבעה ושבעים אלף ושש מאות ׃ 5. והחנים עליו מטה יששכר ונשיא לבני יששכר נתנאל בן ־ צוער ׃ 6. וצבאו ופקדיו ארבעה וחמשים אלף וארבע מאות ׃ ס 7. מטה זבולן ונשיא לבני זבולן אליאב בן ־ חלן ׃ 8. וצבאו ופקדיו שבעה וחמשים אלף וארבע מאות ׃ 9. כל ־ הפקדים למחנה יהודה מאת אלף ושמנים אלף וששת ־ אלפים וארבע ־ מאות לצבאתם ראשנה יסעו ׃ ס 10. דגל מחנה ראובן תימנה לצבאתם ונשיא לבני ראובן אליצור בן ־ שדיאור ׃ 11. וצבאו ופקדיו ששה וארבעים אלף וחמש מאות ׃ 12. והחונם עליו מטה שמעון ונשיא לבני שמעון שלמיאל בן ־ צורי ־ שדי ׃ 13. וצבאו ופקדיהם תשעה וחמשים אלף ושלש מאות ׃ 14. ומטה גד ונשיא לבני גד אליסף בן ־ רעואל ׃ 15. וצבאו ופקדיהם חמשה וארבעים אלף ושש מאות וחמשים ׃ 16. כל ־ הפקדים למחנה ראובן מאת אלף ואחד וחמשים אלף וארבע ־ מאות וחמשים לצבאתם ושנים יסעו ׃ ס 17. ונסע אהל ־ מועד מחנה הלוים בתוך המחנת כאשר יחנו כן יסעו איש על ־ ידו לדגליהם ׃ ס 18. דגל מחנה אפרים לצבאתם ימה ונשיא לבני אפרים אלישמע בן ־ עמיהוד ׃ 19. וצבאו ופקדיהם ארבעים אלף וחמש מאות ׃ 20. ועליו מטה מנשה ונשיא לבני מנשה גמליאל בן ־ פדהצור ׃ 21. וצבאו ופקדיהם שנים ושלשים אלף ומאתים ׃ 22. ומטה בנימן ונשיא לבני בנימן אבידן בן ־ גדעני ׃ 23. וצבאו ופקדיהם חמשה ושלשים אלף וארבע מאות ׃ 24. כל ־ הפקדים למחנה אפרים מאת אלף ושמנת ־ אלפים ומאה לצבאתם ושלשים יסעו ׃ ס 25. דגל מחנה דן צפנה לצבאתם ונשיא לבני דן אחיעזר בן ־ עמישדי ׃ 26. וצבאו ופקדיהם שנים וששים אלף ושבע מאות ׃ 27. והחנים עליו מטה אשר ונשיא לבני אשר פגעיאל בן ־ עכרן ׃ 28. וצבאו ופקדיהם אחד וארבעים אלף וחמש מאות ׃ 29. ומטה נפתלי ונשיא לבני נפתלי אחירע בן ־ עינן ׃ 30. וצבאו ופקדיהם שלשה וחמשים אלף וארבע מאות ׃ 31. כל ־ הפקדים למחנה דן מאת אלף ושבעה וחמשים אלף ושש מאות לאחרנה יסעו לדגליהם ׃ פ 32. אלה פקודי בני ־ ישראל לבית אבתם כל ־ פקודי המחנת לצבאתם שש ־ מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים ׃ 33. והלוים לא התפקדו בתוך בני ישראל כאשר צוה יהוה את ־ משה ׃ 34. ויעשו בני ישראל ככל אשר ־ צוה יהוה את ־ משה כן ־ חנו לדגליהם וכן נסעו איש למשפחתיו על ־ בית אבתיו ׃ Chapter 31. ואלה תולדת אהרן ומשה ביום דבר יהוה את ־ משה בהר סיני ׃2. ואלה שמות בני ־ אהרן הבכור ׀ נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר ׃ 3. אלה שמות בני אהרן הכהנים המשחים אשר ־ מלא ידם לכהן ׃ 4. וימת נדב ואביהוא לפני יהוה בהקרבם אש זרה לפני יהוה במדבר סיני ובנים לא ־ היו להם ויכהן אלעזר ואיתמר על ־ פני אהרן אביהם ׃ פ 5. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃ 6. הקרב את ־ מטה לוי והעמדת אתו לפני אהרן הכהן ושרתו אתו ׃ 7. ושמרו את ־ משמרתו ואת ־ משמרת כל ־ העדה לפני אהל מועד לעבד את ־ עבדת המשכן ׃ 8. ושמרו את ־ כל ־ כלי אהל מועד ואת ־ משמרת בני ישראל לעבד את ־ עבדת המשכן ׃ 9. ונתתה את ־ הלוים לאהרן ולבניו נתונם נתונם המה לו מאת בני ישראל ׃ 10. ואת ־ אהרן ואת ־ בניו תפקד ושמרו את ־ כהנתם והזר הקרב יומת ׃ פ 11. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃ 12. ואני הנה לקחתי את ־ הלוים מתוך בני ישראל תחת כל ־ בכור פטר רחם מבני ישראל והיו לי הלוים ׃ 13. כי לי כל ־ בכור ביום הכתי כל ־ בכור בארץ מצרים הקדשתי לי כל ־ בכור בישראל מאדם עד ־ בהמה לי יהיו אני יהוה ׃ ס 14. וידבר יהוה אל ־ משה במדבר סיני לאמר ׃ 15. פקד את ־ בני לוי לבית אבתם למשפחתם כל ־ זכר מבן ־ חדש ומעלה תפקדם ׃ 16. ויפקד אתם משה על ־ פי יהוה כאשר צוה ׃ 17. ויהיו ־ אלה בני ־ לוי בשמתם גרשון וקהת ומררי ׃ 18. ואלה שמות בני ־ גרשון למשפחתם לבני ושמעי ׃ 19. ובני קהת למשפחתם עמרם ויצהר חברון ועזיאל ׃ 20. ובני מררי למשפחתם מחלי ומושי אלה הם משפחת הלוי לבית אבתם ׃ 21. לגרשון משפחת הלבני ומשפחת השמעי אלה הם משפחת הגרשני ׃ 22. פקדיהם במספר כל ־ זכר מבן ־ חדש ומעלה פקדיהם שבעת אלפים וחמש מאות ׃ 23. משפחת הגרשני אחרי המשכן יחנו ימה ׃ 24. ונשיא בית ־ אב לגרשני אליסף בן ־ לאל ׃ 25. ומשמרת בני ־ גרשון באהל מועד המשכן והאהל מכסהו ומסך פתח אהל מועד ׃ 26. וקלעי החצר ואת ־ מסך פתח החצר אשר על ־ המשכן ועל ־ המזבח סביב ואת מיתריו לכל עבדתו ׃ 27. ולקהת משפחת העמרמי ומשפחת היצהרי ומשפחת החברני ומשפחת העזיאלי אלה הם משפחת הקהתי ׃ 28. במספר כל ־ זכר מבן ־ חדש ומעלה שמנת אלפים ושש מאות שמרי משמרת הקדש ׃ 29. משפחת בני ־ קהת יחנו על ירך המשכן תימנה ׃ 30. ונשיא בית ־ אב למשפחת הקהתי אליצפן בן ־ עזיאל ׃ 31. ומשמרתם הארן והשלחן והמנרה והמזבחת וכלי הקדש אשר ישרתו בהם והמסך וכל עבדתו ׃ 32. ונשיא נשיאי הלוי אלעזר בן ־ אהרן הכהן פקדת שמרי משמרת הקדש ׃ 33. למררי משפחת המחלי ומשפחת המושי אלה הם משפחת מררי ׃ 34. ופקדיהם במספר כל ־ זכר מבן ־ חדש ומעלה ששת אלפים ומאתים ׃ 35. ונשיא בית ־ אב למשפחת מררי צוריאל בן ־ אביחיל על ירך המשכן יחנו צפנה ׃ 36. ופקדת משמרת בני מררי קרשי המשכן ובריחיו ועמדיו ואדניו וכל ־ כליו וכל עבדתו ׃ 37. ועמדי החצר סביב ואדניהם ויתדתם ומיתריהם ׃ 38. והחנים לפני המשכן קדמה לפני אהל ־ מועד ׀ מזרחה משה ׀ ואהרן ובניו שמרים משמרת המקדש למשמרת בני ישראל והזר הקרב יומת ׃ 39. כל ־ פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן על ־ פי יהוה למשפחתם כל ־ זכר מבן ־ חדש ומעלה שנים ועשרים אלף ׃ ס 40. ויאמר יהוה אל ־ משה פקד כל ־ בכר זכר לבני ישראל מבן ־ חדש ומעלה ושא את מספר שמתם ׃ 41. ולקחת את ־ הלוים לי אני יהוה תחת כל ־ בכר בבני ישראל ואת בהמת הלוים תחת כל ־ בכור בבהמת בני ישראל ׃ 42. ויפקד משה כאשר צוה יהוה אתו את ־ כל ־ בכר בבני ישראל ׃ 43. ויהי כל ־ בכור זכר במספר שמות מבן ־ חדש ומעלה לפקדיהם שנים ועשרים אלף שלשה ושבעים ומאתים ׃ פ 44. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃ 45. קח את ־ הלוים תחת כל ־ בכור בבני ישראל ואת ־ בהמת הלוים תחת בהמתם והיו ־ לי הלוים אני יהוה ׃ 46. ואת פדויי השלשה והשבעים והמאתים העדפים על ־ הלוים מבכור בני ישראל ׃ 47. ולקחת חמשת חמשת שקלים לגלגלת בשקל הקדש תקח עשרים גרה השקל ׃ 48. ונתתה הכסף לאהרן ולבניו פדויי העדפים בהם ׃ 49. ויקח משה את כסף הפדיום מאת העדפים על פדויי הלוים ׃ 50. מאת בכור בני ישראל לקח את ־ הכסף חמשה וששים ושלש מאות ואלף בשקל הקדש ׃ 51. ויתן משה את ־ כסף הפדים לאהרן ולבניו על ־ פי יהוה כאשר צוה יהוה את ־ משה ׃ פ Chapter 41. וידבר יהוה אל ־ משה ואל ־ אהרן לאמר ׃2. נשא את ־ ראש בני קהת מתוך בני לוי למשפחתם לבית אבתם ׃ 3. מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן ־ חמשים שנה כל ־ בא לצבא לעשות מלאכה באהל מועד ׃ 4. זאת עבדת בני ־ קהת באהל מועד קדש הקדשים ׃ 5. ובא אהרן ובניו בנסע המחנה והורדו את פרכת המסך וכסו ־ בה את ארן העדת ׃ 6. ונתנו עליו כסוי עור תחש ופרשו בגד ־ כליל תכלת מלמעלה ושמו בדיו ׃ 7. ועל ׀ שלחן הפנים יפרשו בגד תכלת ונתנו עליו את ־ הקערת ואת ־ הכפת ואת ־ המנקית ואת קשות הנסך ולחם התמיד עליו יהיה ׃ 8. ופרשו עליהם בגד תולעת שני וכסו אתו במכסה עור תחש ושמו את ־ בדיו ׃ 9. ולקחו ׀ בגד תכלת וכסו את ־ מנרת המאור ואת ־ נרתיה ואת ־ מלקחיה ואת ־ מחתתיה ואת כל ־ כלי שמנה אשר ישרתו ־ לה בהם ׃ 10. ונתנו אתה ואת ־ כל ־ כליה אל ־ מכסה עור תחש ונתנו על ־ המוט ׃ 11. ועל ׀ מזבח הזהב יפרשו בגד תכלת וכסו אתו במכסה עור תחש ושמו את ־ בדיו ׃ 12. ולקחו את ־ כל ־ כלי השרת אשר ישרתו ־ בם בקדש ונתנו אל ־ בגד תכלת וכסו אותם במכסה עור תחש ונתנו על ־ המוט ׃ 13. ודשנו את ־ המזבח ופרשו עליו בגד ארגמן ׃ 14. ונתנו עליו את ־ כל ־ כליו אשר ישרתו עליו בהם את ־ המחתת את ־ המזלגת ואת ־ היעים ואת ־ המזרקת כל כלי המזבח ופרשו עליו כסוי עור תחש ושמו בדיו ׃ 15. וכלה אהרן ־ ובניו לכסת את ־ הקדש ואת ־ כל ־ כלי הקדש בנסע המחנה ואחרי ־ כן יבאו בני ־ קהת לשאת ולא ־ יגעו אל ־ הקדש ומתו אלה משא בני ־ קהת באהל מועד ׃ 16. ופקדת אלעזר ׀ בן ־ אהרן הכהן שמן המאור וקטרת הסמים ומנחת התמיד ושמן המשחה פקדת כל ־ המשכן וכל ־ אשר ־ בו בקדש ובכליו ׃ ס 17. וידבר יהוה אל ־ משה ואל ־ אהרן לאמר ׃ 18. אל ־ תכריתו את ־ שבט משפחת הקהתי מתוך הלוים ׃ 19. וזאת ׀ עשו להם וחיו ולא ימתו בגשתם את ־ קדש הקדשים אהרן ובניו יבאו ושמו אותם איש איש על ־ עבדתו ואל ־ משאו ׃ 20. ולא ־ יבאו לראות כבלע את ־ הקדש ומתו ׃ פ 21. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃ 22. נשא את ־ ראש בני גרשון גם ־ הם לבית אבתם למשפחתם ׃ 23. מבן שלשים שנה ומעלה עד בן ־ חמשים שנה תפקד אותם כל ־ הבא לצבא צבא לעבד עבדה באהל מועד ׃ 24. זאת עבדת משפחת הגרשני לעבד ולמשא ׃ 25. ונשאו את ־ יריעת המשכן ואת ־ אהל מועד מכסהו ומכסה התחש אשר ־ עליו מלמעלה ואת ־ מסך פתח אהל מועד ׃ 26. ואת קלעי החצר ואת ־ מסך ׀ פתח ׀ שער החצר אשר על ־ המשכן ועל ־ המזבח סביב ואת מיתריהם ואת ־ כל ־ כלי עבדתם ואת כל ־ אשר יעשה להם ועבדו ׃ 27. על ־ פי אהרן ובניו תהיה כל ־ עבדת בני הגרשני לכל ־ משאם ולכל עבדתם ופקדתם עלהם במשמרת את כל ־ משאם ׃ 28. זאת עבדת משפחת בני הגרשני באהל מועד ומשמרתם ביד איתמר בן ־ אהרן הכהן ׃ פ 29. בני מררי למשפחתם לבית ־ אבתם תפקד אתם ׃ 30. מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן ־ חמשים שנה תפקדם כל ־ הבא לצבא לעבד את ־ עבדת אהל מועד ׃ 31. וזאת משמרת משאם לכל ־ עבדתם באהל מועד קרשי המשכן ובריחיו ועמודיו ואדניו ׃ 32. ועמודי החצר סביב ואדניהם ויתדתם ומיתריהם לכל ־ כליהם ולכל עבדתם ובשמת תפקדו את ־ כלי משמרת משאם ׃ 33. זאת עבדת משפחת בני מררי לכל ־ עבדתם באהל מועד ביד איתמר בן ־ אהרן הכהן ׃ 34. ויפקד משה ואהרן ונשיאי העדה את ־ בני הקהתי למשפחתם ולבית אבתם ׃ 35. מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן ־ חמשים שנה כל ־ הבא לצבא לעבדה באהל מועד ׃ 36. ויהיו פקדיהם למשפחתם אלפים שבע מאות וחמשים ׃ 37. אלה פקודי משפחת הקהתי כל ־ העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרן על ־ פי יהוה ביד ־ משה ׃ ס 38. ופקודי בני גרשון למשפחותם ולבית אבתם ׃ 39. מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן ־ חמשים שנה כל ־ הבא לצבא לעבדה באהל מועד ׃ 40. ויהיו פקדיהם למשפחתם לבית אבתם אלפים ושש מאות ושלשים ׃ 41. אלה פקודי משפחת בני גרשון כל ־ העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרן על ־ פי יהוה ׃ 42. ופקודי משפחת בני מררי למשפחתם לבית אבתם ׃ 43. מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן ־ חמשים שנה כל ־ הבא לצבא לעבדה באהל מועד ׃ 44. ויהיו פקדיהם למשפחתם שלשת אלפים ומאתים ׃ 45. אלה פקודי משפחת בני מררי אשר פקד משה ואהרן על ־ פי יהוה ביד ־ משה ׃ 46. כל ־ הפקדים אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל את ־ הלוים למשפחתם ולבית אבתם ׃ 47. מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן ־ חמשים שנה כל ־ הבא לעבד עבדת עבדה ועבדת משא באהל מועד ׃ 48. ויהיו פקדיהם שמנת אלפים וחמש מאות ושמנים ׃ 49. על ־ פי יהוה פקד אותם ביד ־ משה איש איש על ־ עבדתו ועל ־ משאו ופקדיו אשר ־ צוה יהוה את ־ משה ׃ פ Chapter 51. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃2. צו את ־ בני ישראל וישלחו מן ־ המחנה כל ־ צרוע וכל ־ זב וכל טמא לנפש ׃ 3. מזכר עד ־ נקבה תשלחו אל ־ מחוץ למחנה תשלחום ולא יטמאו את ־ מחניהם אשר אני שכן בתוכם ׃ 4. ויעשו ־ כן בני ישראל וישלחו אותם אל ־ מחוץ למחנה כאשר דבר יהוה אל ־ משה כן עשו בני ישראל ׃ פ 5. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃ 6. דבר אל ־ בני ישראל איש או ־ אשה כי יעשו מכל ־ חטאת האדם למעל מעל ביהוה ואשמה הנפש ההוא ׃ 7. והתודו את ־ חטאתם אשר עשו והשיב את ־ אשמו בראשו וחמישתו יסף עליו ונתן לאשר אשם לו ׃ 8. ואם ־ אין לאיש גאל להשיב האשם אליו האשם המושב ליהוה לכהן מלבד איל הכפרים אשר יכפר ־ בו עליו ׃ 9. וכל ־ תרומה לכל ־ קדשי בני ־ ישראל אשר ־ יקריבו לכהן לו יהיה ׃ 10. ואיש את ־ קדשיו לו יהיו איש אשר ־ יתן לכהן לו יהיה ׃ פ 11. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃ 12. דבר אל ־ בני ישראל ואמרת אלהם איש איש כי ־ תשטה אשתו ומעלה בו מעל ׃ 13. ושכב איש אתה שכבת ־ זרע ונעלם מעיני אישה ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה והוא לא נתפשה ׃ 14. ועבר עליו רוח ־ קנאה וקנא את ־ אשתו והוא נטמאה או ־ עבר עליו רוח ־ קנאה וקנא את ־ אשתו והיא לא נטמאה ׃ 15. והביא האיש את ־ אשתו אל ־ הכהן והביא את ־ קרבנה עליה עשירת האיפה קמח שערים לא ־ יצק עליו שמן ולא ־ יתן עליו לבנה כי ־ מנחת קנאת הוא מנחת זכרון מזכרת עוֺן ׃ 16. והקריב אתה הכהן והעמדה לפני יהוה ׃ 17. ולקח הכהן מים קדשים בכלי ־ חרש ומן ־ העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל ־ המים ׃ 18. והעמיד הכהן את ־ האשה לפני יהוה ופרע את ־ ראש האשה ונתן על ־ כפיה את מנחת הזכרון מנחת קנאת הוא וביד הכהן יהיו מי המרים המאררים ׃ 19. והשביע אתה הכהן ואמר אל ־ האשה אם ־ לא שכב איש אתך ואם ־ לא שטית טמאה תחת אישך הנקי ממי המרים המאררים האלה ׃ 20. ואת כי שטית תחת אישך וכי נטמאת ויתן איש בך את ־ שכבתו מבלעדי אישך ׃ 21. והשביע הכהן את ־ האשה בשבעת האלה ואמר הכהן לאשה יתן יהוה אותך לאלה ולשבעה בתוך עמך בתת יהוה את ־ ירכך נפלת ואת ־ בטנך צבה ׃ 22. ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפל ירך ואמרה האשה אמן ׀ אמן ׃ 23. וכתב את ־ האלת האלה הכהן בספר ומחה אל ־ מי המרים ׃ 24. והשקה את ־ האשה את ־ מי המרים המאררים ובאו בה המים המאררים למרים ׃ 25. ולקח הכהן מיד האשה את מנחת הקנאת והניף את ־ המנחה לפני יהוה והקריב אתה אל ־ המזבח ׃ 26. וקמץ הכהן מן ־ המנחה את ־ אזכרתה והקטיר המזבחה ואחר ישקה את ־ האשה את ־ המים ׃ 27. והשקה את ־ המים והיתה אם ־ נטמאה ותמעל מעל באישה ובאו בה המים המאררים למרים וצבתה בטנה ונפלה ירכה והיתה האשה לאלה בקרב עמה ׃ 28. ואם ־ לא נטמאה האשה וטהרה הוא ונקתה ונזרעה זרע ׃ 29. זאת תורת הקנאת אשר תשטה אשה תחת אישה ונטמאה ׃ 30. או איש אשר תעבר עליו רוח קנאה וקנא את ־ אשתו והעמיד את ־ האשה לפני יהוה ועשה לה הכהן את כל ־ התורה הזאת ׃ 31. ונקה האיש מעוֺן והאשה ההוא תשא את ־ עוֺנה ׃ פ Chapter 61. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃2. דבר אל ־ בני ישראל ואמרת אלהם איש או ־ אשה כי יפלא לנדר נדר נזיר להזיר ליהוה ׃ 3. מיין ושכר יזיר חמץ יין וחמץ שכר לא ישתה וכל ־ משרת ענבים לא ישתה וענבים לחים ויבשים לא יאכל ׃ 4. כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד ־ זג לא יאכל ׃ 5. כל ־ ימי נדר נזרו תער לא ־ יעבר על ־ ראשו עד ־ מלאת הימם אשר ־ יזיר ליהוה קדש יהיה גדל פרע שער ראשו ׃ 6. כל ־ ימי הזירו ליהוה על ־ נפש מת לא יבא ׃ 7. לאביו ולאמו לאחיו ולאחתו לא ־ יטמא להם במתם כי נזר אלהיו על ־ ראשו ׃ 8. כל ימי נזרו קדש הוא ליהוה ׃ 9. וכי ־ ימות מת עליו בפתע פתאם וטמא ראש נזרו וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו ׃ 10. וביום השמיני יבא שתי תרים או שני בני יונה אל ־ הכהן אל ־ פתח אהל מועד ׃ 11. ועשה הכהן אחד לחטאת ואחד לעלה וכפר עליו מאשר חטא על ־ הנפש וקדש את ־ ראשו ביום ההוא ׃ 12. והזיר ליהוה את ־ ימי נזרו והביא כבש בן ־ שנתו לאשם והימים הראשנים יפלו כי טמא נזרו ׃ 13. וזאת תורת הנזיר ביום מלאת ימי נזרו יביא אתו אל ־ פתח אהל מועד ׃ 14. והקריב את ־ קרבנו ליהוה כבש בן ־ שנתו תמים אחד לעלה וכבשה אחת בת ־ שנתה תמימה לחטאת ואיל ־ אחד תמים לשלמים ׃ 15. וסל מצות סלת חלת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן ומנחתם ונסכיהם ׃ 16. והקריב הכהן לפני יהוה ועשה את ־ חטאתו ואת ־ עלתו ׃ 17. ואת ־ האיל יעשה זבח שלמים ליהוה על סל המצות ועשה הכהן את ־ מנחתו ואת ־ נסכו ׃ 18. וגלח הנזיר פתח אהל מועד את ־ ראש נזרו ולקח את ־ שער ראש נזרו ונתן על ־ האש אשר ־ תחת זבח השלמים ׃ 19. ולקח הכהן את ־ הזרע בשלה מן ־ האיל וחלת מצה אחת מן ־ הסל ורקיק מצה אחד ונתן על ־ כפי הנזיר אחר התגלחו את ־ נזרו ׃ 20. והניף אותם הכהן ׀ תנופה לפני יהוה קדש הוא לכהן על חזה התנופה ועל שוק התרומה ואחר ישתה הנזיר יין ׃ 21. זאת תורת הנזיר אשר ידר קרבנו ליהוה על ־ נזרו מלבד אשר ־ תשיג ידו כפי נדרו אשר ידר כן יעשה על תורת נזרו ׃ פ 22. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃ 23. דבר אל ־ אהרן ואל ־ בניו לאמר כה תברכו את ־ בני ישראל אמור להם ׃ ס 24. יברכך יהוה וישמרך ׃ ס 25. יאר יהוה ׀ פניו אליך ויחנך ׃ ס 26. ישא יהוה ׀ פניו אליך וישם לך שלום ׃ ס 27. ושמו את ־ שמי על ־ בני ישראל ואני אברכם ׃ פ Chapter 71. ויהי ביום כלות משה להקים את ־ המשכן וימשח אתו ויקדש אתו ואת ־ כל ־ כליו ואת ־ המזבח ואת ־ כל ־ כליו וימשחם ויקדש אתם ׃2. ויקריבו נשיאי ישראל ראשי בית אבתם הם נשיאי המטת הם העמדים על ־ הפקדים ׃ 3. ויביאו את ־ קרבנם לפני יהוה שש ־ עגלת צב ושני עשר בקר עגלה על ־ שני הנשאים ושור לאחד ויקריבו אותם לפני המשכן ׃ 4. ויאמר יהוה אל ־ משה לאמר ׃ 5. קח מאתם והיו לעבד את ־ עבדת אהל מועד ונתתה אותם אל ־ הלוים איש כפי עבדתו ׃ 6. ויקח משה את ־ העגלת ואת ־ הבקר ויתן אותם אל ־ הלוים ׃ 7. את ׀ שתי העגלת ואת ארבעת הבקר נתן לבני גרשון כפי עבדתם ׃ 8. ואת ׀ ארבע העגלת ואת שמנת הבקר נתן לבני מררי כפי עבדתם ביד איתמר בן ־ אהרן הכהן ׃ 9. ולבני קהת לא נתן כי ־ עבדת הקדש עלהם בכתף ישאו ׃ 10. ויקריבו הנשאים את חנכת המזבח ביום המשח אתו ויקריבו הנשיאם את ־ קרבנם לפני המזבח ׃ 11. ויאמר יהוה אל ־ משה נשיא אחד ליום נשיא אחד ליום יקריבו את ־ קרבנם לחנכת המזבח ׃ ס 12. ויהי המקריב ביום הראשון את ־ קרבנו נחשון בן ־ עמינדב למטה יהודה ׃ 13. וקרבנו קערת ־ כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם ׀ מלאים סלת בלולה בשמן למנחה ׃ 14. כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת ׃ 15. פר אחד בן ־ בקר איל אחד כבש ־ אחד בן ־ שנתו לעלה ׃ 16. שעיר ־ עזים אחד לחטאת ׃ 17. ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתודים חמשה כבשים בני ־ שנה חמשה זה קרבן נחשון בן ־ עמינדב ׃ פ 18. ביום השני הקריב נתנאל בן ־ צוער נשיא יששכר ׃ 19. הקרב את ־ קרבנו קערת ־ כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם ׀ מלאים סלת בלולה בשמן למנחה ׃ 20. כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת ׃ 21. פר אחד בן ־ בקר איל אחד כבש ־ אחד בן ־ שנתו לעלה ׃ 22. שעיר ־ עזים אחד לחטאת ׃ 23. ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתודים חמשה כבשים בני ־ שנה חמשה זה קרבן נתנאל בן ־ צוער ׃ פ 24. ביום השלישי נשיא לבני זבולן אליאב בן ־ חלן ׃ 25. קרבנו קערת ־ כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם ׀ מלאים סלת בלולה בשמן למנחה ׃ 26. כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת ׃ 27. פר אחד בן ־ בקר איל אחד כבש ־ אחד בן ־ שנתו לעלה ׃ 28. שעיר ־ עזים אחד לחטאת ׃ 29. ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני ־ שנה חמשה זה קרבן אליאב בן ־ חלן ׃ פ 30. ביום הרביעי נשיא לבני ראובן אליצור בן ־ שדיאור ׃ 31. קרבנו קערת ־ כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם ׀ מלאים סלת בלולה בשמן למנחה ׃ 32. כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת 33. פר אחד בן ־ בקר איל אחד כבש ־ אחד בן ־ שנתו לעלה ׃ 34. שעיר ־ עזים אחד לחטאת ׃ 35. ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני ־ שנה חמשה זה קרבן אליצור בן ־ שדיאור ׃ פ 36. ביום החמישי נשיא לבני שמעון שלמיאל בן ־ צורישדי ׃ 37. קרבנו קערת ־ כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם ׀ מלאים סלת בלולה בשמן למנחה ׃ 38. כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת ׃ 39. פר אחד בן ־ בקר איל אחד כבש ־ אחד בן ־ שנתו לעלה ׃ 40. שעיר ־ עזים אחד לחטאת 41. ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני ־ שנה חמשה זה קרבן שלמיאל בן ־ צורישדי ׃ פ 42. ביום הששי נשיא לבני גד אליסף בן ־ דעואל ׃ 43. קרבנו קערת ־ כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם ׀ מלאים סלת בלולה בשמן למנחה ׃ 44. כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת ׃ 45. פר אחד בן ־ בקר איל אחד כבש ־ אחד בן ־ שנתו לעלה ׃ 46. שעיר ־ עזים אחד לחטאת ׃ 47. ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני ־ שנה חמשה זה קרבן אליסף בן ־ דעואל ׃ פ 48. ביום השביעי נשיא לבני אפרים אלישמע בן ־ עמיהוד ׃ 49. קרבנו קערת ־ כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם ׀ מלאים סלת בלולה בשמן למנחה ׃ 50. כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת ׃ 51. פר אחד בן ־ בקר איל אחד כבש ־ אחד בן ־ שנתו לעלה ׃ 52. שעיר ־ עזים אחד לחטאת ׃ 53. ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני ־ שנה חמשה זה קרבן אלישמע בן ־ עמיהוד ׃ פ 54. ביום השמיני נשיא לבני מנשה גמליאל בן ־ פדה ־ צור ׃ 55. קרבנו קערת ־ כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם ׀ מלאים סלת בלולה בשמן למנחה 56. כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת ׃ 57. פר אחד בן ־ בקר איל אחד כבש ־ אחד בן ־ שנתו לעלה ׃ 58. שעיר ־ עזים אחד לחטאת ׃ 59. ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני ־ שנה חמשה זה קרבן גמליאל בן ־ פדה צור ׃ פ 60. ביום התשיעי נשיא לבני בנימן אבידן בן ־ גדעני ׃ 61. קרבנו קערת ־ כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם ׀ מלאים סלת בלולה בשמן למנחה ׃ 62. כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת ׃ 63. פר אחד בן ־ בקר איל אחד כבש ־ אחד בן ־ שנתו לעלה ׃ 64. שעיר ־ עזים אחד לחטאת ׃ 65. ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני ־ שנה חמשה זה קרבן אבידן בן ־ גדעני ׃ פ 66. ביום העשירי נשיא לבני דן אחיעזר בן ־ עמישדי ׃ 67. קרבנו קערת ־ כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם ׀ מלאים סלת בלולה בשמן למנחה ׃ 68. כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת 69. פר אחד בן ־ בקר איל אחד כבש ־ אחד בן ־ שנתו לעלה ׃ 70. שעיר ־ עזים אחד לחטאת ׃ 71. ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני ־ שנה חמשה זה קרבן אחיעזר בן ־ עמישדי ׃ פ 72. ביום עשתי עשר יום נשיא לבני אשר פגעיאל בן ־ עכרן ׃ 73. קרבנו קערת ־ כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם ׀ מלאים סלת בלולה בשמן למנחה ׃ 74. כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת ׃ 75. פר אחד בן ־ בקר איל אחד כבש ־ אחד בן ־ שנתו לעלה ׃ 76. שעיר ־ עזים אחד לחטאת ׃ 77. ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני ־ שנה חמשה זה קרבן פגעיאל בן ־ עכרן ׃ פ 78. ביום שנים עשר יום נשיא לבני נפתלי אחירע בן ־ עינן ׃ 79. קרבנו קערת ־ כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם ׀ מלאים סלת בלולה בשמן למנחה ׃ 80. כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת ׃ 81. פר אחד בן ־ בקר איל אחד כבש ־ אחד בן ־ שנתו לעלה ׃ 82. שעיר ־ עזים אחד לחטאת ׃ 83. ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני ־ שנה חמשה זה קרבן אחירע בן ־ עינן ׃ פ 84. זאת ׀ חנכת המזבח ביום המשח אתו מאת נשיאי ישראל קערת כסף שתים עשרה מזרקי ־ כסף שנים עשר כפות זהב שתים עשרה ׃ 85. שלשים ומאה הקערה האחת כסף ושבעים המזרק האחד כל כסף הכלים אלפים וארבע ־ מאות בשקל הקדש ׃ 86. כפות זהב שתים ־ עשרה מלאת קטרת עשרה עשרה הכף בשקל הקדש כל ־ זהב הכפות עשרים ומאה ׃ 87. כל ־ הבקר לעלה שנים עשר פרים אילם שנים ־ עשר כבשים בני ־ שנה שנים עשר ומנחתם ושעירי עזים שנים עשר לחטאת ׃ 88. וכל בקר ׀ זבח השלמים עשרים וארבעה פרים אילם ששים עתדים ששים כבשים בני ־ שנה ששים זאת חנכת המזבח אחרי המשח אתו ׃ 89. ובבא משה אל ־ אהל מועד לדבר אתו וישמע את ־ הקול מדבר אליו מעל הכפרת אשר על ־ ארן העדת מבין שני הכרבים וידבר אליו ׃ פ Chapter 81. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃2. דבר אל ־ אהרן ואמרת אליו בהעלתך את ־ הנרת אל ־ מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות ׃ 3. ויעש כן אהרן אל ־ מול פני המנורה העלה נרתיה כאשר צוה יהוה את ־ משה ׃ 4. וזה מעשה המנרה מקשה זהב עד ־ ירכה עד ־ פרחה מקשה הוא כמראה אשר הראה יהוה את ־ משה כן עשה את ־ המנרה ׃ פ 5. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃ 6. קח את ־ הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם ׃ 7. וכה ־ תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על ־ כל ־ בשרם וכבסו בגדיהם והטהרו ׃ 8. ולקחו פר בן ־ בקר ומנחתו סלת בלולה בשמן ופר ־ שני בן ־ בקר תקח לחטאת ׃ 9. והקרבת את ־ הלוים לפני אהל מועד והקהלת את ־ כל ־ עדת בני ישראל ׃ 10. והקרבת את ־ הלוים לפני יהוה וסמכו בני ־ ישראל את ־ ידיהם על ־ הלוים ׃ 11. והניף אהרן את ־ הלוים תנופה לפני יהוה מאת בני ישראל והיו לעבד את ־ עבדת יהוה ׃ 12. והלוים יסמכו את ־ ידיהם על ראש הפרים ועשה את ־ האחד חטאת ואת ־ האחד עלה ליהוה לכפר על ־ הלוים ׃ 13. והעמדת את ־ הלוים לפני אהרן ולפני בניו והנפת אתם תנופה ליהוה ׃ 14. והבדלת את ־ הלוים מתוך בני ישראל והיו לי הלוים ׃ 15. ואחרי ־ כן יבאו הלוים לעבד את ־ אהל מועד וטהרת אתם והנפת אתם תנופה ׃ 16. כי נתנים נתנים המה לי מתוך בני ישראל תחת פטרת כל ־ רחם בכור כל מבני ישראל לקחתי אתם לי ׃ 17. כי לי כל ־ בכור בבני ישראל באדם ובבהמה ביום הכתי כל ־ בכור בארץ מצרים הקדשתי אתם לי ׃ 18. ואקח את ־ הלוים תחת כל ־ בכור בבני ישראל ׃ 19. ואתנה את ־ הלוים נתנים ׀ לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל לעבד את ־ עבדת בני ־ ישראל באהל מועד ולכפר על ־ בני ישראל ולא יהיה בבני ישראל נגף בגשת בני ־ ישראל אל ־ הקדש ׃ 20. ויעש משה ואהרן וכל ־ עדת בני ־ ישראל ללוים ככל אשר ־ צוה יהוה את ־ משה ללוים כן ־ עשו להם בני ישראל ׃ 21. ויתחטאו הלוים ויכבסו בגדיהם וינף אהרן אתם תנופה לפני יהוה ויכפר עליהם אהרן לטהרם ׃ 22. ואחרי ־ כן באו הלוים לעבד את ־ עבדתם באהל מועד לפני אהרן ולפני בניו כאשר צוה יהוה את ־ משה על ־ הלוים כן עשו להם ׃ ס 23. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃ 24. זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד ׃ 25. ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבדה ולא יעבד עוד ׃ 26. ושרת את ־ אחיו באהל מועד לשמר משמרת ועבדה לא יעבד ככה תעשה ללוים במשמרתם ׃ פ Chapter 91. וידבר יהוה אל ־ משה במדבר ־ סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר ׃2. ויעשו בני ־ ישראל את ־ הפסח במועדו ׃ 3. בארבעה עשר ־ יום בחדש הזה בין הערבים תעשו אתו במועדו ככל ־ חקתיו וככל ־ משפטיו תעשו אתו ׃ 4. וידבר משה אל ־ בני ישראל לעשת הפסח ׃ 5. ויעשו את ־ הפסח בראשון בארבעה עשר יום לחדש בין הערבים במדבר סיני ככל אשר צוה יהוה את ־ משה כן עשו בני ישראל ׃ 6. ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא ־ יכלו לעשת ־ הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא ׃ 7. ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי הקרב את ־ קרבן יהוה במעדו בתוך בני ישראל ׃ 8. ויאמר אלהם משה עמדו ואשמעה מה ־ יצוה יהוה לכם ׃ פ 9. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃ 10. דבר אל ־ בני ישראל לאמר איש איש כי ־ יהיה ־ טמא ׀ לנפש או בדרך רחקה לכם או לדרתיכם ועשה פסח ליהוה ׃ 11. בחדש השני בארבעה עשר יום בין הערבים יעשו אתו על ־ מצות ומררים יאכלהו ׃ 12. לא ־ ישאירו ממנו עד ־ בקר ועצם לא ישברו ־ בו ככל ־ חקת הפסח יעשו אתו ׃ 13. והאיש אשר ־ הוא טהור ובדרך לא ־ היה וחדל לעשות הפסח ונכרתה הנפש ההוא מעמיה כי ׀ קרבן יהוה לא הקריב במעדו חטאו ישא האיש ההוא ׃ 14. וכי ־ יגור אתכם גר ועשה פסח ליהוה כחקת הפסח וכמשפטו כן יעשה חקה אחת יהיה לכם ולגר ולאזרח הארץ ׃ פ 15. וביום הקים את ־ המשכן כסה הענן את ־ המשכן לאהל העדת ובערב יהיה על ־ המשכן כמראה ־ אש עד ־ בקר ׃ 16. כן יהיה תמיד הענן יכסנו ומראה ־ אש לילה ׃ 17. ולפי העלת הענן מעל האהל ואחרי ־ כן יסעו בני ישראל ובמקום אשר ישכן ־ שם הענן שם יחנו בני ישראל ׃ 18. על ־ פי יהוה יסעו בני ישראל ועל ־ פי יהוה יחנו כל ־ ימי אשר ישכן הענן על ־ המשכן יחנו ׃ 19. ובהאריך הענן על ־ המשכן ימים רבים ושמרו בני ־ ישראל את ־ משמרת יהוה ולא יסעו ׃ 20. ויש אשר יהיה הענן ימים מספר על ־ המשכן על ־ פי יהוה יחנו ועל ־ פי יהוה יסעו ׃ 21. ויש אשר ־ יהיה הענן מערב עד ־ בקר ונעלה הענן בבקר ונסעו או יומם ולילה ונעלה הענן ונסעו ׃ 22. או ־ ימים או ־ חדש או ־ ימים בהאריך הענן על ־ המשכן לשכן עליו יחנו בני ־ ישראל ולא יסעו ובהעלתו יסעו ׃ 23. על ־ פי יהוה יחנו ועל ־ פי יהוה יסעו את ־ משמרת יהוה שמרו על ־ פי יהוה ביד ־ משה ׃ פ Chapter 101. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃2. עשה לך שתי חצוצרת כסף מקשה תעשה אתם והיו לך למקרא העדה ולמסע את ־ המחנות ׃ 3. ותקעו בהן ונועדו אליך כל ־ העדה אל ־ פתח אהל מועד ׃ 4. ואם ־ באחת יתקעו ונועדו אליך הנשיאים ראשי אלפי ישראל ׃ 5. ותקעתם תרועה ונסעו המחנות החנים קדמה ׃ 6. ותקעתם תרועה שנית ונסעו המחנות החנים תימנה תרועה יתקעו למסעיהם ׃ 7. ובהקהיל את ־ הקהל תתקעו ולא תריעו ׃ 8. ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצצרות והיו לכם לחקת עולם לדרתיכם ׃ 9. וכי ־ תבאו מלחמה בארצכם על ־ הצר הצרר אתכם והרעתם בחצצרות ונזכרתם לפני יהוה אלהיכם ונושעתם מאיביכם ׃ 10. וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצצרת על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני יהוה אלהיכם ׃ פ 11. ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש נעלה הענן מעל משכן העדת ׃ 12. ויסעו בני ־ ישראל למסעיהם ממדבר סיני וישכן הענן במדבר פארן ׃ 13. ויסעו בראשנה על ־ פי יהוה ביד ־ משה ׃ 14. ויסע דגל מחנה בני ־ יהודה בראשנה לצבאתם ועל ־ צבאו נחשון בן ־ עמינדב ׃ 15. ועל ־ צבא מטה בני יששכר נתנאל בן ־ צוער ׃ 16. ועל ־ צבא מטה בני זבולן אליאב בן ־ חלון ׃ 17. והורד המשכן ונסעו בני ־ גרשון ובני מררי נשאי המשכן ׃ ס 18. ונסע דגל מחנה ראובן לצבאתם ועל ־ צבאו אליצור בן ־ שדיאור ׃ 19. ועל ־ צבא מטה בני שמעון שלמיאל בן ־ צורי שדי ׃ 20. ועל ־ צבא מטה בני ־ גד אליסף בן ־ דעואל ׃ 21. ונסעו הקהתים נשאי המקדש והקימו את ־ המשכן עד ־ באם ׃ ס 22. ונסע דגל מחנה בני ־ אפרים לצבאתם ועל ־ צבאו אלישמע בן ־ עמיהוד ׃ 23. ועל ־ צבא מטה בני מנשה גמליאל בן ־ פדה ־ צור ׃ 24. ועל ־ צבא מטה בני בנימן אבידן בן ־ גדעוני ׃ ס 25. ונסע דגל מחנה בני ־ דן מאסף לכל ־ המחנת לצבאתם ועל ־ צבאו אחיעזר בן ־ עמישדי ׃ 26. ועל ־ צבא מטה בני אשר פגעיאל בן ־ עכרן ׃ 27. ועל ־ צבא מטה בני נפתלי אחירע בן ־ עינן ׃ 28. אלה מסעי בני ־ ישראל לצבאתם ויסעו ׃ ס 29. ויאמר משה לחבב בן ־ רעואל המדיני חתן משה נסעים ׀ אנחנו אל ־ המקום אשר אמר יהוה אתו אתן לכם לכה אתנו והטבנו לך כי ־ יהוה דבר ־ טוב על ־ ישראל ׃ 30. ויאמר אליו לא אלך כי אם ־ אל ־ ארצי ואל ־ מולדתי אלך ׃ 31. ויאמר אל ־ נא תעזב אתנו כי ׀ על ־ כן ידעת חנתנו במדבר והיית לנו לעינים ׃ 32. והיה כי ־ תלך עמנו והיה ׀ הטוב ההוא אשר ייטיב יהוה עמנו והטבנו לך ׃ 33. ויסעו מהר יהוה דרך שלשת ימים וארון ברית ־ יהוה נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה ׃ 34. וענן יהוה עליהם יומם בנסעם מן ־ המחנה ׃ ׆ ס 35. ויהי בנסע הארן ויאמר משה קומה ׀ יהוה ויפצו איביך וינסו משנאיך מפניך ׃ 36. ובנחה יאמר שובה יהוה רבבות אלפי ישראל ׃ ׆ ס Chapter 111. ויהי העם כמתאננים רע באזני יהוה וישמע יהוה ויחר אפו ותבער ־ בם אש יהוה ותאכל בקצה המחנה ׃2. ויצעק העם אל ־ משה ויתפלל משה אל ־ יהוה ותשקע האש ׃ 3. ויקרא שם ־ המקום ההוא תבערה כי ־ בערה בם אש יהוה ׃ 4. והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו בשר ׃ 5. זכרנו את ־ הדגה אשר ־ נאכל במצרים חנם את הקשאים ואת האבטחים ואת ־ החציר ואת ־ הבצלים ואת ־ השומים ׃ 6. ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל ־ המן עינינו ׃ 7. והמן כזרע ־ גד הוא ועינו כעין הבדלח ׃ 8. שטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדכה ובשלו בפרור ועשו אתו עגות והיה טעמו כטעם לשד השמן ׃ 9. וברדת הטל על ־ המחנה לילה ירד המן עליו ׃ 10. וישמע משה את ־ העם בכה למשפחתיו איש לפתח אהלו ויחר ־ אף יהוה מאד ובעיני משה רע ׃ 11. ויאמר משה אל ־ יהוה למה הרעת לעבדך ולמה לא ־ מצתי חן בעיניך לשום את ־ משא כל ־ העם הזה עלי ׃ 12. האנכי הריתי את כל ־ העם הזה אם ־ אנכי ילדתיהו כי ־ תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האמן את ־ הינק על האדמה אשר נשבעת לאבתיו ׃ 13. מאין לי בשר לתת לכל ־ העם הזה כי ־ יבכו עלי לאמר תנה ־ לנו בשר ונאכלה ׃ 14. לא ־ אוכל אנכי לבדי לשאת את ־ כל ־ העם הזה כי כבד ממני ׃ 15. ואם ־ ככה ׀ את ־ עשה לי הרגני נא הרג אם ־ מצאתי חן בעיניך ואל ־ אראה ברעתי ׃ פ 16. ויאמר יהוה אל ־ משה אספה ־ לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי ־ הם זקני העם ושטריו ולקחת אתם אל ־ אהל מועד והתיצבו שם עמך ׃ 17. וירדתי ודברתי עמך שם ואצלתי מן ־ הרוח אשר עליך ושמתי עליהם ונשאו אתך במשא העם ולא ־ תשא אתה לבדך ׃ 18. ואל ־ העם תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר כי בכיתם באזני יהוה לאמר מי יאכלנו בשר כי ־ טוב לנו במצרים ונתן יהוה לכם בשר ואכלתם ׃ 19. לא יום אחד תאכלון ולא יומים ולא ׀ חמשה ימים ולא עשרה ימים ולא עשרים יום ׃ 20. עד ׀ חדש ימים עד אשר ־ יצא מאפכם והיה לכם לזרא יען כי ־ מאסתם את ־ יהוה אשר בקרבכם ותבכו לפניו לאמר למה זה יצאנו ממצרים ׃ 21. ויאמר משה שש ־ מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חדש ימים ׃ 22. הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם אם את ־ כל ־ דגי הים יאסף להם ומצא להם ׃ פ 23. ויאמר יהוה אל ־ משה היד יהוה תקצר עתה תראה היקרך דברי אם ־ לא ׃ 24. ויצא משה וידבר אל ־ העם את דברי יהוה ויאסף שבעים איש מזקני העם ויעמד אתם סביבת האהל ׃ 25. וירד יהוה ׀ בענן וידבר אליו ויאצל מן ־ הרוח אשר עליו ויתן על ־ שבעים איש הזקנים ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנבאו ולא יספו ׃ 26. וישארו שני ־ אנשים ׀ במחנה שם האחד ׀ אלדד ושם השני מידד ותנח עליהם הרוח והמה בכתבים ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה ׃ 27. וירץ הנער ויגד למשה ויאמר אלדד ומידד מתנבאים במחנה ׃ 28. ויען יהושע בן ־ נון משרת משה מבחריו ויאמר אדני משה כלאם ׃ 29. ויאמר לו משה המקנא אתה לי ומי יתן כל ־ עם יהוה נביאים כי ־ יתן יהוה את ־ רוחו עליהם ׃ 30. ויאסף משה אל ־ המחנה הוא וזקני ישראל ׃ 31. ורוח נסע ׀ מאת יהוה ויגז שלוים מן ־ הים ויטש על ־ המחנה כדרך יום כה וכדרך יום כה סביבות המחנה וכאמתים על ־ פני הארץ ׃ 32. ויקם העם כל ־ היום ההוא וכל ־ הלילה וכל ׀ יום המחרת ויאספו את ־ השלו הממעיט אסף עשרה חמרים וישטחו להם שטוח סביבות המחנה ׃ 33. הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף יהוה חרה בעם ויך יהוה בעם מכה רבה מאד ׃ 34. ויקרא את ־ שם ־ המקום ההוא קברות התאוה כי ־ שם קברו את ־ העם המתאוים ׃ 35. מקברות התאוה נסעו העם חצרות ויהיו בחצרות ׃ פ Chapter 121. ותדבר מרים ואהרן במשה על ־ אדות האשה הכשית אשר לקח כי ־ אשה כשית לקח ׃2. ויאמרו הרק אך ־ במשה דבר יהוה הלא גם ־ בנו דבר וישמע יהוה ׃ 3. והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על ־ פני האדמה ׃ ס 4. ויאמר יהוה פתאם אל ־ משה ואל ־ אהרן ואל ־ מרים צאו שלשתכם אל ־ אהל מועד ויצאו שלשתם ׃ 5. וירד יהוה בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם ׃ 6. ויאמר שמעו ־ נא דברי אם ־ יהיה נביאכם יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר ־ בו ׃ 7. לא ־ כן עבדי משה בכל ־ ביתי נאמן הוא ׃ 8. פה אל ־ פה אדבר ־ בו ומראה ולא בחידת ותמנת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה ׃ 9. ויחר אף יהוה בם וילך ׃ 10. והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרן אל ־ מרים והנה מצרעת ׃ 11. ויאמר אהרן אל ־ משה בי אדני אל ־ נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו ׃ 12. אל ־ נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו ׃ 13. ויצעק משה אל ־ יהוה לאמר אל נא רפא נא לה ׃ פ 14. ויאמר יהוה אל ־ משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף ׃ 15. ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד ־ האסף מרים ׃ 16. ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן ׃ פ Chapter 131. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃2. שלח ־ לך אנשים ויתרו את ־ ארץ כנען אשר ־ אני נתן לבני ישראל איש אחד איש אחד למטה אבתיו תשלחו כל נשיא בהם ׃ 3. וישלח אתם משה ממדבר פארן על ־ פי יהוה כלם אנשים ראשי בני ־ ישראל המה ׃ 4. ואלה שמותם למטה ראובן שמוע בן ־ זכור ׃ 5. למטה שמעון שפט בן ־ חורי ׃ 6. למטה יהודה כלב בן ־ יפנה ׃ 7. למטה יששכר יגאל בן ־ יוסף ׃ 8. למטה אפרים הושע בן ־ נון ׃ 9. למטה בנימן פלטי בן ־ רפוא ׃ 10. למטה זבולן גדיאל בן ־ סודי ׃ 11. למטה יוסף למטה מנשה גדי בן ־ סוסי ׃ 12. למטה דן עמיאל בן ־ גמלי ׃ 13. למטה אשר סתור בן ־ מיכאל ׃ 14. למטה נפתלי נחבי בן ־ ופסי ׃ 15. למטה גד גאואל בן ־ מכי ׃ 16. אלה שמות האנשים אשר ־ שלח משה לתור את ־ הארץ ויקרא משה להושע בן ־ נון יהושע ׃ 17. וישלח אתם משה לתור את ־ ארץ כנען ויאמר אלהם עלו זה בנגב ועליתם את ־ ההר ׃ 18. וראיתם את ־ הארץ מה ־ הוא ואת ־ העם הישב עליה החזק הוא הרפה המעט הוא אם ־ רב ׃ 19. ומה הארץ אשר ־ הוא ישב בה הטובה הוא אם ־ רעה ומה הערים אשר ־ הוא יושב בהנה הבמחנים אם במבצרים ׃ 20. ומה הארץ השמנה הוא אם ־ רזה היש ־ בה עץ אם ־ אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ והימים ימי בכורי ענבים ׃ 21. ויעלו ויתרו את ־ הארץ ממדבר ־ צן עד ־ רחב לבא חמת ׃ 22. ויעלו בנגב ויבא עד ־ חברון ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק וחברון שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים ׃ 23. ויבאו עד ־ נחל אשכל ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד וישאהו במוט בשנים ומן ־ הרמנים ומן ־ התאנים ׃ 24. למקום ההוא קרא נחל אשכול על אדות האשכול אשר ־ כרתו משם בני ישראל ׃ 25. וישבו מתור הארץ מקץ ארבעים יום ׃ 26. וילכו ויבאו אל ־ משה ואל ־ אהרן ואל ־ כל ־ עדת בני ־ ישראל אל ־ מדבר פארן קדשה וישיבו אותם דבר ואת ־ כל ־ העדה ויראום את ־ פרי הארץ ׃ 27. ויספרו ־ לו ויאמרו באנו אל ־ הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש הוא וזה ־ פריה ׃ 28. אפס כי ־ עז העם הישב בארץ והערים בצרות גדלת מאד וגם ־ ילדי הענק ראינו שם ׃ 29. עמלק יושב בארץ הנגב והחתי והיבוסי והאמרי יושב בהר והכנעני ישב על ־ הים ועל יד הירדן ׃ 30. ויהס כלב את ־ העם אל ־ משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אתה כי ־ יכול נוכל לה ׃ 31. והאנשים אשר ־ עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות אל ־ העם כי ־ חזק הוא ממנו ׃ 32. ויוציאו דבת הארץ אשר תרו אתה אל ־ בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה ארץ אכלת יושביה הוא וכל ־ העם אשר ־ ראינו בתוכה אנשי מדות ׃ 33. ושם ראינו את ־ הנפילים בני ענק מן ־ הנפלים ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם ׃ Chapter 141. ותשא כל ־ העדה ויתנו את ־ קולם ויבכו העם בלילה ההוא ׃2. וילנו על ־ משה ועל ־ אהרן כל בני ישראל ויאמרו אלהם כל ־ העדה לו ־ מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו ־ מתנו ׃ 3. ולמה יהוה מביא אתנו אל ־ הארץ הזאת לנפל בחרב נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה ׃ 4. ויאמרו איש אל ־ אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה ׃ 5. ויפל משה ואהרן על ־ פניהם לפני כל ־ קהל עדת בני ישראל ׃ 6. ויהושע בן ־ נון וכלב בן ־ יפנה מן ־ התרים את ־ הארץ קרעו בגדיהם ׃ 7. ויאמרו אל ־ כל ־ עדת בני ־ ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה טובה הארץ מאד מאד ׃ 8. אם ־ חפץ בנו יהוה והביא אתנו אל ־ הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר ־ הוא זבת חלב ודבש ׃ 9. אך ביהוה אל ־ תמרדו ואתם אל ־ תיראו את ־ עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל ־ תיראם ׃ 10. ויאמרו כל ־ העדה לרגום אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל ־ כל ־ בני ישראל ׃ פ 11. ויאמר יהוה אל ־ משה עד ־ אנה ינאצני העם הזה ועד ־ אנה לא ־ יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו ׃ 12. אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי ־ גדול ועצום ממנו ׃ 13. ויאמר משה אל ־ יהוה ושמעו מצרים כי ־ העלית בכחך את ־ העם הזה מקרבו ׃ 14. ואמרו אל ־ יושב הארץ הזאת שמעו כי ־ אתה יהוה בקרב העם הזה אשר ־ עין בעין נראה ׀ אתה יהוה ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה ׃ 15. והמתה את ־ העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר ־ שמעו את ־ שמעך לאמר ׃ 16. מבלתי יכלת יהוה להביא את ־ העם הזה אל ־ הארץ אשר ־ נשבע להם וישחטם במדבר ׃ 17. ועתה יגדל ־ נא כח אדני כאשר דברת לאמר ׃ 18. יהוה ארך אפים ורב ־ חסד נשא עוֺן ופשע ונקה לא ינקה פקד עוֺן אבות על ־ בנים על ־ שלשים ועל ־ רבעים ׃ 19. סלח ־ נא לעוֺן העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד ־ הנה ׃ 20. ויאמר יהוה סלחתי כדברך ׃ 21. ואולם חי ־ אני וימלא כבוד ־ יהוה את ־ כל ־ הארץ ׃ 22. כי כל ־ האנשים הראים את ־ כבדי ואת ־ אתתי אשר ־ עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי ׃ 23. אם ־ יראו את ־ הארץ אשר נשבעתי לאבתם וכל ־ מנאצי לא יראוה ׃ 24. ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והביאתיו אל ־ הארץ אשר ־ בא שמה וזרעו יורשנה ׃ 25. והעמלקי והכנעני יושב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדבר דרך ים ־ סוף ׃ פ 26. וידבר יהוה אל ־ משה ואל ־ אהרן לאמר ׃ 27. עד ־ מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינים עלי את ־ תלנות בני ישראל אשר המה מלינים עלי שמעתי ׃ 28. אמר אלהם חי ־ אני נאם ־ יהוה אם ־ לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם ׃ 29. במדבר הזה יפלו פגריכם וכל ־ פקדיכם לכל ־ מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינתם עלי ׃ 30. אם ־ אתם תבאו אל ־ הארץ אשר נשאתי את ־ ידי לשכן אתכם בה כי אם ־ כלב בן ־ יפנה ויהושע בן ־ נון ׃ 31. וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה והביאתי אתם וידעו את ־ הארץ אשר מאסתם בה ׃ 32. ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה ׃ 33. ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את ־ זנותיכם עד ־ תם פגריכם במדבר ׃ 34. במספר הימים אשר ־ תרתם את ־ הארץ ארבעים יום יום לשנה יום לשנה תשאו את ־ עוֺנתיכם ארבעים שנה וידעתם את ־ תנואתי ׃ 35. אני יהוה דברתי אם ־ לא ׀ זאת אעשה לכל ־ העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימתו ׃ 36. והאנשים אשר ־ שלח משה לתור את ־ הארץ וישבו וילונו עליו את ־ כל ־ העדה להוציא דבה על ־ הארץ ׃ 37. וימתו האנשים מוצאי דבת ־ הארץ רעה במגפה לפני יהוה ׃ 38. ויהושע בן ־ נון וכלב בן ־ יפנה חיו מן ־ האנשים ההם ההלכים לתור את ־ הארץ ׃ 39. וידבר משה את ־ הדברים האלה אל ־ כל ־ בני ישראל ויתאבלו העם מאד ׃ 40. וישכמו בבקר ויעלו אל ־ ראש ־ ההר לאמר הננו ועלינו אל ־ המקום אשר ־ אמר יהוה כי חטאנו ׃ 41. ויאמר משה למה זה אתם עברים את ־ פי יהוה והוא לא תצלח ׃ 42. אל ־ תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם ׃ 43. כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי ־ על ־ כן שבתם מאחרי יהוה ולא ־ יהיה יהוה עמכם ׃ 44. ויעפלו לעלות אל ־ ראש ההר וארון ברית ־ יהוה ומשה לא ־ משו מקרב המחנה ׃ 45. וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד ־ החרמה ׃ פ Chapter 151. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃2. דבר אל ־ בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל ־ ארץ מושבתיכם אשר אני נתן לכם ׃ 3. ועשיתם אשה ליהוה עלה או ־ זבח לפלא ־ נדר או בנדבה או במעדיכם לעשות ריח ניחח ליהוה מן ־ הבקר או מן ־ הצאן ׃ 4. והקריב המקריב קרבנו ליהוה מנחה סלת עשרון בלול ברבעית ההין שמן ׃ 5. ויין לנסך רביעית ההין תעשה על ־ העלה או לזבח לכבש האחד ׃ 6. או לאיל תעשה מנחה סלת שני עשרנים בלולה בשמן שלשית ההין ׃ 7. ויין לנסך שלשית ההין תקריב ריח ־ ניחח ליהוה ׃ 8. וכי ־ תעשה בן ־ בקר עלה או ־ זבח לפלא ־ נדר או ־ שלמים ליהוה ׃ 9. והקריב על ־ בן ־ הבקר מנחה סלת שלשה עשרנים בלול בשמן חצי ההין ׃ 10. ויין תקריב לנסך חצי ההין אשה ריח ־ ניחח ליהוה ׃ 11. ככה יעשה לשור האחד או לאיל האחד או ־ לשה בכבשים או בעזים ׃ 12. כמספר אשר תעשו ככה תעשו לאחד כמספרם ׃ 13. כל ־ האזרח יעשה ־ ככה את ־ אלה להקריב אשה ריח ־ ניחח ליהוה ׃ 14. וכי ־ יגור אתכם גר או אשר ־ בתוככם לדרתיכם ועשה אשה ריח ־ ניחח ליהוה כאשר תעשו כן יעשה ׃ 15. הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר חקת עולם לדרתיכם ככם כגר יהיה לפני יהוה ׃ 16. תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם ׃ פ 17. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃ 18. דבר אל ־ בני ישראל ואמרת אלהם בבאכם אל ־ הארץ אשר אני מביא אתכם שמה ׃ 19. והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה ליהוה ׃ 20. ראשית ערסתכם חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אתה ׃ 21. מראשית ערסתיכם תתנו ליהוה תרומה לדרתיכם ׃ ס 22. וכי תשגו ולא תעשו את כל ־ המצוֺת האלה אשר ־ דבר יהוה אל ־ משה ׃ 23. את כל ־ אשר צוה יהוה אליכם ביד ־ משה מן ־ היום אשר צוה יהוה והלאה לדרתיכם ׃ 24. והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל ־ העדה פר בן ־ בקר אחד לעלה לריח ניחח ליהוה ומנחתו ונסכו כמשפט ושעיר ־ עזים אחד לחטת ׃ 25. וכפר הכהן על ־ כל ־ עדת בני ישראל ונסלח להם כי ־ שגגה הוא והם הביאו את ־ קרבנם אשה ליהוה וחטאתם לפני יהוה על ־ שגגתם ׃ 26. ונסלח לכל ־ עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל ־ העם בשגגה ׃ ס 27. ואם ־ נפש אחת תחטא בשגגה והקריבה עז בת ־ שנתה לחטאת ׃ 28. וכפר הכהן על ־ הנפש השגגת בחטאה בשגגה לפני יהוה לכפר עליו ונסלח לו ׃ 29. האזרח בבני ישראל ולגר הגר בתוכם תורה אחת יהיה לכם לעשה בשגגה ׃ 30. והנפש אשר ־ תעשה ׀ ביד רמה מן ־ האזרח ומן ־ הגר את ־ יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה ׃ 31. כי דבר ־ יהוה בזה ואת ־ מצותו הפר הכרת ׀ תכרת הנפש ההוא עוֺנה בה ׃ פ 32. ויהיו בני ־ ישראל במדבר וימצאו איש מקשש עצים ביום השבת ׃ 33. ויקריבו אתו המצאים אתו מקשש עצים אל ־ משה ואל ־ אהרן ואל כל ־ העדה ׃ 34. ויניחו אתו במשמר כי לא פרש מה ־ יעשה לו ׃ ס 35. ויאמר יהוה אל ־ משה מות יומת האיש רגום אתו באבנים כל ־ העדה מחוץ למחנה ׃ 36. ויציאו אתו כל ־ העדה אל ־ מחוץ למחנה וירגמו אתו באבנים וימת כאשר צוה יהוה את ־ משה ׃ פ 37. ויאמר יהוה אל ־ משה לאמר ׃ 38. דבר אל ־ בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על ־ כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ־ ציצת הכנף פתיל תכלת ׃ 39. והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את ־ כל ־ מצוֺת יהוה ועשיתם אתם ולא ־ תתרו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר ־ אתם זנים אחריהם ׃ 40. למען תזכרו ועשיתם את ־ כל ־ מצוֺתי והייתם קדשים לאלהיכם ׃ 41. אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם ׃ פ Chapter 161. ויקח קרח בן ־ יצהר בן ־ קהת בן ־ לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן ־ פלת בני ראובן ׃2. ויקמו לפני משה ואנשים מבני ־ ישראל חמשים ומאתים נשיאי עדה קראי מועד אנשי ־ שם ׃ 3. ויקהלו על ־ משה ועל ־ אהרן ויאמרו אלהם רב ־ לכם כי כל ־ העדה כלם קדשים ובתוכם יהוה ומדוע תתנשאו על ־ קהל יהוה ׃ 4. וישמע משה ויפל על ־ פניו ׃ 5. וידבר אל ־ קרח ואל ־ כל ־ עדתו לאמר בקר וידע יהוה את ־ אשר ־ לו ואת ־ הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר ־ בו יקריב אליו ׃ 6. זאת עשו קחו ־ לכם מחתות קרח וכל ־ עדתו ׃ 7. ותנו בהן ׀ אש ושימו עליהן קטרת לפני יהוה מחר והיה האיש אשר ־ יבחר יהוה הוא הקדוש רב ־ לכם בני לוי ׃ 8. ויאמר משה אל ־ קרח שמעו ־ נא בני לוי ׃ 9. המעט מכם כי ־ הבדיל אלהי ישראל אתכם מעדת ישראל להקריב אתכם אליו לעבד את ־ עבדת משכן יהוה ולעמד לפני העדה לשרתם ׃ 10. ויקרב אתך ואת ־ כל ־ אחיך בני ־ לוי אתך ובקשתם גם ־ כהנה ׃ 11. לכן אתה וכל ־ עדתך הנעדים על ־ יהוה ואהרן מה ־ הוא כי תלונו עליו ׃ 12. וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב ויאמרו לא נעלה ׃ 13. המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי ־ תשתרר עלינו גם ־ השתרר ׃ 14. אף לא אל ־ ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו ותתן ־ לנו נחלת שדה וכרם העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה ׃ 15. ויחר למשה מאד ויאמר אל ־ יהוה אל ־ תפן אל ־ מנחתם לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעתי את ־ אחד מהם ׃ 16. ויאמר משה אל ־ קרח אתה וכל ־ עדתך היו לפני יהוה אתה והם ואהרן מחר ׃ 17. וקחו ׀ איש מחתתו ונתתם עליהם קטרת והקרבתם לפני יהוה איש מחתתו חמשים ומאתים מחתת ואתה ואהרן איש מחתתו ׃ 18. ויקחו איש מחתתו ויתנו עליהם אש וישימו עליהם קטרת ויעמדו פתח אהל מועד ומשה ואהרן ׃ 19. ויקהל עליהם קרח את ־ כל ־ העדה אל ־ פתח אהל מועד וירא כבוד ־ יהוה אל ־ כל ־ העדה ׃ פ 20. וידבר יהוה אל ־ משה ואל ־ אהרן לאמר ׃ 21. הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ׃ 22. ויפלו על ־ פניהם ויאמרו אל אלהי הרוחת לכל ־ בשר האיש אחד יחטא ועל כל ־ העדה תקצף ׃ פ 23. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃ 24. דבר אל ־ העדה לאמר העלו מסביב למשכן ־ קרח דתן ואבירם ׃ 25. ויקם משה וילך אל ־ דתן ואבירם וילכו אחריו זקני ישראל ׃ 26. וידבר אל ־ העדה לאמר סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואל ־ תגעו בכל ־ אשר להם פן ־ תספו בכל ־ חטאתם ׃ 27. ויעלו מעל משכן ־ קרח דתן ואבירם מסביב ודתן ואבירם יצאו נצבים פתח אהליהם ונשיהם ובניהם וטפם ׃ 28. ויאמר משה בזאת תדעון כי ־ יהוה שלחני לעשות את כל ־ המעשים האלה כי ־ לא מלבי ׃ 29. אם ־ כמות כל ־ האדם ימתון אלה ופקדת כל ־ האדם יפקד עליהם לא יהוה שלחני ׃ 30. ואם ־ בריאה יברא יהוה ופצתה האדמה את ־ פיה ובלעה אתם ואת ־ כל ־ אשר להם וירדו חיים שאלה וידעתם כי נאצו האנשים האלה את ־ יהוה ׃ 31. ויהי ככלתו לדבר את כל ־ הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם ׃ 32. ותפתח הארץ את ־ פיה ותבלע אתם ואת ־ בתיהם ואת כל ־ האדם אשר לקרח ואת כל ־ הרכוש ׃ 33. וירדו הם וכל ־ אשר להם חיים שאלה ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל ׃ 34. וכל ־ ישראל אשר סביבתיהם נסו לקלם כי אמרו פן ־ תבלענו הארץ ׃ 35. ואש יצאה מאת יהוה ותאכל את החמשים ומאתים איש מקריבי הקטרת ׃ פ Chapter 171. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃2. אמר אל ־ אלעזר בן ־ אהרן הכהן וירם את ־ המחתת מבין השרפה ואת ־ האש זרה ־ הלאה כי קדשו ׃ 3. את מחתות החטאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקעי פחים צפוי למזבח כי ־ הקריבם לפני ־ יהוה ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל ׃ 4. ויקח אלעזר הכהן את מחתות הנחשת אשר הקריבו השרפים וירקעום צפוי למזבח ׃ 5. זכרון לבני ישראל למען אשר לא ־ יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני יהוה ולא ־ יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר יהוה ביד ־ משה לו ׃ 6. וילנו כל ־ עדת בני ־ ישראל ממחרת על ־ משה ועל ־ אהרן לאמר אתם המתם את ־ עם יהוה ׃ 7. ויהי בהקהל העדה על ־ משה ועל ־ אהרן ויפנו אל ־ אהל מועד והנה כסהו הענן וירא כבוד יהוה ׃ 8. ויבא משה ואהרן אל ־ פני אהל מועד ׃ פ 9. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃ 10. הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על ־ פניהם ׃ 11. ויאמר משה אל ־ אהרן קח את ־ המחתה ותן ־ עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל ־ העדה וכפר עליהם כי ־ יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף ׃ 12. ויקח אהרן כאשר ׀ דבר משה וירץ אל ־ תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן את ־ הקטרת ויכפר על ־ העם ׃ 13. ויעמד בין ־ המתים ובין החיים ותעצר המגפה ׃ ויהיו המתים במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מאות מלבד המתים על ־ דבר ־ קרח ׃ וישב אהרן אל ־ משה אל ־ פתח אהל מועד והמגפה נעצרה ׃ פ וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃ דבר ׀ אל ־ בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל ־ נשיאהם לבית אבתם שנים עשר מטות איש את ־ שמו תכתב על ־ מטהו ׃ ואת שם אהרן תכתב על ־ מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם ׃ והנחתם באהל מועד לפני העדות אשר אועד לכם שמה ׃ והיה האיש אשר אבחר ־ בו מטהו יפרח והשכתי מעלי את ־ תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם ׃ וידבר משה אל ־ בני ישראל ויתנו אליו ׀ כל ־ נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבתם שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם ׃ וינח משה את ־ המטת לפני יהוה באהל העדת ׃ ויהי ממחרת ויבא משה אל ־ אהל העדות והנה פרח מטה ־ אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים ׃ ויצא משה את ־ כל ־ המטת מלפני יהוה אל ־ כל ־ בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו ׃ ס ויאמר יהוה אל ־ משה השב את ־ מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני ־ מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו ׃ ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כן עשה ׃ ס ויאמרו בני ישראל אל ־ משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו ׃ כל הקרב ׀ הקרב אל ־ משכן יהוה ימות האם תמנו לגוֺע ׃ ס Chapter 181. ויאמר יהוה אל ־ אהרן אתה ובניך ובית ־ אביך אתך תשאו את ־ עוֺן המקדש ואתה ובניך אתך תשאו את ־ עוֺן כהנתכם ׃2. וגם את ־ אחיך מטה לוי שבט אביך הקרב אתך וילוו עליך וישרתוך ואתה ובניך אתך לפני אהל העדת ׃ 3. ושמרו משמרתך ומשמרת כל ־ האהל אך אל ־ כלי הקדש ואל ־ המזבח לא יקרבו ולא ־ ימתו גם ־ הם גם ־ אתם ׃ 4. ונלוו עליך ושמרו את ־ משמרת אהל מועד לכל עבדת האהל וזר לא ־ יקרב אליכם ׃ 5. ושמרתם את משמרת הקדש ואת משמרת המזבח ולא ־ יהיה עוד קצף על ־ בני ישראל ׃ 6. ואני הנה לקחתי את ־ אחיכם הלוים מתוך בני ישראל לכם מתנה נתנים ליהוה לעבד את ־ עבדת אהל מועד ׃ 7. ואתה ובניך אתך תשמרו את ־ כהנתכם לכל ־ דבר המזבח ולמבית לפרכת ועבדתם עבדת מתנה אתן את ־ כהנתכם והזר הקרב יומת ׃ ס 8. וידבר יהוה אל ־ אהרן ואני הנה נתתי לך את ־ משמרת תרומתי לכל ־ קדשי בני ־ ישראל לך נתתים למשחה ולבניך לחק ־ עולם ׃ 9. זה ־ יהיה לך מקדש הקדשים מן ־ האש כל ־ קרבנם לכל ־ מנחתם ולכל ־ חטאתם ולכל ־ אשמם אשר ישיבו לי קדש קדשים לך הוא ולבניך ׃ 10. בקדש הקדשים תאכלנו כל ־ זכר יאכל אתו קדש יהיה ־ לך ׃ 11. וזה ־ לך תרומת מתנם לכל ־ תנופת בני ישראל לך נתתים ולבניך ולבנתיך אתך לחק ־ עולם כל ־ טהור בביתך יאכל אתו ׃ 12. כל חלב יצהר וכל ־ חלב תירוש ודגן ראשיתם אשר ־ יתנו ליהוה לך נתתים ׃ 13. בכורי כל ־ אשר בארצם אשר ־ יביאו ליהוה לך יהיה כל ־ טהור בביתך יאכלנו ׃ 14. כל ־ חרם בישראל לך יהיה ׃ 15. כל ־ פטר רחם לכל ־ בשר אשר ־ יקריבו ליהוה באדם ובבהמה יהיה ־ לך אך ׀ פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור ־ הבהמה הטמאה תפדה ׃ 16. ופדויו מבן ־ חדש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים בשקל הקדש עשרים גרה הוא ׃ 17. אך בכור ־ שור או ־ בכור כשב או ־ בכור עז לא תפדה קדש הם את ־ דמם תזרק על ־ המזבח ואת ־ חלבם תקטיר אשה לריח ניחח ליהוה ׃ 18. ובשרם יהיה ־ לך כחזה התנופה וכשוק הימין לך יהיה ׃ 19. כל ׀ תרומת הקדשים אשר ירימו בני ־ ישראל ליהוה נתתי לך ולבניך ולבנתיך אתך לחק ־ עולם ברית מלח עולם הוא לפני יהוה לך ולזרעך אתך ׃ 20. ויאמר יהוה אל ־ אהרן בארצם לא תנחל וחלק לא ־ יהיה לך בתוכם אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל ׃ ס 21. ולבני לוי הנה נתתי כל ־ מעשר בישראל לנחלה חלף עבדתם אשר ־ הם עבדים את ־ עבדת אהל מועד ׃ 22. ולא ־ יקרבו עוד בני ישראל אל ־ אהל מועד לשאת חטא למות ׃ 23. ועבד הלוי הוא את ־ עבדת אהל מועד והם ישאו עוֺנם חקת עולם לדרתיכם ובתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה ׃ 24. כי את ־ מעשר בני ־ ישראל אשר ירימו ליהוה תרומה נתתי ללוים לנחלה על ־ כן אמרתי להם בתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה ׃ פ 25. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃ 26. ואל ־ הלוים תדבר ואמרת אלהם כי ־ תקחו מאת בני ־ ישראל את ־ המעשר אשר נתתי לכם מאתם בנחלתכם והרמתם ממנו תרומת יהוה מעשר מן ־ המעשר ׃ 27. ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן ־ הגרן וכמלאה מן ־ היקב ׃ 28. כן תרימו גם ־ אתם תרומת יהוה מכל מעשרתיכם אשר תקחו מאת בני ישראל ונתתם ממנו את ־ תרומת יהוה לאהרן הכהן ׃ 29. מכל מתנתיכם תרימו את כל ־ תרומת יהוה מכל ־ חלבו את ־ מקדשו ממנו ׃ 30. ואמרת אלהם בהרימכם את ־ חלבו ממנו ונחשב ללוים כתבואת גרן וכתבואת יקב ׃ 31. ואכלתם אתו בכל ־ מקום אתם וביתכם כי ־ שכר הוא לכם חלף עבדתכם באהל מועד ׃ 32. ולא ־ תשאו עליו חטא בהרימכם את ־ חלבו ממנו ואת ־ קדשי בני ־ ישראל לא תחללו ולא תמותו ׃ פ Chapter 191. וידבר יהוה אל ־ משה ואל ־ אהרן לאמר ׃2. זאת חקת התורה אשר ־ צוה יהוה לאמר דבר ׀ אל ־ בני ישראל ויקחו אליך פרה אדמה תמימה אשר אין ־ בה מום אשר לא ־ עלה עליה על ׃ 3. ונתתם אתה אל ־ אלעזר הכהן והוציא אתה אל ־ מחוץ למחנה ושחט אתה לפניו ׃ 4. ולקח אלעזר הכהן מדמה באצבעו והזה אל ־ נכח פני אהל ־ מועד מדמה שבע פעמים ׃ 5. ושרף את ־ הפרה לעיניו את ־ ערה ואת ־ בשרה ואת ־ דמה על ־ פרשה ישרף ׃ 6. ולקח הכהן עץ ארז ואזוב ושני תולעת והשליך אל ־ תוך שרפת הפרה ׃ 7. וכבס בגדיו הכהן ורחץ בשרו במים ואחר יבוא אל ־ המחנה וטמא הכהן עד ־ הערב ׃ 8. והשרף אתה יכבס בגדיו במים ורחץ בשרו במים וטמא עד ־ הערב ׃ 9. ואסף ׀ איש טהור את אפר הפרה והניח מחוץ למחנה במקום טהור והיתה לעדת בני ־ ישראל למשמרת למי נדה חטאת הוא ׃ 10. וכבס האסף את ־ אפר הפרה את ־ בגדיו וטמא עד ־ הערב והיתה לבני ישראל ולגר הגר בתוכם לחקת עולם ׃ 11. הנגע במת לכל ־ נפש אדם וטמא שבעת ימים ׃ 12. הוא יתחטא ־ בו ביום השלישי וביום השביעי יטהר ואם ־ לא יתחטא ביום השלישי וביום השביעי לא יטהר ׃ 13. כל ־ הנגע במת בנפש האדם אשר ־ ימות ולא יתחטא את ־ משכן יהוה טמא ונכרתה הנפש ההוא מישראל כי מי נדה לא ־ זרק עליו טמא יהיה עוד טמאתו בו ׃ 14. זאת התורה אדם כי ־ ימות באהל כל ־ הבא אל ־ האהל וכל ־ אשר באהל יטמא שבעת ימים ׃ 15. וכל כלי פתוח אשר אין ־ צמיד פתיל עליו טמא הוא ׃ 16. וכל אשר ־ יגע על ־ פני השדה בחלל ־ חרב או במת או ־ בעצם אדם או בקבר יטמא שבעת ימים ׃ 17. ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת ונתן עליו מים חיים אל ־ כלי ׃ 18. ולקח אזוב וטבל במים איש טהור והזה על ־ האהל ועל ־ כל ־ הכלים ועל ־ הנפשות אשר היו ־ שם ועל ־ הנגע בעצם או בחלל או במת או בקבר ׃ 19. והזה הטהר על ־ הטמא ביום השלישי וביום השביעי וחטאו ביום השביעי וכבס בגדיו ורחץ במים וטהר בערב ׃ 20. ואיש אשר ־ יטמא ולא יתחטא ונכרתה הנפש ההוא מתוך הקהל כי את ־ מקדש יהוה טמא מי נדה לא ־ זרק עליו טמא הוא ׃ 21. והיתה להם לחקת עולם ומזה מי ־ הנדה יכבס בגדיו והנגע במי הנדה יטמא עד ־ הערב ׃ 22. וכל אשר ־ יגע ־ בו הטמא יטמא והנפש הנגעת תטמא עד ־ הערב ׃ פ Chapter 201. ויבאו בני ־ ישראל כל ־ העדה מדבר ־ צן בחדש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם ׃2. ולא ־ היה מים לעדה ויקהלו על ־ משה ועל ־ אהרן ׃ 3. וירב העם עם ־ משה ויאמרו לאמר ולו גוענו בגוע אחינו לפני יהוה ׃ 4. ולמה הבאתם את ־ קהל יהוה אל ־ המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו ׃ 5. ולמה העליתנו ממצרים להביא אתנו אל ־ המקום הרע הזה לא ׀ מקום זרע ותאנה וגפן ורמון ומים אין לשתות ׃ 6. ויבא משה ואהרן מפני הקהל אל ־ פתח אהל מועד ויפלו על ־ פניהם וירא כבוד ־ יהוה אליהם ׃ פ 7. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃ 8. קח את ־ המטה והקהל את ־ העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל ־ הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מים מן ־ הסלע והשקית את ־ העדה ואת ־ בעירם ׃ 9. ויקח משה את ־ המטה מלפני יהוה כאשר צוהו ׃ 10. ויקהלו משה ואהרן את ־ הקהל אל ־ פני הסלע ויאמר להם שמעו ־ נא המרים המן ־ הסלע הזה נוציא לכם מים ׃ 11. וירם משה את ־ ידו ויך את ־ הסלע במטהו פעמים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם ׃ ס 12. ויאמר יהוה אל ־ משה ואל ־ אהרן יען לא ־ האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את ־ הקהל הזה אל ־ הארץ אשר ־ נתתי להם ׃ 13. המה מי מריבה אשר ־ רבו בני ־ ישראל את ־ יהוה ויקדש בם ׃ ס 14. וישלח משה מלאכים מקדש אל ־ מלך אדום כה אמר אחיך ישראל אתה ידעת את כל ־ התלאה אשר מצאתנו ׃ 15. וירדו אבתינו מצרימה ונשב במצרים ימים רבים וירעו לנו מצרים ולאבתינו ׃ 16. ונצעק אל ־ יהוה וישמע קלנו וישלח מלאך ויצאנו ממצרים והנה אנחנו בקדש עיר קצה גבולך ׃ 17. נעברה ־ נא בארצך לא נעבר בשדה ובכרם ולא נשתה מי באר דרך המלך נלך לא נטה ימין ושמאול עד אשר ־ נעבר גבולך ׃ 18. ויאמר אליו אדום לא תעבר בי פן ־ בחרב אצא לקראתך ׃ 19. ויאמרו אליו בני ־ ישראל במסלה נעלה ואם ־ מימיך נשתה אני ומקני ונתתי מכרם רק אין ־ דבר ברגלי אעברה ׃ 20. ויאמר לא תעבר ויצא אדום לקראתו בעם כבד וביד חזקה ׃ 21. וימאן ׀ אדום נתן את ־ ישראל עבר בגבלו ויט ישראל מעליו ׃ פ 22. ויסעו מקדש ויבאו בני ־ ישראל כל ־ העדה הר ההר ׃ 23. ויאמר יהוה אל ־ משה ואל ־ אהרן בהר ההר על ־ גבול ארץ ־ אדום לאמר ׃ 24. יאסף אהרן אל ־ עמיו כי לא יבא אל ־ הארץ אשר נתתי לבני ישראל על אשר ־ מריתם את ־ פי למי מריבה ׃ 25. קח את ־ אהרן ואת ־ אלעזר בנו והעל אתם הר ההר ׃ 26. והפשט את ־ אהרן את ־ בגדיו והלבשתם את ־ אלעזר בנו ואהרן יאסף ומת שם ׃ 27. ויעש משה כאשר צוה יהוה ויעלו אל ־ הר ההר לעיני כל ־ העדה ׃ 28. ויפשט משה את ־ אהרן את ־ בגדיו וילבש אתם את ־ אלעזר בנו וימת אהרן שם בראש ההר וירד משה ואלעזר מן ־ ההר ׃ 29. ויראו כל ־ העדה כי גוע אהרן ויבכו את ־ אהרן שלשים יום כל בית ישראל ׃ ס Chapter 211. וישמע הכנעני מלך ־ ערד ישב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל וישב ׀ ממנו שבי ׃2. וידר ישראל נדר ליהוה ויאמר אם ־ נתן תתן את ־ העם הזה בידי והחרמתי את ־ עריהם ׃ 3. וישמע יהוה בקול ישראל ויתן את ־ הכנעני ויחרם אתהם ואת ־ עריהם ויקרא שם ־ המקום חרמה ׃ פ 4. ויסעו מהר ההר דרך ים ־ סוף לסבב את ־ ארץ אדום ותקצר נפש ־ העם בדרך ׃ 5. וידבר העם באלהים ובמשה למה העליתנו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלקל ׃ 6. וישלח יהוה בעם את הנחשים השרפים וינשכו את ־ העם וימת עם ־ רב מישראל ׃ 7. ויבא העם אל ־ משה ויאמרו חטאנו כי ־ דברנו ביהוה וב/ך התפלל אל ־ יהוה ויסר מעלינו את ־ הנחש ויתפלל משה בעד העם ׃ 8. ויאמר יהוה אל ־ משה עשה לך שרף ושים אתו על ־ נס והיה כל ־ הנשוך וראה אתו וחי ׃ 9. ויעש משה נחש נחשת וישמהו על ־ הנס והיה אם ־ נשך הנחש את ־ איש והביט אל ־ נחש הנחשת וחי ׃ 10. ויסעו בני ישראל ויחנו באבת ׃ 11. ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים במדבר אשר על ־ פני מואב ממזרח השמש ׃ 12. משם נסעו ויחנו בנחל זרד ׃ 13. משם נסעו ויחנו מעבר ארנון אשר במדבר היצא מגבול האמרי כי ארנון גבול מואב בין מואב ובין האמרי ׃ 14. על ־ כן יאמר בספר מלחמת יהוה את ־ והב בסופה ואת ־ הנחלים ארנון ׃ 15. ואשד הנחלים אשר נטה לשבת ער ונשען לגבול מואב ׃ 16. ומשם בארה הוא הבאר אשר אמר יהוה למשה אסף את ־ העם ואתנה להם מים ׃ ס 17. אז ישיר ישראל את ־ השירה הזאת עלי באר ענו ־ לה ׃ 18. באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם במחקק במשענתם וממדבר מתנה ׃ 19. וממתנה נחליאל ומנחליאל במות ׃ 20. ומבמות הגיא אשר בשדה מואב ראש הפסגה ונשקפה על ־ פני הישימן ׃ פ 21. וישלח ישראל מלאכים אל ־ סיחן מלך ־ האמרי לאמר ׃ 22. אעברה בארצך לא נטה בשדה ובכרם לא נשתה מי באר בדרך המלך נלך עד אשר ־ נעבר גבלך ׃ 23. ולא ־ נתן סיחן את ־ ישראל עבר בגבלו ויאסף סיחן את ־ כל ־ עמו ויצא לקראת ישראל המדברה ויבא יהצה וילחם בישראל ׃ 24. ויכהו ישראל לפי ־ חרב ויירש את ־ ארצו מארנן עד ־ יבק עד ־ בני עמון כי עז גבול בני עמון ׃ 25. ויקח ישראל את כל ־ הערים האלה וישב ישראל בכל ־ ערי האמרי בחשבון ובכל ־ בנתיה ׃ 26. כי חשבון עיר סיחן מלך האמרי הוא והוא נלחם במלך מואב הראשון ויקח את ־ כל ־ ארצו מידו עד ־ ארנן ׃ 27. על ־ כן יאמרו המשלים באו חשבון תבנה ותכונן עיר סיחון ׃ 28. כי ־ אש יצאה מחשבון להבה מקרית סיחן אכלה ער מואב בעלי במות ארנן ׃ 29. אוי ־ לך מואב אבדת עם ־ כמוש נתן בניו פליטם ובנתיו בשבית למלך אמרי סיחון ׃ 30. ונירם אבד חשבון עד ־ דיבון ונשים עד ־ נפח אשר עד ־ מידבא ׃ 31. וישב ישראל בארץ האמרי ׃ 32. וישלח משה לרגל את ־ יעזר וילכדו בנתיה ויירש את ־ האמרי אשר ־ שם ׃ 33. ויפנו ויעלו דרך הבשן ויצא עוג מלך ־ הבשן לקראתם הוא וכל ־ עמו למלחמה אדרעי ׃ 34. ויאמר יהוה אל ־ משה אל ־ תירא אתו כי בידך נתתי אתו ואת ־ כל ־ עמו ואת ־ ארצו ועשית לו כאשר עשית לסיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון ׃ 35. ויכו אתו ואת ־ בניו ואת ־ כל ־ עמו עד ־ בלתי השאיר ־ לו שריד ויירשו את ־ ארצו ׃ Chapter 221. ויסעו בני ישראל ויחנו בערבות מואב מעבר לירדן ירחו ׃ ס2. וירא בלק בן ־ צפור את כל ־ אשר ־ עשה ישראל לאמרי ׃ 3. ויגר מואב מפני העם מאד כי רב ־ הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל ׃ 4. ויאמר מואב אל ־ זקני מדין עתה ילחכו הקהל את ־ כל ־ סביבתינו כלחך השור את ירק השדה ובלק בן ־ צפור מלך למואב בעת ההוא ׃ 5. וישלח מלאכים אל ־ בלעם בן ־ בעור פתורה אשר על ־ הנהר ארץ בני ־ עמו לקרא ־ לו לאמר הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את ־ עין הארץ והוא ישב ממלי ׃ 6. ועתה לכה ־ נא ארה ־ לי את ־ העם הזה כי ־ עצום הוא ממני אולי אוכל נכה ־ בו ואגרשנו מן ־ הארץ כי ידעתי את אשר ־ תברך מברך ואשר תאר יואר ׃ 7. וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם ויבאו אל ־ בלעם וידברו אליו דברי בלק ׃ 8. ויאמר אליהם לינו פה הלילה והשבתי אתכם דבר כאשר ידבר יהוה אלי וישבו שרי ־ מואב עם ־ בלעם ׃ 9. ויבא אלהים אל ־ בלעם ויאמר מי האנשים האלה עמך ׃ 10. ויאמר בלעם אל ־ האלהים בלק בן ־ צפר מלך מואב שלח אלי ׃ 11. הנה העם היצא ממצרים ויכס את ־ עין הארץ עתה לכה קבה ־ לי אתו אולי אוכל להלחם בו וגרשתיו ׃ 12. ויאמר אלהים אל ־ בלעם לא תלך עמהם לא תאר את ־ העם כי ברוך הוא ׃ 13. ויקם בלעם בבקר ויאמר אל ־ שרי בלק לכו אל ־ ארצכם כי מאן יהוה לתתי להלך עמכם ׃ 14. ויקומו שרי מואב ויבאו אל ־ בלק ויאמרו מאן בלעם הלך עמנו ׃ 15. ויסף עוד בלק שלח שרים רבים ונכבדים מאלה ׃ 16. ויבאו אל ־ בלעם ויאמרו לו כה אמר בלק בן ־ צפור אל ־ נא תמנע מהלך אלי ׃ 17. כי ־ כבד אכבדך מאד וכל אשר ־ תאמר אלי אעשה ולכה ־ נא קבה ־ לי את העם הזה ׃ 18. ויען בלעם ויאמר אל ־ עבדי בלק אם ־ יתן ־ לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את ־ פי יהוה אלהי לעשות קטנה או גדולה ׃ 19. ועתה שבו נא בזה גם ־ אתם הלילה ואדעה מה ־ יסף יהוה דבר עמי ׃ 20. ויבא אלהים ׀ אל ־ בלעם לילה ויאמר לו אם ־ לקרא לך באו האנשים קום לך אתם ואך את ־ הדבר אשר ־ אדבר אליך אתו תעשה ׃ 21. ויקם בלעם בבקר ויחבש את ־ אתנו וילך עם ־ שרי מואב ׃ 22. ויחר ־ אף אלהים כי ־ הולך הוא ויתיצב מלאך יהוה בדרך לשטן לו והוא רכב על ־ אתנו ושני נעריו עמו ׃ 23. ותרא האתון את ־ מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ותט האתון מן ־ הדרך ותלך בשדה ויך בלעם את ־ האתון להטתה הדרך ׃ 24. ויעמד מלאך יהוה במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה ׃ 25. ותרא האתון את ־ מלאך יהוה ותלחץ אל ־ הקיר ותלחץ את ־ רגל בלעם אל ־ הקיר ויסף להכתה ׃ 26. ויוסף מלאך ־ יהוה עבור ויעמד במקום צר אשר אין ־ דרך לנטות ימין ושמאול ׃ 27. ותרא האתון את ־ מלאך יהוה ותרבץ תחת בלעם ויחר ־ אף בלעם ויך את ־ האתון במקל ׃ 28. ויפתח יהוה את ־ פי האתון ותאמר לבלעם מה ־ עשיתי לך כי הכיתני זה שלש רגלים ׃ 29. ויאמר בלעם לאתון כי התעללת בי לו יש ־ חרב בידי כי עתה הרגתיך ׃ 30. ותאמר האתון אל ־ בלעם הלוא אנכי אתנך אשר ־ רכבת עלי מעודך עד ־ היום הזה ההסכן הסכנתי לעשות לך כה ויאמר לא ׃ 31. ויגל יהוה את ־ עיני בלעם וירא את ־ מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלפה בידו ויקד וישתחו לאפיו ׃ 32. ויאמר אליו מלאך יהוה על ־ מה הכית את ־ אתנך זה שלוש רגלים הנה אנכי יצאתי לשטן כי ־ ירט הדרך לנגדי ׃ 33. ותראני האתון ותט לפני זה שלש רגלים אולי נטתה מפני כי עתה גם ־ אתכה הרגתי ואותה החייתי ׃ 34. ויאמר בלעם אל ־ מלאך יהוה חטאתי כי לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי בדרך ועתה אם ־ רע בעיניך אשובה לי ׃ 35. ויאמר מלאך יהוה אל ־ בלעם לך עם ־ האנשים ואפס את ־ הדבר אשר ־ אדבר אליך אתו תדבר וילך בלעם עם ־ שרי בלק ׃ 36. וישמע בלק כי בא בלעם ויצא לקראתו אל ־ עיר מואב אשר על ־ גבול ארנן אשר בקצה הגבול ׃ 37. ויאמר בלק אל ־ בלעם הלא שלח שלחתי אליך לקרא ־ לך למה לא ־ הלכת אלי האמנם לא אוכל כבדך ׃ 38. ויאמר בלעם אל ־ בלק הנה ־ באתי אליך עתה היכול אוכל דבר מאומה הדבר אשר ישים אלהים בפי אתו אדבר ׃ 39. וילך בלעם עם ־ בלק ויבאו קרית חצות ׃ 40. ויזבח בלק בקר וצאן וישלח לבלעם ולשרים אשר אתו ׃ 41. ויהי בבקר ויקח בלק את ־ בלעם ויעלהו במות בעל וירא משם קצה העם ׃ Chapter 231. ויאמר בלעם אל ־ בלק בנה ־ לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים ׃2. ויעש בלק כאשר דבר בלעם ויעל בלק ובלעם פר ואיל במזבח ׃ 3. ויאמר בלעם לבלק התיצב על ־ עלתך ואלכה אולי יקרה יהוה לקראתי ודבר מה ־ יראני והגדתי לך וילך שפי ׃ 4. ויקר אלהים אל ־ בלעם ויאמר אליו את ־ שבעת המזבחת ערכתי ואעל פר ואיל במזבח ׃ 5. וישם יהוה דבר בפי בלעם ויאמר שוב אל ־ בלק וכה תדבר ׃ 6. וישב אליו והנה נצב על ־ עלתו הוא וכל ־ שרי מואב ׃ 7. וישא משלו ויאמר מן ־ ארם ינחני בלק מלך ־ מואב מהררי ־ קדם לכה ארה ־ לי יעקב ולכה זעמה ישראל ׃ 8. מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם יהוה ׃ 9. כי ־ מראש צרים אראנו ומגבעות אשורנו הן ־ עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב ׃ 10. מי מנה עפר יעקב ומספר את ־ רבע ישראל תמת נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמהו ׃ 11. ויאמר בלק אל ־ בלעם מה עשית לי לקב איבי לקחתיך והנה ברכת ברך ׃ 12. ויען ויאמר הלא את אשר ישים יהוה בפי אתו אשמר לדבר ׃ 13. ויאמר אליו בלק לך ־ נא אתי אל ־ מקום אחר אשר תראנו משם אפס קצהו תראה וכלו לא תראה וקבנו ־ לי משם ׃ 14. ויקחהו שדה צפים אל ־ ראש הפסגה ויבן שבעה מזבחת ויעל פר ואיל במזבח ׃ 15. ויאמר אל ־ בלק התיצב כה על ־ עלתך ואנכי אקרה כה ׃ 16. ויקר יהוה אל ־ בלעם וישם דבר בפיו ויאמר שוב אל ־ בלק וכה תדבר ׃ 17. ויבא אליו והנו נצב על ־ עלתו ושרי מואב אתו ויאמר לו בלק מה ־ דבר יהוה ׃ 18. וישא משלו ויאמר קום בלק ושמע האזינה עדי בנו צפר ׃ 19. לא איש אל ויכזב ובן ־ אדם ויתנחם ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה ׃ 20. הנה ברך לקחתי וברך ולא אשיבנה ׃ 21. לא ־ הביט און ביעקב ולא ־ ראה עמל בישראל יהוה אלהיו עמו ותרועת מלך בו ׃ 22. אל מוציאם ממצרים כתועפת ראם לו ׃ 23. כי לא ־ נחש ביעקב ולא ־ קסם בישראל כעת יאמר ליעקב ולישראל מה ־ פעל אל ׃ 24. הן ־ עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד ־ יאכל טרף ודם ־ חללים ישתה ׃ 25. ויאמר בלק אל ־ בלעם גם ־ קב לא תקבנו גם ־ ברך לא תברכנו ׃ 26. ויען בלעם ויאמר אל ־ בלק הלא דברתי אליך לאמר כל אשר ־ ידבר יהוה אתו אעשה ׃ 27. ויאמר בלק אל ־ בלעם לכה ־ נא אקחך אל ־ מקום אחר אולי יישר בעיני האלהים וקבתו לי משם ׃ 28. ויקח בלק את ־ בלעם ראש הפעור הנשקף על ־ פני הישימן ׃ 29. ויאמר בלעם אל ־ בלק בנה ־ לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים ׃ 30. ויעש בלק כאשר אמר בלעם ויעל פר ואיל במזבח ׃ Chapter 241. וירא בלעם כי טוב בעיני יהוה לברך את ־ ישראל ולא ־ הלך כפעם ־ בפעם לקראת נחשים וישת אל ־ המדבר פניו ׃2. וישא בלעם את ־ עיניו וירא את ־ ישראל שכן לשבטיו ותהי עליו רוח אלהים ׃ 3. וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין ׃ 4. נאם שמע אמרי ־ אל אשר מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים ׃ 5. מה ־ טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל ׃ 6. כנחלים נטיו כגנת עלי נהר כאהלים נטע יהוה כארזים עלי ־ מים ׃ 7. יזל ־ מים מדליו וזרעו במים רבים וירם מאגג מלכו ותנשא מלכתו ׃ 8. אל מוציאו ממצרים כתועפת ראם לו יאכל גוים צריו ועצמתיהם יגרם וחציו ימחץ ׃ 9. כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו מברכיך ברוך וארריך ארור ׃ 10. ויחר ־ אף בלק אל ־ בלעם ויספק את ־ כפיו ויאמר בלק אל ־ בלעם לקב איבי קראתיך והנה ברכת ברך זה שלש פעמים ׃ 11. ועתה ברח ־ לך אל ־ מקומך אמרתי כבד אכבדך והנה מנעך יהוה מכבוד ׃ 12. ויאמר בלעם אל ־ בלק הלא גם אל ־ מלאכיך אשר ־ שלחת אלי דברתי לאמר ׃ 13. אם ־ יתן ־ לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את ־ פי יהוה לעשות טובה או רעה מלבי אשר ־ ידבר יהוה אתו אדבר ׃ 14. ועתה הנני הולך לעמי לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים ׃ 15. וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין ׃ 16. נאם שמע אמרי ־ אל וידע דעת עליון מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים ׃ 17. אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל ־ בני ־ שת ׃ 18. והיה אדום ירשה והיה ירשה שעיר איביו וישראל עשה חיל ׃ 19. וירד מיעקב והאביד שריד מעיר ׃ 20. וירא את ־ עמלק וישא משלו ויאמר ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אבד ׃ 21. וירא את ־ הקיני וישא משלו ויאמר איתן מושבך ושים בסלע קנך ׃ 22. כי אם ־ יהיה לבער קין עד ־ מה אשור תשבך ׃ 23. וישא משלו ויאמר אוי מי יחיה משמו אל ׃ 24. וצים מיד כתים וענו אשור וענו ־ עבר וגם ־ הוא עדי אבד ׃ 25. ויקם בלעם וילך וישב למקמו וגם ־ בלק הלך לדרכו ׃ פ Chapter 251. וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל ־ בנות מואב ׃2. ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן ׃ 3. ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר ־ אף יהוה בישראל ׃ 4. ויאמר יהוה אל ־ משה קח את ־ כל ־ ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש וישב חרון אף ־ יהוה מישראל ׃ 5. ויאמר משה אל ־ שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור ׃ 6. והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל ־ אחיו את ־ המדינית לעיני משה ולעיני כל ־ עדת בני ־ ישראל והמה בכים פתח אהל מועד ׃ 7. וירא פינחס בן ־ אלעזר בן ־ אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו ׃ 8. ויבא אחר איש ־ ישראל אל ־ הקבה וידקר את ־ שניהם את איש ישראל ואת ־ האשה אל ־ קבתה ותעצר המגפה מעל בני ישראל ׃ 9. ויהיו המתים במגפה ארבעה ועשרים אלף ׃ פ 10. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃ 11. פינחס בן ־ אלעזר בן ־ אהרן הכהן השיב את ־ חמתי מעל בני ־ ישראל בקנאו את ־ קנאתי בתוכם ולא ־ כליתי את ־ בני ־ ישראל בקנאתי ׃ 12. לכן אמר הנני נתן לו את ־ בריתי שלום ׃ 13. והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על ־ בני ישראל ׃ 14. ושם איש ישראל המכה אשר הכה את ־ המדינית זמרי בן ־ סלוא נשיא בית ־ אב לשמעני ׃ 15. ושם האשה המכה המדינית כזבי בת ־ צור ראש אמות בית ־ אב במדין הוא ׃ פ 16. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃ 17. צרור את ־ המדינים והכיתם אותם ׃ 18. כי צררים הם לכם בנכליהם אשר ־ נכלו לכם על ־ דבר ־ פעור ועל ־ דבר כזבי בת ־ נשיא מדין אחתם המכה ביום ־ המגפה על ־ דבר ־ פעור ׃ ויהי אחרי המגפה פ Chapter 261. ויאמר יהוה אל ־ משה ואל אלעזר בן ־ אהרן הכהן לאמר ׃2. שאו את ־ ראש ׀ כל ־ עדת בני ־ ישראל מבן עשרים שנה ומעלה לבית אבתם כל ־ יצא צבא בישראל ׃ 3. וידבר משה ואלעזר הכהן אתם בערבת מואב על ־ ירדן ירחו לאמר ׃ 4. מבן עשרים שנה ומעלה כאשר צוה יהוה את ־ משה ובני ישראל היצאים מארץ מצרים ׃ 5. ראובן בכור ישראל בני ראובן חנוך משפחת החנכי לפלוא משפחת הפלאי ׃ 6. לחצרן משפחת החצרוני לכרמי משפחת הכרמי ׃ 7. אלה משפחת הראובני ויהיו פקדיהם שלשה וארבעים אלף ושבע מאות ושלשים ׃ 8. ובני פלוא אליאב ׃ 9. ובני אליאב נמואל ודתן ואבירם הוא ־ דתן ואבירם קרואי העדה אשר הצו על ־ משה ועל ־ אהרן בעדת ־ קרח בהצתם על ־ יהוה ׃ 10. ותפתח הארץ את ־ פיה ותבלע אתם ואת ־ קרח במות העדה באכל האש את חמשים ומאתים איש ויהיו לנס ׃ 11. ובני ־ קרח לא ־ מתו ׃ ס 12. בני שמעון למשפחתם לנמואל משפחת הנמואלי לימין משפחת הימיני ליכין משפחת היכיני ׃ 13. לזרח משפחת הזרחי לשאול משפחת השאולי ׃ 14. אלה משפחת השמעני שנים ועשרים אלף ומאתים ׃ ס 15. בני גד למשפחתם לצפון משפחת הצפוני לחגי משפחת החגי לשוני משפחת השוני ׃ 16. לאזני משפחת האזני לערי משפחת הערי ׃ 17. לארוד משפחת הארודי לאראלי משפחת האראלי ׃ 18. אלה משפחת בני ־ גד לפקדיהם ארבעים אלף וחמש מאות ׃ ס 19. בני יהודה ער ואונן וימת ער ואונן בארץ כנען ׃ 20. ויהיו בני ־ יהודה למשפחתם לשלה משפחת השלני לפרץ משפחת הפרצי לזרח משפחת הזרחי ׃ 21. ויהיו בני ־ פרץ לחצרן משפחת החצרני לחמול משפחת החמולי ׃ 22. אלה משפחת יהודה לפקדיהם ששה ושבעים אלף וחמש מאות ׃ ס 23. בני יששכר למשפחתם תולע משפחת התולעי לפוה משפחת הפוני ׃ 24. לישוב משפחת הישובי לשמרן משפחת השמרני ׃ 25. אלה משפחת יששכר לפקדיהם ארבעה וששים אלף ושלש מאות ׃ ס 26. בני זבולן למשפחתם לסרד משפחת הסרדי לאלון משפחת האלני ליחלאל משפחת היחלאלי ׃ 27. אלה משפחת הזבולני לפקדיהם ששים אלף וחמש מאות ׃ ס 28. בני יוסף למשפחתם מנשה ואפרים ׃ 29. בני מנשה למכיר משפחת המכירי ומכיר הוליד את ־ גלעד לגלעד משפחת הגלעדי ׃ 30. אלה בני גלעד איעזר משפחת האיעזרי לחלק משפחת החלקי ׃ 31. ואשריאל משפחת האשראלי ושכם משפחת השכמי ׃ 32. ושמידע משפחת השמידעי וחפר משפחת החפרי ׃ 33. וצלפחד בן ־ חפר לא ־ היו לו בנים כי אם ־ בנות ושם בנות צלפחד מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה ׃ 34. אלה משפחת מנשה ופקדיהם שנים וחמשים אלף ושבע מאות ׃ ס 35. אלה בני ־ אפרים למשפחתם לשותלח משפחת השתלחי לבכר משפחת הבכרי לתחן משפחת התחני ׃ 36. ואלה בני שותלח לערן משפחת הערני ׃ 37. אלה משפחת בני ־ אפרים לפקדיהם שנים ושלשים אלף וחמש מאות אלה בני ־ יוסף למשפחתם ׃ ס 38. בני בנימן למשפחתם לבלע משפחת הבלעי לאשבל משפחת האשבלי לאחירם משפחת האחירמי ׃ 39. לשפופם משפחת השופמי לחופם משפחת החופמי ׃ 40. ויהיו בני ־ בלע ארד ונעמן משפחת הארדי לנעמן משפחת הנעמי ׃ 41. אלה בני ־ בנימן למשפחתם ופקדיהם חמשה וארבעים אלף ושש מאות ׃ ס 42. אלה בני ־ דן למשפחתם לשוחם משפחת השוחמי אלה משפחת דן למשפחתם ׃ 43. כל ־ משפחת השוחמי לפקדיהם ארבעה וששים אלף וארבע מאות ׃ ס 44. בני אשר למשפחתם לימנה משפחת הימנה לישוי משפחת הישוי לבריעה משפחת הבריעי ׃ 45. לבני בריעה לחבר משפחת החברי למלכיאל משפחת המלכיאלי ׃ 46. ושם בת ־ אשר שרח ׃ 47. אלה משפחת בני ־ אשר לפקדיהם שלשה וחמשים אלף וארבע מאות ׃ ס 48. בני נפתלי למשפחתם ליחצאל משפחת היחצאלי לגוני משפחת הגוני ׃ 49. ליצר משפחת היצרי לשלם משפחת השלמי ׃ 50. אלה משפחת נפתלי למשפחתם ופקדיהם חמשה וארבעים אלף וארבע מאות ׃ 51. אלה פקודי בני ישראל שש ־ מאות אלף ואלף שבע מאות ושלשים ׃ פ 52. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃ 53. לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות ׃ 54. לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו איש לפי פקדיו יתן נחלתו ׃ 55. אך ־ בגורל יחלק את ־ הארץ לשמות מטות ־ אבתם ינחלו ׃ 56. על ־ פי הגורל תחלק נחלתו בין רב למעט ׃ ס 57. ואלה פקודי הלוי למשפחתם לגרשון משפחת הגרשני לקהת משפחת הקהתי למררי משפחת המררי ׃ 58. אלה ׀ משפחת לוי משפחת הלבני משפחת החברני משפחת המחלי משפחת המושי משפחת הקרחי וקהת הולד את ־ עמרם ׃ 59. ושם ׀ אשת עמרם יוכבד בת ־ לוי אשר ילדה אתה ללוי במצרים ותלד לעמרם את ־ אהרן ואת ־ משה ואת מרים אחתם ׃ 60. ויולד לאהרן את ־ נדב ואת ־ אביהוא את ־ אלעזר ואת ־ איתמר ׃ 61. וימת נדב ואביהוא בהקריבם אש ־ זרה לפני יהוה ׃ 62. ויהיו פקדיהם שלשה ועשרים אלף כל ־ זכר מבן ־ חדש ומעלה כי ׀ לא התפקדו בתוך בני ישראל כי לא ־ נתן להם נחלה בתוך בני ישראל ׃ 63. אלה פקודי משה ואלעזר הכהן אשר פקדו את ־ בני ישראל בערבת מואב על ירדן ירחו ׃ 64. ובאלה לא ־ היה איש מפקודי משה ואהרן הכהן אשר פקדו את ־ בני ישראל במדבר סיני ׃ 65. כי ־ אמר יהוה להם מות ימתו במדבר ולא ־ נותר מהם איש כי אם ־ כלב בן ־ יפנה ויהושע בן ־ נון ׃ ס Chapter 271. ותקרבנה בנות צלפחד בן ־ חפר בן ־ גלעד בן ־ מכיר בן ־ מנשה למשפחת מנשה בן ־ יוסף ואלה שמות בנתיו מחלה נעה וחגלה ומלכה ותרצה ׃2. ותעמדנה לפני משה ולפני אלעזר הכהן ולפני הנשיאם וכל ־ העדה פתח אהל ־ מועד לאמר ׃ 3. אבינו מת במדבר והוא לא ־ היה בתוך העדה הנועדים על ־ יהוה בעדת ־ קרח כי ־ בחטאו מת ובנים לא ־ היו לו ׃ 4. למה יגרע שם ־ אבינו מתוך משפחתו כי אין לו בן תנה ־ לנו אחזה בתוך אחי אבינו ׃ 5. ויקרב משה את ־ משפטן לפני יהוה ׃ ס 6. ויאמר יהוה אל ־ משה לאמר ׃ 7. כן בנות צלפחד דברת נתן תתן להם אחזת נחלה בתוך אחי אביהם והעברת את ־ נחלת אביהן להן ׃ 8. ואל ־ בני ישראל תדבר לאמר איש כי ־ ימות ובן אין לו והעברתם את ־ נחלתו לבתו ׃ 9. ואם ־ אין לו בת ונתתם את ־ נחלתו לאחיו ׃ 10. ואם ־ אין לו אחים ונתתם את ־ נחלתו לאחי אביו ׃ 11. ואם ־ אין אחים לאביו ונתתם את ־ נחלתו לשארו הקרב אליו ממשפחתו וירש אתה והיתה לבני ישראל לחקת משפט כאשר צוה יהוה את ־ משה ׃ ס 12. ויאמר יהוה אל ־ משה עלה אל ־ הר העברים הזה וראה את ־ הארץ אשר נתתי לבני ישראל ׃ 13. וראיתה אתה ונאספת אל ־ עמיך גם ־ אתה כאשר נאסף אהרן אחיך ׃ 14. כאשר מריתם פי במדבר ־ צן במריבת העדה להקדישני במים לעיניהם הם מי ־ מריבת קדש מדבר ־ צן ׃ פ 15. וידבר משה אל ־ יהוה לאמר ׃ 16. יפקד יהוה אלהי הרוחת לכל ־ בשר איש על ־ העדה ׃ 17. אשר ־ יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהיה עדת יהוה כצאן אשר אין ־ להם רעה ׃ 18. ויאמר יהוה אל ־ משה קח ־ לך את ־ יהושע בן ־ נון איש אשר ־ רוח בו וסמכת את ־ ידך עליו ׃ 19. והעמדת אתו לפני אלעזר הכהן ולפני כל ־ העדה וצויתה אתו לעיניהם ׃ 20. ונתתה מהודך עליו למען ישמעו כל ־ עדת בני ישראל ׃ 21. ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים לפני יהוה על ־ פיו יצאו ועל ־ פיו יבאו הוא וכל ־ בני ־ ישראל אתו וכל ־ העדה ׃ 22. ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו ויקח את ־ יהושע ויעמדהו לפני אלעזר הכהן ולפני כל ־ העדה ׃ 23. ויסמך את ־ ידיו עליו ויצוהו כאשר דבר יהוה ביד ־ משה ׃ פ Chapter 281. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃2. צו את ־ בני ישראל ואמרת אלהם את ־ קרבני לחמי לאשי ריח ניחחי תשמרו להקריב לי במועדו ׃ 3. ואמרת להם זה האשה אשר תקריבו ליהוה כבשים בני ־ שנה תמימם שנים ליום עלה תמיד ׃ 4. את ־ הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים ׃ 5. ועשירית האיפה סלת למנחה בלולה בשמן כתית רביעת ההין ׃ 6. עלת תמיד העשיה בהר סיני לריח ניחח אשה ליהוה ׃ 7. ונסכו רביעת ההין לכבש האחד בקדש הסך נסך שכר ליהוה ׃ 8. ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכו תעשה אשה ריח ניחח ליהוה ׃ פ 9. וביום השבת שני ־ כבשים בני ־ שנה תמימם ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ונסכו ׃ 10. עלת שבת בשבתו על ־ עלת התמיד ונסכה ׃ ס 11. ובראשי חדשיכם תקריבו עלה ליהוה פרים בני ־ בקר שנים ואיל אחד כבשים בני ־ שנה שבעה תמימם ׃ 12. ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לפר האחד ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לאיל האחד ׃ 13. ועשרן עשרון סלת מנחה בלולה בשמן לכבש האחד עלה ריח ניחח אשה ליהוה ׃ 14. ונסכיהם חצי ההין יהיה לפר ושלישת ההין לאיל ורביעת ההין לכבש יין זאת עלת חדש בחדשו לחדשי השנה ׃ 15. ושעיר עזים אחד לחטאת ליהוה על ־ עלת התמיד יעשה ונסכו ׃ ס 16. ובחדש הראשון בארבעה עשר יום לחדש פסח ליהוה ׃ 17. ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג שבעת ימים מצות יאכל ׃ 18. ביום הראשון מקרא ־ קדש כל ־ מלאכת עבדה לא תעשו ׃ 19. והקרבתם אשה עלה ליהוה פרים בני ־ בקר שנים ואיל אחד ושבעה כבשים בני שנה תמימם יהיו לכם ׃ 20. ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר ושני עשרנים לאיל תעשו ׃ 21. עשרון עשרון תעשה לכבש האחד לשבעת הכבשים ׃ 22. ושעיר חטאת אחד לכפר עליכם ׃ 23. מלבד עלת הבקר אשר לעלת התמיד תעשו את ־ אלה ׃ 24. כאלה תעשו ליום שבעת ימים לחם אשה ריח ־ ניחח ליהוה על ־ עולת התמיד יעשה ונסכו ׃ 25. וביום השביעי מקרא ־ קדש יהיה לכם כל ־ מלאכת עבדה לא תעשו ׃ ס 26. וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה ליהוה בשבעתיכם מקרא ־ קדש יהיה לכם כל ־ מלאכת עבדה לא תעשו ׃ 27. והקרבתם עולה לריח ניחח ליהוה פרים בני ־ בקר שנים איל אחד שבעה כבשים בני שנה ׃ 28. ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר האחד שני עשרנים לאיל האחד ׃ 29. עשרון עשרון לכבש האחד לשבעת הכבשים ׃ 30. שעיר עזים אחד לכפר עליכם ׃ 31. מלבד עלת התמיד ומנחתו תעשו תמימם יהיו ־ לכם ונסכיהם ׃ פ Chapter 291. ובחדש השביעי באחד לחדש מקרא ־ קדש יהיה לכם כל ־ מלאכת עבדה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם ׃2. ועשיתם עלה לריח ניחח ליהוה פר בן ־ בקר אחד איל אחד כבשים בני ־ שנה שבעה תמימם ׃ 3. ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר שני עשרנים לאיל ׃ 4. ועשרון אחד לכבש האחד לשבעת הכבשים ׃ 5. ושעיר ־ עזים אחד חטאת לכפר עליכם ׃ 6. מלבד עלת החדש ומנחתה ועלת התמיד ומנחתה ונסכיהם כמשפטם לריח ניחח אשה ליהוה ׃ ס 7. ובעשור לחדש השביעי הזה מקרא ־ קדש יהיה לכם ועניתם את ־ נפשתיכם כל ־ מלאכה לא תעשו ׃ 8. והקרבתם עלה ליהוה ריח ניחח פר בן ־ בקר אחד איל אחד כבשים בני ־ שנה שבעה תמימם יהיו לכם ׃ 9. ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר שני עשרנים לאיל האחד ׃ 10. עשרון עשרון לכבש האחד לשבעת הכבשים ׃ 11. שעיר ־ עזים אחד חטאת מלבד חטאת הכפרים ועלת התמיד ומנחתה ונסכיהם ׃ פ 12. ובחמשה עשר יום לחדש השביעי מקרא ־ קדש יהיה לכם כל ־ מלאכת עבדה לא תעשו וחגתם חג ליהוה שבעת ימים ׃ 13. והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה פרים בני ־ בקר שלשה עשר אילם שנים כבשים בני ־ שנה ארבעה עשר תמימם יהיו ׃ 14. ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר האחד לשלשה עשר פרים שני עשרנים לאיל האחד לשני האילם ׃ 15. ועשרון עשרון לכבש האחד לארבעה עשר כבשים ׃ 16. ושעיר ־ עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה ׃ ס 17. וביום השני פרים בני ־ בקר שנים עשר אילם שנים כבשים בני ־ שנה ארבעה עשר תמימם ׃ 18. ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט ׃ 19. ושעיר ־ עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכיהם ׃ ס 20. וביום השלישי פרים עשתי ־ עשר אילם שנים כבשים בני ־ שנה ארבעה עשר תמימם ׃ 21. ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט ׃ 22. ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה ׃ ס 23. וביום הרביעי פרים עשרה אילם שנים כבשים בני ־ שנה ארבעה עשר תמימם ׃ 24. מנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט ׃ 25. ושעיר ־ עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה ׃ ס 26. וביום החמישי פרים תשעה אילם שנים כבשים בני ־ שנה ארבעה עשר תמימם ׃ 27. ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט ׃ 28. ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה ׃ ס 29. וביום הששי פרים שמנה אילם שנים כבשים בני ־ שנה ארבעה עשר תמימם ׃ 30. ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט ׃ 31. ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכיה ׃ פ 32. וביום השביעי פרים שבעה אילם שנים כבשים בני ־ שנה ארבעה עשר תמימם ׃ 33. ומנחתם ונסכהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפטם ׃ 34. ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה ׃ פ 35. ביום השמיני עצרת תהיה לכם כל ־ מלאכת עבדה לא תעשו ׃ 36. והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה פר אחד איל אחד כבשים בני ־ שנה שבעה תמימם ׃ 37. מנחתם ונסכיהם לפר לאיל ולכבשים במספרם כמשפט ׃ 38. ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה ׃ 39. אלה תעשו ליהוה במועדיכם לבד מנדריכם ונדבתיכם לעלתיכם ולמנחתיכם ולנסכיכם ולשלמיכם ׃ Chapter 301. ויאמר משה אל ־ בני ישראל ככל אשר ־ צוה יהוה את ־ משה ׃ פ2. וידבר משה אל ־ ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה ׃ 3. איש כי ־ ידר נדר ליהוה או ־ השבע שבעה לאסר אסר על ־ נפשו לא יחל דברו ככל ־ היצא מפיו יעשה ׃ 4. ואשה כי ־ תדר נדר ליהוה ואסרה אסר בבית אביה בנעריה ׃ 5. ושמע אביה את ־ נדרה ואסרה אשר אסרה על ־ נפשה והחריש לה אביה וקמו כל ־ נדריה וכל ־ אסר אשר ־ אסרה על ־ נפשה יקום ׃ 6. ואם ־ הניא אביה אתה ביום שמעו כל ־ נדריה ואסריה אשר ־ אסרה על ־ נפשה לא יקום ויהוה יסלח ־ לה כי ־ הניא אביה אתה ׃ 7. ואם ־ היו תהיה לאיש ונדריה עליה או מבטא שפתיה אשר אסרה על ־ נפשה ׃ 8. ושמע אישה ביום שמעו והחריש לה וקמו נדריה ואסרה אשר ־ אסרה על ־ נפשה יקמו ׃ 9. ואם ביום שמע אישה יניא אותה והפר את ־ נדרה אשר עליה ואת מבטא שפתיה אשר אסרה על ־ נפשה ויהוה יסלח ־ לה ׃ 10. ונדר אלמנה וגרושה כל אשר ־ אסרה על ־ נפשה יקום עליה ׃ 11. ואם ־ בית אישה נדרה או ־ אסרה אסר על ־ נפשה בשבעה ׃ 12. ושמע אישה והחרש לה לא הניא אתה וקמו כל ־ נדריה וכל ־ אסר אשר ־ אסרה על ־ נפשה יקום ׃ 13. ואם ־ הפר יפר אתם ׀ אישה ביום שמעו כל ־ מוצא שפתיה לנדריה ולאסר נפשה לא יקום אישה הפרם ויהוה יסלח ־ לה ׃ 14. כל ־ נדר וכל ־ שבעת אסר לענת נפש אישה יקימנו ואישה יפרנו ׃ 15. ואם ־ החרש יחריש לה אישה מיום אל ־ יום והקים את ־ כל ־ נדריה או את ־ כל ־ אסריה אשר עליה הקים אתם כי ־ החרש לה ביום שמעו ׃ 16. ואם ־ הפר יפר אתם אחרי שמעו ונשא את ־ עוֺנה ׃ אלה החקים אשר צוה יהוה את ־ משה בין איש לאשתו בין ־ אב לבתו בנעריה בית אביה ׃ פ Chapter 311. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃2. נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל ־ עמיך ׃ 3. וידבר משה אל ־ העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על ־ מדין לתת נקמת ־ יהוה במדין ׃ 4. אלף למטה אלף למטה לכל מטות ישראל תשלחו לצבא ׃ 5. וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה שנים ־ עשר אלף חלוצי צבא ׃ 6. וישלח אתם משה אלף למטה לצבא אתם ואת ־ פינחס בן ־ אלעזר הכהן לצבא וכלי הקדש וחצצרות התרועה בידו ׃ 7. ויצבאו על ־ מדין כאשר צוה יהוה את ־ משה ויהרגו כל ־ זכר ׃ 8. ואת ־ מלכי מדין הרגו על ־ חלליהם את ־ אוי ואת ־ רקם ואת ־ צור ואת ־ חור ואת ־ רבע חמשת מלכי מדין ואת בלעם בן ־ בעור הרגו בחרב ׃ 9. וישבו בני ־ ישראל את ־ נשי מדין ואת ־ טפם ואת כל ־ בהמתם ואת ־ כל ־ מקנהם ואת ־ כל ־ חילם בזזו ׃ 10. ואת כל ־ עריהם במושבתם ואת כל ־ טירתם שרפו באש ׃ 11. ויקחו את ־ כל ־ השלל ואת כל ־ המלקוח באדם ובבהמה ׃ 12. ויבאו אל ־ משה ואל ־ אלעזר הכהן ואל ־ עדת בני ־ ישראל את ־ השבי ואת ־ המלקוח ואת ־ השלל אל ־ המחנה אל ־ ערבת מואב אשר על ־ ירדן ירחו ׃ ס 13. ויצאו משה ואלעזר הכהן וכל ־ נשיאי העדה לקראתם אל ־ מחוץ למחנה ׃ 14. ויקצף משה על פקודי החיל שרי האלפים ושרי המאות הבאים מצבא המלחמה ׃ 15. ויאמר אליהם משה החייתם כל ־ נקבה ׃ 16. הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר ־ מעל ביהוה על ־ דבר ־ פעור ותהי המגפה בעדת יהוה ׃ 17. ועתה הרגו כל ־ זכר בטף וכל ־ אשה ידעת איש למשכב זכר הרגו ׃ 18. וכל הטף בנשים אשר לא ־ ידעו משכב זכר החיו לכם ׃ 19. ואתם חנו מחוץ למחנה שבעת ימים כל הרג נפש וכל ׀ נגע בחלל תתחטאו ביום השלישי וביום השביעי אתם ושביכם ׃ 20. וכל ־ בגד וכל ־ כלי ־ עור וכל ־ מעשה עזים וכל ־ כלי ־ עץ תתחטאו ׃ ס 21. ויאמר אלעזר הכהן אל ־ אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר ־ צוה יהוה את ־ משה ׃ 22. אך את ־ הזהב ואת ־ הכסף את ־ הנחשת את ־ הברזל את ־ הבדיל ואת ־ העפרת ׃ 23. כל ־ דבר אשר ־ יבא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא ־ יבא באש תעבירו במים ׃ 24. וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם ואחר תבאו אל ־ המחנה ׃ פ 25. ויאמר יהוה אל ־ משה לאמר ׃ 26. שא את ראש מלקוח השבי באדם ובבהמה אתה ואלעזר הכהן וראשי אבות העדה ׃ 27. וחצית את ־ המלקוח בין תפשי המלחמה היצאים לצבא ובין כל ־ העדה ׃ 28. והרמת מכס ליהוה מאת אנשי המלחמה היצאים לצבא אחד נפש מחמש המאות מן ־ האדם ומן ־ הבקר ומן ־ החמרים ומן ־ הצאן ׃ 29. ממחציתם תקחו ונתתה לאלעזר הכהן תרומת יהוה ׃ 30. וממחצת בני ־ ישראל תקח ׀ אחד ׀ אחז מן ־ החמשים מן ־ האדם מן ־ הבקר מן ־ החמרים ומן ־ הצאן מכל ־ הבהמה ונתתה אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה ׃ 31. ויעש משה ואלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את ־ משה ׃ 32. ויהי המלקוח יתר הבז אשר בזזו עם הצבא צאן שש ־ מאות אלף ושבעים אלף וחמשת ־ אלפים ׃ 33. ובקר שנים ושבעים אלף ׃ 34. וחמרים אחד וששים אלף ׃ 35. ונפש אדם מן ־ הנשים אשר לא ־ ידעו משכב זכר כל ־ נפש שנים ושלשים אלף ׃ 36. ותהי המחצה חלק היצאים בצבא מספר הצאן שלש ־ מאות אלף ושלשים אלף ושבעת אלפים וחמש מאות ׃ 37. ויהי המכס ליהוה מן ־ הצאן שש מאות חמש ושבעים ׃ 38. והבקר ששה ושלשים אלף ומכסם ליהוה שנים ושבעים ׃ 39. וחמרים שלשים אלף וחמש מאות ומכסם ליהוה אחד וששים ׃ 40. ונפש אדם ששה עשר אלף ומכסם ליהוה שנים ושלשים נפש ׃ 41. ויתן משה את ־ מכס תרומת יהוה לאלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את ־ משה ׃ 42. וממחצית בני ישראל אשר חצה משה מן ־ האנשים הצבאים ׃ 43. ותהי מחצת העדה מן ־ הצאן שלש ־ מאות אלף ושלשים אלף שבעת אלפים וחמש מאות ׃ 44. ובקר ששה ושלשים אלף ׃ 45. וחמרים שלשים אלף וחמש מאות ׃ 46. ונפש אדם ששה עשר אלף ׃ 47. ויקח משה ממחצת בני ־ ישראל את ־ האחז אחד מן ־ החמשים מן ־ האדם ומן ־ הבהמה ויתן אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה כאשר צוה יהוה את ־ משה ׃ 48. ויקרבו אל ־ משה הפקדים אשר לאלפי הצבא שרי האלפים ושרי המאות ׃ 49. ויאמרו אל ־ משה עבדיך נשאו את ־ ראש אנשי המלחמה אשר בידנו ולא ־ נפקד ממנו איש ׃ 50. ונקרב את ־ קרבן יהוה איש אשר מצא כלי ־ זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז לכפר על ־ נפשתינו לפני יהוה ׃ 51. ויקח משה ואלעזר הכהן את ־ הזהב מאתם כל כלי מעשה ׃ 52. ויהי ׀ כל ־ זהב התרומה אשר הרימו ליהוה ששה עשר אלף שבע ־ מאות וחמשים שקל מאת שרי האלפים ומאת שרי המאות ׃ 53. אנשי הצבא בזזו איש לו ׃ 54. ויקח משה ואלעזר הכהן את ־ הזהב מאת שרי האלפים והמאות ויבאו אתו אל ־ אהל מועד זכרון לבני ־ ישראל לפני יהוה ׃ פ Chapter 321. ומקנה ׀ רב היה לבני ראובן ולבני ־ גד עצום מאד ויראו את ־ ארץ יעזר ואת ־ ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה ׃2. ויבאו בני ־ גד ובני ראובן ויאמרו אל ־ משה ואל ־ אלעזר הכהן ואל ־ נשיאי העדה לאמר ׃ 3. עטרות ודיבן ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובען ׃ 4. הארץ אשר הכה יהוה לפני עדת ישראל ארץ מקנה הוא ולעבדיך מקנה ׃ ס 5. ויאמרו אם ־ מצאנו חן בעיניך יתן את ־ הארץ הזאת לעבדיך לאחזה אל ־ תעברנו את ־ הירדן ׃ 6. ויאמר משה לבני ־ גד ולבני ראובן האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה ׃ 7. ולמה תנואון את ־ לב בני ישראל מעבר אל ־ הארץ אשר ־ נתן להם יהוה ׃ 8. כה עשו אבתיכם בשלחי אתם מקדש ברנע לראות את ־ הארץ ׃ 9. ויעלו עד ־ נחל אשכול ויראו את ־ הארץ ויניאו את ־ לב בני ישראל לבלתי ־ בא אל ־ הארץ אשר ־ נתן להם יהוה ׃ 10. ויחר ־ אף יהוה ביום ההוא וישבע לאמר ׃ 11. אם ־ יראו האנשים העלים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה את האדמה אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב כי לא ־ מלאו אחרי ׃ 12. בלתי כלב בן ־ יפנה הקנזי ויהושע בן ־ נון כי מלאו אחרי יהוה ׃ 13. ויחר ־ אף יהוה בישראל וינעם במדבר ארבעים שנה עד ־ תם כל ־ הדור העשה הרע בעיני יהוה ׃ 14. והנה קמתם תחת אבתיכם תרבות אנשים חטאים לספות עוד על חרון אף ־ יהוה אל ־ ישראל ׃ 15. כי תשובן מאחריו ויסף עוד להניחו במדבר ושחתם לכל ־ העם הזה ׃ ס 16. ויגשו אליו ויאמרו גדרת צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו ׃ 17. ואנחנו נחלץ חשים לפני בני ישראל עד אשר אם ־ הביאנם אל ־ מקומם וישב טפנו בערי המבצר מפני ישבי הארץ ׃ 18. לא נשוב אל ־ בתינו עד התנחל בני ישראל איש נחלתו ׃ 19. כי לא ננחל אתם מעבר לירדן והלאה כי באה נחלתנו אלינו מעבר הירדן מזרחה ׃ פ 20. ויאמר אליהם משה אם ־ תעשון את ־ הדבר הזה אם ־ תחלצו לפני יהוה למלחמה ׃ 21. ועבר לכם כל ־ חלוץ את ־ הירדן לפני יהוה עד הורישו את ־ איביו מפניו ׃ 22. ונכבשה הארץ לפני יהוה ואחר תשבו והייתם נקיים מיהוה ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני יהוה ׃ 23. ואם ־ לא תעשון כן הנה חטאתם ליהוה ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם ׃ 24. בנו ־ לכם ערים לטפכם וגדרת לצנאכם והיצא מפיכם תעשו ׃ 25. ויאמר בני ־ גד ובני ראובן אל ־ משה לאמר עבדיך יעשו כאשר אדני מצוה ׃ 26. טפנו נשינו מקננו וכל ־ בהמתנו יהיו ־ שם בערי הגלעד ׃ 27. ועבדיך יעברו כל ־ חלוץ צבא לפני יהוה למלחמה כאשר אדני דבר ׃ 28. ויצו להם משה את אלעזר הכהן ואת יהושע בן ־ נון ואת ־ ראשי אבות המטות לבני ישראל ׃ 29. ויאמר משה אלהם אם ־ יעברו בני ־ גד ובני ־ ראובן ׀ אתכם את ־ הירדן כל ־ חלוץ למלחמה לפני יהוה ונכבשה הארץ לפניכם ונתתם להם את ־ ארץ הגלעד לאחזה ׃ 30. ואם ־ לא יעברו חלוצים אתכם ונאחזו בתככם בארץ כנען ׃ 31. ויענו בני ־ גד ובני ראובן לאמר את אשר דבר יהוה אל ־ עבדיך כן נעשה ׃ 32. נחנו נעבר חלוצים לפני יהוה ארץ כנען ואתנו אחזת נחלתנו מעבר לירדן ׃ 33. ויתן להם ׀ משה לבני ־ גד ולבני ראובן ולחצי ׀ שבט ׀ מנשה בן ־ יוסף את ־ ממלכת סיחן מלך האמרי ואת ־ ממלכת עוג מלך הבשן הארץ לעריה בגבלת ערי הארץ סביב ׃ 34. ויבנו בני ־ גד את ־ דיבן ואת ־ עטרת ואת ערער ׃ 35. ואת ־ עטרת שופן ואת ־ יעזר ויגבהה ׃ 36. ואת ־ בית נמרה ואת ־ בית הרן ערי מבצר וגדרת צאן ׃ 37. ובני ראובן בנו את ־ חשבון ואת ־ אלעלא ואת קריתים ׃ 38. ואת ־ נבו ואת ־ בעל מעון מוסבת שם ואת ־ שבמה ויקראו בשמת את ־ שמות הערים אשר בנו ׃ 39. וילכו בני מכיר בן ־ מנשה גלעדה וילכדה ויורש את ־ האמרי אשר ־ בה ׃ 40. ויתן משה את ־ הגלעד למכיר בן ־ מנשה וישב בה ׃ 41. ויאיר בן ־ מנשה הלך וילכד את ־ חוֺתיהם ויקרא אתהן חוֺת יאיר ׃ 42. ונבח הלך וילכד את ־ קנת ואת ־ בנתיה ויקרא לה נבח בשמו ׃ פ Chapter 331. אלה מסעי בני ־ ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאתם ביד ־ משה ואהרן ׃2. ויכתב משה את ־ מוצאיהם למסעיהם על ־ פי יהוה ואלה מסעיהם למוצאיהם ׃ 3. ויסעו מרעמסס בחדש הראשון בחמשה עשר יום לחדש הראשון ממחרת הפסח יצאו בני ־ ישראל ביד רמה לעיני כל ־ מצרים ׃ 4. ומצרים מקברים את אשר הכה יהוה בהם כל ־ בכור ובאלהיהם עשה יהוה שפטים ׃ 5. ויסעו בני ־ ישראל מרעמסס ויחנו בסכת ׃ 6. ויסעו מסכת ויחנו באתם אשר בקצה המדבר ׃ 7. ויסעו מאתם וישב על ־ פי החירת אשר על ־ פני בעל צפון ויחנו לפני מגדל ׃ 8. ויסעו מפני החירת ויעברו בתוך ־ הים המדברה וילכו דרך שלשת ימים במדבר אתם ויחנו במרה ׃ 9. ויסעו ממרה ויבאו אילמה ובאילם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו ־ שם ׃ 10. ויסעו מאילם ויחנו על ־ ים ־ סוף ׃ 11. ויסעו מים ־ סוף ויחנו במדבר ־ סין ׃ 12. ויסעו ממדבר ־ סין ויחנו בדפקה ׃ 13. ויסעו מדפקה ויחנו באלוש ׃ 14. ויסעו מאלוש ויחנו ברפידם ולא ־ היה שם מים לעם לשתות ׃ 15. ויסעו מרפידם ויחנו במדבר סיני ׃ 16. ויסעו ממדבר סיני ויחנו בקברת התאוה ׃ 17. ויסעו מקברת התאוה ויחנו בחצרת ׃ 18. ויסעו מחצרת ויחנו ברתמה ׃ 19. ויסעו מרתמה ויחנו ברמן פרץ ׃ 20. ויסעו מרמן פרץ ויחנו בלבנה ׃ 21. ויסעו מלבנה ויחנו ברסה ׃ 22. ויסעו מרסה ויחנו בקהלתה ׃ 23. ויסעו מקהלתה ויחנו בהר ־ שפר ׃ 24. ויסעו מהר ־ שפר ויחנו בחרדה ׃ 25. ויסעו מחרדה ויחנו במקהלת ׃ 26. ויסעו ממקהלת ויחנו בתחת ׃ 27. ויסעו מתחת ויחנו בתרח ׃ 28. ויסעו מתרח ויחנו במתקה ׃ 29. ויסעו ממתקה ויחנו בחשמנה ׃ 30. ויסעו מחשמנה ויחנו במסרות ׃ 31. ויסעו ממסרות ויחנו בבני יעקן ׃ 32. ויסעו מבני יעקן ויחנו בחר הגדגד ׃ 33. ויסעו מחר הגדגד ויחנו ביטבתה ׃ 34. ויסעו מיטבתה ויחנו בעברנה ׃ 35. ויסעו מעברנה ויחנו בעציון גבר ׃ 36. ויסעו מעציון גבר ויחנו במדבר ־ צן הוא קדש ׃ 37. ויסעו מקדש ויחנו בהר ההר בקצה ארץ אדום ׃ 38. ויעל אהרן הכהן אל ־ הר ההר על ־ פי יהוה וימת שם בשנת הארבעים לצאת בני ־ ישראל מארץ מצרים בחדש החמישי באחד לחדש ׃ 39. ואהרן בן ־ שלש ועשרים ומאת שנה במתו בהר ההר ׃ ס 40. וישמע הכנעני מלך ערד והוא ־ ישב בנגב בארץ כנען בבא בני ישראל ׃ 41. ויסעו מהר ההר ויחנו בצלמנה ׃ 42. ויסעו מצלמנה ויחנו בפונן ׃ 43. ויסעו מפונן ויחנו באבת ׃ 44. ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים בגבול מואב ׃ 45. ויסעו מעיים ויחנו בדיבן גד ׃ 46. ויסעו מדיבן גד ויחנו בעלמן דבלתימה ׃ 47. ויסעו מעלמן דבלתימה ויחנו בהרי העברים לפני נבו ׃ 48. ויסעו מהרי העברים ויחנו בערבת מואב על ירדן ירחו ׃ 49. ויחנו על ־ הירדן מבית הישמת עד אבל השטים בערבת מואב ׃ ס 50. וידבר יהוה אל ־ משה בערבת מואב על ־ ירדן ירחו לאמר ׃ 51. דבר אל ־ בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את ־ הירדן אל ־ ארץ כנען ׃ 52. והורשתם את ־ כל ־ ישבי הארץ מפניכם ואבדתם את כל ־ משכיתם ואת כל ־ צלמי מסכתם תאבדו ואת כל ־ במתם תשמידו ׃ 53. והורשתם את ־ הארץ וישבתם ־ בה כי לכם נתתי את ־ הארץ לרשת אתה ׃ 54. והתנחלתם את ־ הארץ בגורל למשפחתיכם לרב תרבו את ־ נחלתו ולמעט תמעיט את ־ נחלתו אל אשר ־ יצא לו שמה הגורל לו יהיה למטות אבתיכם תתנחלו ׃ 55. ואם ־ לא תורישו את ־ ישבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם ולצנינם בצדיכם וצררו אתכם על ־ הארץ אשר אתם ישבים בה ׃ 56. והיה כאשר דמיתי לעשות להם אעשה לכם ׃ פ Chapter 341. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃2. צו את ־ בני ישראל ואמרת אלהם כי ־ אתם באים אל ־ הארץ כנען זאת הארץ אשר תפל לכם בנחלה ארץ כנען לגבלתיה ׃ 3. והיה לכם פאת ־ נגב ממדבר ־ צן על ־ ידי אדום והיה לכם גבול נגב מקצה ים ־ המלח קדמה ׃ 4. ונסב לכם הגבול מנגב למעלה עקרבים ועבר צנה והיה תוצאתיו מנגב לקדש ברנע ויצא חצר ־ אדר ועבר עצמנה ׃ 5. ונסב הגבול מעצמון נחלה מצרים והיו תוצאתיו הימה ׃ 6. וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול זה ־ יהיה לכם גבול ים ׃ 7. וזה ־ יהיה לכם גבול צפון מן ־ הים הגדל תתאו לכם הר ההר ׃ 8. מהר ההר תתאו לבא חמת והיו תוצאת הגבל צדדה ׃ 9. ויצא הגבל זפרנה והיו תוצאתיו חצר עינן זה ־ יהיה לכם גבול צפון ׃ 10. והתאויתם לכם לגבול קדמה מחצר עינן שפמה ׃ 11. וירד הגבל משפם הרבלה מקדם לעין וירד הגבול ומחה על ־ כתף ים ־ כנרת קדמה ׃ 12. וירד הגבול הירדנה והיו תוצאתיו ים המלח זאת תהיה לכם הארץ לגבלתיה סביב ׃ 13. ויצו משה את ־ בני ישראל לאמר זאת הארץ אשר תתנחלו אתה בגורל אשר צוה יהוה לתת לתשעת המטות וחצי המטה ׃ 14. כי לקחו מטה בני הראובני לבית אבתם ומטה בני ־ הגדי לבית אבתם וחצי מטה מנשה לקחו נחלתם ׃ 15. שני המטות וחצי המטה לקחו נחלתם מעבר לירדן ירחו קדמה מזרחה ׃ פ 16. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃ 17. אלה שמות האנשים אשר ־ ינחלו לכם את ־ הארץ אלעזר הכהן ויהושע בן ־ נון ׃ 18. ונשיא אחד נשיא אחד ממטה תקחו לנחל את ־ הארץ ׃ 19. ואלה שמות האנשים למטה יהודה כלב בן ־ יפנה ׃ 20. ולמטה בני שמעון שמואל בן ־ עמיהוד ׃ 21. למטה בנימן אלידד בן ־ כסלון ׃ 22. ולמטה בני ־ דן נשיא בקי בן ־ יגלי ׃ 23. לבני יוסף למטה בני ־ מנשה נשיא חניאל בן ־ אפד ׃ 24. ולמטה בני ־ אפרים נשיא קמואל בן ־ שפטן ׃ 25. ולמטה בני ־ זבולן נשיא אליצפן בן ־ פרנך ׃ 26. ולמטה בני ־ יששכר נשיא פלטיאל בן ־ עזן ׃ 27. ולמטה בני ־ אשר נשיא אחיהוד בן ־ שלמי ׃ 28. ולמטה בני ־ נפתלי נשיא פדהאל בן ־ עמיהוד ׃ 29. אלה אשר צוה יהוה לנחל את ־ בני ־ ישראל בארץ כנען ׃ פ Chapter 351. וידבר יהוה אל ־ משה בערבת מואב על ־ ירדן ירחו לאמר ׃2. צו את ־ בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבתיהם תתנו ללוים ׃ 3. והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם ׃ 4. ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב ׃ 5. ומדתם מחוץ לעיר את ־ פאת ־ קדמה אלפים באמה ואת ־ פאת ־ נגב אלפים באמה ואת ־ פאת ־ ים ׀ אלפים באמה ואת פאת צפון אלפים באמה והעיר בתוך זה יהיה להם מגרשי הערים ׃ 6. ואת הערים אשר תתנו ללוים את שש ־ ערי המקלט אשר תתנו לנס שמה הרצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר ׃ 7. כל ־ הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר אתהן ואת ־ מגרשיהן ׃ 8. והערים אשר תתנו מאחזת בני ־ ישראל מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו איש כפי נחלתו אשר ינחלו יתן מעריו ללוים ׃ פ 9. וידבר יהוה אל ־ משה לאמר ׃ 10. דבר אל ־ בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את ־ הירדן ארצה כנען ׃ 11. והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם ונס שמה רצח מכה ־ נפש בשגגה ׃ 12. והיו לכם הערים למקלט מגאל ולא ימות הרצח עד ־ עמדו לפני העדה למשפט ׃ 13. והערים אשר תתנו שש ־ ערי מקלט תהיינה לכם ׃ 14. את ׀ שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען ערי מקלט תהיינה ׃ 15. לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש ־ הערים האלה למקלט לנוס שמה כל ־ מכה ־ נפש בשגגה ׃ 16. ואם ־ בכלי ברזל ׀ הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח ׃ 17. ואם באבן יד אשר ־ ימות בה הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח ׃ 18. או בכלי עץ ־ יד אשר ־ ימות בו הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח ׃ 19. גאל הדם הוא ימית את ־ הרצח בפגעו ־ בו הוא ימיתנו ׃ 20. ואם ־ בשנאה יהדפנו או ־ השליך עליו בצדיה וימת ׃ 21. או באיבה הכהו בידו וימת מות ־ יומת המכה רצח הוא גאל הדם ימית את ־ הרצח בפגעו ־ בו ׃ 22. ואם ־ בפתע בלא ־ איבה הדפו או ־ השליך עליו כל ־ כלי בלא צדיה ׃ 23. או בכל ־ אבן אשר ־ ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת והוא לא ־ אויב לו ולא מבקש רעתו ׃ 24. ושפטו העדה בין המכה ובין גאל הדם על המשפטים האלה ׃ 25. והצילו העדה את ־ הרצח מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל ־ עיר מקלטו אשר ־ נס שמה וישב בה עד ־ מות הכהן הגדל אשר ־ משח אתו בשמן הקדש ׃ 26. ואם ־ יצא יצא הרצח את ־ גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה ׃ 27. ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גאל הדם את ־ הרצח אין לו דם ׃ 28. כי בעיר מקלטו ישב עד ־ מות הכהן הגדל ואחרי מות הכהן הגדל ישוב הרצח אל ־ ארץ אחזתו ׃ 29. והיו אלה לכם לחקת משפט לדרתיכם בכל מושבתיכם ׃ 30. כל ־ מכה ־ נפש לפי עדים ירצח את ־ הרצח ועד אחד לא ־ יענה בנפש למות ׃ 31. ולא ־ תקחו כפר לנפש רצח אשר ־ הוא רשע למות כי ־ מות יומת ׃ 32. ולא ־ תקחו כפר לנוס אל ־ עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד ־ מות הכהן ׃ 33. ולא ־ תחניפו את ־ הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחניף את ־ הארץ ולארץ לא ־ יכפר לדם אשר שפך ־ בה כי ־ אם בדם שפכו ׃ 34. ולא תטמא את ־ הארץ אשר אתם ישבים בה אשר אני שכן בתוכה כי אני יהוה שכן בתוך בני ישראל ׃ פ Chapter 361. ויקרבו ראשי האבות למשפחת בני ־ גלעד בן ־ מכיר בן ־ מנשה ממשפחת בני יוסף וידברו לפני משה ולפני הנשאים ראשי אבות לבני ישראל ׃2. ויאמרו את ־ אדני צוה יהוה לתת את ־ הארץ בנחלה בגורל לבני ישראל ואדני צוה ביהוה לתת את ־ נחלת צלפחד אחינו לבנתיו ׃ 3. והיו לאחד מבני שבטי בני ־ ישראל לנשים ונגרעה נחלתן מנחלת אבתינו ונוסף על נחלת המטה אשר תהיינה להם ומגרל נחלתנו יגרע ׃ 4. ואם ־ יהיה היבל לבני ישראל ונוספה נחלתן על נחלת המטה אשר תהיינה להם ומנחלת מטה אבתינו יגרע נחלתן ׃ 5. ויצו משה את ־ בני ישראל על ־ פי יהוה לאמר כן מטה בני ־ יוסף דברים ׃ 6. זה הדבר אשר ־ צוה יהוה לבנות צלפחד לאמר לטוב בעיניהם תהיינה לנשים אך למשפחת מטה אביהם תהיינה לנשים ׃ 7. ולא ־ תסב נחלה לבני ישראל ממטה אל ־ מטה כי איש בנחלת מטה אבתיו ידבקו בני ישראל ׃ 8. וכל ־ בת ירשת נחלה ממטות בני ישראל לאחד ממשפחת מטה אביה תהיה לאשה למען יירשו בני ישראל איש נחלת אבתיו ׃ 9. ולא ־ תסב נחלה ממטה למטה אחר כי ־ איש בנחלתו ידבקו מטות בני ישראל ׃ 10. כאשר צוה יהוה את ־ משה כן עשו בנות צלפחד ׃ 11. ותהיינה מחלה תרצה וחגלה ומלכה ונעה בנות צלפחד לבני דדיהן לנשים ׃ 12. ממשפחת בני ־ מנשה בן ־ יוסף היו לנשים ותהי נחלתן על ־ מטה משפחת אביהן ׃ 13. אלה המצוֺת והמשפטים אשר צוה יהוה ביד ־ משה אל ־ בני ישראל בערבת מואב על ירדן ירחו ׃ DEUTERONOMY - דבריםChapter 11. אלה הדברים אשר דבר משה אל ־ כל ־ ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין ־ פארן ובין ־ תפל ולבן וחצרת ודי זהב ׃2. אחד עשר יום מחרב דרך הר ־ שעיר עד קדש ברנע ׃ 3. ויהי בארבעים שנה בעשתי ־ עשר חדש באחד לחדש דבר משה אל ־ בני ישראל ככל אשר צוה יהוה אתו אלהם ׃ 4. אחרי הכתו את סיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון ואת עוג מלך הבשן אשר ־ יושב בעשתרת באדרעי ׃ 5. בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את ־ התורה הזאת לאמר ׃ 6. יהוה אלהינו דבר אלינו בחרב לאמר רב ־ לכם שבת בהר הזה ׃ 7. פנו ׀ וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל ־ כל ־ שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד ־ הנהר הגדל נהר ־ פרת ׃ 8. ראה נתתי לפניכם את ־ הארץ באו ורשו את ־ הארץ אשר נשבע יהוה לאבתיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם ולזרעם אחריהם ׃ 9. ואמר אלכם בעת ההוא לאמר לא ־ אוכל לבדי שאת אתכם ׃ 10. יהוה אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרב ׃ 11. יהוה אלהי אבותכם יסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם ׃ 12. איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם ׃ 13. הבו לכם אנשים חכמים ונבנים וידעים לשבטיכם ואשימם בראשיכם ׃ 14. ותענו אתי ותאמרו טוב ־ הדבר אשר ־ דברת לעשות ׃ 15. ואקח את ־ ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידעים ואתן אתם ראשים עליכם שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרת ושטרים לשבטיכם ׃ 16. ואצוה את ־ שפטיכם בעת ההוא לאמר שמע בין ־ אחיכם ושפטתם צדק בין ־ איש ובין ־ אחיו ובין גרו ׃ 17. לא ־ תכירו פנים במשפט כקטן כגדל תשמעון לא תגורו מפני ־ איש כי המשפט לאלהים הוא והדבר אשר יקשה מכם תקרבון אלי ושמעתיו ׃ 18. ואצוה אתכם בעת ההוא את כל ־ הדברים אשר תעשון ׃ 19. ונסע מחרב ונלך את כל ־ המדבר הגדול והנורא ההוא אשר ראיתם דרך הר האמרי כאשר צוה יהוה אלהינו אתנו ונבא עד קדש ברנע ׃ 20. ואמר אלכם באתם עד ־ הר האמרי אשר ־ יהוה אלהינו נתן לנו ׃ 21. ראה נתן יהוה אלהיך לפניך את ־ הארץ עלה רש כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך אל ־ תירא ואל ־ תחת ׃ 22. ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו ־ לנו את ־ הארץ וישבו אתנו דבר את ־ הדרך אשר נעלה ־ בה ואת הערים אשר נבא אליהן ׃ 23. וייטב בעיני הדבר ואקח מכם שנים עשר אנשים איש אחד לשבט ׃ 24. ויפנו ויעלו ההרה ויבאו עד ־ נחל אשכל וירגלו אתה ׃ 25. ויקחו בידם מפרי הארץ ויורדו אלינו וישבו אתנו דבר ויאמרו טובה הארץ אשר ־ יהוה אלהינו נתן לנו ׃ 26. ולא אביתם לעלת ותמרו את ־ פי יהוה אלהיכם ׃ 27. ותרגנו באהליכם ותאמרו בשנאת יהוה אתנו הוציאנו מארץ מצרים לתת אתנו ביד האמרי להשמידנו ׃ 28. אנה ׀ אנחנו עלים אחינו המסו את ־ לבבנו לאמר עם גדול ורם ממנו ערים גדלת ובצורת בשמים וגם ־ בני ענקים ראינו שם ׃ 29. ואמר אלכם לא ־ תערצון ולא ־ תיראון מהם ׃ 30. יהוה אלהיכם ההלך לפניכם הוא ילחם לכם ככל אשר עשה אתכם במצרים לעיניכם ׃ 31. ובמדבר אשר ראית אשר נשאך יהוה אלהיך כאשר ישא ־ איש את ־ בנו בכל ־ הדרך אשר הלכתם עד ־ באכם עד ־ המקום הזה ׃ 32. ובדבר הזה אינכם מאמינם ביהוה אלהיכם ׃ 33. ההלך לפניכם בדרך לתור לכם מקום לחנתכם באש ׀ לילה לראתכם בדרך אשר תלכו ־ בה ובענן יומם ׃ 34. וישמע יהוה את ־ קול דבריכם ויקצף וישבע לאמר ׃ 35. אם ־ יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה את הארץ הטובה אשר נשבעתי לתת לאבתיכם ׃ 36. זולתי כלב בן ־ יפנה הוא יראנה ול/ו ־ אתן את ־ הארץ אשר דרך ־ בה ולבניו יען אשר מלא אחרי יהוה ׃ 37. גם ־ בי התאנף יהוה בגללכם לאמר גם ־ אתה לא ־ תבא שם ׃ 38. יהושע בן נון העמד לפניך הוא יבא שמה אתו חזק כי ־ הוא ינחלנה את ־ ישראל ׃ 39. וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה ובניכם אשר לא ־ ידעו היום טוב ורע המה יבאו שמה ול/הם אתננה והם יירשוה ׃ 40. ואתם פנו לכם וסעו המדברה דרך ים ־ סוף ׃ 41. ותענו ׀ ותאמרו אלי חטאנו ליהוה אנחנו נעלה ונלחמנו ככל אשר ־ צונו יהוה אלהינו ותחגרו איש את ־ כלי מלחמתו ותהינו לעלת ההרה ׃ 42. ויאמר יהוה אלי אמר להם לא תעלו ולא ־ תלחמו כי אינני בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם ׃ 43. ואדבר אליכם ולא שמעתם ותמרו את ־ פי יהוה ותזדו ותעלו ההרה ׃ 44. ויצא האמרי הישב בהר ההוא לקראתכם וירדפו אתכם כאשר תעשינה הדברים ויכתו אתכם בשעיר עד ־ חרמה ׃ 45. ותשבו ותבכו לפני יהוה ולא ־ שמע יהוה בקלכם ולא האזין אליכם ׃ 46. ותשבו בקדש ימים רבים כימים אשר ישבתם ׃ Chapter 21. ונפן ונסע המדברה דרך ים ־ סוף כאשר דבר יהוה אלי ונסב את ־ הר ־ שעיר ימים רבים ׃ ס2. ויאמר יהוה אלי לאמר ׃ 3. רב ־ לכם סב את ־ ההר הזה פנו לכם צפנה ׃ 4. ואת ־ העם צו לאמר אתם עברים בגבול אחיכם בני ־ עשו הישבים בשעיר וייראו מכם ונשמרתם מאד ׃ 5. אל ־ תתגרו בם כי לא ־ אתן לכם מארצם עד מדרך כף ־ רגל כי ־ ירשה לעשו נתתי את ־ הר שעיר ׃ 6. אכל תשברו מאתם בכסף ואכלתם וגם ־ מים תכרו מאתם בכסף ושתיתם ׃ 7. כי יהוה אלהיך ברכך בכל מעשה ידך ידע לכתך את ־ המדבר הגדל הזה זה ׀ ארבעים שנה יהוה אלהיך עמך לא חסרת דבר ׃ 8. ונעבר מאת אחינו בני ־ עשו הישבים בשעיר מדרך הערבה מאילת ומ/עצין גבר ס ונפן ונעבר דרך מדבר מואב ׃ 9. ויאמר יהוה אלי אל ־ תצר את ־ מואב ואל ־ תתגר בם מלחמה כי לא ־ אתן לך מארצו ירשה כי לבני ־ לוט נתתי את ־ ער ירשה ׃ 10. האמים לפנים ישבו בה עם גדול ורב ורם כענקים ׃ 11. רפאים יחשבו אף ־ הם כענקים והמאבים יקראו להם אמים ׃ 12. ובשעיר ישבו החרים לפנים ובני עשו יירשום וישמידום מפניהם וישבו תחתם כאשר עשה ישראל לארץ ירשתו אשר ־ נתן יהוה להם ׃ 13. עתה קמו ועברו לכם את ־ נחל זרד ונעבר את ־ נחל זרד ׃ 14. והימים אשר ־ הלכנו ׀ מקדש ברנע עד אשר ־ עברנו את ־ נחל זרד שלשים ושמנה שנה עד ־ תם כל ־ הדור אנשי המלחמה מקרב המחנה כאשר נשבע יהוה להם ׃ 15. וגם יד ־ יהוה היתה בם להמם מקרב המחנה עד תמם ׃ 16. ויהי כאשר ־ תמו כל ־ אנשי המלחמה למות מקרב העם ׃ ס 17. וידבר יהוה אלי לאמר ׃ 18. אתה עבר היום את ־ גבול מואב את ־ ער ׃ 19. וקרבת מול בני עמון אל ־ תצרם ואל ־ תתגר בם כי לא ־ אתן מארץ בני ־ עמון לך ירשה כי לבני ־ לוט נתתיה ירשה ׃ 20. ארץ ־ רפאים תחשב אף ־ הוא רפאים ישבו ־ בה לפנים והעמנים יקראו להם זמזמים ׃ 21. עם גדול ורב ורם כענקים וישמידם יהוה מפניהם ויירשם וישבו תחתם ׃ 22. כאשר עשה לבני עשו הישבים בשעיר אשר השמיד את ־ החרי מפניהם ויירשם וישבו תחתם עד היום הזה ׃ 23. והעוים הישבים בחצרים עד ־ עזה כפתרים היצאים מכפתור השמידם וישבו תחתם ׃ 24. קומו סעו ועברו את ־ נחל ארנן ראה נתתי בידך את ־ סיחן מלך ־ חשבון האמרי ואת ־ ארצו החל רש והתגר בו מלחמה ׃ 25. היום הזה אחל תת פחדך ויראתך על ־ פני העמים תחת כל ־ השמים אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו מפניך ׃ 26. ואשלח מלאכים ממדבר קדמות אל ־ סיחון מלך חשבון דברי שלום לאמר ׃ 27. אעברה בארצך בדרך בדרך אלך לא אסור ימין ושמאול ׃ 28. אכל בכסף תשברני ואכלתי ומים בכסף תתן ־ לי ושתיתי רק אעברה ברגלי ׃ 29. כאשר עשו ־ לי בני עשו הישבים בשעיר והמואבים הישבים בער עד אשר ־ אעבר את ־ הירדן אל ־ הארץ אשר ־ יהוה אלהינו נתן לנו ׃ 30. ולא אבה סיחן מלך חשבון העברנו בו כי ־ הקשה יהוה אלהיך את ־ רוחו ואמץ את ־ לבבו למען תתו בידך כיום הזה ׃ ס 31. ויאמר יהוה אלי ראה החלתי תת לפניך את ־ סיחן ואת ־ ארצו החל רש לרשת את ־ ארצו ׃ 32. ויצא סיחן לקראתנו הוא וכל ־ עמו למלחמה יהצה ׃ 33. ויתנהו יהוה אלהינו לפנינו ונך אתו ואת ־ בנו ואת ־ כל ־ עמו ׃ 34. ונלכד את ־ כל ־ עריו בעת ההוא ונחרם את ־ כל ־ עיר מתם והנשים והטף לא השארנו שריד ׃ 35. רק הבהמה בזזנו לנו ושלל הערים אשר לכדנו ׃ 36. מערער אשר על ־ שפת ־ נחל ארנן והעיר אשר בנחל ועד ־ הגלעד לא היתה קריה אשר שגבה ממנו את ־ הכל נתן יהוה אלהינו לפנינו ׃ 37. רק אל ־ ארץ בני ־ עמון לא קרבת כל ־ יד נחל יבק וערי ההר וכל אשר ־ צוה יהוה אלהינו ׃ Chapter 31. ונפן ונעל דרך הבשן ויצא עוג מלך ־ הבשן לקראתנו הוא וכל ־ עמו למלחמה אדרעי ׃2. ויאמר יהוה אלי אל ־ תירא אתו כי בידך נתתי אתו ואת ־ כל ־ עמו ואת ־ ארצו ועשית לו כאשר עשית לסיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון ׃ 3. ויתן יהוה אלהינו בידנו גם את ־ עוג מלך ־ הבשן ואת ־ כל ־ עמו ונכהו עד ־ בלתי השאיר ־ לו שריד ׃ 4. ונלכד את ־ כל ־ עריו בעת ההוא לא היתה קריה אשר לא ־ לקחנו מאתם ששים עיר כל ־ חבל ארגב ממלכת עוג בבשן ׃ 5. כל ־ אלה ערים בצרות חומה גבהה דלתים ובריח לבד מערי הפרזי הרבה מאד ׃ 6. ונחרם אותם כאשר עשינו לסיחן מלך חשבון החרם כל ־ עיר מתם הנשים והטף ׃ 7. וכל ־ הבהמה ושלל הערים בזונו לנו ׃ 8. ונקח בעת ההוא את ־ הארץ מיד שני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן מנחל ארנן עד ־ הר חרמון ׃ 9. צידנים יקראו לחרמון שרין והאמרי יקראו ־ לו שניר ׃ 10. כל ׀ ערי המישר וכל ־ הגלעד וכל ־ הבשן עד ־ סלכה ואדרעי ערי ממלכת עוג בבשן ׃ 11. כי רק ־ עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים הנה ערשו ערש ברזל הלה הוא ברבת בני עמון תשע אמות ארכה וארבע אמות רחבה באמת ־ איש ׃ 12. ואת ־ הארץ הזאת ירשנו בעת ההוא מערער אשר ־ על ־ נחל ארנן וחצי הר ־ הגלעד ועריו נתתי לראובני ולגדי ׃ 13. ויתר הגלעד וכל ־ הבשן ממלכת עוג נתתי לחצי שבט המנשה כל חבל הארגב לכל ־ הבשן ההוא יקרא ארץ רפאים ׃ 14. יאיר בן ־ מנשה לקח את ־ כל ־ חבל ארגב עד ־ גבול הגשורי והמעכתי ויקרא אתם על ־ שמו את ־ הבשן חוֺת יאיר עד היום הזה ׃ 15. ולמכיר נתתי את ־ הגלעד ׃ 16. ולראובני ולגדי נתתי מן ־ הגלעד ועד ־ נחל ארנן תוך הנחל וגבל ועד יבק הנחל גבול בני עמון ׃ 17. והערבה והירדן וגבל מכנרת ועד ים הערבה ים המלח תחת אשדת הפסגה מזרחה ׃ 18. ואצו אתכם בעת ההוא לאמר יהוה אלהיכם נתן לכם את ־ הארץ הזאת לרשתה חלוצים תעברו לפני אחיכם בני ־ ישראל כל ־ בני ־ חיל ׃ 19. רק נשיכם וטפכם ומקנכם ידעתי כי ־ מקנה רב לכם ישבו בעריכם אשר נתתי לכם ׃ 20. עד אשר ־ יניח יהוה ׀ לאחיכם ככם וירשו גם ־ הם את ־ הארץ אשר יהוה אלהיכם נתן להם בעבר הירדן ושבתם איש לירשתו אשר נתתי לכם ׃ 21. ואת ־ יהושוע צויתי בעת ההוא לאמר עיניך הראת את כל ־ אשר עשה יהוה אלהיכם לשני המלכים האלה כן ־ יעשה יהוה לכל ־ הממלכות אשר אתה עבר שמה ׃ 22. לא תיראום כי יהוה אלהיכם הוא הנלחם לכם ׃ ס 23. ואתחנן אל ־ יהוה בעת ההוא לאמר ׃ 24. אדני יהוה אתה החלות להראות את ־ עבדך את ־ גדלך ואת ־ ידך החזקה אשר מי ־ אל בשמים ובארץ אשר ־ יעשה כמעשיך וכגבורתך ׃ 25. אעברה ־ נא ואראה את ־ הארץ הטובה אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנון ׃ 26. ויתעבר יהוה בי למענכם ולא שמע אלי ויאמר יהוה אלי רב ־ לך אל ־ תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה ׃ 27. עלה ׀ ראש הפסגה ושא עיניך ימה וצפנה ותימנה ומזרחה וראה בעיניך כי ־ לא תעבר את ־ הירדן הזה ׃ 28. וצו את ־ יהושע וחזקהו ואמצהו כי ־ הוא יעבר לפני העם הזה והוא ינחיל אותם את ־ הארץ אשר תראה ׃ 29. ונשב בגיא מול בית פעור ׃ פ Chapter 41. ועתה ישראל שמע אל ־ החקים ואל ־ המשפטים אשר אנכי מלמד אתכם לעשות למען תחיו ובאתם וירשתם את ־ הארץ אשר יהוה אלהי אבתיכם נתן לכם ׃2. לא תספו על ־ הדבר אשר אנכי מצוה אתכם ולא תגרעו ממנו לשמר את ־ מצוֺת יהוה אלהיכם אשר אנכי מצוה אתכם ׃ 3. עיניכם הראת את אשר ־ עשה יהוה בבעל פעור כי כל ־ האיש אשר הלך אחרי בעל ־ פעור השמידו יהוה אלהיך מקרבך ׃ 4. ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום ׃ 5. ראה ׀ למדתי אתכם חקים ומשפטים כאשר צוני יהוה אלהי לעשות כן בקרב הארץ אשר אתם באים שמה לרשתה ׃ 6. ושמרתם ועשיתם כי הוא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל ־ החקים האלה ואמרו רק עם ־ חכם ונבון הגוי הגדול הזה ׃ 7. כי מי ־ גוי גדול אשר ־ לו אלהים קרבים אליו כיהוה אלהינו בכל ־ קראנו אליו ׃ 8. ומי גוי גדול אשר ־ לו חקים ומשפטים צדיקם ככל התורה הזאת אשר אנכי נתן לפניכם היום ׃ 9. רק השמר לך ושמר נפשך מאד פן ־ תשכח את ־ הדברים אשר ־ ראו עיניך ופן ־ יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך ׃ 10. יום אשר עמדת לפני יהוה אלהיך בחרב באמר יהוה אלי הקהל ־ לי את ־ העם ואשמעם את ־ דברי אשר ילמדון ליראה אתי כל ־ הימים אשר הם חיים על ־ האדמה ואת ־ בניהם ילמדון ׃ 11. ותקרבון ותעמדון תחת ההר וההר בער באש עד ־ לב השמים חשך ענן וערפל ׃ 12. וידבר יהוה אליכם מתוך האש קול דברים אתם שמעים ותמונה אינכם ראים זולתי קול ׃ 13. ויגד לכם את ־ בריתו אשר צוה אתכם לעשות עשרת הדברים ויכתבם על ־ שני לחות אבנים ׃ 14. ואתי צוה יהוה בעת ההוא ללמד אתכם חקים ומשפטים לעשתכם אתם בארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה ׃ 15. ונשמרתם מאד לנפשתיכם כי לא ראיתם כל ־ תמונה ביום דבר יהוה אליכם בחרב מתוך האש ׃ 16. פן ־ תשחתון ועשיתם לכם פסל תמונת כל ־ סמל תבנית זכר או נקבה ׃ 17. תבנית כל ־ בהמה אשר בארץ תבנית כל ־ צפור כנף אשר תעוף בשמים ׃ 18. תבנית כל ־ רמש באדמה תבנית כל ־ דגה אשר ־ במים מתחת לארץ ׃ 19. ופן ־ תשא עיניך השמימה וראית את ־ השמש ואת ־ הירח ואת ־ הכוכבים כל צבא השמים ונדחת והשתחוית להם ועבדתם אשר חלק יהוה אלהיך אתם לכל העמים תחת כל ־ השמים ׃ 20. ואתכם לקח יהוה ויוצא אתכם מכור הברזל ממצרים להיות לו לעם נחלה כיום הזה ׃ 21. ויהוה התאנף ־ בי על ־ דבריכם וישבע לבלתי עברי את ־ הירדן ולבלתי ־ בא אל ־ הארץ הטובה אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה ׃ 22. כי אנכי מת בארץ הזאת אינני עבר את ־ הירדן ואתם עברים וירשתם את ־ הארץ הטובה הזאת ׃ 23. השמרו לכם פן ־ תשכחו את ־ ברית יהוה אלהיכם אשר כרת עמכם ועשיתם לכם פסל תמונת כל אשר צוך יהוה אלהיך ׃ 24. כי יהוה אלהיך אש אכלה הוא אל קנא ׃ פ 25. כי ־ תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ והשחתם ועשיתם פסל תמונת כל ועשיתם הרע בעיני יהוה ־ אלהיך להכעיסו ׃ 26. העידתי בכם היום את ־ השמים ואת ־ הארץ כי ־ אבד תאבדון מהר מעל הארץ אשר אתם עברים את ־ הירדן שמה לרשתה לא ־ תאריכן ימים עליה כי השמד תשמדון ׃ 27. והפיץ יהוה אתכם בעמים ונשארתם מתי מספר בגוים אשר ינהג יהוה אתכם שמה ׃ 28. ועבדתם ־ שם אלהים מעשה ידי אדם עץ ואבן אשר לא ־ יראון ולא ישמעון ולא יאכלון ולא יריחן ׃ 29. ובקשתם משם את ־ יהוה אלהיך ומצאת כי תדרשנו בכל ־ לבבך ובכל ־ נפשך ׃ 30. בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד ־ יהוה אלהיך ושמעת בקלו ׃ 31. כי אל רחום יהוה אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ־ ברית אבתיך אשר נשבע להם ׃ 32. כי שאל ־ נא לימים ראשנים אשר ־ היו לפניך למן ־ היום אשר ברא אלהים ׀ אדם על ־ הארץ ולמקצה השמים ועד ־ קצה השמים הנהיה כדבר הגדול הזה או הנשמע כמהו ׃ 33. השמע עם קול אלהים מדבר מתוך ־ האש כאשר ־ שמעת אתה ויחי ׃ 34. או ׀ הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי במסת באתת ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדלים ככל אשר ־ עשה לכם יהוה אלהיכם במצרים לעיניך ׃ 35. אתה הראת לדעת כי יהוה הוא האלהים אין עוד מלבדו ׃ 36. מן ־ השמים השמיעך את ־ קלו ליסרך ועל ־ הארץ הראך את ־ אשו הגדולה ודבריו שמעת מתוך האש ׃ 37. ותחת כי אהב את ־ אבתיך ויבחר בזרעו אחריו ויוצאך בפניו בכחו הגדל ממצרים ׃ 38. להוריש גוים גדלים ועצמים ממך מפניך להביאך לתת ־ לך את ־ ארצם נחלה כיום הזה ׃ 39. וידעת היום והשבת אל ־ לבבך כי יהוה הוא האלהים בשמים ממעל ועל ־ הארץ מתחת אין עוד ׃ 40. ושמרת את ־ חקיו ואת ־ מצוֺתיו אשר אנכי מצוך היום אשר ייטב לך ולבניך אחריך ולמען תאריך ימים על ־ האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך כל ־ הימים ׃ פ 41. אז יבדיל משה שלש ערים בעבר הירדן מזרחה שמש ׃ 42. לנס שמה רוצח אשר ירצח את ־ רעהו בבלי ־ דעת והוא לא ־ שנא לו מתמול שלשום ונס אל ־ אחת מן ־ הערים האל וחי ׃ 43. את ־ בצר במדבר בארץ המישר לראובני ואת ־ ראמת בגלעד לגדי ואת ־ גולן בבשן למנשי ׃ 44. וזאת התורה אשר ־ שם משה לפני בני ישראל ׃ 45. אלה העדת והחקים והמשפטים אשר דבר משה אל ־ בני ישראל בצאתם ממצרים ׃ 46. בעבר הירדן בגיא מול בית פעור בארץ סיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון אשר הכה משה ובני ישראל בצאתם ממצרים ׃ 47. ויירשו את ־ ארצו ואת ־ ארץ ׀ עוג מלך ־ הבשן שני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן מזרח שמש ׃ 48. מערער אשר על ־ שפת ־ נחל ארנן ועד ־ הר שיאן הוא חרמון ׃ 49. וכל ־ הערבה עבר הירדן מזרחה ועד ים הערבה תחת אשדת הפסגה ׃ פ Chapter 51. ויקרא משה אל ־ כל ־ ישראל ויאמר אלהם שמע ישראל את ־ החקים ואת ־ המשפטים אשר אנכי דבר באזניכם היום ולמדתם אתם ושמרתם לעשתם ׃2. יהוה אלהינו כרת עמנו ברית בחרב ׃ 3. לא את ־ אבתינו כרת יהוה את ־ הברית הזאת כי אתנו אנחנו אלה פה היום כלנו חיים ׃ 4. פנים ׀ בפנים דבר יהוה עמכם בהר מתוך האש ׃ 5. אנכי עמד בין ־ יהוה וביניכם בעת ההוא להגיד לכם את ־ דבר יהוה כי יראתם מפני האש ולא ־ עליתם בהר לאמר ׃ ס 6. אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים ׃ 7. לא יהיה ־ לך אלהים אחרים על ־ פני ׃ 8. לא ־ תעשה ־ לך פסל ׀ כל ־ תמונה אשר בשמים ׀ ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים ׀ מתחת לארץ ׃ 9. לא ־ תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא פקד עוֺן אבות על ־ בנים ועל ־ שלשים ועל ־ רבעים לשנאי ׃ 10. ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי מצותו ׃ ס 11. לא תשא את ־ שם ־ יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר ־ ישא את ־ שמו לשוא ׃ ס 12. שמור את ־ יום השבת לקדשו כאשר צוך ׀ יהוה אלהיך 13. ששת ימים תעבד ועשית כל ־ מלאכתך ׃ 14. ויום השביעי שבת ׀ ליהוה אלהיך לא תעשה כל ־ מלאכה אתה ובנך ־ ובתך ועבדך ־ ואמתך ושורך וחמרך וכל ־ בהמתך וגרך אשר בשעריך למען ינוח עבדך ואמתך כמוך ׃ 15. וזכרת כי ־ עבד היית ׀ בארץ מצרים ויצאך יהוה אלהיך משם ביד חזקה ובזרע נטויה על ־ כן צוך יהוה אלהיך לעשות את ־ יום השבת ׃ ס 16. כבד את ־ אביך ואת ־ אמך כאשר צוך יהוה אלהיך למען ׀ יאריכן ימיך ולמען ייטב לך על האדמה אשר ־ יהוה אלהיך נתן לך ׃ ס 17. לא תרצח ׃ ס 18. ולא תנאף ׃ ס 19. ולא תגנב ׃ ס 20. ולא ־ תענה ברעך עד שוא ׃ ס 21. ולא תחמד אשת רעך ס ולא תתאוה בית רעך שדהו ועבדו ואמתו שורו וחמרו וכל אשר לרעך ׃ ס 22. את ־ הדברים האלה דבר יהוה אל ־ כל ־ קהלכם בהר מתוך האש הענן והערפל קול גדול ולא יסף ויכתבם על ־ שני לחת אבנים ויתנם אלי ׃ 23. ויהי כשמעכם את ־ הקול מתוך החשך וההר בער באש ותקרבון אלי כל ־ ראשי שבטיכם וזקניכם ׃ 24. ותאמרו הן הראנו יהוה אלהינו את ־ כבדו ואת ־ גדלו ואת ־ קלו שמענו מתוך האש היום הזה ראינו כי ־ ידבר אלהים את ־ האדם וחי ׃ 25. ועתה למה נמות כי תאכלנו האש הגדלה הזאת אם ־ יספים ׀ אנחנו לשמע את ־ קול יהוה אלהינו עוד ומתנו ׃ 26. כי מי כל ־ בשר אשר שמע קול אלהים חיים מדבר מתוך ־ האש כמנו ויחי ׃ 27. קרב אתה ושמע את כל ־ אשר יאמר יהוה אלהינו ואת ׀ תדבר אלינו את כל ־ אשר ידבר יהוה אלהינו אליך ושמענו ועשינו ׃ 28. וישמע יהוה את ־ קול דבריכם בדברכם אלי ויאמר יהוה אלי שמעתי את ־ קול דברי העם הזה אשר דברו אליך היטיבו כל ־ אשר דברו ׃ 29. מי ־ יתן והיה לבבם זה להם ליראה אתי ולשמר את ־ כל ־ מצוֺתי כל ־ הימים למען ייטב להם ולבניהם לעלם ׃ 30. לך אמר להם שובו לכם לאהליכם ׃ 31. ואתה פה עמד עמדי ואדברה אליך את כל ־ המצוה והחקים והמשפטים אשר תלמדם ועשו בארץ אשר אנכי נתן להם לרשתה ׃ 32. ושמרתם לעשות כאשר צוה יהוה אלהיכם אתכם לא תסרו ימין ושמאל ׃ 33. בכל ־ הדרך אשר צוה יהוה אלהיכם אתכם תלכו למען תחיון וטוב לכם והארכתם ימים בארץ אשר תירשון ׃ Chapter 61. וזאת המצוה החקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהיכם ללמד אתכם לעשות בארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה ׃2. למען תירא את ־ יהוה אלהיך לשמר את ־ כל ־ חקתיו ומצוֺתיו אשר אנכי מצוך אתה ובנך ובן ־ בנך כל ימי חייך ולמען יארכן ימיך ׃ 3. ושמעת ישראל ושמרת לעשות אשר ייטב לך ואשר תרבון מאד כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך ארץ זבת חלב ודבש ׃ פ 4. שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה ׀ אחד׃ 5. ואהבת את יהוה אלהיך בכל ־ לבבך ובכל ־ נפשך ובכל ־ מאדך ׃ 6. והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על ־ לבבך ׃ 7. ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך ׃ 8. וקשרתם לאות על ־ ידך והיו לטטפת בין עיניך ׃ 9. וכתבתם על ־ מזוזת ביתך ובשעריך ׃ ס 10. והיה כי יביאך ׀ יהוה אלהיך אל ־ הארץ אשר נשבע לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת לך ערים גדלת וטבת אשר לא ־ בנית ׃ 11. ובתים מלאים כל ־ טוב אשר לא ־ מלאת וברת חצובים אשר לא ־ חצבת כרמים וזיתים אשר לא ־ נטעת ואכלת ושבעת ׃ 12. השמר לך פן ־ תשכח את ־ יהוה אשר הוציאך מארץ מצרים מבית עבדים ׃ 13. את ־ יהוה אלהיך תירא ואתו תעבד ובשמו תשבע ׃ 14. לא תלכון אחרי אלהים אחרים מאלהי העמים אשר סביבותיכם ׃ 15. כי אל קנא יהוה אלהיך בקרבך פן ־ יחרה אף ־ יהוה אלהיך בך והשמידך מעל פני האדמה ׃ ס 16. לא תנסו את ־ יהוה אלהיכם כאשר נסיתם במסה ׃ 17. שמור תשמרון את ־ מצוֺת יהוה אלהיכם ועדתיו וחקיו אשר צוך ׃ 18. ועשית הישר והטוב בעיני יהוה למען ייטב לך ובאת וירשת את ־ הארץ הטבה אשר ־ נשבע יהוה לאבתיך ׃ 19. להדף את ־ כל ־ איביך מפניך כאשר דבר יהוה ׃ ס 20. כי ־ ישאלך בנך מחר לאמר מה העדת והחקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהינו אתכם ׃ 21. ואמרת לבנך עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו יהוה ממצרים ביד חזקה ׃ 22. ויתן יהוה אותת ומפתים גדלים ורעים ׀ במצרים בפרעה ובכל ־ ביתו לעינינו ׃ 23. ואותנו הוציא משם למען הביא אתנו לתת לנו את ־ הארץ אשר נשבע לאבתינו ׃ 24. ויצונו יהוה לעשות את ־ כל ־ החקים האלה ליראה את ־ יהוה אלהינו לטוב לנו כל ־ הימים לחיתנו כהיום הזה ׃ 25. וצדקה תהיה ־ לנו כי ־ נשמר לעשות את ־ כל ־ המצוה הזאת לפני יהוה אלהינו כאשר צונו ׃ ס Chapter 71. כי יביאך יהוה אלהיך אל ־ הארץ אשר ־ אתה בא ־ שמה לרשתה ונשל גוים ־ רבים ׀ מפניך החתי והגרגשי והאמרי והכנעני והפרזי והחוי והיבוסי שבעה גוים רבים ועצומים ממך ׃2. ונתנם יהוה אלהיך לפניך והכיתם החרם תחרים אתם לא ־ תכרת להם ברית ולא תחנם ׃ 3. ולא תתחתן בם בתך לא ־ תתן לבנו ובתו לא ־ תקח לבנך ׃ 4. כי ־ יסיר את ־ בנך מאחרי ועבדו אלהים אחרים וחרה אף ־ יהוה בכם והשמידך מהר ׃ 5. כי ־ אם ־ כה תעשו להם מזבחתיהם תתצו ומצבתם תשברו ואשירהם תגדעון ופסיליהם תשרפון באש ׃ 6. כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך בך בחר ׀ יהוה אלהיך להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על ־ פני האדמה ׃ ס 7. לא מרבכם מכל ־ העמים חשק יהוה בכם ויבחר בכם כי ־ אתם המעט מכל ־ העמים ׃ 8. כי מאהבת יהוה אתכם ומשמרו את ־ השבעה אשר נשבע לאבתיכם הוציא יהוה אתכם ביד חזקה ויפדך מבית עבדים מיד פרעה מלך ־ מצרים ׃ 9. וידעת כי ־ יהוה אלהיך הוא האלהים האל הנאמן שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותו לאלף דור ׃ 10. ומשלם לשנאיו אל ־ פניו להאבידו לא יאחר לשנאו אל ־ פניו ישלם ־ לו ׃ 11. ושמרת את ־ המצוה ואת ־ החקים ואת ־ המשפטים אשר אנכי מצוך היום לעשותם ׃ פ 12. והיה ׀ עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם ושמר יהוה אלהיך לך את ־ הברית ואת ־ החסד אשר נשבע לאבתיך ׃ 13. ואהבך וברכך והרבך וברך פרי ־ בטנך ופרי ־ אדמתך דגנך ותירשך ויצהרך שגר ־ אלפיך ועשתרת צאנך על האדמה אשר ־ נשבע לאבתיך לתת לך ׃ 14. ברוך תהיה מכל ־ העמים לא ־ יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך ׃ 15. והסיר יהוה ממך כל ־ חלי וכל ־ מדוי מצרים הרעים אשר ידעת לא ישימם בך ונתנם בכל ־ שנאיך ׃ 16. ואכלת את ־ כל ־ העמים אשר יהוה אלהיך נתן לך לא ־ תחס עינך עליהם ולא תעבד את ־ אלהיהם כי ־ מוקש הוא לך ׃ ס 17. כי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה ממני איכה אוכל להורישם ׃ 18. לא תירא מהם זכר תזכר את אשר ־ עשה יהוה אלהיך לפרעה ולכל ־ מצרים ׃ 19. המסת הגדלת אשר ־ ראו עיניך והאתת והמפתים והיד החזקה והזרע הנטויה אשר הוצאך יהוה אלהיך כן ־ יעשה יהוה אלהיך לכל ־ העמים אשר ־ אתה ירא מפניהם ׃ 20. וגם את ־ הצרעה ישלח יהוה אלהיך בם עד ־ אבד הנשארים והנסתרים מפניך ׃ 21. לא תערץ מפניהם כי ־ יהוה אלהיך בקרבך אל גדול ונורא ׃ 22. ונשל יהוה אלהיך את ־ הגוים האל מפניך מעט מעט לא תוכל כלתם מהר פן ־ תרבה עליך חית השדה ׃ 23. ונתנם יהוה אלהיך לפניך והמם מהומה גדלה עד השמדם ׃ 24. ונתן מלכיהם בידך והאבדת את ־ שמם מתחת השמים לא ־ יתיצב איש בפניך עד השמדך אתם ׃ 25. פסילי אלהיהם תשרפון באש לא ־ תחמד כסף וזהב עליהם ולקחת לך פן תוקש בו כי תועבת יהוה אלהיך הוא ׃ 26. ולא ־ תביא תועבה אל ־ ביתך והיית חרם כמהו שקץ ׀ תשקצנו ותעב ׀ תתעבנו כי ־ חרם הוא ׃ פ Chapter 81. כל ־ המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את ־ הארץ אשר ־ נשבע יהוה לאבתיכם ׃2. וזכרת את ־ כל ־ הדרך אשר הליכך יהוה אלהיך זה ארבעים שנה במדבר למען ענתך לנסתך לדעת את ־ אשר בלבבך התשמר מצותו אם ־ לא ׃ 3. ויענך וירעבך ויאכלך את ־ המן אשר לא ־ ידעת ולא ידעון אבתיך למען הודעך כי לא על ־ הלחם לבדו יחיה האדם כי על ־ כל ־ מוצא פי ־ יהוה יחיה האדם ׃ 4. שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה זה ארבעים שנה ׃ 5. וידעת עם ־ לבבך כי כאשר ייסר איש את ־ בנו יהוה אלהיך מיסרך ׃ 6. ושמרת את ־ מצוֺת יהוה אלהיך ללכת בדרכיו וליראה אתו ׃ 7. כי יהוה אלהיך מביאך אל ־ ארץ טובה ארץ נחלי מים עינת ותהמת יצאים בבקעה ובהר ׃ 8. ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון ארץ ־ זית שמן ודבש ׃ 9. ארץ אשר לא במסכנת תאכל ־ בה לחם לא ־ תחסר כל בה ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצב נחשת ׃ 10. ואכלת ושבעת וברכת את ־ יהוה אלהיך על ־ הארץ הטבה אשר נתן ־ לך ׃ 11. השמר לך פן ־ תשכח את ־ יהוה אלהיך לבלתי שמר מצוֺתיו ומשפטיו וחקתיו אשר אנכי מצוך היום ׃ 12. פן ־ תאכל ושבעת ובתים טובים תבנה וישבת ׃ 13. ובקרך וצאנך ירבין וכסף וזהב ירבה ־ לך וכל אשר ־ לך ירבה ׃ 14. ורם לבבך ושכחת את ־ יהוה אלהיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים ׃ 15. המוליכך במדבר ׀ הגדל והנורא נחש ׀ שרף ועקרב וצמאון אשר אין ־ מים המוציא לך מים מצור החלמיש ׃ 16. המאכלך מן במדבר אשר לא ־ ידעון אבתיך למען ענתך ולמען נסתך להיטבך באחריתך ׃ 17. ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי עשה לי את ־ החיל הזה ׃ 18. וזכרת את ־ יהוה אלהיך כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל למען הקים את ־ בריתו אשר ־ נשבע לאבתיך כיום הזה ׃ פ 19. והיה אם ־ שכח תשכח את ־ יהוה אלהיך והלכת אחרי אלהים אחרים ועבדתם והשתחוית להם העדתי בכם היום כי אבד תאבדון ׃ 20. כגוים אשר יהוה מאביד מפניכם כן תאבדון עקב לא תשמעון בקול יהוה אלהיכם ׃ פ Chapter 91. שמע ישראל אתה עבר היום את ־ הירדן לבא לרשת גוים גדלים ועצמים ממך ערים גדלת ובצרת בשמים ׃2. עם ־ גדול ורם בני ענקים אשר אתה ידעת ואתה שמעת מי יתיצב לפני בני ענק ׃ 3. וידעת היום כי יהוה אלהיך הוא ־ העבר לפניך אש אכלה הוא ישמידם והוא יכניעם לפניך והורשתם והאבדתם מהר כאשר דבר יהוה לך ׃ 4. אל ־ תאמר בלבבך בהדף יהוה אלהיך אתם ׀ מלפניך לאמר בצדקתי הביאני יהוה לרשת את ־ הארץ הזאת וברשעת הגוים האלה יהוה מורישם מפניך ׃ 5. לא בצדקתך ובישר לבבך אתה בא לרשת את ־ ארצם כי ברשעת ׀ הגוים האלה יהוה אלהיך מורישם מפניך ולמען הקים את ־ הדבר אשר נשבע יהוה לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב ׃ 6. וידעת כי לא בצדקתך יהוה אלהיך נתן לך את ־ הארץ הטובה הזאת לרשתה כי עם ־ קשה ־ ערף אתה ׃ 7. זכר אל ־ תשכח את אשר ־ הקצפת את ־ יהוה אלהיך במדבר למן ־ היום אשר ־ יצאת ׀ מארץ מצרים עד ־ באכם עד ־ המקום הזה ממרים הייתם עם ־ יהוה ׃ 8. ובחרב הקצפתם את ־ יהוה ויתאנף יהוה בכם להשמיד אתכם ׃ 9. בעלתי ההרה לקחת לוחת האבנים לוחת הברית אשר ־ כרת יהוה עמכם ואשב בהר ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי ׃ 10. ויתן יהוה אלי את ־ שני לוחת האבנים כתבים באצבע אלהים ועליהם ככל ־ הדברים אשר דבר יהוה עמכם בהר מתוך האש ביום הקהל ׃ 11. ויהי מקץ ארבעים יום וארבעים לילה נתן יהוה אלי את ־ שני לחת האבנים לחות הברית ׃ 12. ויאמר יהוה אלי קום רד מהר מזה כי שחת עמך אשר הוצאת ממצרים סרו מהר מן ־ הדרך אשר צויתם עשו להם מסכה ׃ 13. ויאמר יהוה אלי לאמר ראיתי את ־ העם הזה והנה עם ־ קשה ־ ערף הוא ׃ 14. הרף ממני ואשמידם ואמחה את ־ שמם מתחת השמים ואעשה אותך לגוי ־ עצום ורב ממנו ׃ 15. ואפן וארד מן ־ ההר וההר בער באש ושני לחת הברית על שתי ידי ׃ 16. וארא והנה חטאתם ליהוה אלהיכם עשיתם לכם עגל מסכה סרתם מהר מן ־ הדרך אשר ־ צוה יהוה אתכם ׃ 17. ואתפש בשני הלחת ואשלכם מעל שתי ידי ואשברם לעיניכם ׃ 18. ואתנפל לפני יהוה כראשנה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי על כל ־ חטאתכם אשר חטאתם לעשות הרע בעיני יהוה להכעיסו ׃ 19. כי יגרתי מפני האף והחמה אשר קצף יהוה עליכם להשמיד אתכם וישמע יהוה אלי גם בפעם ההוא ׃ 20. ובאהרן התאנף יהוה מאד להשמידו ואתפלל גם ־ בעד אהרן בעת ההוא ׃ 21. ואת ־ חטאתכם אשר ־ עשיתם את ־ העגל לקחתי ואשרף אתו ׀ באש ואכת אתו טחון היטב עד אשר ־ דק לעפר ואשלך את ־ עפרו אל ־ הנחל הירד מן ־ ההר ׃ 22. ובתבערה ובמסה וב/קברת התאוה מקצפים הייתם את ־ יהוה ׃ 23. ובשלח יהוה אתכם מקדש ברנע לאמר עלו ורשו את ־ הארץ אשר נתתי לכם ותמרו את ־ פי יהוה אלהיכם ולא האמנתם לו ולא שמעתם בקלו ׃ 24. ממרים הייתם עם ־ יהוה מיום דעתי אתכם ׃ 25. ואתנפל לפני יהוה את ארבעים היום ואת ־ ארבעים הלילה אשר התנפלתי כי ־ אמר יהוה להשמיד אתכם ׃ 26. ואתפלל אל ־ יהוה ואמר אדני יהוה אל ־ תשחת עמך ונחלתך אשר פדית בגדלך אשר ־ הוצאת ממצרים ביד חזקה ׃ 27. זכר לעבדיך לאברהם ליצחק וליעקב אל ־ תפן אל ־ קשי העם הזה ואל ־ רשעו ואל ־ חטאתו ׃ 28. פן ־ יאמרו הארץ אשר הוצאתנו משם מבלי יכלת יהוה להביאם אל ־ הארץ אשר ־ דבר להם ומשנאתו אותם הוציאם להמתם במדבר ׃ 29. והם עמך ונחלתך אשר הוצאת בכחך הגדל ובזרעך הנטויה ׃ פ Chapter 101. בעת ההוא אמר יהוה אלי פסל ־ לך שני ־ לוחת אבנים כראשנים ועלה אלי ההרה ועשית לך ארון עץ ׃2. ואכתב על ־ הלחת את ־ הדברים אשר היו על ־ הלחת הראשנים אשר שברת ושמתם בארון ׃ 3. ואעש ארון עצי שטים ואפסל שני ־ לחת אבנים כראשנים ואעל ההרה ושני הלחת בידי ׃ 4. ויכתב על ־ הלחת כמכתב הראשון את עשרת הדברים אשר דבר יהוה אליכם בהר מתוך האש ביום הקהל ויתנם יהוה אלי ׃ 5. ואפן וארד מן ־ ההר ואשם את ־ הלחת בארון אשר עשיתי ויהיו שם כאשר צוני יהוה ׃ 6. ובני ישראל נסעו מבארת בני ־ יעקן מוסרה שם מת אהרן ויקבר שם ויכהן אלעזר בנו תחתיו ׃ 7. משם נסעו הגדגדה ומן ־ הגדגדה יטבתה ארץ נחלי מים ׃ 8. בעת ההוא הבדיל יהוה את ־ שבט הלוי לשאת את ־ ארון ברית ־ יהוה לעמד לפני יהוה לשרתו ולברך בשמו עד היום הזה ׃ 9. על ־ כן לא ־ היה ללוי חלק ונחלה עם ־ אחיו יהוה הוא נחלתו כאשר דבר יהוה אלהיך לו ׃ 10. ואנכי עמדתי בהר כימים הראשנים ארבעים יום וארבעים לילה וישמע יהוה אלי גם בפעם ההוא לא ־ אבה יהוה השחיתך ׃ 11. ויאמר יהוה אלי קום לך למסע לפני העם ויבאו וירשו את ־ הארץ אשר ־ נשבעתי לאבתם לתת להם ׃ פ 12. ועתה ישראל מה יהוה אלהיך שאל מעמך כי אם ־ ליראה את ־ יהוה אלהיך ללכת בכל ־ דרכיו ולאהבה אתו ולעבד את ־ יהוה אלהיך בכל ־ לבבך ובכל ־ נפשך ׃ 13. לשמר את ־ מצוֺת יהוה ואת ־ חקתיו אשר אנכי מצוך היום לטוב לך ׃ 14. הן ליהוה אלהיך השמים ושמי השמים הארץ וכל ־ אשר ־ בה ׃ 15. רק באבתיך חשק יהוה לאהבה אותם ויבחר בזרעם אחריהם בכם מכל ־ העמים כיום הזה ׃ 16. ומלתם את ערלת לבבכם וערפכם לא תקשו עוד ׃ 17. כי יהוה אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדני האדנים האל הגדל הגבר והנורא אשר לא ־ ישא פנים ולא יקח שחד ׃ 18. עשה משפט יתום ואלמנה ואהב גר לתת לו לחם ושמלה ׃ 19. ואהבתם את ־ הגר כי ־ גרים הייתם בארץ מצרים ׃ 20. את ־ יהוה אלהיך תירא אתו תעבד וב/ו תדבק ובשמו תשבע ׃ 21. הוא תהלתך והוא אלהיך אשר ־ עשה אתך את ־ הגדלת ואת ־ הנוראת האלה אשר ראו עיניך ׃ 22. בשבעים נפש ירדו אבתיך מצרימה ועתה שמך יהוה אלהיך ככוכבי השמים לרב ׃ Chapter 111. ואהבת את יהוה אלהיך ושמרת משמרתו וחקתיו ומשפטיו ומצוֺתיו כל ־ הימים ׃2. וידעתם היום כי ׀ לא את ־ בניכם אשר לא ־ ידעו ואשר לא ־ ראו את ־ מוסר יהוה אלהיכם את ־ גדלו את ־ ידו החזקה וזרעו הנטויה ׃ 3. ואת ־ אתתיו ואת ־ מעשיו אשר עשה בתוך מצרים לפרעה מלך ־ מצרים ולכל ־ ארצו ׃ 4. ואשר עשה לחיל מצרים לסוסיו ולרכבו אשר הציף את ־ מי ים ־ סוף על ־ פניהם ברדפם אחריכם ויאבדם יהוה עד היום הזה ׃ 5. ואשר עשה לכם במדבר עד ־ באכם עד ־ המקום הזה ׃ 6. ואשר עשה לדתן ולאבירם בני אליאב בן ־ ראובן אשר פצתה הארץ את ־ פיה ותבלעם ואת ־ בתיהם ואת ־ אהליהם ואת כל ־ היקום אשר ברגליהם בקרב כל ־ ישראל ׃ 7. כי עיניכם הראת את ־ כל ־ מעשה יהוה הגדל אשר עשה ׃ 8. ושמרתם את ־ כל ־ המצוה אשר אנכי מצוך היום למען תחזקו ובאתם וירשתם את ־ הארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה ׃ 9. ולמען תאריכו ימים על ־ האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיכם לתת להם ולזרעם ארץ זבת חלב ודבש ׃ ס 10. כי הארץ אשר אתה בא ־ שמה לרשתה לא כארץ מצרים הוא אשר יצאתם משם אשר תזרע את ־ זרעך והשקית ברגלך כגן הירק ׃ 11. והארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה ארץ הרים ובקעת למטר השמים תשתה ־ מים ׃ 12. ארץ אשר ־ יהוה אלהיך דרש אתה תמיד עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה ׃ ס 13. והיה אם ־ שמע תשמעו אל ־ מצוֺתי אשר אנכי מצוה אתכם היום לאהבה את ־ יהוה אלהיכם ולעבדו בכל ־ לבבכם ובכל ־ נפשכם ׃ 14. ונתתי מטר ־ ארצכם בעתו יורה ומלקוש ואספת דגנך ותירשך ויצהרך ׃ 15. ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת ׃ 16. השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם ׃ 17. וחרה אף ־ יהוה בכם ועצר את ־ השמים ולא ־ יהיה מטר והאדמה לא תתן את ־ יבולה ואבדתם מהרה מעל הארץ הטבה אשר יהוה נתן לכם ׃ 18. ושמתם את ־ דברי אלה על ־ לבבכם ועל ־ נפשכם וקשרתם אתם לאות על ־ ידכם והיו לטוטפת בין עיניכם ׃ 19. ולמדתם אתם את ־ בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך ׃ 20. וכתבתם על ־ מזוזות ביתך ובשעריך ׃ 21. למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיכם לתת להם כימי השמים על ־ הארץ ׃ ס 22. כי אם ־ שמר תשמרון את ־ כל ־ המצוה הזאת אשר אנכי מצוה אתכם לעשתה לאהבה את ־ יהוה אלהיכם ללכת בכל ־ דרכיו ולדבקה ־ בו ׃ 23. והוריש יהוה את ־ כל ־ הגוים האלה מלפניכם וירשתם גוים גדלים ועצמים מכם ׃ 24. כל ־ המקום אשר תדרך כף ־ רגלכם בו לכם יהיה מן ־ המדבר והלבנון מן ־ הנהר נהר ־ פרת ועד הים האחרון יהיה גבלכם ׃ 25. לא ־ יתיצב איש בפניכם פחדכם ומוראכם יתן ׀ יהוה אלהיכם על ־ פני כל ־ הארץ אשר תדרכו ־ בה כאשר דבר לכם ׃ ס 26. ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה ׃ 27. את ־ הברכה אשר תשמעו אל ־ מצוֺת יהוה אלהיכם אשר אנכי מצוה אתכם היום ׃ 28. והקללה אם ־ לא תשמעו אל ־ מצוֺת יהוה אלהיכם וסרתם מן ־ הדרך אשר אנכי מצוה אתכם היום ללכת אחרי אלהים אחרים אשר לא ־ ידעתם ׃ ס 29. והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל ־ הארץ אשר ־ אתה בא ־ שמה לרשתה ונתתה את ־ הברכה על ־ הר גרזים ואת ־ הקללה על ־ הר עיבל ׃ 30. הלא ־ המה בעבר הירדן אחרי דרך מבוא השמש בארץ הכנעני הישב בערבה מול הגלגל אצל אלוני מרה ׃ 31. כי אתם עברים את ־ הירדן לבא לרשת את ־ הארץ אשר ־ יהוה אלהיכם נתן לכם וירשתם אתה וישבתם ־ בה ׃ 32. ושמרתם לעשות את כל ־ החקים ואת ־ המשפטים אשר אנכי נתן לפניכם היום ׃ Chapter 121. אלה החקים והמשפטים אשר תשמרון לעשות בארץ אשר נתן יהוה אלהי אבתיך לך לרשתה כל ־ הימים אשר ־ אתם חיים על ־ האדמה ׃2. אבד תאבדון את ־ כל ־ המקמות אשר עבדו ־ שם הגוים אשר אתם ירשים אתם את ־ אלהיהם על ־ ההרים הרמים ועל ־ הגבעות ותחת כל ־ עץ רענן ׃ 3. ונתצתם את ־ מזבחתם ושברתם את ־ מצבתם ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון ואבדתם את ־ שמם מן ־ המקום ההוא ׃ 4. לא ־ תעשון כן ליהוה אלהיכם ׃ 5. כי אם ־ אל ־ המקום אשר ־ יבחר יהוה אלהיכם מכל ־ שבטיכם לשום את ־ שמו שם לשכנו תדרשו ובאת שמה ׃ 6. והבאתם שמה עלתיכם וזבחיכם ואת מעשרתיכם ואת תרומת ידכם ונדריכם ונדבתיכם ובכרת בקרכם וצאנכם ׃ 7. ואכלתם ־ שם לפני יהוה אלהיכם ושמחתם בכל משלח ידכם אתם ובתיכם אשר ברכך יהוה אלהיך ׃ 8. לא תעשון ככל אשר אנחנו עשים פה היום איש כל ־ הישר בעיניו ׃ 9. כי לא ־ באתם עד ־ עתה אל ־ המנוחה ואל ־ הנחלה אשר ־ יהוה אלהיך נתן לך ׃ 10. ועברתם את ־ הירדן וישבתם בארץ אשר ־ יהוה אלהיכם מנחיל אתכם והניח לכם מכל ־ איביכם מסביב וישבתם ־ בטח ׃ 11. והיה המקום אשר ־ יבחר יהוה אלהיכם בו לשכן שמו שם שמה תביאו את כל ־ אשר אנכי מצוה אתכם עולתיכם וזבחיכם מעשרתיכם ותרמת ידכם וכל מבחר נדריכם אשר תדרו ליהוה ׃ 12. ושמחתם לפני יהוה אלהיכם אתם ובניכם ובנתיכם ועבדיכם ואמהתיכם והלוי אשר בשעריכם כי אין לו חלק ונחלה אתכם ׃ 13. השמר לך פן ־ תעלה עלתיך בכל ־ מקום אשר תראה ׃ 14. כי אם ־ במקום אשר ־ יבחר יהוה באחד שבטיך שם תעלה עלתיך ושם תעשה כל אשר אנכי מצוך ׃ 15. רק בכל ־ אות נפשך תזבח ׀ ואכלת בשר כברכת יהוה אלהיך אשר נתן ־ לך בכל ־ שעריך הטמא והטהור יאכלנו כצבי וכאיל ׃ 16. רק הדם לא תאכלו על ־ הארץ תשפכנו כמים ׃ 17. לא ־ תוכל לאכל בשעריך מעשר דגנך ותירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך וכל ־ נדריך אשר תדר ונדבתיך ותרומת ידך ׃ 18. כי אם ־ לפני יהוה אלהיך תאכלנו במקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך ושמחת לפני יהוה אלהיך בכל משלח ידך ׃ 19. השמר לך פן ־ תעזב את ־ הלוי כל ־ ימיך על ־ אדמתך ׃ ס 20. כי ־ ירחיב יהוה אלהיך את ־ גבולך כאשר דבר ־ לך ואמרת אכלה בשר כי ־ תאוה נפשך לאכל בשר בכל ־ אות נפשך תאכל בשר ׃ 21. כי ־ ירחק ממך המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשום שמו שם וזבחת מבקרך ומצאנך אשר נתן יהוה לך כאשר צויתך ואכלת בשעריך בכל אות נפשך ׃ 22. אך כאשר יאכל את ־ הצבי ואת ־ האיל כן תאכלנו הטמא והטהור יחדו יאכלנו ׃ 23. רק חזק לבלתי אכל הדם כי הדם הוא הנפש ולא ־ תאכל הנפש עם ־ הבשר ׃ 24. לא תאכלנו על ־ הארץ תשפכנו כמים ׃ 25. לא תאכלנו למען ייטב לך ולבניך אחריך כי ־ תעשה הישר בעיני יהוה ׃ 26. רק קדשיך אשר ־ יהיו לך ונדריך תשא ובאת אל ־ המקום אשר ־ יבחר יהוה ׃ 27. ועשית עלתיך הבשר והדם על ־ מזבח יהוה אלהיך ודם ־ זבחיך ישפך על ־ מזבח יהוה אלהיך והבשר תאכל ׃ 28. שמר ושמעת את כל ־ הדברים האלה אשר אנכי מצוך למען ייטב לך ולבניך אחריך עד ־ עולם כי תעשה הטוב והישר בעיני יהוה אלהיך ׃ ס 29. כי ־ יכרית יהוה אלהיך את ־ הגוים אשר אתה בא ־ שמה לרשת אותם מפניך וירשת אתם וישבת בארצם ׃ 30. השמר לך פן ־ תנקש אחריהם אחרי השמדם מפניך ופן ־ תדרש לאלהיהם לאמר איכה יעבדו הגוים האלה את ־ אלהיהם ואעשה ־ כן גם ־ אני ׃ 31. לא ־ תעשה כן ליהוה אלהיך כי כל ־ תועבת יהוה אשר שנא עשו לאלהיהם כי גם את ־ בניהם ואת ־ בנתיהם ישרפו באש לאלהיהם ׃ Chapter 131. את כל ־ הדבר אשר אנכי מצוה אתכם אתו תשמרו לעשות לא ־ תסף עליו ולא תגרע ממנו ׃ פ2. כי ־ יקום בקרבך נביא או חלם חלום ונתן אליך אות או מופת ׃ 3. ובא האות והמופת אשר ־ דבר אליך לאמר נלכה אחרי אלהים אחרים אשר לא ־ ידעתם ונעבדם ׃ 4. לא תשמע אל ־ דברי הנביא ההוא או אל ־ חולם החלום ההוא כי מנסה יהוה אלהיכם אתכם לדעת הישכם אהבים את ־ יהוה אלהיכם בכל ־ לבבכם ובכל ־ נפשכם ׃ 5. אחרי יהוה אלהיכם תלכו ואתו תיראו ואת ־ מצוֺתיו תשמרו ובקלו תשמעו ואתו תעבדו וב/ו תדבקון ׃ 6. והנביא ההוא או חלם החלום ההוא יומת כי דבר ־ סרה על ־ יהוה אלהיכם המוציא אתכם ׀ מארץ מצרים והפדך מבית עבדים להדיחך מן ־ הדרך אשר צוך יהוה אלהיך ללכת בה ובערת הרע מקרבך ׃ 7. כי יסיתך אחיך בן ־ אמך או ־ בנך או ־ בתך או ׀ אשת חיקך או רעך אשר כנפשך בסתר לאמר נלכה ונעבדה אלהים אחרים אשר לא ידעת אתה ואבתיך ׃ 8. מאלהי העמים אשר סביבתיכם הקרבים אליך או הרחקים ממך מקצה הארץ ועד ־ קצה הארץ ׃ 9. לא ־ תאבה לו ולא תשמע אליו ולא ־ תחוס עינך עליו ולא ־ תחמל ולא ־ תכסה עליו ׃ 10. כי הרג תהרגנו ידך תהיה ־ בו בראשונה להמיתו ויד כל ־ העם באחרנה ׃ 11. וסקלתו באבנים ומת כי בקש להדיחך מעל יהוה אלהיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים ׃ 12. וכל ־ ישראל ישמעו ויראון ולא ־ יוספו לעשות כדבר הרע הזה בקרבך ׃ ס 13. כי ־ תשמע באחת עריך אשר יהוה אלהיך נתן לך לשבת שם לאמר ׃ 14. יצאו אנשים בני ־ בליעל מקרבך וידיחו את ־ ישבי עירם לאמר נלכה ונעבדה אלהים אחרים אשר לא ־ ידעתם ׃ 15. ודרשת וחקרת ושאלת היטב והנה אמת נכון הדבר נעשתה התועבה הזאת בקרבך ׃ 16. הכה תכה את ־ ישבי העיר ההוא לפי ־ חרב החרם אתה ואת ־ כל ־ אשר ־ בה ואת ־ בהמתה לפי ־ חרב ׃ 17. ואת ־ כל ־ שללה תקבץ אל ־ תוך רחבה ושרפת באש את ־ העיר ואת ־ כל ־ שללה כליל ליהוה אלהיך והיתה תל עולם לא תבנה עוד ׃ 18. ולא ־ ידבק בידך מאומה מן ־ החרם למען ישוב יהוה מחרון אפו ונתן ־ לך רחמים ורחמך והרבך כאשר נשבע לאבתיך ׃ כי תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר את ־ כל ־ מצוֺתיו אשר אנכי מצוך היום לעשות הישר בעיני יהוה אלהיך ׃ ס Chapter 141. בנים אתם ליהוה אלהיכם לא תתגדדו ולא ־ תשימו קרחה בין עיניכם למת ׃2. כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך וב/ך בחר יהוה להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על ־ פני האדמה ׃ ס 3. לא תאכל כל ־ תועבה ׃ 4. זאת הבהמה אשר תאכלו שור שה כשבים ושה עזים ׃ 5. איל וצבי ויחמור ואקו ודישן ותאו וזמר ׃ 6. וכל ־ בהמה מפרסת פרסה ושסעת שסע שתי פרסות מעלת גרה בבהמה אתה תאכלו ׃ 7. אך את ־ זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה השסועה את ־ הגמל ואת ־ הארנבת ואת ־ השפן כי ־ מעלה גרה המה ופרסה לא הפריסו טמאים הם לכם ׃ 8. ואת ־ החזיר כי ־ מפריס פרסה הוא ולא גרה טמא הוא לכם מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו ׃ ס 9. את ־ זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר ־ לו סנפיר וקשקשת תאכלו ׃ 10. וכל אשר אין ־ לו סנפיר וקשקשת לא תאכלו טמא הוא לכם ׃ ס 11. כל ־ צפור טהרה תאכלו ׃ 12. וזה אשר לא ־ תאכלו מהם הנשר והפרס והעזניה ׃ 13. והראה ואת ־ האיה והדיה למינה ׃ 14. ואת כל ־ ערב למינו ׃ 15. ואת בת היענה ואת ־ התחמס ואת ־ השחף ואת ־ הנץ למינהו ׃ 16. את ־ הכוס ואת ־ הינשוף והתנשמת ׃ 17. והקאת ואת ־ הרחמה ואת ־ השלך ׃ 18. והחסידה והאנפה למינה והדוכיפת והעטלף ׃ 19. וכל שרץ העוף טמא הוא לכם לא יאכלו ׃ 20. כל ־ עוף טהור תאכלו ׃ 21. לא תאכלו כל ־ נבלה לגר אשר ־ בשעריך תתננה ואכלה או מכר לנכרי כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך לא ־ תבשל גדי בחלב אמו ׃ פ 22. עשר תעשר את כל ־ תבואת זרעך היצא השדה שנה שנה ׃ 23. ואכלת לפני ׀ יהוה אלהיך במקום אשר ־ יבחר לשכן שמו שם מעשר דגנך תירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך למען תלמד ליראה את ־ יהוה אלהיך כל ־ הימים ׃ 24. וכי ־ ירבה ממך הדרך כי לא תוכל שאתו כי ־ ירחק ממך המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשום שמו שם כי יברכך יהוה אלהיך ׃ 25. ונתתה בכסף וצרת הכסף בידך והלכת אל ־ המקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו ׃ 26. ונתתה הכסף בכל אשר ־ תאוה נפשך בבקר ובצאן וביין ובשכר ובכל אשר תשאלך נפשך ואכלת שם לפני יהוה אלהיך ושמחת אתה וביתך ׃ 27. והלוי אשר ־ בשעריך לא תעזבנו כי אין לו חלק ונחלה עמך ׃ ס 28. מקצה ׀ שלש שנים תוציא את ־ כל ־ מעשר תבואתך בשנה ההוא והנחת בשעריך ׃ 29. ובא הלוי כי אין ־ לו חלק ונחלה עמך והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך ואכלו ושבעו למען יברכך יהוה אלהיך בכל ־ מעשה ידך אשר תעשה ׃ ס Chapter 151. מקץ שבע ־ שנים תעשה שמטה ׃2. וזה דבר השמטה שמוט כל ־ בעל משה ידו אשר ישה ברעהו לא ־ יגש את ־ רעהו ואת ־ אחיו כי ־ קרא שמטה ליהוה ׃ 3. את ־ הנכרי תגש ואשר יהיה לך את ־ אחיך תשמט ידך ׃ 4. אפס כי לא יהיה ־ בך אביון כי ־ ברך יברכך יהוה בארץ אשר יהוה אלהיך נתן ־ לך נחלה לרשתה ׃ 5. רק אם ־ שמוע תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את ־ כל ־ המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום ׃ 6. כי ־ יהוה אלהיך ברכך כאשר דבר ־ לך והעבטת גוים רבים ואתה לא תעבט ומשלת בגוים רבים וב/ך לא ימשלו ׃ ס 7. כי ־ יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר ־ יהוה אלהיך נתן לך לא תאמץ את ־ לבבך ולא תקפץ את ־ ידך מאחיך האביון ׃ 8. כי ־ פתח תפתח את ־ ידך לו והעבט תעביטנו די מחסרו אשר יחסר לו ׃ 9. השמר לך פן ־ יהיה דבר עם ־ לבבך בליעל לאמר קרבה שנת ־ השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל ־ יהוה והיה בך חטא ׃ 10. נתון תתן לו ולא ־ ירע לבבך בתתך לו כי בגלל ׀ הדבר הזה יברכך יהוה אלהיך בכל ־ מעשך ובכל משלח ידך ׃ 11. כי לא ־ יחדל אביון מקרב הארץ על ־ כן אנכי מצוך לאמר פתח תפתח את ־ ידך לאחיך לעניך ולאבינך בארצך ׃ ס 12. כי ־ ימכר לך אחיך העברי או העבריה ועבדך שש שנים ובשנה השביעת תשלחנו חפשי מעמך ׃ 13. וכי ־ תשלחנו חפשי מעמך לא תשלחנו ריקם ׃ 14. העניק תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך אשר ברכך יהוה אלהיך תתן ־ לו ׃ 15. וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך יהוה אלהיך על ־ כן אנכי מצוך את ־ הדבר הזה היום ׃ 16. והיה כי ־ יאמר אליך לא אצא מעמך כי אהבך ואת ־ ביתך כי ־ טוב לו עמך ׃ 17. ולקחת את ־ המרצע ונתתה באזנו ובדלת והיה לך עבד עולם ואף לאמתך תעשה ־ כן ׃ 18. לא ־ יקשה בעינך בשלחך אתו חפשי מעמך כי משנה שכר שכיר עבדך שש שנים וברכך יהוה אלהיך בכל אשר תעשה ׃ פ 19. כל ־ הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש ליהוה אלהיך לא תעבד בבכר שורך ולא תגז בכור צאנך ׃ 20. לפני יהוה אלהיך תאכלנו שנה בשנה במקום אשר ־ יבחר יהוה אתה וביתך ׃ 21. וכי ־ יהיה בו מום פסח או עור כל מום רע לא תזבחנו ליהוה אלהיך ׃ 22. בשעריך תאכלנו הטמא והטהור יחדו כצבי וכאיל ׃ 23. רק את ־ דמו לא תאכל על ־ הארץ תשפכנו כמים ׃ פ Chapter 161. שמור את ־ חדש האביב ועשית פסח ליהוה אלהיך כי בחדש האביב הוציאך יהוה אלהיך ממצרים לילה ׃2. וזבחת פסח ליהוה אלהיך צאן ובקר במקום אשר ־ יבחר יהוה לשכן שמו שם ׃ 3. לא ־ תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל ־ עליו מצות לחם עני כי בחפזון יצאת מארץ מצרים למען תזכר את ־ יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך ׃ 4. ולא ־ יראה לך שאר בכל ־ גבלך שבעת ימים ולא ־ ילין מן ־ הבשר אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר ׃ 5. לא תוכל לזבח את ־ הפסח באחד שעריך אשר ־ יהוה אלהיך נתן לך ׃ 6. כי אם ־ אל ־ המקום אשר ־ יבחר יהוה אלהיך לשכן שמו שם תזבח את ־ הפסח בערב כבוא השמש מועד צאתך ממצרים ׃ 7. ובשלת ואכלת במקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו ופנית בבקר והלכת לאהליך ׃ 8. ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת ליהוה אלהיך לא תעשה מלאכה ׃ ס 9. שבעה שבעת תספר ־ לך מהחל חרמש בקמה תחל לספר שבעה שבעות ׃ 10. ועשית חג שבעות ליהוה אלהיך מסת נדבת ידך אשר תתן כאשר יברכך יהוה אלהיך ׃ 11. ושמחת לפני ׀ יהוה אלהיך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך והגר והיתום והאלמנה אשר בקרבך במקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשכן שמו שם ׃ 12. וזכרת כי ־ עבד היית במצרים ושמרת ועשית את ־ החקים האלה ׃ פ 13. חג הסכת תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך ׃ 14. ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך ׃ 15. שבעת ימים תחג ליהוה אלהיך במקום אשר ־ יבחר יהוה כי יברכך יהוה אלהיך בכל תבואתך ובכל מעשה ידיך והיית אך שמח ׃ 16. שלוש פעמים ׀ בשנה יראה כל ־ זכורך את ־ פני ׀ יהוה אלהיך במקום אשר יבחר בחג המצות ובחג השבעות ובחג הסכות ולא יראה את ־ פני יהוה ריקם ׃ 17. איש כמתנת ידו כברכת יהוה אלהיך אשר נתן ־ לך ׃ ס 18. שפטים ושטרים תתן ־ לך בכל ־ שעריך אשר יהוה אלהיך נתן לך לשבטיך ושפטו את ־ העם משפט ־ צדק ׃ 19. לא ־ תטה משפט לא תכיר פנים ולא ־ תקח שחד כי השחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקם ׃ 20. צדק צדק תרדף למען תחיה וירשת את ־ הארץ אשר ־ יהוה אלהיך נתן לך ׃ ס 21. לא ־ תטע לך אשרה כל ־ עץ אצל מזבח יהוה אלהיך אשר תעשה ־ לך ׃ ס 22. ולא ־ תקים לך מצבה אשר שנא יהוה אלהיך ׃ ס Chapter 171. לא ־ תזבח ליהוה אלהיך שור ושה אשר יהיה בו מום כל דבר רע כי תועבת יהוה אלהיך הוא ׃ ס2. כי ־ ימצא בקרבך באחד שעריך אשר ־ יהוה אלהיך נתן לך איש או ־ אשה אשר יעשה את ־ הרע בעיני יהוה ־ אלהיך לעבר בריתו ׃ 3. וילך ויעבד אלהים אחרים וישתחו להם ולשמש ׀ או לירח או לכל ־ צבא השמים אשר לא ־ צויתי ׃ 4. והגד ־ לך ושמעת ודרשת היטב והנה אמת נכון הדבר נעשתה התועבה הזאת בישראל ׃ 5. והוצאת את ־ האיש ההוא או את ־ האשה ההוא אשר עשו את ־ הדבר הרע הזה אל ־ שעריך את ־ האיש או את ־ האשה וסקלתם באבנים ומתו ׃ 6. על ־ פי ׀ שנים עדים או שלשה עדים יומת המת לא יומת על ־ פי עד אחד ׃ 7. יד העדים תהיה ־ בו בראשנה להמיתו ויד כל ־ העם באחרנה ובערת הרע מקרבך ׃ פ 8. כי יפלא ממך דבר למשפט בין ־ דם ׀ לדם בין ־ דין לדין ובין נגע לנגע דברי ריבת בשעריך וקמת ועלית אל ־ המקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו ׃ 9. ובאת אל ־ הכהנים הלוים ואל ־ השפט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט ׃ 10. ועשית על ־ פי הדבר אשר יגידו לך מן ־ המקום ההוא אשר יבחר יהוה ושמרת לעשות ככל אשר יורוך ׃ 11. על ־ פי התורה אשר יורוך ועל ־ המשפט אשר ־ יאמרו לך תעשה לא תסור מן ־ הדבר אשר ־ יגידו לך ימין ושמאל ׃ 12. והאיש אשר ־ יעשה בזדון לבלתי שמע אל ־ הכהן העמד לשרת שם את ־ יהוה אלהיך או אל ־ השפט ומת האיש ההוא ובערת הרע מישראל ׃ 13. וכל ־ העם ישמעו ויראו ולא יזידון עוד ׃ ס 14. כי ־ תבא אל ־ הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך וירשתה וישבתה בה ואמרת אשימה עלי מלך ככל ־ הגוים אשר סביבתי ׃ 15. שום תשים עליך מלך אשר יבחר יהוה אלהיך בו מקרב אחיך תשים עליך מלך לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא ־ אחיך הוא ׃ 16. רק לא ־ ירבה ־ לו סוסים ולא ־ ישיב את ־ העם מצרימה למען הרבות סוס ויהוה אמר לכם לא תספון לשוב בדרך הזה עוד ׃ 17. ולא ירבה ־ לו נשים ולא יסור לבבו וכסף וזהב לא ירבה ־ לו מאד ׃ 18. והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את ־ משנה התורה הזאת על ־ ספר מלפני הכהנים הלוים ׃ 19. והיתה עמו וקרא בו כל ־ ימי חייו למען ילמד ליראה את ־ יהוה אלהיו לשמר את ־ כל ־ דברי התורה הזאת ואת ־ החקים האלה לעשתם ׃ 20. לבלתי רום ־ לבבו מאחיו ולבלתי סור מן ־ המצוה ימין ושמאול למען יאריך ימים על ־ ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל ׃ ס Chapter 181. לא ־ יהיה לכהנים הלוים כל ־ שבט לוי חלק ונחלה עם ־ ישראל אשי יהוה ונחלתו יאכלון ׃2. ונחלה לא ־ יהיה ־ לו בקרב אחיו יהוה הוא נחלתו כאשר דבר ־ לו ׃ ס 3. וזה יהיה משפט הכהנים מאת העם מאת זבחי הזבח אם ־ שור אם ־ שה ונתן לכהן הזרע והלחיים והקבה ׃ 4. ראשית דגנך תירשך ויצהרך וראשית גז צאנך תתן ־ לו ׃ 5. כי בו בחר יהוה אלהיך מכל ־ שבטיך לעמד לשרת בשם ־ יהוה הוא ובניו כל ־ הימים ׃ ס 6. וכי ־ יבא הלוי מאחד שעריך מכל ־ ישראל אשר ־ הוא גר שם ובא בכל ־ אות נפשו אל ־ המקום אשר ־ יבחר יהוה ׃ 7. ושרת בשם יהוה אלהיו ככל ־ אחיו הלוים העמדים שם לפני יהוה ׃ 8. חלק כחלק יאכלו לבד ממכריו על ־ האבות ׃ ס 9. כי אתה בא אל ־ הארץ אשר ־ יהוה אלהיך נתן לך לא ־ תלמד לעשות כתועבת הגוים ההם ׃ 10. לא ־ ימצא בך מעביר בנו ־ ובתו באש קסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף ׃ 11. וחבר חבר ושאל אוב וידעני ודרש אל ־ המתים ׃ 12. כי ־ תועבת יהוה כל ־ עשה אלה ובגלל התועבת האלה יהוה אלהיך מוריש אותם מפניך ׃ 13. תמים תהיה עם יהוה אלהיך ׃ ס 14. כי ׀ הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל ־ מעננים ואל ־ קסמים ישמעו ואתה לא כן נתן לך יהוה אלהיך ׃ 15. נביא מקרבך מאחיך כמני יקים לך יהוה אלהיך אליו תשמעון ׃ 16. ככל אשר ־ שאלת מעם יהוה אלהיך בחרב ביום הקהל לאמר לא אסף לשמע את ־ קול יהוה אלהי ואת ־ האש הגדלה הזאת לא ־ אראה עוד ולא אמות ׃ 17. ויאמר יהוה אלי היטיבו אשר דברו ׃ 18. נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך ונתתי דברי בפיו ודבר אליהם את כל ־ אשר אצונו ׃ 19. והיה האיש אשר לא ־ ישמע אל ־ דברי אשר ידבר בשמי אנכי אדרש מעמו ׃ 20. אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי את אשר לא ־ צויתיו לדבר ואשר ידבר בשם אלהים אחרים ומת הנביא ההוא ׃ 21. וכי תאמר בלבבך איכה נדע את ־ הדבר אשר לא ־ דברו יהוה ׃ 22. אשר ידבר הנביא בשם יהוה ולא ־ יהיה הדבר ולא יבוא הוא הדבר אשר לא ־ דברו יהוה בזדון דברו הנביא לא תגור ממנו ׃ ס Chapter 191. כי ־ יכרית יהוה אלהיך את ־ הגוים אשר יהוה אלהיך נתן לך את ־ ארצם וירשתם וישבת בעריהם ובבתיהם ׃2. שלוש ערים תבדיל לך בתוך ארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה ׃ 3. תכין לך הדרך ושלשת את ־ גבול ארצך אשר ינחילך יהוה אלהיך והיה לנוס שמה כל ־ רצח ׃ 4. וזה דבר הרצח אשר ־ ינוס שמה וחי אשר יכה את ־ רעהו בבלי ־ דעת והוא לא ־ שנא לו מתמל שלשם ׃ 5. ואשר יבא את ־ רעהו ביער לחטב עצים ונדחה ידו בגרזן לכרת העץ ונשל הברזל מן ־ העץ ומצא את ־ רעהו ומת הוא ינוס אל ־ אחת הערים ־ האלה וחי ׃ 6. פן ־ ירדף גאל הדם אחרי הרצח כי ־ יחם לבבו והשיגו כי ־ ירבה הדרך והכהו נפש ול/ו אין משפט ־ מות כי לא שנא הוא לו מתמול שלשום ׃ 7. על ־ כן אנכי מצוך לאמר שלש ערים תבדיל לך ׃ ס 8. ואם ־ ירחיב יהוה אלהיך את ־ גבלך כאשר נשבע לאבתיך ונתן לך את ־ כל ־ הארץ אשר דבר לתת לאבתיך ׃ 9. כי ־ תשמר את ־ כל ־ המצוה הזאת לעשתה אשר אנכי מצוך היום לאהבה את ־ יהוה אלהיך וללכת בדרכיו כל ־ הימים ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה ׃ 10. ולא ישפך דם נקי בקרב ארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה והיה עליך דמים ׃ ס 11. וכי ־ יהיה איש שנא לרעהו וארב לו וקם עליו והכהו נפש ומת ונס אל ־ אחת הערים האל ׃ 12. ושלחו זקני עירו ולקחו אתו משם ונתנו אתו ביד גאל הדם ומת ׃ 13. לא ־ תחוס עינך עליו ובערת דם ־ הנקי מישראל וטוב לך ׃ ס 14. לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשנים בנחלתך אשר תנחל בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה ׃ ס 15. לא ־ יקום עד אחד באיש לכל ־ עוֺן ולכל ־ חטאת בכל ־ חטא אשר יחטא על ־ פי ׀ שני עדים או על ־ פי שלשה ־ עדים יקום דבר ׃ 16. כי ־ יקום עד ־ חמס באיש לענות בו סרה ׃ 17. ועמדו שני ־ האנשים אשר ־ להם הריב לפני יהוה לפני הכהנים והשפטים אשר יהיו בימים ההם ׃ 18. ודרשו השפטים היטב והנה עד ־ שקר העד שקר ענה באחיו ׃ 19. ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו ובערת הרע מקרבך ׃ 20. והנשארים ישמעו ויראו ולא ־ יספו לעשות עוד כדבר הרע הזה בקרבך ׃ 21. ולא תחוס עינך נפש בנפש עין בעין שן בשן יד ביד רגל ברגל ׃ ס Chapter 201. כי ־ תצא למלחמה על ־ איביך וראית סוס ורכב עם רב ממך לא תירא מהם כי ־ יהוה אלהיך עמך המעלך מארץ מצרים ׃2. והיה כקרבכם אל ־ המלחמה ונגש הכהן ודבר אל ־ העם ׃ 3. ואמר אלהם שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על ־ איביכם אל ־ ירך לבבכם אל ־ תיראו ואל ־ תחפזו ואל ־ תערצו מפניהם ׃ 4. כי יהוה אלהיכם ההלך עמכם להלחם לכם עם ־ איביכם להושיע אתכם ׃ 5. ודברו השטרים אל ־ העם לאמר מי ־ האיש אשר בנה בית ־ חדש ולא חנכו ילך וישב לביתו פן ־ ימות במלחמה ואיש אחר יחנכנו ׃ 6. ומי ־ האיש אשר ־ נטע כרם ולא חללו ילך וישב לביתו פן ־ ימות במלחמה ואיש אחר יחללנו ׃ 7. ומי ־ האיש אשר ־ ארש אשה ולא לקחה ילך וישב לביתו פן ־ ימות במלחמה ואיש אחר יקחנה ׃ 8. ויספו השטרים לדבר אל ־ העם ואמרו מי ־ האיש הירא ורך הלבב ילך וישב לביתו ולא ימס את ־ לבב אחיו כלבבו ׃ 9. והיה ככלת השטרים לדבר אל ־ העם ופקדו שרי צבאות בראש העם ׃ ס 10. כי ־ תקרב אל ־ עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום ׃ 11. והיה אם ־ שלום תענך ופתחה לך והיה כל ־ העם הנמצא ־ בה יהיו לך למס ועבדוך ׃ 12. ואם ־ לא תשלים עמך ועשתה עמך מלחמה וצרת עליה ׃ 13. ונתנה יהוה אלהיך בידך והכית את ־ כל ־ זכורה לפי ־ חרב ׃ 14. רק הנשים והטף והבהמה וכל אשר יהיה בעיר כל ־ שללה תבז לך ואכלת את ־ שלל איביך אשר נתן יהוה אלהיך לך ׃ 15. כן תעשה לכל ־ הערים הרחקת ממך מאד אשר לא ־ מערי הגוים ־ האלה הנה ׃ 16. רק מערי העמים האלה אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לא תחיה כל ־ נשמה ׃ 17. כי ־ החרם תחרימם החתי והאמרי הכנעני והפרזי החוי והיבוסי כאשר צוך יהוה אלהיך ׃ 18. למען אשר לא ־ ילמדו אתכם לעשות ככל תועבתם אשר עשו לאלהיהם וחטאתם ליהוה אלהיכם ׃ ס 19. כי ־ תצור אל ־ עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה לא ־ תשחית את ־ עצה לנדח עליו גרזן כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור ׃ 20. רק עץ אשר ־ תדע כי ־ לא ־ עץ מאכל הוא אתו תשחית וכרת ובנית מצור על ־ העיר אשר ־ הוא עשה עמך מלחמה עד רדתה ׃ פ Chapter 211. כי ־ ימצא חלל באדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה נפל בשדה לא נודע מי הכהו ׃2. ויצאו זקניך ושפטיך ומדדו אל ־ הערים אשר סביבת החלל ׃ 3. והיה העיר הקרבה אל ־ החלל ולקחו זקני העיר ההוא עגלת בקר אשר לא ־ עבד בה אשר לא ־ משכה בעל ׃ 4. והורדו זקני העיר ההוא את ־ העגלה אל ־ נחל איתן אשר לא ־ יעבד בו ולא יזרע וערפו ־ שם את ־ העגלה בנחל ׃ 5. ונגשו הכהנים בני לוי כי בם בחר יהוה אלהיך לשרתו ולברך בשם יהוה ועל ־ פיהם יהיה כל ־ ריב וכל ־ נגע ׃ 6. וכל זקני העיר ההוא הקרבים אל ־ החלל ירחצו את ־ ידיהם על ־ העגלה הערופה בנחל ׃ 7. וענו ואמרו ידינו לא שפכה את ־ הדם הזה ועינינו לא ראו ׃ 8. כפר לעמך ישראל אשר ־ פדית יהוה ואל ־ תתן דם נקי בקרב עמך ישראל ונכפר להם הדם ׃ 9. ואתה תבער הדם הנקי מקרבך כי ־ תעשה הישר בעיני יהוה ׃ ס 10. כי ־ תצא למלחמה על ־ איביך ונתנו יהוה אלהיך בידך ושבית שביו ׃ 11. וראית בשביה אשת יפת ־ תאר וחשקת בה ולקחת לך לאשה ׃ 12. והבאתה אל ־ תוך ביתך וגלחה את ־ ראשה ועשתה את ־ צפרניה ׃ 13. והסירה את ־ שמלת שביה מעליה וישבה בביתך ובכתה את ־ אביה ואת ־ אמה ירח ימים ואחר כן תבוא אליה ובעלתה והיתה לך לאשה ׃ 14. והיה אם ־ לא חפצת בה ושלחתה לנפשה ומכר לא ־ תמכרנה בכסף לא ־ תתעמר בה תחת אשר עניתה ׃ ס 15. כי ־ תהיין לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה וילדו ־ לו בנים האהובה והשנואה והיה הבן הבכור לשניאה ׃ 16. והיה ביום הנחילו את ־ בניו את אשר ־ יהיה לו לא יוכל לבכר את ־ בן ־ האהובה על ־ פני בן ־ השנואה הבכר ׃ 17. כי את ־ הבכר בן ־ השנואה יכיר לתת לו פי שנים בכל אשר ־ ימצא לו כי ־ הוא ראשית אנו לו משפט הבכרה ׃ ס 18. כי ־ יהיה לאיש בן סורר ומורה איננו שמע בקול אביו ובקול אמו ויסרו אתו ולא ישמע אליהם ׃ 19. ותפשו בו אביו ואמו והוציאו אתו אל ־ זקני עירו ואל ־ שער מקמו ׃ 20. ואמרו אל ־ זקני עירו בננו זה סורר ומרה איננו שמע בקלנו זולל וסבא ׃ 21. ורגמהו כל ־ אנשי עירו באבנים ומת ובערת הרע מקרבך וכל ־ ישראל ישמעו ויראו ׃ ס 22. וכי ־ יהיה באיש חטא משפט ־ מות והומת ותלית אתו על ־ עץ ׃ 23. לא ־ תלין נבלתו על ־ העץ כי ־ קבור תקברנו ביום ההוא כי ־ קללת אלהים תלוי ולא תטמא את ־ אדמתך אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה ׃ ס Chapter 221. לא ־ תראה את ־ שור אחיך או את ־ שיו נדחים והתעלמת מהם השב תשיבם לאחיך ׃2. ואם ־ לא קרוב אחיך אליך ולא ידעתו ואספתו אל ־ תוך ביתך והיה עמך עד דרש אחיך אתו והשבתו לו ׃ 3. וכן תעשה לחמרו וכן תעשה לשמלתו וכן תעשה לכל ־ אבדת אחיך אשר ־ תאבד ממנו ומצאתה לא תוכל להתעלם ׃ ס 4. לא ־ תראה את ־ חמור אחיך או שורו נפלים בדרך והתעלמת מהם הקם תקים עמו ׃ ס 5. לא ־ יהיה כלי ־ גבר על ־ אשה ולא ־ ילבש גבר שמלת אשה כי תועבת יהוה אלהיך כל ־ עשה אלה ׃ פ 6. כי יקרא קן ־ צפור ׀ לפניך בדרך בכל ־ עץ ׀ או על ־ הארץ אפרחים או ביצים והאם רבצת על ־ האפרחים או על ־ הביצים לא ־ תקח האם על ־ הבנים ׃ 7. שלח תשלח את ־ האם ואת ־ הבנים תקח ־ לך למען ייטב לך והארכת ימים ׃ ס 8. כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא ־ תשים דמים בביתך כי ־ יפל הנפל ממנו ׃ ס 9. לא ־ תזרע כרמך כלאים פן ־ תקדש המלאה הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם ׃ ס 10. לא ־ תחרש בשור ־ ובחמר יחדו ׃ ס 11. לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו ׃ ס 12. גדלים תעשה ־ לך על ־ ארבע כנפות כסותך אשר תכסה ־ בה ׃ ס 13. כי ־ יקח איש אשה ובא אליה ושנאה ׃ 14. ושם לה עלילת דברים והוציא עליה שם רע ואמר את ־ האשה הזאת לקחתי ואקרב אליה ולא ־ מצאתי לה בתולים ׃ 15. ולקח אבי הנער ואמה והוציאו את ־ בתולי הנער אל ־ זקני העיר השערה ׃ 16. ואמר אבי הנער אל ־ הזקנים את ־ בתי נתתי לאיש הזה לאשה וישנאה ׃ 17. והנה ־ הוא שם עלילת דברים לאמר לא ־ מצאתי לבתך בתולים ואלה בתולי בתי ופרשו השמלה לפני זקני העיר ׃ 18. ולקחו זקני העיר ־ ההוא את ־ האיש ויסרו אתו ׃ 19. וענשו אתו מאה כסף ונתנו לאבי הנערה כי הוציא שם רע על בתולת ישראל ול/ו ־ תהיה לאשה לא ־ יוכל לשלחה כל ־ ימיו ׃ ס 20. ואם ־ אמת היה הדבר הזה לא ־ נמצאו בתולים לנער ׃ 21. והוציאו את ־ הנער אל ־ פתח בית ־ אביה וסקלוה אנשי עירה באבנים ומתה כי ־ עשתה נבלה בישראל לזנות בית אביה ובערת הרע מקרבך ׃ ס 22. כי ־ ימצא איש שכב ׀ עם ־ אשה בעלת ־ בעל ומתו גם ־ שניהם האיש השכב עם ־ האשה והאשה ובערת הרע מישראל ׃ ס 23. כי יהיה נער בתולה מארשה לאיש ומצאה איש בעיר ושכב עמה ׃ 24. והוצאתם את ־ שניהם אל ־ שער ׀ העיר ההוא וסקלתם אתם באבנים ומתו את ־ הנער על ־ דבר אשר לא ־ צעקה בעיר ואת ־ האיש על ־ דבר אשר ־ ענה את ־ אשת רעהו ובערת הרע מקרבך ׃ ס 25. ואם ־ בשדה ימצא האיש את ־ הנער המארשה והחזיק ־ בה האיש ושכב עמה ומת האיש אשר ־ שכב עמה לבדו ׃ 26. ולנער לא ־ תעשה דבר אין לנער חטא מות כי כאשר יקום איש על ־ רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה ׃ 27. כי בשדה מצאה צעקה הנער המארשה ואין מושיע לה ׃ ס 28. כי ־ ימצא איש נער בתולה אשר לא ־ ארשה ותפשה ושכב עמה ונמצאו ׃ 29. ונתן האיש השכב עמה לאבי הנער חמשים כסף ול/ו ־ תהיה לאשה תחת אשר ענה לא ־ יוכל שלחה כל ־ ימיו ׃ ס Chapter 231. לא ־ יקח איש את ־ אשת אביו ולא יגלה כנף אביו ׃ ס2. לא ־ יבא פצוע ־ דכא וכרות שפכה בקהל יהוה ׃ ס 3. לא ־ יבא ממזר בקהל יהוה גם דור עשירי לא ־ יבא לו בקהל יהוה ׃ ס 4. לא ־ יבא עמוני ומואבי בקהל יהוה גם דור עשירי לא ־ יבא להם בקהל יהוה עד ־ עולם ׃ 5. על ־ דבר אשר לא ־ קדמו אתכם בלחם ובמים בדרך בצאתכם ממצרים ואשר שכר עליך את ־ בלעם בן ־ בעור מפתור ארם נהרים לקללך ׃ 6. ולא ־ אבה יהוה אלהיך לשמע אל ־ בלעם ויהפך יהוה אלהיך לך את ־ הקללה לברכה כי אהבך יהוה אלהיך ׃ 7. לא ־ תדרש שלמם וטבתם כל ־ ימיך לעולם ׃ ס 8. לא ־ תתעב אדמי כי אחיך הוא ס לא ־ תתעב מצרי כי ־ גר היית בארצו ׃ 9. בנים אשר ־ יולדו להם דור שלישי יבא להם בקהל יהוה ׃ ס 10. כי ־ תצא מחנה על ־ איביך ונשמרת מכל דבר רע ׃ 11. כי ־ יהיה בך איש אשר לא ־ יהיה טהור מקרה ־ לילה ויצא אל ־ מחוץ למחנה לא יבא אל ־ תוך המחנה ׃ 12. והיה לפנות ־ ערב ירחץ במים וכבא השמש יבא אל ־ תוך המחנה ׃ 13. ויד תהיה לך מחוץ למחנה ויצאת שמה חוץ ׃ 14. ויתד תהיה לך על ־ אזנך והיה בשבתך חוץ וחפרתה בה ושבת וכסית את ־ צאתך ׃ 15. כי יהוה אלהיך מתהלך ׀ בקרב מחנך להצילך ולתת איביך לפניך והיה מחניך קדוש ולא ־ יראה בך ערות דבר ושב מאחריך ׃ ס 16. לא ־ תסגיר עבד אל ־ אדניו אשר ־ ינצל אליך מעם אדניו ׃ 17. עמך ישב בקרבך במקום אשר ־ יבחר באחד שעריך בטוב לו לא תוננו ׃ ס 18. לא ־ תהיה קדשה מבנות ישראל ולא ־ יהיה קדש מבני ישראל ׃ 19. לא ־ תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית יהוה אלהיך לכל ־ נדר כי תועבת יהוה אלהיך גם ־ שניהם ׃ 20. לא ־ תשיך לאחיך נשך כסף נשך אכל נשך כל ־ דבר אשר ישך ׃ 21. לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך למען יברכך יהוה אלהיך בכל משלח ידך על ־ הארץ אשר ־ אתה בא ־ שמה לרשתה ׃ ס 22. כי ־ תדר נדר ליהוה אלהיך לא תאחר לשלמו כי ־ דרש ידרשנו יהוה אלהיך מעמך והיה בך חטא ׃ 23. וכי תחדל לנדר לא ־ יהיה בך חטא ׃ 24. מוצא שפתיך תשמר ועשית כאשר נדרת ליהוה אלהיך נדבה אשר דברת בפיך ׃ ס 25. כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל ־ כליך לא תתן ׃ ס כי תבא בקמת רעך וקטפת מלילת בידך וחרמש לא תניף על קמת רעך ׃ ס Chapter 241. כי ־ יקח איש אשה ובעלה והיה אם ־ לא תמצא ־ חן בעיניו כי ־ מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו ׃2. ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש ־ אחר ׃ 3. ושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו או כי ימות האיש האחרון אשר ־ לקחה לו לאשה ׃ 4. לא ־ יוכל בעלה הראשון אשר ־ שלחה לשוב לקחתה להיות לו לאשה אחרי אשר הטמאה כי ־ תועבה הוא לפני יהוה ולא תחטיא את ־ הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה ׃ ס 5. כי ־ יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא ולא ־ יעבר עליו לכל ־ דבר נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את ־ אשתו אשר ־ לקח ׃ ס 6. לא ־ יחבל רחים ורכב כי ־ נפש הוא חבל ׃ ס 7. כי ־ ימצא איש גנב נפש מאחיו מבני ישראל והתעמר ־ בו ומכרו ומת הגנב ההוא ובערת הרע מקרבך ׃ 8. השמר בנגע ־ הצרעת לשמר מאד ולעשות ככל אשר ־ יורו אתכם הכהנים הלוים כאשר צויתם תשמרו לעשות ׃ ס 9. זכור את אשר ־ עשה יהוה אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים ׃ ס 10. כי ־ תשה ברעך משאת מאומה לא ־ תבא אל ־ ביתו לעבט עבטו ׃ 11. בחוץ תעמד והאיש אשר אתה נשה בו יוציא אליך את ־ העבוט החוצה ׃ 12. ואם ־ איש עני הוא לא תשכב בעבטו ׃ 13. השב תשיב לו את ־ העבוט כבא השמש ושכב בשלמתו וברכך ול/ך תהיה צדקה לפני יהוה אלהיך ׃ ס 14. לא ־ תעשק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך ׃ 15. ביומו תתן שכרו ולא ־ תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את ־ נפשו ולא ־ יקרא עליך אל ־ יהוה והיה בך חטא ׃ ס 16. לא ־ יומתו אבות על ־ בנים ובנים לא ־ יומתו על ־ אבות איש בחטאו יומתו ׃ ס 17. לא תטה משפט גר יתום ולא תחבל בגד אלמנה ׃ 18. וזכרת כי עבד היית במצרים ויפדך יהוה אלהיך משם על ־ כן אנכי מצוך לעשות את ־ הדבר הזה ׃ ס 19. כי תקצר קצירך בשדך ושכחת עמר בשדה לא תשוב לקחתו לגר ליתום ולאלמנה יהיה למען יברכך יהוה אלהיך בכל מעשה ידיך ׃ 20. כי תחבט זיתך לא תפאר אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה ׃ ס 21. כי תבצר כרמך לא תעולל אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה ׃ 22. וזכרת כי ־ עבד היית בארץ מצרים על ־ כן אנכי מצוך לעשות את ־ הדבר הזה ׃ ס Chapter 251. כי ־ יהיה ריב בין אנשים ונגשו אל ־ המשפט ושפטום והצדיקו את ־ הצדיק והרשיעו את ־ הרשע ׃2. והיה אם ־ בן הכות הרשע והפילו השפט והכהו לפניו כדי רשעתו במספר ׃ 3. ארבעים יכנו לא יסיף פן ־ יסיף להכתו על ־ אלה מכה רבה ונקלה אחיך לעיניך ׃ ס 4. לא ־ תחסם שור בדישו ׃ ס 5. כי ־ ישבו אחים יחדו ומת אחד מהם ובן אין ־ לו לא ־ תהיה אשת ־ המת החוצה לאיש זר יבמה יבא עליה ולקחה לו לאשה ויבמה ׃ 6. והיה הבכור אשר תלד יקום על ־ שם אחיו המת ולא ־ ימחה שמו מישראל ׃ 7. ואם ־ לא יחפץ האיש לקחת את ־ יבמתו ועלתה יבמתו השערה אל ־ הזקנים ואמרה מאין יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי ׃ 8. וקראו ־ לו זקני ־ עירו ודברו אליו ועמד ואמר לא חפצתי לקחתה ׃ 9. ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקנים וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה בפניו וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש אשר לא ־ יבנה את ־ בית אחיו ׃ 10. ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל ׃ ס 11. כי ־ ינצו אנשים יחדו איש ואחיו וקרבה אשת האחד להציל את ־ אישה מיד מכהו ושלחה ידה והחזיקה במבשיו ׃ 12. וקצתה את ־ כפה לא תחוס עינך ׃ ס 13. לא ־ יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה ׃ ס 14. לא ־ יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה ׃ 15. אבן שלמה וצדק יהיה ־ לך איפה שלמה וצדק יהיה ־ לך למען יאריכו ימיך על האדמה אשר ־ יהוה אלהיך נתן לך ׃ 16. כי תועבת יהוה אלהיך כל ־ עשה אלה כל עשה עול ׃ פ 17. זכור את אשר ־ עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים ׃ 18. אשר קרך בדרך ויזנב בך כל ־ הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע ולא ירא אלהים ׃ 19. והיה בהניח יהוה אלהיך ׀ לך מכל ־ איביך מסביב בארץ אשר יהוה ־ אלהיך נתן לך נחלה לרשתה תמחה את ־ זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח ׃ פ Chapter 261. והיה כי ־ תבוא אל ־ הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה וירשתה וישבת בה ׃2. ולקחת מראשית ׀ כל ־ פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך ושמת בטנא והלכת אל ־ המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשכן שמו שם ׃ 3. ובאת אל ־ הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו הגדתי היום ליהוה אלהיך כי ־ באתי אל ־ הארץ אשר נשבע יהוה לאבתינו לתת לנו ׃ 4. ולקח הכהן הטנא מידך והניחו לפני מזבח יהוה אלהיך ׃ 5. וענית ואמרת לפני ׀ יהוה אלהיך ארמי אבד אבי וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט ויהי ־ שם לגוי גדול עצום ורב ׃ 6. וירעו אתנו המצרים ויענונו ויתנו עלינו עבדה קשה ׃ 7. ונצעק אל ־ יהוה אלהי אבתינו וישמע יהוה את ־ קלנו וירא את ־ ענינו ואת ־ עמלנו ואת ־ לחצנו ׃ 8. ויוצאנו יהוה ממצרים ביד חזקה ובזרע נטויה ובמרא גדל ובאתות ובמפתים ׃ 9. ויבאנו אל ־ המקום הזה ויתן ־ לנו את ־ הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש ׃ 10. ועתה הנה הבאתי את ־ ראשית פרי האדמה אשר ־ נתתה לי יהוה והנחתו לפני יהוה אלהיך והשתחוית לפני יהוה אלהיך ׃ 11. ושמחת בכל ־ הטוב אשר נתן ־ לך יהוה אלהיך ולביתך אתה והלוי והגר אשר בקרבך ׃ ס 12. כי תכלה לעשר את ־ כל ־ מעשר תבואתך בשנה השלישת שנת המעשר ונתתה ללוי לגר ליתום ולאלמנה ואכלו בשעריך ושבעו ׃ 13. ואמרת לפני יהוה אלהיך בערתי הקדש מן ־ הבית וגם נתתיו ללוי ולגר ליתום ולאלמנה ככל ־ מצותך אשר צויתני לא ־ עברתי ממצוֺתיך ולא שכחתי ׃ 14. לא ־ אכלתי באני ממנו ולא ־ בערתי ממנו בטמא ולא ־ נתתי ממנו למת שמעתי בקול יהוה אלהי עשיתי ככל אשר צויתני ׃ 15. השקיפה ממעון קדשך מן ־ השמים וברך את ־ עמך את ־ ישראל ואת האדמה אשר נתתה לנו כאשר נשבעת לאבתינו ארץ זבת חלב ודבש ׃ ס 16. היום הזה יהוה אלהיך מצוך לעשות את ־ החקים האלה ואת ־ המשפטים ושמרת ועשית אותם בכל ־ לבבך ובכל ־ נפשך ׃ 17. את ־ יהוה האמרת היום להיות לך לאלהים וללכת בדרכיו ולשמר חקיו ומצוֺתיו ומשפטיו ולשמע בקלו ׃ 18. ויהוה האמירך היום להיות לו לעם סגלה כאשר דבר ־ לך ולשמר כל ־ מצוֺתיו ׃ 19. ולתתך עליון על כל ־ הגוים אשר עשה לתהלה ולשם ולתפארת ולהיתך עם ־ קדש ליהוה אלהיך כאשר דבר ׃ ס Chapter 271. ויצו משה וזקני ישראל את ־ העם לאמר שמר את ־ כל ־ המצוה אשר אנכי מצוה אתכם היום ׃2. והיה ביום אשר תעברו את ־ הירדן אל ־ הארץ אשר ־ יהוה אלהיך נתן לך והקמת לך אבנים גדלות ושדת אתם בשיד ׃ 3. וכתבת עליהן את ־ כל ־ דברי התורה הזאת בעברך למען אשר תבא אל ־ הארץ אשר ־ יהוה אלהיך ׀ נתן לך ארץ זבת חלב ודבש כאשר דבר יהוה אלהי ־ אבתיך לך ׃ 4. והיה בעברכם את ־ הירדן תקימו את ־ האבנים האלה אשר אנכי מצוה אתכם היום בהר עיבל ושדת אותם בשיד ׃ 5. ובנית שם מזבח ליהוה אלהיך מזבח אבנים לא ־ תניף עליהם ברזל ׃ 6. אבנים שלמות תבנה את ־ מזבח יהוה אלהיך והעלית עליו עולת ליהוה אלהיך ׃ 7. וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני יהוה אלהיך ׃ 8. וכתבת על ־ האבנים את ־ כל ־ דברי התורה הזאת באר היטב ׃ ס 9. וידבר משה והכהנים הלוים אל כל ־ ישראל לאמר הסכת ׀ ושמע ישראל היום הזה נהיית לעם ליהוה אלהיך ׃ 10. ושמעת בקול יהוה אלהיך ועשית את ־ מצוֺתו ואת ־ חקיו אשר אנכי מצוך היום ׃ ס 11. ויצו משה את ־ העם ביום ההוא לאמר ׃ 12. אלה יעמדו לברך את ־ העם על ־ הר גרזים בעברכם את ־ הירדן שמעון ולוי ויהודה ויששכר ויוסף ובנימן ׃ 13. ואלה יעמדו על ־ הקללה בהר עיבל ראובן גד ואשר וזבולן דן ונפתלי ׃ 14. וענו הלוים ואמרו אל ־ כל ־ איש ישראל קול רם ׃ ס 15. ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה תועבת יהוה מעשה ידי חרש ושם בסתר וענו כל ־ העם ואמרו אמן ׃ ס 16. ארור מקלה אביו ואמו ואמר כל ־ העם אמן ׃ ס 17. ארור מסיג גבול רעהו ואמר כל ־ העם אמן ׃ ס 18. ארור משגה עור בדרך ואמר כל ־ העם אמן ׃ ס 19. ארור מטה משפט גר ־ יתום ואלמנה ואמר כל ־ העם אמן ׃ ס 20. ארור שכב עם ־ אשת אביו כי גלה כנף אביו ואמר כל ־ העם אמן ׃ ס 21. ארור שכב עם ־ כל ־ בהמה ואמר כל ־ העם אמן ׃ ס 22. ארור שכב עם ־ אחתו בת ־ אביו או בת ־ אמו ואמר כל ־ העם אמן ׃ ס 23. ארור שכב עם ־ חתנתו ואמר כל ־ העם אמן ׃ ס 24. ארור מכה רעהו בסתר ואמר כל ־ העם אמן ׃ ס 25. ארור לקח שחד להכות נפש דם נקי ואמר כל ־ העם אמן ׃ ס 26. ארור אשר לא ־ יקים את ־ דברי התורה ־ הזאת לעשות אותם ואמר כל ־ העם אמן ׃ פ Chapter 281. והיה אם ־ שמוע תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את ־ כל ־ מצוֺתיו אשר אנכי מצוך היום ונתנך יהוה אלהיך עליון על כל ־ גויי הארץ ׃2. ובאו עליך כל ־ הברכות האלה והשיגך כי תשמע בקול יהוה אלהיך ׃ 3. ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה ׃ 4. ברוך פרי ־ בטנך ופרי אדמתך ופרי בהמתך שגר אלפיך ועשתרות צאנך ׃ 5. ברוך טנאך ומשארתך ׃ 6. ברוך אתה בבאך וברוך אתה בצאתך ׃ 7. יתן יהוה את ־ איביך הקמים עליך נגפים לפניך בדרך אחד יצאו אליך ובשבעה דרכים ינוסו לפניך ׃ 8. יצו יהוה אתך את ־ הברכה באסמיך ובכל משלח ידך וברכך בארץ אשר ־ יהוה אלהיך נתן לך ׃ 9. יקימך יהוה לו לעם קדוש כאשר נשבע ־ לך כי תשמר את ־ מצוֺת יהוה אלהיך והלכת בדרכיו ׃ 10. וראו כל ־ עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך ׃ 11. והותרך יהוה לטובה בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיך לתת לך ׃ 12. יפתח יהוה ׀ לך את ־ אוצרו הטוב את ־ השמים לתת מטר ־ ארצך בעתו ולברך את כל ־ מעשה ידך והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה ׃ 13. ונתנך יהוה לראש ולא לזנב והיית רק למעלה ולא תהיה למטה כי ־ תשמע אל ־ מצוֺת ׀ יהוה אלהיך אשר אנכי מצוך היום לשמר ולעשות ׃ 14. ולא תסור מכל ־ הדברים אשר אנכי מצוה אתכם היום ימין ושמאול ללכת אחרי אלהים אחרים לעבדם ׃ ס 15. והיה אם ־ לא תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את ־ כל ־ מצוֺתיו וחקתיו אשר אנכי מצוך היום ובאו עליך כל ־ הקללות האלה והשיגוך ׃ 16. ארור אתה בעיר וארור אתה בשדה ׃ 17. ארור טנאך ומשארתך ׃ 18. ארור פרי ־ בטנך ופרי אדמתך שגר אלפיך ועשתרות צאנך ׃ 19. ארור אתה בבאך וארור אתה בצאתך ׃ 20. ישלח יהוה ׀ בך את ־ המארה את ־ המהומה ואת ־ המגערת בכל ־ משלח ידך אשר תעשה עד השמדך ועד ־ אבדך מהר מפני רע מעלליך אשר עזבתני ׃ 21. ידבק יהוה בך את ־ הדבר עד כלתו אתך מעל האדמה אשר ־ אתה בא ־ שמה לרשתה ׃ 22. יככה יהוה בשחפת ובקדחת ובדלקת ובחרחר ובחרב ובשדפון ובירקון ורדפוך עד אבדך ׃ 23. והיו שמיך אשר על ־ ראשך נחשת והארץ אשר ־ תחתיך ברזל ׃ 24. יתן יהוה את ־ מטר ארצך אבק ועפר מן ־ השמים ירד עליך עד השמדך ׃ 25. יתנך יהוה ׀ נגף לפני איביך בדרך אחד תצא אליו ובשבעה דרכים תנוס לפניו והיית לזעוה לכל ממלכות הארץ ׃ 26. והיתה נבלתך למאכל לכל ־ עוף השמים ולבהמת הארץ ואין מחריד ׃ 27. יככה יהוה בשחין מצרים ובעפלים ובגרב ובחרס אשר לא ־ תוכל להרפא ׃ 28. יככה יהוה בשגעון ובעורון ובתמהון לבב ׃ 29. והיית ממשש בצהרים כאשר ימשש העור באפלה ולא תצליח את ־ דרכיך והיית אך עשוק וגזול כל ־ הימים ואין מושיע ׃ 30. אשה תארש ואיש אחר ישגלנה בית תבנה ולא ־ תשב בו כרם תטע ולא תחללנו ׃ 31. שורך טבוח לעיניך ולא תאכל ממנו חמרך גזול מלפניך ולא ישוב לך צאנך נתנות לאיביך ואין לך מושיע ׃ 32. בניך ובנתיך נתנים לעם אחר ועיניך ראות וכלות אליהם כל ־ היום ואין לאל ידך ׃ 33. פרי אדמתך וכל ־ יגיעך יאכל עם אשר לא ־ ידעת והיית רק עשוק ורצוץ כל ־ הימים ׃ 34. והיית משגע ממראה עיניך אשר תראה ׃ 35. יככה יהוה בשחין רע על ־ הברכים ועל ־ השקים אשר לא ־ תוכל להרפא מכף רגלך ועד קדקדך ׃ 36. יולך יהוה אתך ואת ־ מלכך אשר תקים עליך אל ־ גוי אשר לא ־ ידעת אתה ואבתיך ועבדת שם אלהים אחרים עץ ואבן ׃ 37. והיית לשמה למשל ולשנינה בכל העמים אשר ־ ינהגך יהוה שמה ׃ 38. זרע רב תוציא השדה ומעט תאסף כי יחסלנו הארבה ׃ 39. כרמים תטע ועבדת ויין לא ־ תשתה ולא תאגר כי תאכלנו התלעת ׃ 40. זיתים יהיו לך בכל ־ גבולך ושמן לא תסוך כי ישל זיתך ׃ 41. בנים ובנות תוליד ולא ־ יהיו לך כי ילכו בשבי ׃ 42. כל ־ עצך ופרי אדמתך יירש הצלצל ׃ 43. הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה ׃ 44. הוא ילוך ואתה לא תלונו הוא יהיה לראש ואתה תהיה לזנב ׃ 45. ובאו עליך כל ־ הקללות האלה ורדפוך והשיגוך עד השמדך כי ־ לא שמעת בקול יהוה אלהיך לשמר מצוֺתיו וחקתיו אשר צוך ׃ 46. והיו בך לאות ולמופת ובזרעך עד ־ עולם ׃ 47. תחת אשר לא ־ עבדת את ־ יהוה אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל ׃ 48. ועבדת את ־ איביך אשר ישלחנו יהוה בך ברעב ובצמא ובעירם ובחסר כל ונתן על ברזל על ־ צוארך עד השמידו אתך ׃ 49. ישא יהוה עליך גוי מרחוק מקצה הארץ כאשר ידאה הנשר גוי אשר לא ־ תשמע לשנו ׃ 50. גוי עז פנים אשר לא ־ ישא פנים לזקן ונער לא יחן ׃ 51. ואכל פרי בהמתך ופרי ־ אדמתך עד השמדך אשר לא ־ ישאיר לך דגן תירוש ויצהר שגר אלפיך ועשתרת צאנך עד האבידו אתך ׃ 52. והצר לך בכל ־ שעריך עד רדת חמתיך הגבהות והבצרות אשר אתה בטח בהן בכל ־ ארצך והצר לך בכל ־ שעריך בכל ־ ארצך אשר נתן יהוה אלהיך לך ׃ 53. ואכלת פרי ־ בטנך בשר בניך ובנתיך אשר נתן ־ לך יהוה אלהיך במצור ובמצוק אשר ־ יציק לך איבך ׃ 54. האיש הרך בך והענג מאד תרע עינו באחיו ובאשת חיקו וביתר בניו אשר יותיר ׃ 55. מתת ׀ לאחד מהם מבשר בניו אשר יאכל מבלי השאיר ־ לו כל במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בכל ־ שעריך ׃ 56. הרכה בך והענגה אשר לא ־ נסתה כף ־ רגלה הצג על ־ הארץ מהתענג ומרך תרע עינה באיש חיקה ובבנה ובבתה ׃ 57. ובשליתה היוצת ׀ מבין רגליה ובבניה אשר תלד כי ־ תאכלם בחסר ־ כל בסתר במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בשעריך ׃ 58. אם ־ לא תשמר לעשות את ־ כל ־ דברי התורה הזאת הכתובים בספר הזה ליראה את ־ השם הנכבד והנורא הזה את יהוה אלהיך ׃ 59. והפלא יהוה את ־ מכתך ואת מכות זרעך מכות גדלות ונאמנות וחלים רעים ונאמנים ׃ 60. והשיב בך את כל ־ מדוה מצרים אשר יגרת מפניהם ודבקו בך ׃ 61. גם כל ־ חלי וכל ־ מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת יעלם יהוה עליך עד השמדך ׃ 62. ונשארתם במתי מעט תחת אשר הייתם ככוכבי השמים לרב כי ־ לא שמעת בקול יהוה אלהיך ׃ 63. והיה כאשר ־ שש יהוה עליכם להיטיב אתכם ולהרבות אתכם כן ישיש יהוה עליכם להאביד אתכם ולהשמיד אתכם ונסחתם מעל האדמה אשר ־ אתה בא ־ שמה לרשתה ׃ 64. והפיצך יהוה בכל ־ העמים מקצה הארץ ועד ־ קצה הארץ ועבדת שם אלהים אחרים אשר לא ־ ידעת אתה ואבתיך עץ ואבן ׃ 65. ובגוים ההם לא תרגיע ולא ־ יהיה מנוח לכף ־ רגלך ונתן יהוה לך שם לב רגז וכליון עינים ודאבון נפש ׃ 66. והיו חייך תלאים לך מנגד ופחדת לילה ויומם ולא תאמין בחייך ׃ 67. בבקר תאמר מי ־ יתן ערב ובערב תאמר מי ־ יתן בקר מפחד לבבך אשר תפחד וממראה עיניך אשר תראה ׃ 68. והשיבך יהוה ׀ מצרים באניות בדרך אשר אמרתי לך לא ־ תסיף עוד לראתה והתמכרתם שם לאיביך לעבדים ולשפחות ואין קנה ׃ ס אלה דברי הברית אשר ־ צוה יהוה את ־ משה לכרת את ־ בני ישראל בארץ מואב מלבד הברית אשר ־ כרת אתם בחרב ׃ פ Chapter 291. ויקרא משה אל ־ כל ־ ישראל ויאמר אלהם אתם ראיתם את כל ־ אשר עשה יהוה לעיניכם בארץ מצרים לפרעה ולכל ־ עבדיו ולכל ־ ארצו ׃2. המסות הגדלת אשר ראו עיניך האתת והמפתים הגדלים ההם ׃ 3. ולא ־ נתן יהוה לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמע עד היום הזה ׃ 4. ואולך אתכם ארבעים שנה במדבר לא ־ בלו שלמתיכם מעליכם ונעלך לא ־ בלתה מעל רגלך ׃ 5. לחם לא אכלתם ויין ושכר לא שתיתם למען תדעו כי אני יהוה אלהיכם ׃ 6. ותבאו אל ־ המקום הזה ויצא סיחן מלך ־ חשבון ועוג מלך ־ הבשן לקראתנו למלחמה ונכם ׃ 7. ונקח את ־ ארצם ונתנה לנחלה לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשי ׃ 8. ושמרתם את ־ דברי הברית הזאת ועשיתם אתם למען תשכילו את כל ־ אשר תעשון ׃ פ 9. אתם נצבים היום כלכם לפני יהוה אלהיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם כל איש ישראל ׃ 10. טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך מחטב עציך עד שאב מימיך ׃ 11. לעברך בברית יהוה אלהיך ובאלתו אשר יהוה אלהיך כרת עמך היום ׃ 12. למען הקים ־ אתך היום ׀ לו לעם והוא יהיה ־ לך לאלהים כאשר דבר ־ לך וכאשר נשבע לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב ׃ 13. ולא אתכם לבדכם אנכי כרת את ־ הברית הזאת ואת ־ האלה הזאת ׃ 14. כי את ־ אשר ישנו פה עמנו עמד היום לפני יהוה אלהינו ואת אשר איננו פה עמנו היום ׃ 15. כי ־ אתם ידעתם את אשר ־ ישבנו בארץ מצרים ואת אשר ־ עברנו בקרב הגוים אשר עברתם ׃ 16. ותראו את ־ שקוציהם ואת גלליהם עץ ואבן כסף וזהב אשר עמהם ׃ 17. פן ־ יש בכם איש או ־ אשה או משפחה או ־ שבט אשר לבבו פנה היום מעם יהוה אלהינו ללכת לעבד את ־ אלהי הגוים ההם פן ־ יש בכם שרש פרה ראש ולענה ׃ 18. והיה בשמעו את ־ דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה ־ לי כי בשררות לבי אלך למען ספות הרוה את ־ הצמאה ׃ 19. לא ־ יאבה יהוה סלח לו כי אז יעשן אף ־ יהוה וקנאתו באיש ההוא ורבצה בו כל ־ האלה הכתובה בספר הזה ומחה יהוה את ־ שמו מתחת השמים ׃ 20. והבדילו יהוה לרעה מכל שבטי ישראל ככל אלות הברית הכתובה בספר התורה הזה ׃ 21. ואמר הדור האחרון בניכם אשר יקומו מאחריכם והנכרי אשר יבא מארץ רחוקה וראו את ־ מכות הארץ ההוא ואת ־ תחלאיה אשר ־ חלה יהוה בה ׃ 22. גפרית ומלח שרפה כל ־ ארצה לא תזרע ולא תצמח ולא ־ יעלה בה כל ־ עשב כמהפכת סדם ועמרה אדמה וצביים אשר הפך יהוה באפו ובחמתו ׃ 23. ואמרו כל ־ הגוים על ־ מה עשה יהוה ככה לארץ הזאת מה חרי האף הגדול הזה ׃ 24. ואמרו על אשר עזבו את ־ ברית יהוה אלהי אבתם אשר כרת עמם בהוציאו אתם מארץ מצרים ׃ 25. וילכו ויעבדו אלהים אחרים וישתחוו להם אלהים אשר לא ־ ידעום ולא חלק להם ׃ 26. ויחר ־ אף יהוה בארץ ההוא להביא עליה את ־ כל ־ הקללה הכתובה בספר הזה ׃ 27. ויתשם יהוה מעל אדמתם באף ובחמה ובקצף גדול וישלכם אל ־ ארץ אחרת כיום הזה ׃ 28. הנסתרת ליהוה אלהינו והנגלת לנו ולבנינו עד ־ עולם לעשות את ־ כל ־ דברי התורה הזאת ׃ ס Chapter 301. והיה כי ־ יבאו עליך כל ־ הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניך והשבת אל ־ לבבך בכל ־ הגוים אשר הדיחך יהוה אלהיך שמה ׃2. ושבת עד ־ יהוה אלהיך ושמעת בקלו ככל אשר ־ אנכי מצוך היום אתה ובניך בכל ־ לבבך ובכל ־ נפשך ׃ 3. ושב יהוה אלהיך את ־ שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל ־ העמים אשר הפיצך יהוה אלהיך שמה ׃ 4. אם ־ יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך יהוה אלהיך ומשם יקחך ׃ 5. והביאך יהוה אלהיך אל ־ הארץ אשר ־ ירשו אבתיך וירשתה והיטבך והרבך מאבתיך ׃ 6. ומל יהוה אלהיך את ־ לבבך ואת ־ לבב זרעך לאהבה את ־ יהוה אלהיך בכל ־ לבבך ובכל ־ נפשך למען חייך ׃ 7. ונתן יהוה אלהיך את כל ־ האלות האלה על ־ איביך ועל ־ שנאיך אשר רדפוך ׃ 8. ואתה תשוב ושמעת בקול יהוה ועשית את ־ כל ־ מצוֺתיו אשר אנכי מצוך היום ׃ 9. והותירך יהוה אלהיך בכל ׀ מעשה ידך בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך לטובה כי ׀ ישוב יהוה לשוש עליך לטוב כאשר ־ שש על ־ אבתיך ׃ 10. כי תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר מצוֺתיו וחקתיו הכתובה בספר התורה הזה כי תשוב אל ־ יהוה אלהיך בכל ־ לבבך ובכל ־ נפשך ׃ פ 11. כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא ־ נפלאת הוא ממך ולא רחקה הוא ׃ 12. לא בשמים הוא לאמר מי יעלה ־ לנו השמימה ויקחה לנו וישמענו אתה ונעשנה ׃ 13. ולא ־ מעבר לים הוא לאמר מי יעבר ־ לנו אל ־ עבר הים ויקחה לנו וישמענו אתה ונעשנה ׃ 14. כי ־ קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשתו ׃ ס 15. ראה נתתי לפניך היום את ־ החיים ואת ־ הטוב ואת ־ המות ואת ־ הרע ׃ 16. אשר אנכי מצוך היום לאהבה את ־ יהוה אלהיך ללכת בדרכיו ולשמר מצוֺתיו וחקתיו ומשפטיו וחיית ורבית וברכך יהוה אלהיך בארץ אשר ־ אתה בא ־ שמה לרשתה ׃ 17. ואם ־ יפנה לבבך ולא תשמע ונדחת והשתחוית לאלהים אחרים ועבדתם ׃ 18. הגדתי לכם היום כי אבד תאבדון לא ־ תאריכן ימים על ־ האדמה אשר אתה עבר את ־ הירדן לבא שמה לרשתה ׃ 19. העידתי בכם היום את ־ השמים ואת ־ הארץ החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך ׃ 20. לאהבה את ־ יהוה אלהיך לשמע בקלו ולדבקה ־ בו כי הוא חייך וארך ימיך לשבת על ־ האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם ׃ פ Chapter 311. וילך משה וידבר את ־ הדברים האלה אל ־ כל ־ ישראל ׃2. ויאמר אלהם בן ־ מאה ועשרים שנה אנכי היום לא ־ אוכל עוד לצאת ולבוא ויהוה אמר אלי לא תעבר את ־ הירדן הזה ׃ 3. יהוה אלהיך הוא ׀ עבר לפניך הוא ־ ישמיד את ־ הגוים האלה מלפניך וירשתם יהושע הוא עבר לפניך כאשר דבר יהוה ׃ 4. ועשה יהוה להם כאשר עשה לסיחון ולעוג מלכי האמרי ולארצם אשר השמיד אתם ׃ 5. ונתנם יהוה לפניכם ועשיתם להם ככל ־ המצוה אשר צויתי אתכם ׃ 6. חזקו ואמצו אל ־ תיראו ואל ־ תערצו מפניהם כי ׀ יהוה אלהיך הוא ההלך עמך לא ירפך ולא יעזבך ׃ פ 7. ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל ־ ישראל חזק ואמץ כי אתה תבוא את ־ העם הזה אל ־ הארץ אשר נשבע יהוה לאבתם לתת להם ואתה תנחילנה אותם ׃ 8. ויהוה הוא ׀ ההלך לפניך הוא יהיה עמך לא ירפך ולא יעזבך לא תירא ולא תחת ׃ 9. ויכתב משה את ־ התורה הזאת ויתנה אל ־ הכהנים בני לוי הנשאים את ־ ארון ברית יהוה ואל ־ כל ־ זקני ישראל ׃ 10. ויצו משה אותם לאמר מקץ ׀ שבע שנים במעד שנת השמטה בחג הסכות ׃ 11. בבוא כל ־ ישראל לראות את ־ פני יהוה אלהיך במקום אשר יבחר תקרא את ־ התורה הזאת נגד כל ־ ישראל באזניהם ׃ 12. הקהל את ־ העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ־ יהוה אלהיכם ושמרו לעשות את ־ כל ־ דברי התורה הזאת ׃ 13. ובניהם אשר לא ־ ידעו ישמעו ולמדו ליראה את ־ יהוה אלהיכם כל ־ הימים אשר אתם חיים על ־ האדמה אשר אתם עברים את ־ הירדן שמה לרשתה ׃ פ 14. ויאמר יהוה אל ־ משה הן קרבו ימיך למות קרא את ־ יהושע והתיצבו באהל מועד ואצונו וילך משה ויהושע ויתיצבו באהל מועד ׃ 15. וירא יהוה באהל בעמוד ענן ויעמד עמוד הענן על ־ פתח האהל ׃ ס 16. ויאמר יהוה אל ־ משה הנך שכב עם ־ אבתיך וקם העם הזה וזנה ׀ אחרי ׀ אלהי נכר ־ הארץ אשר הוא בא ־ שמה בקרבו ועזבני והפר את ־ בריתי אשר כרתי אתו ׃ 17. וחרה אפי בו ביום ־ ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם והיה לאכל ומצאהו רעות רבות וצרות ואמר ביום ההוא הלא על כי ־ אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה ׃ 18. ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל ־ הרעה אשר עשה כי פנה אל ־ אלהים אחרים ׃ 19. ועתה כתבו לכם את ־ השירה הזאת ולמדה את ־ בני ־ ישראל שימה בפיהם למען תהיה ־ לי השירה הזאת לעד בבני ישראל ׃ 20. כי ־ אביאנו אל ־ האדמה ׀ אשר ־ נשבעתי לאבתיו זבת חלב ודבש ואכל ושבע ודשן ופנה אל ־ אלהים אחרים ועבדום ונאצוני והפר את ־ בריתי ׃ 21. והיה כי ־ תמצאן אתו רעות רבות וצרות וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו כי ידעתי את ־ יצרו אשר הוא עשה היום בטרם אביאנו אל ־ הארץ אשר נשבעתי ׃ 22. ויכתב משה את ־ השירה הזאת ביום ההוא וילמדה את ־ בני ישראל ׃ 23. ויצו את ־ יהושע בן ־ נון ויאמר חזק ואמץ כי אתה תביא את ־ בני ישראל אל ־ הארץ אשר ־ נשבעתי להם ואנכי אהיה עמך ׃ 24. ויהי ׀ ככלות משה לכתב את ־ דברי התורה ־ הזאת על ־ ספר עד תמם ׃ 25. ויצו משה את ־ הלוים נשאי ארון ברית ־ יהוה לאמר ׃ 26. לקח את ספר התורה הזה ושמתם אתו מצד ארון ברית ־ יהוה אלהיכם והיה ־ שם בך לעד ׃ 27. כי אנכי ידעתי את ־ מריך ואת ־ ערפך הקשה הן בעודני חי עמכם היום ממרים היתם עם ־ יהוה ואף כי ־ אחרי מותי ׃ 28. הקהילו אלי את ־ כל ־ זקני שבטיכם ושטריכם ואדברה באזניהם את הדברים האלה ואעידה בם את ־ השמים ואת ־ הארץ ׃ 29. כי ידעתי אחרי מותי כי ־ השחת תשחתון וסרתם מן ־ הדרך אשר צויתי אתכם וקראת אתכם הרעה באחרית הימים כי ־ תעשו את ־ הרע בעיני יהוה להכעיסו במעשה ידיכם ׃ 30. וידבר משה באזני כל ־ קהל ישראל את ־ דברי השירה הזאת עד תמם ׃ פ Chapter 321. האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי ־ פי ׃2. יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי כשעירם עלי ־ דשא וכרביבים עלי ־ עשב ׃ 3. כי שם יהוה אקרא הבו גדל לאלהינו ׃ 4. הצור תמים פעלו כי כל ־ דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא ׃ 5. שחת לו לא בניו מומם דור עקש ופתלתל ׃ 6. ה ־ ליהוה תגמלו ־ זאת עם נבל ולא חכם הלוא ־ הוא אביך קנך הוא עשך ויכננך ׃ 7. זכר ימות עולם בינו שנות דור ־ ודור שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך ׃ 8. בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבלת עמים למספר בני ישראל ׃ 9. כי חלק יהוה עמו יעקב חבל נחלתו ׃ 10. ימצאהו בארץ מדבר ובתהו ילל ישמן יסבבנהו יבוננהו יצרנהו כאישון עינו ׃ 11. כנשר יעיר קנו על ־ גוזליו ירחף יפרש כנפיו יקחהו ישאהו על ־ אברתו ׃ 12. יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר ׃ 13. ירכבהו על ־ במותי ארץ ויאכל תנובת שדי וינקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור ׃ 14. חמאת בקר וחלב צאן עם ־ חלב כרים ואילים בני ־ בשן ועתודים עם ־ חלב כליות חטה ודם ־ ענב תשתה ־ חמר ׃ 15. וישמן ישרון ויבעט שמנת עבית כשית ויטש אלוה עשהו וינבל צור ישעתו ׃ 16. יקנאהו בזרים בתועבת יכעיסהו ׃ 17. יזבחו לשדים לא אלה אלהים לא ידעום חדשים מקרב באו לא שערום אבתיכם ׃ 18. צור ילדך תשי ותשכח אל מחללך ׃ 19. וירא יהוה וינאץ מכעס בניו ובנתיו ׃ 20. ויאמר אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם כי דור תהפכת המה בנים לא ־ אמן בם ׃ 21. הם קנאוני בלא ־ אל כעסוני בהבליהם ואני אקניאם בלא ־ עם בגוי נבל אכעיסם ׃ 22. כי ־ אש קדחה באפי ותיקד עד ־ שאול תחתית ותאכל ארץ ויבלה ותלהט מוסדי הרים ׃ 23. אספה עלימו רעות חצי אכלה ־ בם ׃ 24. מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי ושן ־ בהמות אשלח ־ בם עם ־ חמת זחלי עפר ׃ 25. מחוץ תשכל ־ חרב ומחדרים אימה גם ־ בחור גם ־ בתולה יונק עם ־ איש שיבה ׃ 26. אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם ׃ 27. לולי כעס אויב אגור פן ־ ינכרו צרימו פן ־ יאמרו ידינו רמה ולא יהוה פעל כל ־ זאת ׃ 28. כי ־ גוי אבד עצות המה ואין בהם תבונה ׃ 29. לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם ׃ 30. איכה ירדף אחד אלף ושנים יניסו רבבה אם ־ לא כי ־ צורם מכרם ויהוה הסגירם ׃ 31. כי לא כצורנו צורם ואיבינו פלילים ׃ 32. כי ־ מגפן סדם גפנם ומשדמת עמרה ענבמו ענבי ־ רוש אשכלת מררת למו ׃ 33. חמת תנינם יינם וראש פתנים אכזר ׃ 34. הלא ־ הוא כמס עמדי חתם באוצרתי ׃ 35. לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם כי קרוב יום אידם וחש עתדת למו ׃ 36. כי ־ ידין יהוה עמו ועל ־ עבדיו יתנחם כי יראה כי ־ אזלת יד ואפס עצור ועזוב ׃ 37. ואמר אי אלהימו צור חסיו בו ׃ 38. אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם יקומו ויעזרכם יהי עליכם סתרה ׃ 39. ראו ׀ עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל ׃ 40. כי ־ אשא אל ־ שמים ידי ואמרתי חי אנכי לעלם ׃ 41. אם ־ שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם ׃ 42. אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביה מראש פרעות אויב ׃ 43. הרנינו גוים עמו כי דם ־ עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו ׃ פ 44. ויבא משה וידבר את ־ כל ־ דברי השירה ־ הזאת באזני העם הוא והושע בן ־ נון ׃ 45. ויכל משה לדבר את ־ כל ־ הדברים האלה אל ־ כל ־ ישראל ׃ 46. ויאמר אלהם שימו לבבכם לכל ־ הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום אשר תצום את ־ בניכם לשמר לעשות את ־ כל ־ דברי התורה הזאת ׃ 47. כי לא ־ דבר רק הוא מכם כי ־ הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים על ־ האדמה אשר אתם עברים את ־ הירדן שמה לרשתה ׃ פ 48. וידבר יהוה אל ־ משה בעצם היום הזה לאמר ׃ 49. עלה אל ־ הר העברים הזה הר ־ נבו אשר בארץ מואב אשר על ־ פני ירחו וראה את ־ ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל לאחזה ׃ 50. ומת בהר אשר אתה עלה שמה והאסף אל ־ עמיך כאשר ־ מת אהרן אחיך בהר ההר ויאסף אל ־ עמיו ׃ 51. על אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל במי ־ מריבת קדש מדבר ־ צן על אשר לא ־ קדשתם אותי בתוך בני ישראל ׃ 52. כי מנגד תראה את ־ הארץ ושמה לא תבוא אל ־ הארץ אשר ־ אני נתן לבני ישראל ׃ פ Chapter 331. וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלהים את ־ בני ישראל לפני מותו ׃2. ויאמר יהוה מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן ואתה מרבבת קדש מימינו אשדת למו ׃ 3. אף חבב עמים כל ־ קדשיו בידך והם תכו לרגלך ישא מדברתיך ׃ 4. תורה צוה ־ לנו משה מורשה קהלת יעקב ׃ 5. ויהי בישרון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל ׃ 6. יחי ראובן ואל ־ ימת ויהי מתיו מספר ׃ ס 7. וזאת ליהודה ויאמר שמע יהוה קול יהודה ואל ־ עמו תביאנו ידיו רב לו ועזר מצריו תהיה ׃ ס 8. וללוי אמר תמיך ואוריך לאיש חסידך אשר נסיתו במסה תריבהו על ־ מי מריבה ׃ 9. האמר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת ־ אחיו לא הכיר ואת ־ בנו לא ידע כי שמרו אמרתך ובריתך ינצרו ׃ 10. יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ישימו קטורה באפך וכליל על ־ מזבחך ׃ 11. ברך יהוה חילו ופעל ידיו תרצה מחץ מתנים קמיו ומשנאיו מן ־ יקומון ׃ ס 12. לבנימן אמר ידיד יהוה ישכן לבטח עליו חפף עליו כל ־ היום ובין כתיפיו שכן ׃ ס 13. וליוסף אמר מברכת יהוה ארצו ממגד שמים מטל ומתהום רבצת תחת ׃ 14. וממגד תבואת שמש וממגד גרש ירחים ׃ 15. ומראש הררי ־ קדם וממגד גבעות עולם ׃ 16. וממגד ארץ ומלאה ורצון שכני סנה תבואתה לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו ׃ 17. בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח יחדו אפסי ־ ארץ והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה ׃ ס 18. ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך ׃ 19. עמים הר ־ יקראו שם יזבחו זבחי ־ צדק כי שפע ימים יינקו ושפוני טמוני חול ׃ ס 20. ולגד אמר ברוך מרחיב גד כלביא שכן וטרף זרוע אף ־ קדקד ׃ 21. וירא ראשית לו כי ־ שם חלקת מחקק ספון ויתא ראשי עם צדקת יהוה עשה ומשפטיו עם ־ ישראל ׃ ס 22. ולדן אמר דן גור אריה יזנק מן ־ הבשן ׃ 23. ולנפתלי אמר נפתלי שבע רצון ומלא ברכת יהוה ים ודרום ירשה ׃ ס 24. ולאשר אמר ברוך מבנים אשר יהי רצוי אחיו וטבל בשמן רגלו ׃ 25. ברזל ונחשת מנעליך וכימיך דבאך ׃ 26. אין כאל ישרון רכב שמים בעזרך ובגאותו שחקים ׃ 27. מענה אלהי קדם ומתחת זרעת עולם ויגרש מפניך אויב ויאמר השמד ׃ 28. וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב אל ־ ארץ דגן ותירוש אף ־ שמיו יערפו טל ׃ 29. אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה מגן עזרך ואשר ־ חרב גאותך ויכחשו איביך לך ואתה על ־ במותימו תדרך ׃ ס Chapter 341. ויעל משה מערבת מואב אל ־ הר נבו ראש הפסגה אשר על ־ פני ירחו ויראהו יהוה את ־ כל ־ הארץ את ־ הגלעד עד ־ דן ׃2. ואת כל ־ נפתלי ואת ־ ארץ אפרים ומנשה ואת כל ־ ארץ יהודה עד הים האחרון ׃ 3. ואת ־ הנגב ואת ־ הככר בקעת ירחו עיר התמרים עד ־ צער ׃ 4. ויאמר יהוה אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה הראיתיך בעיניך ושמה לא תעבר ׃ 5. וימת שם משה עבד ־ יהוה בארץ מואב על ־ פי יהוה ׃ 6. ויקבר אתו בגי בארץ מואב מול בית פעור ולא ־ ידע איש את ־ קברתו עד היום הזה ׃ 7. ומשה בן ־ מאה ועשרים שנה במתו לא ־ כהתה עינו ולא ־ נס לחה ׃ 8. ויבכו בני ישראל את ־ משה בערבת מואב שלשים יום ויתמו ימי בכי אבל משה ׃ 9. ויהושע בן ־ נון מלא רוח חכמה כי ־ סמך משה את ־ ידיו עליו וישמעו אליו בני ־ ישראל ויעשו כאשר צוה יהוה את ־ משה ׃ 10. ולא ־ קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו יהוה פנים אל ־ פנים ׃ 11. לכל ־ האתות והמופתים אשר שלחו יהוה לעשות בארץ מצרים לפרעה ולכל ־ עבדיו ולכל ־ ארצו ׃ 12. ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ־ ישראל ׃ JOSHUA - יהושעChapter 11. ויהי אחרי מות משה עבד יהוה ויאמר יהוה אל ־ יהושע בן ־ נון משרת משה לאמר ׃2. משה עבדי מת ועתה קום עבר את ־ הירדן הזה אתה וכל ־ העם הזה אל ־ הארץ אשר אנכי נתן להם לבני ישראל ׃ 3. כל ־ מקום אשר תדרך כף ־ רגלכם בו לכם נתתיו כאשר דברתי אל ־ משה ׃ 4. מהמדבר והלבנון הזה ועד ־ הנהר הגדול נהר ־ פרת כל ארץ החתים ועד ־ הים הגדול מבוא השמש יהיה גבולכם ׃ 5. לא ־ יתיצב איש לפניך כל ימי חייך כאשר הייתי עם ־ משה אהיה עמך לא ארפך ולא אעזבך ׃ 6. חזק ואמץ כי אתה תנחיל את ־ העם הזה את ־ הארץ אשר ־ נשבעתי לאבותם לתת להם ׃ 7. רק חזק ואמץ מאד לשמר לעשות ככל ־ התורה אשר צוך משה עבדי אל ־ תסור ממנו ימין ושמאול למען תשכיל בכל אשר תלך ׃ 8. לא ־ ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה למען תשמר לעשות ככל ־ הכתוב בו כי ־ אז תצליח את ־ דרכך ואז תשכיל ׃ 9. הלוא צויתיך חזק ואמץ אל ־ תערץ ואל ־ תחת כי עמך יהוה אלהיך בכל אשר תלך ׃ פ 10. ויצו יהושע את ־ שטרי העם לאמר ׃ 11. עברו ׀ בקרב המחנה וצוו את ־ העם לאמר הכינו לכם צידה כי בעוד ׀ שלשת ימים אתם עברים את ־ הירדן הזה לבוא לרשת את ־ הארץ אשר יהוה אלהיכם נתן לכם לרשתה ׃ ס 12. ולראובני ולגדי ולחצי שבט המנשה אמר יהושע לאמר ׃ 13. זכור את ־ הדבר אשר צוה אתכם משה עבד ־ יהוה לאמר יהוה אלהיכם מניח לכם ונתן לכם את ־ הארץ הזאת ׃ 14. נשיכם טפכם ומקניכם ישבו בארץ אשר נתן לכם משה בעבר הירדן ואתם תעברו חמשים לפני אחיכם כל גבורי החיל ועזרתם אותם ׃ 15. עד אשר ־ יניח יהוה ׀ לאחיכם ככם וירשו גם ־ המה את ־ הארץ אשר ־ יהוה אלהיכם נתן להם ושבתם לארץ ירשתכם וירשתם אותה אשר ׀ נתן לכם משה עבד יהוה בעבר הירדן מזרח השמש ׃ 16. ויענו את ־ יהושע לאמר כל אשר ־ צויתנו נעשה ואל ־ כל ־ אשר תשלחנו נלך ׃ 17. ככל אשר ־ שמענו אל ־ משה כן נשמע אליך רק יהיה יהוה אלהיך עמך כאשר היה עם ־ משה ׃ 18. כל ־ איש אשר ־ ימרה את ־ פיך ולא ־ ישמע את ־ דבריך לכל אשר ־ תצונו יומת רק חזק ואמץ ׃ פ Chapter 21. וישלח יהושע ־ בן ־ נון מן ־ השטים שנים ־ אנשים מרגלים חרש לאמר לכו ראו את ־ הארץ ואת ־ יריחו וילכו ויבאו בית ־ אשה זונה ושמה רחב וישכבו ־ שמה ׃2. ויאמר למלך יריחו לאמר הנה אנשים באו הנה הלילה מבני ישראל לחפר את ־ הארץ ׃ 3. וישלח מלך יריחו אל ־ רחב לאמר הוציאי האנשים הבאים אליך אשר ־ באו לביתך כי לחפר את ־ כל ־ הארץ באו ׃ 4. ותקח האשה את ־ שני האנשים ותצפנו ותאמר ׀ כן באו אלי האנשים ולא ידעתי מאין המה ׃ 5. ויהי השער לסגור בחשך והאנשים יצאו לא ידעתי אנה הלכו האנשים רדפו מהר אחריהם כי תשיגום ׃ 6. והיא העלתם הגגה ותטמנם בפשתי העץ הערכות לה על ־ הגג ׃ 7. והאנשים רדפו אחריהם דרך הירדן על המעברות והשער סגרו אחרי כאשר יצאו הרדפים אחריהם ׃ 8. והמה טרם ישכבון והיא עלתה עליהם על ־ הגג ׃ 9. ותאמר אל ־ האנשים ידעתי כי ־ נתן יהוה לכם את ־ הארץ וכי ־ נפלה אימתכם עלינו וכי נמגו כל ־ ישבי הארץ מפניכם ׃ 10. כי שמענו את אשר ־ הוביש יהוה את ־ מי ים ־ סוף מפניכם בצאתכם ממצרים ואשר עשיתם לשני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן לסיחן ולעוג אשר החרמתם אותם ׃ 11. ונשמע וימס לבבנו ולא ־ קמה עוד רוח באיש מפניכם כי יהוה אלהיכם הוא אלהים בשמים ממעל ועל ־ הארץ מתחת ׃ 12. ועתה השבעו ־ נא לי ביהוה כי ־ עשיתי עמכם חסד ועשיתם גם ־ אתם עם ־ בית אבי חסד ונתתם לי אות אמת ׃ 13. והחיתם את ־ אבי ואת ־ אמי ואת ־ אחי ואת ־ אחותי ואת כל ־ אשר להם והצלתם את ־ נפשתינו ממות ׃ 14. ויאמרו לה האנשים נפשנו תחתיכם למות אם לא תגידו את ־ דברנו זה והיה בתת ־ יהוה לנו את ־ הארץ ועשינו עמך חסד ואמת ׃ 15. ותורדם בחבל בעד החלון כי ביתה בקיר החומה ובחומה היא יושבת ׃ 16. ותאמר להם ההרה לכו פן ־ יפגעו בכם הרדפים ונחבתם שמה שלשת ימים עד שוב הרדפים ואחר תלכו לדרככם ׃ 17. ויאמרו אליה האנשים נקים אנחנו משבעתך הזה אשר השבעתנו ׃ 18. הנה אנחנו באים בארץ את ־ תקות חוט השני הזה תקשרי בחלון אשר הורדתנו בו ואת ־ אביך ואת ־ אמך ואת ־ אחיך ואת כל ־ בית אביך תאספי אליך הביתה ׃ 19. והיה כל אשר ־ יצא מדלתי ביתך ׀ החוצה דמו בראשו ואנחנו נקים וכל אשר יהיה אתך בבית דמו בראשנו אם ־ יד תהיה ־ בו ׃ 20. ואם ־ תגידי את ־ דברנו זה והיינו נקים משבעתך אשר השבעתנו ׃ 21. ותאמר כדבריכם כן ־ הוא ותשלחם וילכו ותקשר את ־ תקות השני בחלון ׃ 22. וילכו ויבאו ההרה וישבו שם שלשת ימים עד ־ שבו הרדפים ויבקשו הרדפים בכל ־ הדרך ולא מצאו ׃ 23. וישבו שני האנשים וירדו מההר ויעברו ויבאו אל ־ יהושע בן ־ נון ויספרו ־ לו את כל ־ המצאות אותם ׃ 24. ויאמרו אל ־ יהושע כי ־ נתן יהוה בידנו את ־ כל ־ הארץ וגם ־ נמגו כל ־ ישבי הארץ מפנינו ׃ ס Chapter 31. וישכם יהושע בבקר ויסעו מהשטים ויבאו עד ־ הירדן הוא וכל ־ בני ישראל וילנו שם טרם יעברו ׃2. ויהי מקצה שלשת ימים ויעברו השטרים בקרב המחנה ׃ 3. ויצוו את ־ העם לאמר כראותכם את ארון ברית ־ יהוה אלהיכם והכהנים הלוים נשאים אתו ואתם תסעו ממקומכם והלכתם אחריו ׃ 4. אך ׀ רחוק יהיה ביניכם ובינו כאלפים אמה במדה אל ־ תקרבו אליו למען אשר ־ תדעו את ־ הדרך אשר תלכו ־ בה כי לא עברתם בדרך מתמול שלשום ׃ ס 5. ויאמר יהושע אל ־ העם התקדשו כי מחר יעשה יהוה בקרבכם נפלאות ׃ 6. ויאמר יהושע אל ־ הכהנים לאמר שאו את ־ ארון הברית ועברו לפני העם וישאו את ־ ארון הברית וילכו לפני העם ׃ ס 7. ויאמר יהוה אל ־ יהושע היום הזה אחל גדלך בעיני כל ־ ישראל אשר ידעון כי כאשר הייתי עם ־ משה אהיה עמך ׃ 8. ואתה תצוה את ־ הכהנים נשאי ארון ־ הברית לאמר כבאכם עד ־ קצה מי הירדן בירדן תעמדו ׃ פ 9. ויאמר יהושע אל ־ בני ישראל גשו הנה ושמעו את ־ דברי יהוה אלהיכם ׃ 10. ויאמר יהושע בזאת תדעון כי אל חי בקרבכם והורש יוריש מפניכם את ־ הכנעני ואת ־ החתי ואת ־ החוי ואת ־ הפרזי ואת ־ הגרגשי והאמרי והיבוסי ׃ 11. הנה ארון הברית אדון כל ־ הארץ עבר לפניכם בירדן ׃ 12. ועתה קחו לכם שני עשר איש משבטי ישראל איש ־ אחד איש ־ אחד לשבט ׃ 13. והיה כנוח כפות רגלי הכהנים נשאי ארון יהוה אדון כל ־ הארץ במי הירדן מי הירדן יכרתון המים הירדים מלמעלה ויעמדו נד אחד ׃ 14. ויהי בנסע העם מאהליהם לעבר את ־ הירדן והכהנים נשאי הארון הברית לפני העם ׃ 15. וכבוא נשאי הארון עד ־ הירדן ורגלי הכהנים נשאי הארון נטבלו בקצה המים והירדן מלא על ־ כל ־ גדותיו כל ימי קציר ׃ 16. ויעמדו המים הירדים מלמעלה קמו נד ־ אחד הרחק מאד באדם העיר אשר מצד צרתן והירדים על ים הערבה ים ־ המלח תמו נכרתו והעם עברו נגד יריחו ׃ 17. ויעמדו הכהנים נשאי הארון ברית ־ יהוה בחרבה בתוך הירדן הכן וכל ־ ישראל עברים בחרבה עד אשר ־ תמו כל ־ הגוי לעבר את ־ הירדן ׃ Chapter 41. ויהי כאשר ־ תמו כל ־ הגוי לעבור את ־ הירדן פ ויאמר יהוה אל ־ יהושע לאמר ׃2. קחו לכם מן ־ העם שנים עשר אנשים איש ־ אחד איש ־ אחד משבט ׃ 3. וצוו אותם לאמר שאו ־ לכם מזה מתוך הירדן ממצב רגלי הכהנים הכין שתים ־ עשרה אבנים והעברתם אותם עמכם והנחתם אותם במלון אשר ־ תלינו בו הלילה ׃ ס 4. ויקרא יהושע אל ־ שנים העשר איש אשר הכין מבני ישראל איש ־ אחד איש ־ אחד משבט ׃ 5. ויאמר להם יהושע עברו לפני ארון יהוה אלהיכם אל ־ תוך הירדן והרימו לכם איש אבן אחת על ־ שכמו למספר שבטי בני ־ ישראל ׃ 6. למען תהיה זאת אות בקרבכם כי ־ ישאלון בניכם מחר לאמר מה האבנים האלה לכם ׃ 7. ואמרתם להם אשר נכרתו מימי הירדן מפני ארון ברית ־ יהוה בעברו בירדן נכרתו מי הירדן והיו האבנים האלה לזכרון לבני ישראל עד ־ עולם ׃ 8. ויעשו ־ כן בני ־ ישראל כאשר צוה יהושע וישאו שתי ־ עשרה אבנים מתוך הירדן כאשר דבר יהוה אל ־ יהושע למספר שבטי בני ־ ישראל ויעברום עמם אל ־ המלון וינחום שם ׃ 9. ושתים עשרה אבנים הקים יהושע בתוך הירדן תחת מצב רגלי הכהנים נשאי ארון הברית ויהיו שם עד היום הזה ׃ 10. והכהנים נשאי הארון עמדים בתוך הירדן עד תם כל ־ הדבר אשר ־ צוה יהוה את ־ יהושע לדבר אל ־ העם ככל אשר ־ צוה משה את ־ יהושע וימהרו העם ויעברו ׃ 11. ויהי כאשר ־ תם כל ־ העם לעבור ויעבר ארון ־ יהוה והכהנים לפני העם ׃ 12. ויעברו בני ־ ראובן ובני ־ גד וחצי שבט המנשה חמשים לפני בני ישראל כאשר דבר אליהם משה ׃ 13. כארבעים אלף חלוצי הצבא עברו לפני יהוה למלחמה אל ערבות יריחו ׃ ס 14. ביום ההוא גדל יהוה את ־ יהושע בעיני כל ־ ישראל ויראו אתו כאשר יראו את ־ משה כל ־ ימי חייו ׃ פ 15. ויאמר יהוה אל ־ יהושע לאמר ׃ 16. צוה את ־ הכהנים נשאי ארון העדות ויעלו מן ־ הירדן ׃ 17. ויצו יהושע את ־ הכהנים לאמר עלו מן ־ הירדן ׃ 18. ויהי בעלות הכהנים נשאי ארון ברית ־ יהוה מתוך הירדן נתקו כפות רגלי הכהנים אל החרבה וישבו מי ־ הירדן למקומם וילכו כתמול ־ שלשום על ־ כל ־ גדותיו ׃ 19. והעם עלו מן ־ הירדן בעשור לחדש הראשון ויחנו בגלגל בקצה מזרח יריחו ׃ 20. ואת שתים עשרה האבנים האלה אשר לקחו מן ־ הירדן הקים יהושע בגלגל ׃ 21. ויאמר אל ־ בני ישראל לאמר אשר ישאלון בניכם מחר את ־ אבותם לאמר מה האבנים האלה ׃ 22. והודעתם את ־ בניכם לאמר ביבשה עבר ישראל את ־ הירדן הזה ׃ 23. אשר ־ הוביש יהוה אלהיכם את ־ מי הירדן מפניכם עד ־ עברכם כאשר עשה יהוה אלהיכם לים ־ סוף אשר ־ הוביש מפנינו עד ־ עברנו ׃ 24. למען דעת כל ־ עמי הארץ את ־ יד יהוה כי חזקה היא למען יראתם את ־ יהוה אלהיכם כל ־ הימים ׃ ס Chapter 51. ויהי כשמע כל ־ מלכי האמרי אשר בעבר הירדן ימה וכל ־ מלכי הכנעני אשר על ־ הים את אשר ־ הוביש יהוה את ־ מי הירדן מפני בני ־ ישראל עד ־ עברנו וימס לבבם ולא ־ היה בם עוד רוח מפני בני ־ ישראל ׃ ס2. בעת ההיא אמר יהוה אל ־ יהושע עשה לך חרבות צרים ושוב מל את ־ בני ־ ישראל שנית ׃ 3. ויעש ־ לו יהושע חרבות צרים וימל את ־ בני ישראל אל ־ גבעת הערלות ׃ 4. וזה הדבר אשר ־ מל יהושע כל ־ העם היצא ממצרים הזכרים כל ׀ אנשי המלחמה מתו במדבר בדרך בצאתם ממצרים ׃ 5. כי ־ מלים היו כל ־ העם היצאים וכל ־ העם הילדים במדבר בדרך בצאתם ממצרים לא ־ מלו ׃ 6. כי ׀ ארבעים שנה הלכו בני ־ ישראל במדבר עד ־ תם כל ־ הגוי אנשי המלחמה היצאים ממצרים אשר לא ־ שמעו בקול יהוה אשר נשבע יהוה להם לבלתי הראותם את ־ הארץ אשר נשבע יהוה לאבותם לתת לנו ארץ זבת חלב ודבש ׃ 7. ואת ־ בניהם הקים תחתם אתם מל יהושע כי ־ ערלים היו כי לא ־ מלו אותם בדרך ׃ 8. ויהי כאשר ־ תמו כל ־ הגוי להמול וישבו תחתם במחנה עד חיותם ׃ פ 9. ויאמר יהוה אל ־ יהושע היום גלותי את ־ חרפת מצרים מעליכם ויקרא שם המקום ההוא גלגל עד היום הזה ׃ 10. ויחנו בני ־ ישראל בגלגל ויעשו את ־ הפסח בארבעה עשר יום לחדש בערב בערבות יריחו ׃ 11. ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח מצות וקלוי בעצם היום הזה ׃ 12. וישבת המן ממחרת באכלם מעבור הארץ ולא ־ היה עוד לבני ישראל מן ויאכלו מתבואת ארץ כנען בשנה ההיא ׃ ס 13. ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיניו וירא והנה ־ איש עמד לנגדו וחרבו שלופה בידו וילך יהושע אליו ויאמר לו הל/נו אתה אם ־ לצרינו ׃ 14. ויאמר ׀ לא כי אני שר ־ צבא ־ יהוה עתה באתי ויפל יהושע אל ־ פניו ארצה וישתחו ויאמר לו מה אדני מדבר אל ־ עבדו ׃ 15. ויאמר שר ־ צבא יהוה אל ־ יהושע של ־ נעלך מעל רגלך כי המקום אשר אתה עמד עליו קדש הוא ויעש יהושע כן ׃ Chapter 61. ויריחו סגרת ומסגרת מפני בני ישראל אין יוצא ואין בא ׃ ס2. ויאמר יהוה אל ־ יהושע ראה נתתי בידך את ־ יריחו ואת ־ מלכה גבורי החיל ׃ 3. וסבתם את ־ העיר כל אנשי המלחמה הקיף את ־ העיר פעם אחת כה תעשה ששת ימים ׃ 4. ושבעה כהנים ישאו שבעה שופרות היובלים לפני הארון וביום השביעי תסבו את ־ העיר שבע פעמים והכהנים יתקעו בשופרות ׃ 5. והיה במשך ׀ בקרן היובל בשמעכם את ־ קול השופר יריעו כל ־ העם תרועה גדולה ונפלה חומת העיר תחתיה ועלו העם איש נגדו ׃ 6. ויקרא יהושע בן ־ נון אל ־ הכהנים ויאמר אלהם שאו את ־ ארון הברית ושבעה כהנים ישאו שבעה שופרות יובלים לפני ארון יהוה ׃ 7. ויאמרו אל ־ העם עברו וסבו את ־ העיר והחלוץ יעבר לפני ארון יהוה ׃ 8. ויהי כאמר יהושע אל ־ העם ושבעה הכהנים נשאים שבעה שופרות היובלים לפני יהוה עברו ותקעו בשופרות וארון ברית יהוה הלך אחריהם ׃ 9. והחלוץ הלך לפני הכהנים תקעו השופרות והמאסף הלך אחרי הארון הלוך ותקוע בשופרות ׃ 10. ואת ־ העם צוה יהושע לאמר לא תריעו ולא ־ תשמיעו את ־ קולכם ולא ־ יצא מפיכם דבר עד יום אמרי אליכם הריעו והריעתם ׃ 11. ויסב ארון ־ יהוה את ־ העיר הקף פעם אחת ויבאו המחנה וילינו במחנה ׃ פ 12. וישכם יהושע בבקר וישאו הכהנים את ־ ארון יהוה ׃ 13. ושבעה הכהנים נשאים שבעה שופרות היבלים לפני ארון יהוה הלכים הלוך ותקעו בשופרות והחלוץ הלך לפניהם והמאסף הלך אחרי ארון יהוה הולך ותקוע בשופרות ׃ 14. ויסבו את ־ העיר ביום השני פעם אחת וישבו המחנה כה עשו ששת ימים ׃ 15. ויהי ׀ ביום השביעי וישכמו כעלות השחר ויסבו את ־ העיר כמשפט הזה שבע פעמים רק ביום ההוא סבבו את ־ העיר שבע פעמים ׃ 16. ויהי בפעם השביעית תקעו הכהנים בשופרות ויאמר יהושע אל ־ העם הריעו כי ־ נתן יהוה לכם את ־ העיר ׃ 17. והיתה העיר חרם היא וכל ־ אשר ־ בה ליהוה רק רחב הזונה תחיה היא וכל ־ אשר אתה בבית כי החבאתה את ־ המלאכים אשר שלחנו ׃ 18. ורק ־ אתם שמרו מן ־ החרם פן ־ תחרימו ולקחתם מן ־ החרם ושמתם את ־ מחנה ישראל לחרם ועכרתם אותו ׃ 19. וכל ׀ כסף וזהב וכלי נחשת וברזל קדש הוא ליהוה אוצר יהוה יבוא ׃ 20. וירע העם ויתקעו בשפרות ויהי כשמע העם את ־ קול השופר ויריעו העם תרועה גדולה ותפל החומה תחתיה ויעל העם העירה איש נגדו וילכדו את ־ העיר ׃ 21. ויחרימו את ־ כל ־ אשר בעיר מאיש ועד ־ אשה מנער ועד ־ זקן ועד שור ושה וחמור לפי ־ חרב ׃ 22. ולשנים האנשים המרגלים את ־ הארץ אמר יהושע באו בית ־ האשה הזונה והוציאו משם את ־ האשה ואת ־ כל ־ אשר ־ לה כאשר נשבעתם לה ׃ 23. ויבאו הנערים המרגלים ויציאו את ־ רחב ואת ־ אביה ואת ־ אמה ואת ־ אחיה ואת ־ כל ־ אשר ־ לה ואת כל ־ משפחותיה הוציאו ויניחום מחוץ למחנה ישראל ׃ 24. והעיר שרפו באש וכל ־ אשר ־ בה רק ׀ הכסף והזהב וכלי הנחשת והברזל נתנו אוצר בית ־ יהוה ׃ 25. ואת ־ רחב הזונה ואת ־ בית אביה ואת ־ כל ־ אשר ־ לה החיה יהושע ותשב בקרב ישראל עד היום הזה כי החביאה את ־ המלאכים אשר ־ שלח יהושע לרגל את ־ יריחו ׃ פ 26. וישבע יהושע בעת ההיא לאמר ארור האיש לפני יהוה אשר יקום ובנה את ־ העיר הזאת את ־ יריחו בבכרו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה ׃ 27. ויהי יהוה את ־ יהושע ויהי שמעו בכל ־ הארץ ׃ Chapter 71. וימעלו בני ־ ישראל מעל בחרם ויקח עכן בן ־ כרמי בן ־ זבדי בן ־ זרח למטה יהודה מן ־ החרם ויחר ־ אף יהוה בבני ישראל ׃2. וישלח יהושע אנשים מיריחו העי אשר עם ־ בית און מקדם לבית ־ אל ויאמר אליהם לאמר עלו ורגלו את ־ הארץ ויעלו האנשים וירגלו את ־ העי ׃ 3. וישבו אל ־ יהושע ויאמרו אליו אל ־ יעל כל ־ העם כאלפים איש או כשלשת אלפים איש יעלו ויכו את ־ העי אל ־ תיגע ־ שמה את ־ כל ־ העם כי מעט המה ׃ 4. ויעלו מן ־ העם שמה כשלשת אלפים איש וינסו לפני אנשי העי ׃ 5. ויכו מהם אנשי העי כשלשים וששה איש וירדפום לפני השער עד ־ השברים ויכום במורד וימס לבב ־ העם ויהי למים ׃ 6. ויקרע יהושע שמלתיו ויפל על ־ פניו ארצה לפני ארון יהוה עד ־ הערב הוא וזקני ישראל ויעלו עפר על ־ ראשם ׃ 7. ויאמר יהושע אהה ׀ אדני יהוה למה העברת העביר את ־ העם הזה את ־ הירדן לתת אתנו ביד האמרי להאבידנו ולו הואלנו ונשב בעבר הירדן ׃ 8. בי אדני מה אמר אחרי אשר הפך ישראל ערף לפני איביו ׃ 9. וישמעו הכנעני וכל ישבי הארץ ונסבו עלינו והכריתו את ־ שמנו מן ־ הארץ ומה ־ תעשה לשמך הגדול ׃ ס 10. ויאמר יהוה אל ־ יהושע קם לך למה זה אתה נפל על ־ פניך ׃ 11. חטא ישראל וגם עברו את ־ בריתי אשר צויתי אותם וגם לקחו מן ־ החרם וגם גנבו וגם כחשו וגם שמו בכליהם ׃ 12. ולא יכלו בני ישראל לקום לפני איביהם ערף יפנו לפני איביהם כי היו לחרם לא אוסיף להיות עמכם אם ־ לא תשמידו החרם מקרבכם ׃ 13. קם קדש את ־ העם ואמרת התקדשו למחר כי כה אמר יהוה אלהי ישראל חרם בקרבך ישראל לא תוכל לקום לפני איביך עד ־ הסירכם החרם מקרבכם ׃ 14. ונקרבתם בבקר לשבטיכם והיה השבט אשר ־ ילכדנו יהוה יקרב למשפחות והמשפחה אשר ־ ילכדנה יהוה תקרב לבתים והבית אשר ילכדנו יהוה יקרב לגברים ׃ 15. והיה הנלכד בחרם ישרף באש אתו ואת ־ כל ־ אשר ־ לו כי עבר את ־ ברית יהוה וכי ־ עשה נבלה בישראל ׃ 16. וישכם יהושע בבקר ויקרב את ־ ישראל לשבטיו וילכד שבט יהודה ׃ 17. ויקרב את ־ משפחת יהודה וילכד את משפחת הזרחי ויקרב את ־ משפחת הזרחי לגברים וילכד זבדי ׃ 18. ויקרב את ־ ביתו לגברים וילכד עכן בן ־ כרמי בן ־ זבדי בן ־ זרח למטה יהודה ׃ 19. ויאמר יהושע אל ־ עכן בני שים ־ נא כבוד ליהוה אלהי ישראל ותן ־ לו תודה והגד ־ נא לי מה עשית אל ־ תכחד ממני ׃ 20. ויען עכן את ־ יהושע ויאמר אמנה אנכי חטאתי ליהוה אלהי ישראל וכזאת וכזאת עשיתי ׃ 21. ואראה בשלל אדרת שנער אחת טובה ומאתים שקלים כסף ולשון זהב אחד חמשים שקלים משקלו ואחמדם ואקחם והנם טמונים בארץ בתוך האהלי והכסף תחתיה ׃ 22. וישלח יהושע מלאכים וירצו האהלה והנה טמונה באהלו והכסף תחתיה ׃ 23. ויקחום מתוך האהל ויבאום אל ־ יהושע ואל כל ־ בני ישראל ויצקם לפני יהוה ׃ 24. ויקח יהושע את ־ עכן בן ־ זרח ואת ־ הכסף ואת ־ האדרת ואת ־ לשון הזהב ואת ־ בניו ואת ־ בנתיו ואת ־ שורו ואת ־ חמרו ואת ־ צאנו ואת ־ אהלו ואת ־ כל ־ אשר ־ לו וכל ־ ישראל עמו ויעלו אתם עמק עכור ׃ 25. ויאמר יהושע מה עכרתנו יעכרך יהוה ביום הזה וירגמו אתו כל ־ ישראל אבן וישרפו אתם באש ויסקלו אתם באבנים ׃ 26. ויקימו עליו גל ־ אבנים גדול עד היום הזה וישב יהוה מחרון אפו על ־ כן קרא שם המקום ההוא עמק עכור עד היום הזה ׃ פ Chapter 81. ויאמר יהוה אל ־ יהושע אל ־ תירא ואל ־ תחת קח עמך את כל ־ עם המלחמה וקום עלה העי ראה ׀ נתתי בידך את ־ מלך העי ואת ־ עמו ואת ־ עירו ואת ־ ארצו ׃2. ועשית לעי ולמלכה כאשר עשית ליריחו ולמלכה רק ־ שללה ובהמתה תבזו לכם שים ־ לך ארב לעיר מאחריה ׃ 3. ויקם יהושע וכל ־ עם המלחמה לעלות העי ויבחר יהושע שלשים אלף איש גבורי החיל וישלחם לילה ׃ 4. ויצו אתם לאמר ראו אתם ארבים לעיר מאחרי העיר אל ־ תרחיקו מן ־ העיר מאד והייתם כלכם נכנים ׃ 5. ואני וכל ־ העם אשר אתי נקרב אל ־ העיר והיה כי ־ יצאו לקראתנו כאשר בראשנה ונסנו לפניהם ׃ 6. ויצאו אחרינו עד התיקנו אותם מן ־ העיר כי יאמרו נסים לפנינו כאשר בראשנה ונסנו לפניהם ׃ 7. ואתם תקמו מהאורב והורשתם את ־ העיר ונתנה יהוה אלהיכם בידכם ׃ 8. והיה כתפשכם את ־ העיר תציתו את ־ העיר באש כדבר יהוה תעשו ראו צויתי אתכם ׃ 9. וישלחם יהושע וילכו אל ־ המארב וישבו בין בית ־ אל ובין העי מים לעי וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העם ׃ 10. וישכם יהושע בבקר ויפקד את ־ העם ויעל הוא וזקני ישראל לפני העם העי ׃ 11. וכל ־ העם המלחמה אשר אתו עלו ויגשו ויבאו נגד העיר ויחנו מצפון לעי והגי בינו ובין ־ העי ׃ 12. ויקח כחמשת אלפים איש וישם אותם ארב בין בית ־ אל ובין העי מים לעיר ׃ 13. וישימו העם את ־ כל ־ המחנה אשר מצפון לעיר ואת ־ עקבו מים לעיר וילך יהושע בלילה ההוא בתוך העמק ׃ 14. ויהי כראות מלך ־ העי וימהרו וישכימו ויצאו אנשי ־ העיר לקראת ־ ישראל למלחמה הוא וכל ־ עמו למועד לפני הערבה והוא לא ידע כי ־ ארב לו מאחרי העיר ׃ 15. וינגעו יהושע וכל ־ ישראל לפניהם וינסו דרך המדבר ׃ 16. ויזעקו כל ־ העם אשר בעיר לרדף אחריהם וירדפו אחרי יהושע וינתקו מן ־ העיר ׃ 17. ולא ־ נשאר איש בעי ובית אל אשר לא ־ יצאו אחרי ישראל ויעזבו את ־ העיר פתוחה וירדפו אחרי ישראל ׃ פ 18. ויאמר יהוה אל ־ יהושע נטה בכידון אשר ־ בידך אל ־ העי כי בידך אתננה ויט יהושע בכידון אשר ־ בידו אל ־ העיר ׃ 19. והאורב קם מהרה ממקומו וירוצו כנטות ידו ויבאו העיר וילכדוה וימהרו ויציתו את ־ העיר באש ׃ 20. ויפנו אנשי העי אחריהם ויראו והנה עלה עשן העיר השמימה ולא ־ היה בהם ידים לנוס הנה והנה והעם הנס המדבר נהפך אל ־ הרודף ׃ 21. ויהושע וכל ־ ישראל ראו כי ־ לכד הארב את ־ העיר וכי עלה עשן העיר וישבו ויכו את ־ אנשי העי ׃ 22. ואלה יצאו מן ־ העיר לקראתם ויהיו לישראל בתוך אלה מזה ואלה מזה ויכו אותם עד ־ בלתי השאיר ־ לו שריד ופליט ׃ 23. ואת ־ מלך העי תפשו חי ויקרבו אתו אל ־ יהושע ׃ 24. ויהי ככלות ישראל להרג את ־ כל ־ ישבי העי בשדה במדבר אשר רדפום בו ויפלו כלם לפי ־ חרב עד ־ תמם וישבו כל ־ ישראל העי ויכו אתה לפי ־ חרב ׃ 25. ויהי כל ־ הנפלים ביום ההוא מאיש ועד ־ אשה שנים עשר אלף כל אנשי העי ׃ 26. ויהושע לא ־ השיב ידו אשר נטה בכידון עד אשר החרים את כל ־ ישבי העי ׃ 27. רק הבהמה ושלל העיר ההיא בזזו להם ישראל כדבר יהוה אשר צוה את ־ יהושע ׃ 28. וישרף יהושע את ־ העי וישימה תל ־ עולם שממה עד היום הזה ׃ 29. ואת ־ מלך העי תלה על ־ העץ עד ־ עת הערב וכבוא השמש צוה יהושע וירידו את ־ נבלתו מן ־ העץ וישליכו אותה אל ־ פתח שער העיר ויקימו עליו גל ־ אבנים גדול עד היום הזה ׃ פ 30. אז יבנה יהושע מזבח ליהוה אלהי ישראל בהר עיבל ׃ 31. כאשר צוה משה עבד ־ יהוה את ־ בני ישראל ככתוב בספר תורת משה מזבח אבנים שלמות אשר לא ־ הניף עליהן ברזל ויעלו עליו עלות ליהוה ויזבחו שלמים ׃ 32. ויכתב ־ שם על ־ האבנים את משנה תורת משה אשר כתב לפני בני ישראל ׃ 33. וכל ־ ישראל וזקניו ושטרים ׀ ושפטיו עמדים מזה ׀ ומזה ׀ לארון נגד הכהנים הלוים נשאי ׀ ארון ברית ־ יהוה כגר כאזרח חציו אל ־ מול הר ־ גרזים והחציו אל ־ מול הר ־ עיבל כאשר צוה משה עבד ־ יהוה לברך את ־ העם ישראל בראשנה ׃ 34. ואחרי ־ כן קרא את ־ כל ־ דברי התורה הברכה והקללה ככל ־ הכתוב בספר התורה ׃ 35. לא ־ היה דבר מכל אשר ־ צוה משה אשר לא ־ קרא יהושע נגד כל ־ קהל ישראל והנשים והטף והגר ההלך בקרבם ׃ פ Chapter 91. ויהי כשמע כל ־ המלכים אשר בעבר הירדן בהר ובשפלה ובכל חוף הים הגדול אל ־ מול הלבנון החתי והאמרי הכנעני הפרזי החוי והיבוסי ׃2. ויתקבצו יחדו להלחם עם ־ יהושע ועם ־ ישראל פה אחד ׃ פ 3. וישבי גבעון שמעו את אשר עשה יהושע ליריחו ולעי ׃ 4. ויעשו גם ־ המה בערמה וילכו ויצטירו ויקחו שקים בלים לחמוריהם ונאדות יין בלים ומבקעים ומצררים ׃ 5. ונעלות בלות ומטלאות ברגליהם ושלמות בלות עליהם וכל לחם צידם יבש היה נקדים ׃ 6. וילכו אל ־ יהושע אל ־ המחנה הגלגל ויאמרו אליו ואל ־ איש ישראל מארץ רחוקה באנו ועתה כרתו ־ לנו ברית ׃ 7. ויאמרו איש ־ ישראל אל ־ החוי אולי בקרבי אתה יושב ואיך אכרות ־ לך ברית ׃ 8. ויאמרו אל ־ יהושע עבדיך אנחנו ויאמר אלהם יהושע מי אתם ומאין תבאו ׃ 9. ויאמרו אליו מארץ רחוקה מאד באו עבדיך לשם יהוה אלהיך כי ־ שמענו שמעו ואת כל ־ אשר עשה במצרים ׃ 10. ואת ׀ כל ־ אשר עשה לשני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן לסיחון מלך חשבון ולעוג מלך ־ הבשן אשר בעשתרות ׃ 11. ויאמרו אלינו זקינינו וכל ־ ישבי ארצנו לאמר קחו בידכם צידה לדרך ולכו לקראתם ואמרתם אליהם עבדיכם אנחנו ועתה כרתו ־ לנו ברית ׃ 12. זה ׀ לחמנו חם הצטידנו אתו מבתינו ביום צאתנו ללכת אליכם ועתה הנה יבש והיה נקדים ׃ 13. ואלה נאדות היין אשר מלאנו חדשים והנה התבקעו ואלה שלמותינו ונעלינו בלו מרב הדרך מאד ׃ 14. ויקחו האנשים מצידם ואת ־ פי יהוה לא שאלו ׃ 15. ויעש להם יהושע שלום ויכרת להם ברית לחיותם וישבעו להם נשיאי העדה ׃ 16. ויהי מקצה שלשת ימים אחרי אשר ־ כרתו להם ברית וישמעו כי ־ קרבים הם אליו ובקרבו הם ישבים ׃ 17. ויסעו בני ־ ישראל ויבאו אל ־ עריהם ביום השלישי ועריהם גבעון והכפירה ובארות וקרית יערים ׃ 18. ולא הכום בני ישראל כי ־ נשבעו להם נשיאי העדה ביהוה אלהי ישראל וילנו כל ־ העדה על ־ הנשיאים ׃ 19. ויאמרו כל ־ הנשיאים אל ־ כל ־ העדה אנחנו נשבענו להם ביהוה אלהי ישראל ועתה לא נוכל לנגע בהם ׃ 20. זאת נעשה להם והחיה אותם ולא ־ יהיה עלינו קצף על ־ השבועה אשר ־ נשבענו להם ׃ 21. ויאמרו אליהם הנשיאים יחיו ויהיו חטבי עצים ושאבי ־ מים לכל ־ העדה כאשר דברו להם הנשיאים ׃ 22. ויקרא להם יהושע וידבר אליהם לאמר למה רמיתם אתנו לאמר רחוקים אנחנו מכם מאד ואתם בקרבנו ישבים ׃ 23. ועתה ארורים אתם ולא ־ יכרת מכם עבד וחטבי עצים ושאבי ־ מים לבית אלהי ׃ 24. ויענו את ־ יהושע ויאמרו כי הגד הגד לעבדיך את אשר צוה יהוה אלהיך את ־ משה עבדו לתת לכם את ־ כל ־ הארץ ולהשמיד את ־ כל ־ ישבי הארץ מפניכם ונירא מאד לנפשתינו מפניכם ונעשה את ־ הדבר הזה ׃ 25. ועתה הננו בידך כטוב וכישר בעיניך לעשות לנו עשה ׃ 26. ויעש להם כן ויצל אותם מיד בני ־ ישראל ולא הרגום ׃ 27. ויתנם יהושע ביום ההוא חטבי עצים ושאבי מים לעדה ולמזבח יהוה עד ־ היום הזה אל ־ המקום אשר יבחר ׃ פ Chapter 101. ויהי כשמע אדני ־ צדק מלך ירושלם כי ־ לכד יהושע את ־ העי ויחרימה כאשר עשה ליריחו ולמלכה כן ־ עשה לעי ולמלכה וכי השלימו ישבי גבעון את ־ ישראל ויהיו בקרבם ׃2. וייראו מאד כי עיר גדולה גבעון כאחת ערי הממלכה וכי היא גדולה מן ־ העי וכל ־ אנשיה גברים ׃ 3. וישלח אדני ־ צדק מלך ירושלם אל ־ הוהם מלך ־ חברון ואל ־ פראם מלך ־ ירמות ואל ־ יפיע מלך ־ לכיש ואל ־ דביר מלך ־ עגלון לאמר ׃ 4. עלו ־ אלי ועזרני ונכה את ־ גבעון כי ־ השלימה את ־ יהושע ואת ־ בני ישראל ׃ 5. ויאספו ויעלו חמשת ׀ מלכי האמרי מלך ירושלם מלך ־ חברון מלך ־ ירמות מלך ־ לכיש מלך ־ עגלון הם וכל ־ מחניהם ויחנו על ־ גבעון וילחמו עליה ׃ 6. וישלחו אנשי גבעון אל ־ יהושע אל ־ המחנה הגלגלה לאמר אל ־ תרף ידיך מעבדיך עלה אלינו מהרה והושיעה לנו ועזרנו כי נקבצו אלינו כל ־ מלכי האמרי ישבי ההר ׃ 7. ויעל יהושע מן ־ הגלגל הוא וכל ־ עם המלחמה עמו וכל גבורי החיל ׃ פ 8. ויאמר יהוה אל ־ יהושע אל ־ תירא מהם כי בידך נתתים לא ־ יעמד איש מהם בפניך ׃ 9. ויבא אליהם יהושע פתאם כל ־ הלילה עלה מן ־ הגלגל ׃ 10. ויהמם יהוה לפני ישראל ויכם מכה ־ גדולה בגבעון וירדפם דרך מעלה בית ־ חורן ויכם עד ־ עזקה ועד ־ מקדה ׃ 11. ויהי בנסם ׀ מפני ישראל הם במורד בית ־ חורן ויהוה השליך עליהם אבנים גדלות מן ־ השמים עד ־ עזקה וימתו רבים אשר ־ מתו באבני הברד מאשר הרגו בני ישראל בחרב ׃ ס 12. אז ידבר יהושע ליהוה ביום תת יהוה את ־ האמרי לפני בני ישראל ויאמר ׀ לעיני ישראל שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון ׃ 13. וידם השמש וירח עמד עד ־ יקם גוי איביו הלא ־ היא כתובה על ־ ספר הישר ויעמד השמש בחצי השמים ולא ־ אץ לבוא כיום תמים ׃ 14. ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו לשמע יהוה בקול איש כי יהוה נלחם לישראל ׃ פ 15. וישב יהושע וכל ־ ישראל עמו אל ־ המחנה הגלגלה ׃ 16. וינסו חמשת המלכים האלה ויחבאו במערה במקדה ׃ 17. ויגד ליהושע לאמר נמצאו חמשת המלכים נחבאים במערה במקדה ׃ 18. ויאמר יהושע גלו אבנים גדלות אל ־ פי המערה והפקידו עליה אנשים לשמרם ׃ 19. ואתם אל ־ תעמדו רדפו אחרי איביכם וזנבתם אותם אל ־ תתנום לבוא אל ־ עריהם כי נתנם יהוה אלהיכם בידכם ׃ 20. ויהי ככלות יהושע ובני ישראל להכותם מכה גדולה ־ מאד עד ־ תמם והשרידים שרדו מהם ויבאו אל ־ ערי המבצר ׃ 21. וישבו כל ־ העם אל ־ המחנה אל ־ יהושע מקדה בשלום לא ־ חרץ לבני ישראל לאיש את ־ לשנו ׃ 22. ויאמר יהושע פתחו את ־ פי המערה והוציאו אלי את ־ חמשת המלכים האלה מן ־ המערה ׃ 23. ויעשו כן ויציאו אליו את ־ חמשת המלכים האלה מן ־ המערה את ׀ מלך ירושלם את ־ מלך חברון את ־ מלך ירמות את ־ מלך לכיש את ־ מלך עגלון ׃ 24. ויהי כהוציאם את ־ המלכים האלה אל ־ יהושע ויקרא יהושע אל ־ כל ־ איש ישראל ויאמר אל ־ קציני אנשי המלחמה ההלכוא אתו קרבו שימו את ־ רגליכם על ־ צוארי המלכים האלה ויקרבו וישימו את ־ רגליהם על ־ צואריהם ׃ 25. ויאמר אליהם יהושע אל ־ תיראו ואל ־ תחתו חזקו ואמצו כי ככה יעשה יהוה לכל ־ איביכם אשר אתם נלחמים אותם ׃ 26. ויכם יהושע אחרי ־ כן וימיתם ויתלם על חמשה עצים ויהיו תלוים על ־ העצים עד ־ הערב ׃ 27. ויהי לעת ׀ בוא השמש צוה יהושע וירידום מעל העצים וישלכם אל ־ המערה אשר נחבאו ־ שם וישמו אבנים גדלות על ־ פי המערה עד ־ עצם היום הזה ׃ פ 28. ואת ־ מקדה לכד יהושע ביום ההוא ויכה לפי ־ חרב ואת ־ מלכה החרם אותם ואת ־ כל ־ הנפש אשר ־ בה לא השאיר שריד ויעש למלך מקדה כאשר עשה למלך יריחו ׃ 29. ויעבר יהושע וכל ־ ישראל עמו ממקדה לבנה וילחם עם ־ לבנה ׃ 30. ויתן יהוה גם ־ אותה ביד ישראל ואת ־ מלכה ויכה לפי ־ חרב ואת ־ כל ־ הנפש אשר ־ בה לא ־ השאיר בה שריד ויעש למלכה כאשר עשה למלך יריחו ׃ ס 31. ויעבר יהושע וכל ־ ישראל עמו מלבנה לכישה ויחן עליה וילחם בה ׃ 32. ויתן יהוה את ־ לכיש ביד ישראל וילכדה ביום השני ויכה לפי ־ חרב ואת ־ כל ־ הנפש אשר ־ בה ככל אשר ־ עשה ללבנה ׃ פ 33. אז עלה הרם מלך גזר לעזר את ־ לכיש ויכהו יהושע ואת ־ עמו עד ־ בלתי השאיר ־ לו שריד ׃ 34. ויעבר יהושע וכל ־ ישראל עמו מלכיש עגלנה ויחנו עליה וילחמו עליה ׃ 35. וילכדוה ביום ההוא ויכוה לפי ־ חרב ואת כל ־ הנפש אשר ־ בה ביום ההוא החרים ככל אשר ־ עשה ללכיש ׃ פ 36. ויעל יהושע וכל ־ ישראל עמו מעגלונה חברונה וילחמו עליה ׃ 37. וילכדוה ויכוה ־ לפי ־ חרב ואת ־ מלכה ואת ־ כל ־ עריה ואת ־ כל ־ הנפש אשר ־ בה לא ־ השאיר שריד ככל אשר ־ עשה לעגלון ויחרם אותה ואת ־ כל ־ הנפש אשר ־ בה ׃ ס 38. וישב יהושע וכל ־ ישראל עמו דברה וילחם עליה ׃ 39. וילכדה ואת ־ מלכה ואת ־ כל ־ עריה ויכום לפי ־ חרב ויחרימו את ־ כל ־ נפש אשר ־ בה לא השאיר שריד כאשר עשה לחברון כן ־ עשה לדברה ולמלכה וכאשר עשה ללבנה ולמלכה ׃ 40. ויכה יהושע את ־ כל ־ הארץ ההר והנגב והשפלה והאשדות ואת כל ־ מלכיהם לא השאיר שריד ואת כל ־ הנשמה החרים כאשר צוה יהוה אלהי ישראל ׃ 41. ויכם יהושע מקדש ברנע ועד ־ עזה ואת כל ־ ארץ גשן ועד ־ גבעון ׃ 42. ואת כל ־ המלכים האלה ואת ־ ארצם לכד יהושע פעם אחת כי יהוה אלהי ישראל נלחם לישראל ׃ 43. וישב יהושע וכל ־ ישראל עמו אל ־ המחנה הגלגלה ׃ פ Chapter 111. ויהי כשמע יבין מלך ־ חצור וישלח אל ־ יובב מלך מדון ואל ־ מלך שמרון ואל ־ מלך אכשף ׃2. ואל ־ המלכים אשר מצפון בהר ובערבה נגב כנרות ובשפלה ובנפות דור מים ׃ 3. הכנעני ממזרח ומים והאמרי והחתי והפרזי והיבוסי בהר והחוי תחת חרמון בארץ המצפה ׃ 4. ויצאו הם וכל ־ מחניהם עמם עם ־ רב כחול אשר על ־ שפת ־ הים לרב וסוס ורכב רב ־ מאד ׃ 5. ויועדו כל המלכים האלה ויבאו ויחנו יחדו אל ־ מי מרום להלחם עם ־ ישראל ׃ פ 6. ויאמר יהוה אל ־ יהושע אל ־ תירא מפניהם כי ־ מחר כעת הזאת אנכי נתן את ־ כלם חללים לפני ישראל את ־ סוסיהם תעקר ואת ־ מרכבתיהם תשרף באש ׃ 7. ויבא יהושע וכל ־ עם המלחמה עמו עליהם על ־ מי מרום פתאם ויפלו בהם ׃ 8. ויתנם יהוה ביד ־ ישראל ויכום וירדפום עד ־ צידון רבה ועד משרפות מים ועד ־ בקעת מצפה מזרחה ויכם עד ־ בלתי השאיר ־ להם שריד ׃ 9. ויעש להם יהושע כאשר אמר ־ לו יהוה את ־ סוסיהם עקר ואת ־ מרכבתיהם שרף באש ׃ ס 10. וישב יהושע בעת ההיא וילכד את ־ חצור ואת ־ מלכה הכה בחרב כי ־ חצור לפנים היא ראש כל ־ הממלכות האלה ׃ 11. ויכו את ־ כל ־ הנפש אשר ־ בה לפי ־ חרב החרם לא נותר כל ־ נשמה ואת ־ חצור שרף באש ׃ 12. ואת ־ כל ־ ערי המלכים ־ האלה ואת ־ כל ־ מלכיהם לכד יהושע ויכם לפי ־ חרב החרים אותם כאשר צוה משה עבד יהוה ׃ 13. רק כל ־ הערים העמדות על ־ תלם לא שרפם ישראל זולתי את ־ חצור לבדה שרף יהושע ׃ 14. וכל שלל הערים האלה והבהמה בזזו להם בני ישראל רק את ־ כל ־ האדם הכו לפי ־ חרב עד ־ השמדם אותם לא השאירו כל ־ נשמה ׃ 15. כאשר צוה יהוה את ־ משה עבדו כן ־ צוה משה את ־ יהושע וכן עשה יהושע לא ־ הסיר דבר מכל אשר ־ צוה יהוה את ־ משה ׃ 16. ויקח יהושע את ־ כל ־ הארץ הזאת ההר ואת ־ כל ־ הנגב ואת כל ־ ארץ הגשן ואת ־ השפלה ואת ־ הערבה ואת ־ הר ישראל ושפלתה ׃ 17. מן ־ ההר החלק העולה שעיר ועד ־ בעל גד בבקעת הלבנון תחת הר ־ חרמון ואת כל ־ מלכיהם לכד ויכם וימיתם ׃ 18. ימים רבים עשה יהושע את ־ כל ־ המלכים האלה מלחמה ׃ 19. לא ־ היתה עיר אשר השלימה אל ־ בני ישראל בלתי החוי ישבי גבעון את ־ הכל לקחו במלחמה ׃ 20. כי מאת יהוה ׀ היתה לחזק את ־ לבם לקראת המלחמה את ־ ישראל למען החרימם לבלתי היות ־ להם תחנה כי למען השמידם כאשר צוה יהוה את ־ משה ׃ ס 21. ויבא יהושע בעת ההיא ויכרת את ־ הענקים מן ־ ההר מן ־ חברון מן ־ דבר מן ־ ענב ומכל הר יהודה ומכל הר ישראל עם ־ עריהם החרימם יהושע ׃ 22. לא ־ נותר ענקים בארץ בני ישראל רק בעזה בגת ובאשדוד נשארו ׃ 23. ויקח יהושע את ־ כל ־ הארץ ככל אשר דבר יהוה אל ־ משה ויתנה יהושע לנחלה לישראל כמחלקתם לשבטיהם והארץ שקטה ממלחמה ׃ פ Chapter 121. ואלה ׀ מלכי הארץ אשר הכו בני ־ ישראל וירשו את ־ ארצם בעבר הירדן מזרחה השמש מנחל ארנון עד ־ הר חרמון וכל ־ הערבה מזרחה ׃2. סיחון מלך האמרי היושב בחשבון משל מערוער אשר על ־ שפת ־ נחל ארנון ותוך הנחל וחצי הגלעד ועד יבק הנחל גבול בני עמון ׃ 3. והערבה עד ־ ים כנרות מזרחה ועד ים הערבה ים ־ המלח מזרחה דרך בית הישמות ומתימן תחת אשדות הפסגה ׃ 4. וגבול עוג מלך הבשן מיתר הרפאים היושב בעשתרות ובאדרעי ׃ 5. ומשל בהר חרמון ובסלכה ובכל ־ הבשן עד ־ גבול הגשורי והמעכתי וחצי הגלעד גבול סיחון מלך ־ חשבון ׃ 6. משה עבד ־ יהוה ובני ישראל הכום ויתנה משה עבד ־ יהוה ירשה לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשה ׃ ס 7. ואלה מלכי הארץ אשר הכה יהושע ובני ישראל בעבר הירדן ימה מבעל גד בבקעת הלבנון ועד ־ ההר החלק העלה שעירה ויתנה יהושע לשבטי ישראל ירשה כמחלקתם ׃ 8. בהר ובשפלה ובערבה ובאשדות ובמדבר ובנגב החתי האמרי והכנעני הפרזי החוי והיבוסי ׃ פ 9. מלך יריחו אחד מלך העי אשר ־ מצד בית ־ אל אחד ׃ 10. מלך ירושלם אחד מלך חברון אחד ׃ 11. מלך ירמות אחד מלך לכיש אחד ׃ 12. מלך עגלון אחד מלך גזר אחד ׃ 13. מלך דבר אחד מלך גדר אחד ׃ 14. מלך חרמה אחד מלך ערד אחד ׃ 15. מלך לבנה אחד מלך עדלם אחד ׃ 16. מלך מקדה אחד מלך בית ־ אל אחד ׃ 17. מלך תפוח אחד מלך חפר אחד ׃ 18. מלך אפק אחד מלך לשרון אחד ׃ 19. מלך מדון אחד מלך חצור אחד ׃ 20. מלך שמרון מראון אחד מלך אכשף אחד ׃ 21. מלך תענך אחד מלך מגדו אחד ׃ 22. מלך קדש אחד מלך ־ יקנעם לכרמל אחד ׃ 23. מלך דור לנפת דור אחד מלך ־ גוים לגלגל אחד ׃ 24. מלך תרצה אחד כל ־ מלכים שלשים ואחד ׃ פ Chapter 131. ויהושע זקן בא בימים ויאמר יהוה אליו אתה זקנתה באת בימים והארץ נשארה הרבה ־ מאד לרשתה ׃2. זאת הארץ הנשארת כל ־ גלילות הפלשתים וכל ־ הגשורי ׃ 3. מן ־ השיחור אשר ׀ על ־ פני מצרים ועד גבול עקרון צפונה לכנעני תחשב חמשת ׀ סרני פלשתים העזתי והאשדודי האשקלוני הגתי והעקרוני והעוים ׃ 4. מתימן כל ־ ארץ הכנעני ומערה אשר לצידנים עד ־ אפקה עד גבול האמרי ׃ 5. והארץ הגבלי וכל ־ הלבנון מזרח השמש מבעל גד תחת הר ־ חרמון עד לבוא חמת ׃ 6. כל ־ ישבי ההר מן ־ הלבנון עד ־ משרפת מים כל ־ צידנים אנכי אורישם מפני בני ישראל רק הפלה לישראל בנחלה כאשר צויתיך ׃ 7. ועתה חלק את ־ הארץ הזאת בנחלה לתשעת השבטים וחצי השבט המנשה ׃ 8. עמו הראובני והגדי לקחו נחלתם אשר נתן להם משה בעבר הירדן מזרחה כאשר נתן להם משה עבד יהוה ׃ 9. מערוער אשר על ־ שפת ־ נחל ארנון והעיר אשר בתוך ־ הנחל וכל ־ המישר מידבא עד ־ דיבון ׃ 10. וכל ערי סיחון מלך האמרי אשר מלך בחשבון עד ־ גבול בני עמון ׃ 11. והגלעד וגבול הגשורי והמעכתי וכל הר חרמון וכל ־ הבשן עד ־ סלכה ׃ 12. כל ־ ממלכות עוג בבשן אשר ־ מלך בעשתרות ובאדרעי הוא נשאר מיתר הרפאים ויכם משה וירשם ׃ 13. ולא הורישו בני ישראל את ־ הגשורי ואת ־ המעכתי וישב גשור ומעכת בקרב ישראל עד היום הזה ׃ 14. רק לשבט הלוי לא נתן נחלה אשי יהוה אלהי ישראל הוא נחלתו כאשר דבר ־ לו ׃ ס 15. ויתן משה למטה בני ־ ראובן למשפחתם ׃ 16. ויהי להם הגבול מערוער אשר על ־ שפת ־ נחל ארנון והעיר אשר בתוך ־ הנחל וכל ־ המישר על ־ מידבא ׃ 17. חשבון וכל ־ עריה אשר במישר דיבון ובמות בעל ובית בעל מעון ׃ 18. ויהצה וקדמת ומפעת ׃ 19. וקריתים ושבמה וצרת השחר בהר העמק ׃ 20. ובית פעור ואשדות הפסגה ובית הישמות ׃ 21. וכל ערי המישר וכל ־ ממלכות סיחון מלך האמרי אשר מלך בחשבון אשר הכה משה אתו ׀ ואת ־ נשיאי מדין את ־ אוי ואת ־ רקם ואת ־ צור ואת ־ חור ואת ־ רבע נסיכי סיחון ישבי הארץ ׃ 22. ואת ־ בלעם בן ־ בעור הקוסם הרגו בני ־ ישראל בחרב אל ־ חלליהם ׃ 23. ויהי גבול בני ראובן הירדן וגבול זאת נחלת בני ־ ראובן למשפחתם הערים וחצריהן ׃ פ 24. ויתן משה למטה ־ גד לבני ־ גד למשפחתם ׃ 25. ויהי להם הגבול יעזר וכל ־ ערי הגלעד וחצי ארץ בני עמון עד ־ ערוער אשר על ־ פני רבה ׃ 26. ומחשבון עד ־ רמת המצפה ובטנים וממחנים עד ־ גבול לדבר ׃ 27. ובעמק בית הרם ובית נמרה וסכות וצפון יתר ממלכות סיחון מלך חשבון הירדן וגבל עד ־ קצה ים ־ כנרת עבר הירדן מזרחה ׃ 28. זאת נחלת בני ־ גד למשפחתם הערים וחצריהם ׃ 29. ויתן משה לחצי שבט מנשה ויהי לחצי מטה בני ־ מנשה למשפחותם ׃ 30. ויהי גבולם ממחנים כל ־ הבשן כל ־ ממלכות ׀ עוג מלך ־ הבשן וכל ־ חוֺת יאיר אשר בבשן ששים עיר ׃ 31. וחצי הגלעד ועשתרות ואדרעי ערי ממלכות עוג בבשן לבני מכיר בן ־ מנשה לחצי בני ־ מכיר למשפחותם ׃ 32. אלה אשר ־ נחל משה בערבות מואב מעבר לירדן יריחו מזרחה ׃ ס 33. ולשבט הלוי לא ־ נתן משה נחלה יהוה אלהי ישראל הוא נחלתם כאשר דבר להם ׃ Chapter 141. ואלה אשר ־ נחלו בני ־ ישראל בארץ כנען אשר נחלו אותם אלעזר הכהן ויהושע בן ־ נון וראשי אבות המטות לבני ישראל ׃2. בגורל נחלתם כאשר צוה יהוה ביד ־ משה לתשעת המטות וחצי המטה ׃ 3. כי ־ נתן משה נחלת שני המטות וחצי המטה מעבר לירדן וללוים לא ־ נתן נחלה בתוכם ׃ 4. כי ־ היו בני ־ יוסף שני מטות מנשה ואפרים ולא ־ נתנו חלק ללוים בארץ כי אם ־ ערים לשבת ומגרשיהם למקניהם ולקנינם ׃ 5. כאשר צוה יהוה את ־ משה כן עשו בני ישראל ויחלקו את ־ הארץ ׃ פ 6. ויגשו בני ־ יהודה אל ־ יהושע בגלגל ויאמר אליו כלב בן ־ יפנה הקנזי אתה ידעת את ־ הדבר אשר ־ דבר יהוה אל ־ משה איש ־ האלהים על אדותי ועל אדותיך בקדש ברנע ׃ 7. בן ־ ארבעים שנה אנכי בשלח משה עבד ־ יהוה אתי מקדש ברנע לרגל את ־ הארץ ואשב אתו דבר כאשר עם ־ לבבי ׃ 8. ואחי אשר עלו עמי המסיו את ־ לב העם ואנכי מלאתי אחרי יהוה אלהי ׃ 9. וישבע משה ביום ההוא לאמר אם ־ לא הארץ אשר דרכה רגלך בה לך תהיה לנחלה ולבניך עד ־ עולם כי מלאת אחרי יהוה אלהי ׃ 10. ועתה הנה החיה יהוה ׀ אותי כאשר דבר זה ארבעים וחמש שנה מאז דבר יהוה את ־ הדבר הזה אל ־ משה אשר ־ הלך ישראל במדבר ועתה הנה אנכי היום בן ־ חמש ושמונים שנה ׃ 11. עודני היום חזק כאשר ביום שלח אותי משה ככחי אז וככחי עתה למלחמה ולצאת ולבוא ׃ 12. ועתה תנה ־ לי את ־ ההר הזה אשר ־ דבר יהוה ביום ההוא כי אתה ־ שמעת ביום ההוא כי ־ ענקים שם וערים גדלות בצרות אולי יהוה אותי והורשתים כאשר דבר יהוה ׃ 13. ויברכהו יהושע ויתן את ־ חברון לכלב בן ־ יפנה לנחלה ׃ 14. על ־ כן היתה ־ חברון לכלב בן ־ יפנה הקנזי לנחלה עד היום הזה יען אשר מלא אחרי יהוה אלהי ישראל ׃ 15. ושם חברון לפנים קרית ארבע האדם הגדול בענקים הוא והארץ שקטה ממלחמה ׃ פ Chapter 151. ויהי הגורל למטה בני יהודה למשפחתם אל ־ גבול אדום מדבר ־ צן נגבה מקצה תימן ׃2. ויהי להם גבול נגב מקצה ים המלח מן ־ הלשן הפנה נגבה ׃ 3. ויצא אל ־ מנגב למעלה עקרבים ועבר צנה ועלה מנגב לקדש ברנע ועבר חצרון ועלה אדרה ונסב הקרקעה ׃ 4. ועבר עצמונה ויצא נחל מצרים והיה תצאות הגבול ימה זה ־ יהיה לכם גבול נגב ׃ 5. וגבול קדמה ים המלח עד ־ קצה הירדן וגבול לפאת צפונה מלשון הים מקצה הירדן ׃ 6. ועלה הגבול בית חגלה ועבר מצפון לבית הערבה ועלה הגבול אבן בהן בן ־ ראובן ׃ 7. ועלה הגבול ׀ דברה מעמק עכור וצפונה פנה אל ־ הגלגל אשר ־ נכח למעלה אדמים אשר מנגב לנחל ועבר הגבול אל ־ מי ־ עין שמש והיו תצאתיו אל ־ עין רגל ׃ 8. ועלה הגבול גי בן ־ הנם אל ־ כתף היבוסי מנגב היא ירושלם ועלה הגבול אל ־ ראש ההר אשר על ־ פני גי ־ הנם ימה אשר בקצה עמק ־ רפאים צפנה ׃ 9. ותאר הגבול מראש ההר אל ־ מעין מי נפתוח ויצא אל ־ ערי הר ־ עפרון ותאר הגבול בעלה היא קרית יערים ׃ 10. ונסב הגבול מבעלה ימה אל ־ הר שעיר ועבר אל ־ כתף הר ־ יערים מצפונה היא כסלון וירד בית ־ שמש ועבר תמנה ׃ 11. ויצא הגבול אל ־ כתף עקרון צפונה ותאר הגבול שכרונה ועבר הר ־ הבעלה ויצא יבנאל והיו תצאות הגבול ימה ׃ 12. וגבול ים הימה הגדול וגבול זה גבול בני ־ יהודה סביב למשפחתם ׃ 13. ולכלב בן ־ יפנה נתן חלק בתוך בני ־ יהודה אל ־ פי יהוה ליהושע את ־ קרית ארבע אבי הענק היא חברון ׃ 14. וירש משם כלב את ־ שלושה בני הענק את ־ ששי ואת ־ אחימן ואת ־ תלמי ילידי הענק ׃ 15. ויעל משם אל ־ ישבי דבר ושם ־ דבר לפנים קרית ־ ספר ׃ 16. ויאמר כלב אשר ־ יכה את ־ קרית ־ ספר ולכדה ונתתי לו את ־ עכסה בתי לאשה ׃ 17. וילכדה עתניאל בן ־ קנז אחי כלב ויתן ־ לו את ־ עכסה בתו לאשה ׃ 18. ויהי בבואה ותסיתהו לשאול מאת ־ אביה שדה ותצנח מעל החמור ויאמר ־ לה כלב מה ־ לך ׃ 19. ותאמר תנה ־ לי ברכה כי ארץ הנגב נתתני ונתתה לי גלת מים ויתן ־ לה את גלת עליות ואת גלת תחתיות ׃ פ 20. זאת נחלת מטה בני ־ יהודה למשפחתם ׃ 21. ויהיו הערים מקצה למטה בני ־ יהודה אל ־ גבול אדום בנגבה קבצאל ועדר ויגור ׃ 22. וקינה ודימונה ועדעדה ׃ 23. וקדש וחצור ויתנן ׃ 24. זיף וטלם ובעלות ׃ 25. וחצור ׀ חדתה וקריות חצרון היא חצור ׃ 26. אמם ושמע ומולדה ׃ 27. וחצר גדה וחשמון ובית פלט ׃ 28. וחצר שועל ובאר שבע ובזיותיה ׃ 29. בעלה ועיים ועצם ׃ 30. ואלתולד וכסיל וחרמה ׃ 31. וצקלג ומדמנה וסנסנה ׃ 32. ולבאות ושלחים ועין ורמון כל ־ ערים עשרים ותשע וחצריהן ׃ ס 33. בשפלה אשתאול וצרעה ואשנה ׃ 34. וזנוח ועין גנים תפוח והעינם ׃ 35. ירמות ועדלם שוכה ועזקה ׃ 36. ושערים ועדיתים והגדרה וגדרתים ערים ארבע ־ עשרה וחצריהן ׃ 37. צנן וחדשה ומגדל ־ גד ׃ 38. ודלען והמצפה ויקתאל ׃ 39. לכיש ובצקת ועגלון ׃ 40. וכבון ולחמס וכתליש ׃ 41. וגדרות בית ־ דגון ונעמה ומקדה ערים שש ־ עשרה וחצריהן ׃ ס 42. לבנה ועתר ועשן ׃ 43. ויפתח ואשנה ונציב ׃ 44. וקעילה ואכזיב ומראשה ערים תשע וחצריהן ׃ 45. עקרון ובנתיה וחצריה ׃ 46. מעקרון וימה כל אשר ־ על ־ יד אשדוד וחצריהן ׃ 47. אשדוד בנותיה וחצריה עזה בנותיה וחצריה עד ־ נחל מצרים והים הגבול וגבול ׃ ס 48. ובהר שמיר ויתיר ושוכה ׃ 49. ודנה וקרית ־ סנה היא דבר ׃ 50. וענב ואשתמה וענים ׃ 51. וגשן וחלן וגלה ערים אחת ־ עשרה וחצריהן ׃ 52. ארב ורומה ואשען ׃ 53. וינים ובית ־ תפוח ואפקה ׃ 54. וחמטה וקרית ארבע היא חברון וציער ערים תשע וחצריהן ׃ ס 55. מעון ׀ כרמל וזיף ויוטה ׃ 56. ויזרעאל ויקדעם וזנוח ׃ 57. הקין גבעה ותמנה ערים עשר וחצריהן ׃ 58. חלחול בית ־ צור וגדור ׃ 59. ומערת ובית ־ ענות ואלתקן ערים שש וחצריהן ׃ 60. קרית ־ בעל היא קרית יערים והרבה ערים שתים וחצריהן ׃ ס 61. במדבר בית הערבה מדין וסככה ׃ 62. והנבשן ועיר ־ המלח ועין גדי ערים שש וחצריהן ׃ 63. ואת ־ היבוסי יושבי ירושלם לא ־ יוכלו בני ־ יהודה להורישם וישב היבוסי את ־ בני יהודה בירושלם עד היום הזה ׃ פ Chapter 161. ויצא הגורל לבני יוסף מירדן יריחו למי יריחו מזרחה המדבר עלה מיריחו בהר בית ־ אל ׃2. ויצא מבית ־ אל לוזה ועבר אל ־ גבול הארכי עטרות ׃ 3. וירד ־ ימה אל ־ גבול היפלטי עד גבול בית ־ חורן תחתון ועד ־ גזר והיו תצאתו ימה ׃ 4. וינחלו בני ־ יוסף מנשה ואפרים ׃ 5. ויהי גבול בני ־ אפרים למשפחתם ויהי גבול נחלתם מזרחה עטרות אדר עד ־ בית חורן עליון ׃ 6. ויצא הגבול הימה המכמתת מצפון ונסב הגבול מזרחה תאנת שלה ועבר אותו ממזרח ינוחה ׃ 7. וירד מינוחה עטרות ונערתה ופגע ביריחו ויצא הירדן ׃ 8. מתפוח ילך הגבול ימה נחל קנה והיו תצאתיו הימה זאת נחלת מטה בני ־ אפרים למשפחתם ׃ 9. והערים המבדלות לבני אפרים בתוך נחלת בני ־ מנשה כל ־ הערים וחצריהן ׃ 10. ולא הורישו את ־ הכנעני היושב בגזר וישב הכנעני בקרב אפרים עד ־ היום הזה ויהי למס ־ עבד ׃ פ Chapter 171. ויהי הגורל למטה מנשה כי ־ הוא בכור יוסף למכיר בכור מנשה אבי הגלעד כי הוא היה איש מלחמה ויהי ־ לו הגלעד והבשן ׃2. ויהי לבני מנשה הנותרים למשפחתם לבני אביעזר ולבני ־ חלק ולבני אשריאל ולבני ־ שכם ולבני ־ חפר ולבני שמידע אלה בני מנשה בן ־ יוסף הזכרים למשפחתם ׃ 3. ולצלפחד בן ־ חפר בן ־ גלעד בן ־ מכיר בן ־ מנשה לא ־ היו לו בנים כי אם ־ בנות ואלה שמות בנתיו מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה ׃ 4. ותקרבנה לפני אלעזר הכהן ולפני ׀ יהושע בן ־ נון ולפני הנשיאים לאמר יהוה צוה את ־ משה לתת ־ לנו נחלה בתוך אחינו ויתן להם אל ־ פי יהוה נחלה בתוך אחי אביהן ׃ 5. ויפלו חבלי ־ מנשה עשרה לבד מארץ הגלעד והבשן אשר מעבר לירדן ׃ 6. כי בנות מנשה נחלו נחלה בתוך בניו וארץ הגלעד היתה לבני ־ מנשה הנותרים ׃ 7. ויהי גבול ־ מנשה מאשר המכמתת אשר על ־ פני שכם והלך הגבול אל ־ הימין אל ־ ישבי עין תפוח ׃ 8. למנשה היתה ארץ תפוח ותפוח אל ־ גבול מנשה לבני אפרים ׃ 9. וירד הגבול נחל קנה נגבה לנחל ערים האלה לאפרים בתוך ערי מנשה וגבול מנשה מצפון לנחל ויהי תצאתיו הימה ׃ 10. נגבה לאפרים וצפונה למנשה ויהי הים גבולו ובאשר יפגעון מצפון וביששכר ממזרח ׃ 11. ויהי למנשה ביששכר ובאשר בית ־ שאן ובנותיה ויבלעם ובנותיה ואת ־ ישבי דאר ובנותיה וישבי עין ־ דר ובנתיה וישבי תענך ובנתיה וישבי מגדו ובנותיה שלשת הנפת ׃ 12. ולא יכלו בני מנשה להוריש את ־ הערים האלה ויואל הכנעני לשבת בארץ הזאת ׃ 13. ויהי כי חזקו בני ישראל ויתנו את ־ הכנעני למס והורש לא הורישו ׃ ס 14. וידברו בני יוסף את ־ יהושע לאמר מדוע נתתה לי נחלה גורל אחד וחבל אחד ואני עם ־ רב עד אשר ־ עד ־ כה ברכני יהוה ׃ 15. ויאמר אליהם יהושע אם ־ עם ־ רב אתה עלה לך היערה ובראת לך שם בארץ הפרזי והרפאים כי ־ אץ לך הר ־ אפרים ׃ 16. ויאמרו בני יוסף לא ־ ימצא לנו ההר ורכב ברזל בכל ־ הכנעני הישב בארץ ־ העמק לאשר בבית ־ שאן ובנותיה ולאשר בעמק יזרעאל ׃ 17. ויאמר יהושע אל ־ בית יוסף לאפרים ולמנשה לאמר עם ־ רב אתה וכח גדול לך לא ־ יהיה לך גורל אחד ׃ 18. כי הר יהיה ־ לך כי ־ יער הוא ובראתו והיה לך תצאתיו כי ־ תוריש את ־ הכנעני כי רכב ברזל לו כי חזק הוא ׃ פ Chapter 181. ויקהלו כל ־ עדת בני ־ ישראל שלה וישכינו שם את ־ אהל מועד והארץ נכבשה לפניהם ׃2. ויותרו בבני ישראל אשר לא ־ חלקו את ־ נחלתם שבעה שבטים ׃ 3. ויאמר יהושע אל ־ בני ישראל עד ־ אנה אתם מתרפים לבוא לרשת את ־ הארץ אשר נתן לכם יהוה אלהי אבותיכם ׃ 4. הבו לכם שלשה אנשים לשבט ואשלחם ויקמו ויתהלכו בארץ ויכתבו אותה לפי נחלתם ויבאו אלי ׃ 5. והתחלקו אתה לשבעה חלקים יהודה יעמד על ־ גבולו מנגב ובית יוסף יעמדו על ־ גבולם מצפון ׃ 6. ואתם תכתבו את ־ הארץ שבעה חלקים והבאתם אלי הנה ויריתי לכם גורל פה לפני יהוה אלהינו ׃ 7. כי אין ־ חלק ללוים בקרבכם כי ־ כהנת יהוה נחלתו וגד וראובן וחצי שבט המנשה לקחו נחלתם מעבר לירדן מזרחה אשר נתן להם משה עבד יהוה ׃ 8. ויקמו האנשים וילכו ויצו יהושע את ־ ההלכים לכתב את ־ הארץ לאמר לכו והתהלכו בארץ וכתבו אותה ושובו אלי ופה אשליך לכם גורל לפני יהוה בשלה ׃ 9. וילכו האנשים ויעברו בארץ ויכתבוה לערים לשבעה חלקים על ־ ספר ויבאו אל ־ יהושע אל ־ המחנה שלה ׃ 10. וישלך להם יהושע גורל בשלה לפני יהוה ויחלק ־ שם יהושע את ־ הארץ לבני ישראל כמחלקתם ׃ פ 11. ויעל גורל מטה בני ־ בנימן למשפחתם ויצא גבול גורלם בין בני יהודה ובין בני יוסף ׃ 12. ויהי להם הגבול לפאת צפונה מן ־ הירדן ועלה הגבול אל ־ כתף יריחו מצפון ועלה בהר ימה והיה תצאתיו מדברה בית און ׃ 13. ועבר משם הגבול לוזה אל ־ כתף לוזה נגבה היא בית ־ אל וירד הגבול עטרות אדר על ־ ההר אשר מנגב לבית ־ חרון תחתון ׃ 14. ותאר הגבול ונסב לפאת ־ ים נגבה מן ־ ההר אשר על ־ פני בית ־ חרון נגבה והיה תצאתיו אל ־ קרית ־ בעל היא קרית יערים עיר בני יהודה זאת פאת ־ ים ׃ 15. ופאת ־ נגבה מקצה קרית יערים ויצא הגבול ימה ויצא אל ־ מעין מי נפתוח ׃ 16. וירד הגבול אל ־ קצה ההר אשר על ־ פני גי בן ־ הנם אשר בעמק רפאים צפונה וירד גי הנם אל ־ כתף היבוסי נגבה וירד עין רגל ׃ 17. ותאר מצפון ויצא עין שמש ויצא אל ־ גלילות אשר ־ נכח מעלה אדמים וירד אבן בהן בן ־ ראובן ׃ 18. ועבר אל ־ כתף מול ־ הערבה צפונה וירד הערבתה ׃ 19. ועבר הגבול אל ־ כתף בית ־ חגלה צפונה והיה ׀ תצאותיו הגבול אל ־ לשון ים ־ המלח צפונה אל ־ קצה הירדן נגבה זה גבול נגב ׃ 20. והירדן יגבל ־ אתו לפאת ־ קדמה זאת נחלת בני בנימן לגבולתיה סביב למשפחתם ׃ 21. והיו הערים למטה בני בנימן למשפחותיהם יריחו ובית ־ חגלה ועמק קציץ ׃ 22. ובית הערבה וצמרים ובית ־ אל ׃ 23. והעוים והפרה ועפרה ׃ 24. וכפר העמני והעפני וגבע ערים שתים ־ עשרה וחצריהן ׃ 25. גבעון והרמה ובארות ׃ 26. והמצפה והכפירה והמצה ׃ 27. ורקם וירפאל ותראלה ׃ 28. וצלע האלף והיבוסי היא ירושלם גבעת קרית ערים ארבע ־ עשרה וחצריהן זאת נחלת בני ־ בנימן למשפחתם ׃ פ Chapter 191. ויצא הגורל השני לשמעון למטה בני ־ שמעון למשפחותם ויהי נחלתם בתוך נחלת בני ־ יהודה ׃2. ויהי להם בנחלתם באר ־ שבע ושבע ומולדה ׃ 3. וחצר שועל ובלה ועצם ׃ 4. ואלתולד ובתול וחרמה ׃ 5. וצקלג ובית ־ המרכבות וחצר סוסה ׃ 6. ובית לבאות ושרוחן ערים שלש ־ עשרה וחצריהן ׃ 7. עין ׀ רמון ועתר ועשן ערים ארבע וחצריהן ׃ 8. וכל ־ החצרים אשר סביבות הערים האלה עד ־ בעלת באר ראמת נגב זאת נחלת מטה בני ־ שמעון למשפחתם ׃ 9. מחבל בני יהודה נחלת בני שמעון כי ־ היה חלק בני ־ יהודה רב מהם וינחלו בני ־ שמעון בתוך נחלתם ׃ פ 10. ויעל הגורל השלישי לבני זבולן למשפחתם ויהי גבול נחלתם עד ־ שריד ׃ 11. ועלה גבולם ׀ לימה ומרעלה ופגע בדבשת ופגע אל ־ הנחל אשר על ־ פני יקנעם ׃ 12. ושב משריד קדמה מזרח השמש על ־ גבול כסלת תבר ויצא אל ־ הדברת ועלה יפיע ׃ 13. ומשם עבר קדמה מזרחה גתה חפר עתה קצין ויצא רמון המתאר הנעה ׃ 14. ונסב אתו הגבול מצפון חנתן והיו תצאתיו גי יפתח ־ אל ׃ 15. וקטת ונהלל ושמרון וידאלה ובית לחם ערים שתים ־ עשרה וחצריהן ׃ 16. זאת נחלת בני ־ זבולן למשפחותם הערים האלה וחצריהן ׃ פ 17. ליששכר יצא הגורל הרביעי לבני יששכר למשפחותם ׃ 18. ויהי גבולם יזרעאלה והכסולת ושונם ׃ 19. וחפרים ושיאן ואנחרת ׃ 20. והרבית וקשיון ואבץ ׃ 21. ורמת ועין ־ גנים ועין חדה ובית פצץ ׃ 22. ופגע הגבול בתבור ושחצומה ובית שמש והיו תצאות גבולם הירדן ערים שש ־ עשרה וחצריהן ׃ 23. זאת נחלת מטה בני ־ יששכר למשפחתם הערים וחצריהן ׃ פ 24. ויצא הגורל החמישי למטה בני ־ אשר למשפחותם ׃ 25. ויהי גבולם חלקת וחלי ובטן ואכשף ׃ 26. ואלמלך ועמעד ומשאל ופגע בכרמל הימה וב/שיחור לבנת ׃ 27. ושב מזרח השמש בית דגן ופגע בזבלון ובגי יפתח ־ אל צפונה בית העמק ונעיאל ויצא אל ־ כבול משמאל ׃ 28. ועברן ורחב וחמון וקנה עד צידון רבה ׃ 29. ושב הגבול הרמה ועד ־ עיר מבצר ־ צר ושב הגבול חסה ויהיו תצאתיו הימה מחבל אכזיבה ׃ 30. ועמה ואפק ורחב ערים עשרים ושתים וחצריהן ׃ 31. זאת נחלת מטה בני ־ אשר למשפחתם הערים האלה וחצריהן ׃ פ 32. לבני נפתלי יצא הגורל הששי לבני נפתלי למשפחתם ׃ 33. ויהי גבולם מחלף מאלון בצעננים ואדמי הנקב ויבנאל עד ־ לקום ויהי תצאתיו הירדן ׃ 34. ושב הגבול ימה אזנות תבור ויצא משם חוקקה ופגע בזבלון מנגב ובאשר פגע מים וביהודה הירדן מזרח השמש ׃ 35. וערי מבצר הצדים צר וחמת רקת וכנרת ׃ 36. ואדמה והרמה וחצור ׃ 37. וקדש ואדרעי ועין חצור ׃ 38. ויראון ומגדל ־ אל חרם ובית ־ ענת ובית שמש ערים תשע ־ עשרה וחצריהן ׃ 39. זאת נחלת מטה בני ־ נפתלי למשפחתם הערים וחצריהן ׃ פ 40. למטה בני ־ דן למשפחתם יצא הגורל השביעי ׃ 41. ויהי גבול נחלתם צרעה ואשתאול ועיר שמש ׃ 42. ושעלבין ואילון ויתלה ׃ 43. ואילון ותמנתה ועקרון ׃ 44. ואלתקה וגבתון ובעלת ׃ 45. ויהד ובני ־ ברק וגת ־ רמון ׃ 46. ומי הירקון והרקון עם ־ הגבול מול יפו ׃ 47. ויצא גבול ־ בני ־ דן מהם ויעלו בני ־ דן וילחמו עם ־ לשם וילכדו אותה ׀ ויכו אותה לפי ־ חרב וירשו אותה וישבו בה ויקראו ללשם דן כשם דן אביהם ׃ 48. זאת נחלת מטה בני ־ דן למשפחתם הערים האלה וחצריהן ׃ פ 49. ויכלו לנחל ־ את ־ הארץ לגבולתיה ויתנו בני ־ ישראל נחלה ליהושע בן ־ נון בתוכם ׃ 50. על ־ פי יהוה נתנו לו את ־ העיר אשר שאל את ־ תמנת ־ סרח בהר אפרים ויבנה את ־ העיר וישב בה ׃ 51. אלה הנחלת אשר נחלו אלעזר הכהן ׀ ויהושע בן ־ נון וראשי האבות למטות בני ־ ישראל ׀ בגורל ׀ בשלה לפני יהוה פתח אהל מועד ויכלו מחלק את ־ הארץ ׃ פ Chapter 201. וידבר יהוה אל ־ יהושע לאמר ׃2. דבר אל ־ בני ישראל לאמר תנו לכם את ־ ערי המקלט אשר ־ דברתי אליכם ביד ־ משה ׃ 3. לנוס שמה רוצח מכה ־ נפש בשגגה בבלי ־ דעת והיו לכם למקלט מגאל הדם ׃ 4. ונס אל ־ אחת ׀ מהערים האלה ועמד פתח שער העיר ודבר באזני זקני ־ העיר ההיא את ־ דבריו ואספו אתו העירה אליהם ונתנו ־ לו מקום וישב עמם ׃ 5. וכי ירדף גאל הדם אחריו ולא ־ יסגרו את ־ הרצח בידו כי בבלי ־ דעת הכה את ־ רעהו ולא ־ שנא הוא לו מתמול שלשום ׃ 6. וישב ׀ בעיר ההיא עד ־ עמדו לפני העדה למשפט עד ־ מות הכהן הגדול אשר יהיה בימים ההם אז ׀ ישוב הרוצח ובא אל ־ עירו ואל ־ ביתו אל ־ העיר אשר ־ נס משם ׃ 7. ויקדשו את ־ קדש בגליל בהר נפתלי ואת ־ שכם בהר אפרים ואת ־ קרית ארבע היא חברון בהר יהודה ׃ 8. ומעבר לירדן יריחו מזרחה נתנו את ־ בצר במדבר במישר ממטה ראובן ואת ־ ראמת בגלעד ממטה ־ גד ואת ־ גלון בבשן ממטה מנשה ׃ 9. אלה היו ערי המועדה לכל ׀ בני ישראל ולגר הגר בתוכם לנוס שמה כל ־ מכה ־ נפש בשגגה ולא ימות ביד גאל הדם עד ־ עמדו לפני העדה ׃ פ Chapter 211. ויגשו ראשי אבות הלוים אל ־ אלעזר הכהן ואל ־ יהושע בן ־ נון ואל ־ ראשי אבות המטות לבני ישראל ׃2. וידברו אליהם בשלה בארץ כנען לאמר יהוה צוה ביד ־ משה לתת ־ לנו ערים לשבת ומגרשיהן לבהמתנו ׃ 3. ויתנו בני ־ ישראל ללוים מנחלתם אל ־ פי יהוה את ־ הערים האלה ואת ־ מגרשיהן ׃ 4. ויצא הגורל למשפחת הקהתי ויהי לבני אהרן הכהן מן ־ הלוים ממטה יהודה וממטה השמעני וממטה בנימן בגורל ערים שלש עשרה ׃ ס 5. ולבני קהת הנותרים ממשפחת מטה ־ אפרים וממטה ־ דן ומחצי מטה מנשה בגורל ערים עשר ׃ ס 6. ולבני גרשון ממשפחות מטה ־ יששכר וממטה ־ אשר וממטה נפתלי ומחצי מטה מנשה בבשן בגורל ערים שלש עשרה ׃ ס 7. לבני מררי למשפחתם ממטה ראובן וממטה ־ גד וממטה זבולן ערים שתים עשרה ׃ 8. ויתנו בני ־ ישראל ללוים את ־ הערים האלה ואת ־ מגרשיהן כאשר צוה יהוה ביד ־ משה בגורל ׃ פ 9. ויתנו ממטה בני יהודה וממטה בני שמעון את הערים האלה אשר ־ יקרא אתהן בשם ׃ 10. ויהי לבני אהרן ממשפחות הקהתי מבני לוי כי להם היה הגורל ריאשנה ׃ 11. ויתנו להם את ־ קרית ארבע אבי הענוק היא חברון בהר יהודה ואת ־ מגרשה סביבתיה ׃ 12. ואת ־ שדה העיר ואת ־ חצריה נתנו לכלב בן ־ יפנה באחזתו ׃ ס 13. ולבני ׀ אהרן הכהן נתנו את ־ עיר מקלט הרצח את ־ חברון ואת ־ מגרשה ואת ־ לבנה ואת ־ מגרשה ׃ 14. ואת ־ יתר ואת ־ מגרשה ואת ־ אשתמע ואת ־ מגרשה ׃ 15. ואת ־ חלן ואת ־ מגרשה ואת ־ דבר ואת ־ מגרשה ׃ 16. ואת ־ עין ואת ־ מגרשה ואת ־ יטה ואת ־ מגרשה את ־ בית שמש ואת ־ מגרשה ערים תשע מאת שני השבטים האלה ׃ פ 17. וממטה בנימן את ־ גבעון ואת ־ מגרשה את ־ גבע ואת ־ מגרשה ׃ 18. את ־ ענתות ואת ־ מגרשה ואת ־ עלמון ואת ־ מגרשה ערים ארבע ׃ 19. כל ־ ערי בני ־ אהרן הכהנים שלש ־ עשרה ערים ומגרשיהן ׃ ס 20. ולמשפחות בני ־ קהת הלוים הנותרים מבני קהת ויהי ערי גורלם ממטה אפרים ׃ 21. ויתנו להם את ־ עיר מקלט הרצח את ־ שכם ואת ־ מגרשה בהר אפרים ואת ־ גזר ואת ־ מגרשה ׃ 22. ואת ־ קבצים ואת ־ מגרשה ואת ־ בית חורן ואת ־ מגרשה ערים ארבע ׃ ס 23. וממטה ־ דן את ־ אלתקא ואת ־ מגרשה את ־ גבתון ואת ־ מגרשה ׃ 24. את ־ אילון ואת ־ מגרשה את ־ גת ־ רמון ואת ־ מגרשה ערים ארבע ׃ ס 25. וממחצית מטה מנשה את ־ תענך ואת ־ מגרשה ואת ־ גת ־ רמון ואת ־ מגרשה ערים שתים ׃ 26. כל ־ ערים עשר ומגרשיהן למשפחות בני ־ קהת הנותרים ׃ ס 27. ולבני גרשון ממשפחת הלוים מחצי מטה מנשה את ־ עיר מקלט הרצח את ־ גלון בבשן ואת ־ מגרשה ואת ־ בעשתרה ואת ־ מגרשה ערים שתים ׃ ס 28. וממטה יששכר את ־ קשיון ואת ־ מגרשה את ־ דברת ואת ־ מגרשה ׃ 29. את ־ ירמות ואת ־ מגרשה את ־ עין גנים ואת ־ מגרשה ערים ארבע ׃ ס 30. וממטה אשר את ־ משאל ואת ־ מגרשה את ־ עבדון ואת ־ מגרשה ׃ 31. את ־ חלקת ואת ־ מגרשה ואת ־ רחב ואת ־ מגרשה ערים ארבע ׃ ס 32. וממטה נפתלי את ־ עיר ׀ מקלט הרצח את ־ קדש בגליל ואת ־ מגרשה ואת ־ חמת דאר ואת ־ מגרשה ואת ־ קרתן ואת ־ מגרשה ערים שלש ׃ 33. כל ־ ערי הגרשני למשפחתם שלש ־ עשרה עיר ומגרשיהן ׃ ס 34. ולמשפחות בני ־ מררי הלוים הנותרים מאת מטה זבולן את ־ יקנעם ואת ־ מגרשה את ־ קרתה ואת ־ מגרשה ׃ 35. את ־ דמנה ואת ־ מגרשה את ־ נהלל ואת ־ מגרשה ערים ארבע ׃ 36. וממטה ראובן את ־ בצר ואת ־ מגרשה ואת ־ יהצה ואת ־ מגרשה ׃ 37. את ־ קדמות ואת ־ מגרשה ואת ־ מיפעת ואת ־ מגרשה ערים ארבע ׃ ס 38. וממטה ־ גד את ־ עיר מקלט הרצח את ־ רמת בגלעד ואת ־ מגרשה ואת ־ מחנים ואת ־ מגרשה ׃ 39. את ־ חשבון ואת ־ מגרשה את ־ יעזר ואת ־ מגרשה כל ־ ערים ארבע ׃ 40. כל ־ הערים לבני מררי למשפחתם הנותרים ממשפחות הלוים ויהי גורלם ערים שתים עשרה ׃ 41. כל ערי הלוים בתוך אחזת בני ־ ישראל ערים ארבעים ושמנה ומגרשיהן ׃ 42. תהיינה הערים האלה עיר עיר ומגרשיה סביבתיה כן לכל ־ הערים האלה ׃ ס 43. ויתן יהוה לישראל את ־ כל ־ הארץ אשר נשבע לתת לאבותם וירשוה וישבו בה ׃ 44. וינח יהוה להם מסביב ככל אשר ־ נשבע לאבותם ולא ־ עמד איש בפניהם מכל ־ איביהם את כל ־ איביהם נתן יהוה בידם ׃ 45. לא ־ נפל דבר מכל הדבר הטוב אשר ־ דבר יהוה אל ־ בית ישראל הכל בא ׃ פ Chapter 221. אז יקרא יהושע לראובני ולגדי ולחצי מטה מנשה ׃2. ויאמר אליהם אתם שמרתם את כל ־ אשר צוה אתכם משה עבד יהוה ותשמעו בקולי לכל אשר ־ צויתי אתכם ׃ 3. לא ־ עזבתם את ־ אחיכם זה ימים רבים עד היום הזה ושמרתם את ־ משמרת מצות יהוה אלהיכם ׃ 4. ועתה הניח יהוה אלהיכם לאחיכם כאשר דבר להם ועתה פנו ולכו לכם לאהליכם אל ־ ארץ אחזתכם אשר ׀ נתן לכם משה עבד יהוה בעבר הירדן ׃ 5. רק ׀ שמרו מאד לעשות את ־ המצוה ואת ־ התורה אשר צוה אתכם משה עבד ־ יהוה לאהבה את ־ יהוה אלהיכם וללכת בכל ־ דרכיו ולשמר מצוֺתיו ולדבקה ־ בו ולעבדו בכל ־ לבבכם ובכל ־ נפשכם ׃ 6. ויברכם יהושע וישלחם וילכו אל ־ אהליהם ׃ ס 7. ולחצי ׀ שבט המנשה נתן משה בבשן ולחציו נתן יהושע עם ־ אחיהם מעבר הירדן ימה וגם כי שלחם יהושע אל ־ אהליהם ויברכם ׃ 8. ויאמר אליהם לאמר בנכסים רבים שובו אל ־ אהליכם ובמקנה רב ־ מאד בכסף ובזהב ובנחשת ובברזל ובשלמות הרבה מאד חלקו שלל ־ איביכם עם ־ אחיכם ׃ פ 9. וישבו וילכו בני ־ ראובן ובני ־ גד וחצי ׀ שבט המנשה מאת בני ישראל משלה אשר בארץ ־ כנען ללכת אל ־ ארץ הגלעד אל ־ ארץ אחזתם אשר נאחזו ־ בה על ־ פי יהוה ביד ־ משה ׃ 10. ויבאו אל ־ גלילות הירדן אשר בארץ כנען ויבנו בני ־ ראובן ובני ־ גד וחצי שבט המנשה שם מזבח על ־ הירדן מזבח גדול למראה ׃ 11. וישמעו בני ־ ישראל לאמר הנה בנו בני ־ ראובן ובני ־ גד וחצי שבט המנשה את ־ המזבח אל ־ מול ארץ כנען אל ־ גלילות הירדן אל ־ עבר בני ישראל ׃ 12. וישמעו בני ישראל ויקהלו כל ־ עדת בני ־ ישראל שלה לעלות עליהם לצבא ׃ פ 13. וישלחו בני ־ ישראל אל ־ בני ־ ראובן ואל ־ בני ־ גד ואל ־ חצי שבט ־ מנשה אל ־ ארץ הגלעד את ־ פינחס בן ־ אלעזר הכהן ׃ 14. ועשרה נשאים עמו נשיא אחד נשיא אחד לבית אב לכל מטות ישראל ואיש ראש בית ־ אבותם המה לאלפי ישראל ׃ 15. ויבאו אל ־ בני ־ ראובן ואל ־ בני ־ גד ואל ־ חצי שבט ־ מנשה אל ־ ארץ הגלעד וידברו אתם לאמר ׃ 16. כה אמרו כל ׀ עדת יהוה מה ־ המעל הזה אשר מעלתם באלהי ישראל לשוב היום מאחרי יהוה בבנותכם לכם מזבח למרדכם היום ביהוה ׃ 17. המעט ־ לנו את ־ עוֺן פעור אשר לא ־ הטהרנו ממנו עד היום הזה ויהי הנגף בעדת יהוה ׃ 18. ואתם תשבו היום מאחרי יהוה והיה אתם תמרדו היום ביהוה ומחר אל ־ כל ־ עדת ישראל יקצף ׃ 19. ואך אם ־ טמאה ארץ אחזתכם עברו לכם אל ־ ארץ אחזת יהוה אשר שכן ־ שם משכן יהוה והאחזו בתוכנו וביהוה אל ־ תמרדו ואתנו אל ־ תמרדו בבנתכם לכם מזבח מבלעדי מזבח יהוה אלהינו ׃ 20. הלוא ׀ עכן בן ־ זרח מעל מעל בחרם ועל ־ כל ־ עדת ישראל היה קצף והוא איש אחד לא גוע בעוֺנו ׃ פ 21. ויענו בני ־ ראובן ובני ־ גד וחצי שבט המנשה וידברו את ־ ראשי אלפי ישראל ׃ 22. אל ׀ אלהים ׀ יהוה אל ׀ אלהים ׀ יהוה הוא ידע וישראל הוא ידע אם ־ במרד ואם ־ במעל ביהוה אל ־ תושיענו היום הזה ׃ 23. לבנות לנו מזבח לשוב מאחרי יהוה ואם ־ להעלות עליו עולה ומנחה ואם ־ לעשות עליו זבחי שלמים יהוה הוא יבקש ׃ 24. ואם ־ לא מדאגה מדבר עשינו את ־ זאת לאמר מחר יאמרו בניכם לבנינו לאמר מה ־ לכם וליהוה אלהי ישראל ׃ 25. וגבול נתן ־ יהוה ביננו וביניכם בני ־ ראובן ובני ־ גד את ־ הירדן אין ־ לכם חלק ביהוה והשביתו בניכם את ־ בנינו לבלתי ירא את ־ יהוה ׃ 26. ונאמר נעשה ־ נא לנו לבנות את ־ המזבח לא לעולה ולא לזבח ׃ 27. כי עד הוא בינינו וביניכם ובין דרותינו אחרינו לעבד את ־ עבדת יהוה לפניו בעלותינו ובזבחינו ובשלמינו ולא ־ יאמרו בניכם מחר לבנינו אין ־ לכם חלק ביהוה ׃ 28. ונאמר והיה כי ־ יאמרו אלינו ואל ־ דרתינו מחר ואמרנו ראו את ־ תבנית מזבח יהוה אשר ־ עשו אבותינו לא לעולה ולא לזבח כי ־ עד הוא בינינו וביניכם ׃ 29. חלילה לנו ממנו למרד ביהוה ולשוב היום מאחרי יהוה לבנות מזבח לעלה למנחה ולזבח מלבד מזבח יהוה אלהינו אשר לפני משכנו ׃ פ 30. וישמע פינחס הכהן ונשיאי העדה וראשי אלפי ישראל אשר אתו את ־ הדברים אשר דברו בני ־ ראובן ובני ־ גד ובני מנשה וייטב בעיניהם ׃ 31. ויאמר פינחס בן ־ אלעזר הכהן אל ־ בני ־ ראובן ואל ־ בני ־ גד ואל ־ בני מנשה היום ׀ ידענו כי ־ בתוכנו יהוה אשר לא ־ מעלתם ביהוה המעל הזה אז הצלתם את ־ בני ישראל מיד יהוה ׃ 32. וישב פינחס בן ־ אלעזר הכהן ׀ והנשיאים מאת בני ־ ראובן ומאת בני ־ גד מארץ הגלעד אל ־ ארץ כנען אל ־ בני ישראל וישבו אותם דבר ׃ 33. וייטב הדבר בעיני בני ישראל ויברכו אלהים בני ישראל ולא אמרו לעלות עליהם לצבא לשחת את ־ הארץ אשר בני ־ ראובן ובני ־ גד ישבים בה ׃ 34. ויקראו בני ־ ראובן ובני ־ גד למזבח כי עד הוא בינתינו כי יהוה האלהים ׃ פ Chapter 231. ויהי מימים רבים אחרי אשר ־ הניח יהוה לישראל מכל ־ איביהם מסביב ויהושע זקן בא בימים ׃2. ויקרא יהושע לכל ־ ישראל לזקניו ולראשיו ולשפטיו ולשטריו ויאמר אלהם אני זקנתי באתי בימים ׃ 3. ואתם ראיתם את כל ־ אשר עשה יהוה אלהיכם לכל ־ הגוים האלה מפניכם כי יהוה אלהיכם הוא הנלחם לכם ׃ 4. ראו הפלתי לכם את ־ הגוים הנשארים האלה בנחלה לשבטיכם מן ־ הירדן וכל ־ הגוים אשר הכרתי והים הגדול מבוא השמש ׃ 5. ויהוה אלהיכם הוא יהדפם מפניכם והוריש אתם מלפניכם וירשתם את ־ ארצם כאשר דבר יהוה אלהיכם לכם ׃ 6. וחזקתם מאד לשמר ולעשות את כל ־ הכתוב בספר תורת משה לבלתי סור ־ ממנו ימין ושמאול ׃ 7. לבלתי ־ בוא בגוים האלה הנשארים האלה אתכם ובשם אלהיהם לא ־ תזכירו ולא תשביעו ולא תעבדום ולא תשתחוו להם ׃ 8. כי אם ־ ביהוה אלהיכם תדבקו כאשר עשיתם עד היום הזה ׃ 9. ויורש יהוה מפניכם גוים גדלים ועצומים ואתם לא ־ עמד איש בפניכם עד היום הזה ׃ 10. איש ־ אחד מכם ירדף ־ אלף כי ׀ יהוה אלהיכם הוא הנלחם לכם כאשר דבר לכם ׃ 11. ונשמרתם מאד לנפשתיכם לאהבה את ־ יהוה אלהיכם ׃ 12. כי ׀ אם ־ שוב תשובו ודבקתם ביתר הגוים האלה הנשארים האלה אתכם והתחתנתם בהם ובאתם בהם והם בכם ׃ 13. ידוע תדעו כי לא יוסיף יהוה אלהיכם להוריש את ־ הגוים האלה מלפניכם והיו לכם לפח ולמוקש ולשטט בצדיכם ולצננים בעיניכם עד ־ אבדכם מעל האדמה הטובה הזאת אשר נתן לכם יהוה אלהיכם ׃ 14. והנה אנכי הולך היום בדרך כל ־ הארץ וידעתם בכל ־ לבבכם ובכל ־ נפשכם כי לא ־ נפל דבר אחד מכל ׀ הדברים הטובים אשר דבר יהוה אלהיכם עליכם הכל באו לכם לא ־ נפל ממנו דבר אחד ׃ 15. והיה כאשר ־ בא עליכם כל ־ הדבר הטוב אשר דבר יהוה אלהיכם אליכם כן יביא יהוה עליכם את כל ־ הדבר הרע עד ־ השמידו אותכם מעל האדמה הטובה הזאת אשר נתן לכם יהוה אלהיכם ׃ 16. בעברכם את ־ ברית יהוה אלהיכם אשר צוה אתכם והלכתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם וחרה אף ־ יהוה בכם ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה אשר נתן לכם ׃ פ Chapter 241. ויאסף יהושע את ־ כל ־ שבטי ישראל שכמה ויקרא לזקני ישראל ולראשיו ולשפטיו ולשטריו ויתיצבו לפני האלהים ׃2. ויאמר יהושע אל ־ כל ־ העם כה ־ אמר יהוה אלהי ישראל בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם תרח אבי אברהם ואבי נחור ויעבדו אלהים אחרים ׃ 3. ואקח את ־ אביכם את ־ אברהם מעבר הנהר ואולך אותו בכל ־ ארץ כנען וארב את ־ זרעו ואתן ־ לו את ־ יצחק ׃ 4. ואתן ליצחק את ־ יעקב ואת ־ עשו ואתן לעשו את ־ הר שעיר לרשת אותו ויעקב ובניו ירדו מצרים ׃ 5. ואשלח את ־ משה ואת ־ אהרן ואגף את ־ מצרים כאשר עשיתי בקרבו ואחר הוצאתי אתכם ׃ 6. ואוציא את ־ אבותיכם ממצרים ותבאו הימה וירדפו מצרים אחרי אבותיכם ברכב ובפרשים ים ־ סוף ׃ 7. ויצעקו אל ־ יהוה וישם מאפל ביניכם ׀ ובין המצרים ויבא עליו את ־ הים ויכסהו ותראינה עיניכם את אשר ־ עשיתי במצרים ותשבו במדבר ימים רבים ׃ 8. ואבאה אתכם אל ־ ארץ האמרי היושב בעבר הירדן וילחמו אתכם ואתן אותם בידכם ותירשו את ־ ארצם ואשמידם מפניכם ׃ 9. ויקם בלק בן ־ צפור מלך מואב וילחם בישראל וישלח ויקרא לבלעם בן ־ בעור לקלל אתכם ׃ 10. ולא אביתי לשמע לבלעם ויברך ברוך אתכם ואצל אתכם מידו ׃ 11. ותעברו את ־ הירדן ותבאו אל ־ יריחו וילחמו בכם בעלי ־ יריחו האמרי והפרזי והכנעני והחתי והגרגשי החוי והיבוסי ואתן אותם בידכם ׃ 12. ואשלח לפניכם את ־ הצרעה ותגרש אותם מפניכם שני מלכי האמרי לא בחרבך ולא בקשתך ׃ 13. ואתן לכם ארץ ׀ אשר לא ־ יגעת בה וערים אשר לא ־ בניתם ותשבו בהם כרמים וזיתים אשר לא ־ נטעתם אתם אכלים ׃ 14. ועתה יראו את ־ יהוה ועבדו אתו בתמים ובאמת והסירו את ־ אלהים אשר עבדו אבותיכם בעבר הנהר ובמצרים ועבדו את ־ יהוה ׃ 15. ואם רע בעיניכם לעבד את ־ יהוה בחרו לכם היום את ־ מי תעבדון אם את ־ אלהים אשר ־ עבדו אבותיכם אשר בעבר הנהר ואם את ־ אלהי האמרי אשר אתם ישבים בארצם ואנכי וביתי נעבד את ־ יהוה ׃ פ 16. ויען העם ויאמר חלילה לנו מעזב את ־ יהוה לעבד אלהים אחרים ׃ 17. כי יהוה אלהינו הוא המעלה אתנו ואת ־ אבותינו מארץ מצרים מבית עבדים ואשר עשה לעינינו את ־ האתות הגדלות האלה וישמרנו בכל ־ הדרך אשר הלכנו בה ובכל העמים אשר עברנו בקרבם ׃ 18. ויגרש יהוה את ־ כל ־ העמים ואת ־ האמרי ישב הארץ מפנינו גם ־ אנחנו נעבד את ־ יהוה כי ־ הוא אלהינו ׃ ס 19. ויאמר יהושע אל ־ העם לא תוכלו לעבד את ־ יהוה כי ־ אלהים קדשים הוא אל ־ קנוא הוא לא ־ ישא לפשעכם ולחטאותיכם ׃ 20. כי תעזבו את ־ יהוה ועבדתם אלהי נכר ושב והרע לכם וכלה אתכם אחרי אשר ־ היטיב לכם ׃ 21. ויאמר העם אל ־ יהושע לא כי את ־ יהוה נעבד ׃ 22. ויאמר יהושע אל ־ העם עדים אתם בכם כי ־ אתם בחרתם לכם את ־ יהוה לעבד אותו ויאמרו עדים ׃ 23. ועתה הסירו את ־ אלהי הנכר אשר בקרבכם והטו את ־ לבבכם אל ־ יהוה אלהי ישראל ׃ 24. ויאמרו העם אל ־ יהושע את ־ יהוה אלהינו נעבד ובקולו נשמע ׃ 25. ויכרת יהושע ברית לעם ביום ההוא וישם לו חק ומשפט בשכם ׃ 26. ויכתב יהושע את ־ הדברים האלה בספר תורת אלהים ויקח אבן גדולה ויקימה שם תחת האלה אשר במקדש יהוה ׃ ס 27. ויאמר יהושע אל ־ כל ־ העם הנה האבן הזאת תהיה ־ בנו לעדה כי ־ היא שמעה את כל ־ אמרי יהוה אשר דבר עמנו והיתה בכם לעדה פן ־ תכחשון באלהיכם ׃ 28. וישלח יהושע את ־ העם איש לנחלתו ׃ פ 29. ויהי אחרי הדברים האלה וימת יהושע בן ־ נון עבד יהוה בן ־ מאה ועשר שנים ׃ 30. ויקברו אתו בגבול נחלתו בתמנת ־ סרח אשר בהר ־ אפרים מצפון להר ־ געש ׃ 31. ויעבד ישראל את ־ יהוה כל ימי יהושע וכל ׀ ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושע ואשר ידעו את כל ־ מעשה יהוה אשר עשה לישראל ׃ 32. ואת ־ עצמות יוסף אשר ־ העלו בני ־ ישראל ׀ ממצרים קברו בשכם בחלקת השדה אשר קנה יעקב מאת בני ־ חמור אבי ־ שכם במאה קשיטה ויהיו לבני ־ יוסף לנחלה ׃ 33. ואלעזר בן ־ אהרן מת ויקברו אתו בגבעת פינחס בנו אשר נתן ־ לו בהר אפרים ׃ JUDGES - שופטיםChapter 11. ויהי אחרי מות יהושע וישאלו בני ישראל ביהוה לאמר מי יעלה ־ לנו אל ־ הכנעני בתחלה להלחם בו ׃2. ויאמר יהוה יהודה יעלה הנה נתתי את ־ הארץ בידו ׃ 3. ויאמר יהודה לשמעון אחיו עלה אתי בגורלי ונלחמה בכנעני והלכתי גם ־ אני אתך בגורלך וילך אתו שמעון ׃ 4. ויעל יהודה ויתן יהוה את ־ הכנעני והפרזי בידם ויכום בבזק עשרת אלפים איש ׃ 5. וימצאו את ־ אדני בזק בבזק וילחמו בו ויכו את ־ הכנעני ואת ־ הפרזי ׃ 6. וינס אדני בזק וירדפו אחריו ויאחזו אתו ויקצצו את ־ בהנות ידיו ורגליו ׃ 7. ויאמר אדני ־ בזק שבעים ׀ מלכים בהנות ידיהם ורגליהם מקצצים היו מלקטים תחת שלחני כאשר עשיתי כן שלם ־ לי אלהים ויביאהו ירושלם וימת שם ׃ פ 8. וילחמו בני ־ יהודה בירושלם וילכדו אותה ויכוה לפי ־ חרב ואת ־ העיר שלחו באש ׃ 9. ואחר ירדו בני יהודה להלחם בכנעני יושב ההר והנגב והשפלה ׃ 10. וילך יהודה אל ־ הכנעני היושב בחברון ושם ־ חברון לפנים קרית ארבע ויכו את ־ ששי ואת ־ אחימן ואת ־ תלמי ׃ 11. וילך משם אל ־ יושבי דביר ושם ־ דביר לפנים קרית ־ ספר ׃ 12. ויאמר כלב אשר ־ יכה את ־ קרית ־ ספר ולכדה ונתתי לו את ־ עכסה בתי לאשה ׃ 13. וילכדה עתניאל בן ־ קנז אחי כלב הקטן ממנו ויתן ־ לו את ־ עכסה בתו לאשה ׃ 14. ויהי בבואה ותסיתהו לשאול מאת ־ אביה השדה ותצנח מעל החמור ויאמר ־ לה כלב מה ־ לך ׃ 15. ותאמר לו הבה ־ לי ברכה כי ארץ הנגב נתתני ונתתה לי גלת מים ויתן ־ לה כלב את גלת עלית ואת גלת תחתית ׃ פ 16. ובני קיני חתן משה עלו מעיר התמרים את ־ בני יהודה מדבר יהודה אשר בנגב ערד וילך וישב את ־ העם ׃ 17. וילך יהודה את ־ שמעון אחיו ויכו את ־ הכנעני יושב צפת ויחרימו אותה ויקרא את ־ שם ־ העיר חרמה ׃ 18. וילכד יהודה את ־ עזה ואת ־ גבולה ואת ־ אשקלון ואת ־ גבולה ואת ־ עקרון ואת ־ גבולה ׃ 19. ויהי יהוה את ־ יהודה וירש את ־ ההר כי לא להוריש את ־ ישבי העמק כי ־ רכב ברזל להם ׃ 20. ויתנו לכלב את ־ חברון כאשר דבר משה ויורש משם את ־ שלשה בני הענק ׃ 21. ואת ־ היבוסי ישב ירושלם לא הורישו בני בנימן וישב היבוסי את ־ בני בנימן בירושלם עד היום הזה ׃ ס 22. ויעלו בית ־ יוסף גם ־ הם בית ־ אל ויהוה עמם ׃ 23. ויתירו בית ־ יוסף בבית ־ אל ושם ־ העיר לפנים לוז ׃ 24. ויראו השמרים איש יוצא מן ־ העיר ויאמרו לו הראנו נא את ־ מבוא העיר ועשינו עמך חסד ׃ 25. ויראם את ־ מבוא העיר ויכו את ־ העיר לפי ־ חרב ואת ־ האיש ואת ־ כל ־ משפחתו שלחו ׃ 26. וילך האיש ארץ החתים ויבן עיר ויקרא שמה לוז הוא שמה עד היום הזה ׃ פ 27. ולא ־ הוריש מנשה את ־ בית ־ שאן ואת ־ בנותיה ואת ־ תענך ואת ־ בנתיה ואת ־ ישב דור ואת ־ בנותיה ואת ־ יושבי יבלעם ואת ־ בנתיה ואת ־ יושבי מגדו ואת ־ בנותיה ויואל הכנעני לשבת בארץ הזאת ׃ 28. ויהי כי ־ חזק ישראל וישם את ־ הכנעני למס והוריש לא הורישו ׃ ס 29. ואפרים לא הוריש את ־ הכנעני היושב בגזר וישב הכנעני בקרבו בגזר ׃ פ 30. זבולן לא הוריש את ־ יושבי קטרון ואת ־ יושבי נהלל וישב הכנעני בקרבו ויהיו למס ׃ ס 31. אשר לא הוריש את ־ ישבי עכו ואת ־ יושבי צידון ואת ־ אחלב ואת ־ אכזיב ואת ־ חלבה ואת ־ אפיק ואת ־ רחב ׃ 32. וישב האשרי בקרב הכנעני ישבי הארץ כי לא הורישו ׃ ס 33. נפתלי לא ־ הוריש את ־ ישבי בית ־ שמש ואת ־ ישבי בית ־ ענת וישב בקרב הכנעני ישבי הארץ וישבי בית ־ שמש ובית ענת היו להם למס ׃ ס 34. וילחצו האמרי את ־ בני ־ דן ההרה כי ־ לא נתנו לרדת לעמק ׃ 35. ויואל האמרי לשבת בהר ־ חרס באילון ובשעלבים ותכבד יד בית ־ יוסף ויהיו למס ׃ 36. וגבול האמרי ממעלה עקרבים מהסלע ומעלה ׃ פ Chapter 21. ויעל מלאך ־ יהוה מן ־ הגלגל אל ־ הבכים פ ויאמר אעלה אתכם ממצרים ואביא אתכם אל ־ הארץ אשר נשבעתי לאבתיכם ואמר לא ־ אפר בריתי אתכם לעולם ׃2. ואתם לא ־ תכרתו ברית ליושבי הארץ הזאת מזבחותיהם תתצון ולא ־ שמעתם בקלי מה ־ זאת עשיתם ׃ 3. וגם אמרתי לא ־ אגרש אותם מפניכם והיו לכם לצדים ואלהיהם יהיו לכם למוקש ׃ 4. ויהי כדבר מלאך יהוה את ־ הדברים האלה אל ־ כל ־ בני ישראל וישאו העם את ־ קולם ויבכו ׃ 5. ויקראו שם ־ המקום ההוא בכים ויזבחו ־ שם ליהוה ׃ פ 6. וישלח יהושע את ־ העם וילכו בני ־ ישראל איש לנחלתו לרשת את ־ הארץ ׃ 7. ויעבדו העם את ־ יהוה כל ימי יהושע וכל ׀ ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושוע אשר ראו את כל ־ מעשה יהוה הגדול אשר עשה לישראל ׃ 8. וימת יהושע בן ־ נון עבד יהוה בן ־ מאה ועשר שנים ׃ 9. ויקברו אותו בגבול נחלתו בתמנת ־ חרס בהר אפרים מצפון להר ־ געש ׃ 10. וגם כל ־ הדור ההוא נאספו אל ־ אבותיו ויקם דור אחר אחריהם אשר לא ־ ידעו את ־ יהוה וגם את ־ המעשה אשר עשה לישראל ׃ ס 11. ויעשו בני ־ ישראל את ־ הרע בעיני יהוה ויעבדו את ־ הבעלים ׃ 12. ויעזבו את ־ יהוה ׀ אלהי אבותם המוציא אותם מארץ מצרים וילכו אחרי ׀ אלהים אחרים מאלהי העמים אשר סביבותיהם וישתחוו להם ויכעסו את ־ יהוה ׃ 13. ויעזבו את ־ יהוה ויעבדו לבעל ולעשתרות ׃ 14. ויחר ־ אף יהוה בישראל ויתנם ביד ־ שסים וישסו אותם וימכרם ביד אויביהם מסביב ולא ־ יכלו עוד לעמד לפני אויביהם ׃ 15. בכל ׀ אשר יצאו יד ־ יהוה היתה ־ בם לרעה כאשר דבר יהוה וכאשר נשבע יהוה להם ויצר להם מאד ׃ 16. ויקם יהוה שפטים ויושיעום מיד שסיהם ׃ 17. וגם אל ־ שפטיהם לא שמעו כי זנו אחרי אלהים אחרים וישתחוו להם סרו מהר מן ־ הדרך אשר הלכו אבותם לשמע מצוֺת ־ יהוה לא ־ עשו כן ׃ 18. וכי ־ הקים יהוה ׀ להם שפטים והיה יהוה עם ־ השפט והושיעם מיד איביהם כל ימי השופט כי ־ ינחם יהוה מנאקתם מפני לחציהם ודחקיהם ׃ 19. והיה ׀ במות השופט ישבו והשחיתו מאבותם ללכת אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחוֺת להם לא הפילו ממעלליהם ומדרכם הקשה ׃ 20. ויחר ־ אף יהוה בישראל ויאמר יען אשר עברו הגוי הזה את ־ בריתי אשר צויתי את ־ אבותם ולא שמעו לקולי ׃ 21. גם ־ אני לא אוסיף להוריש איש מפניהם מן ־ הגוים אשר ־ עזב יהושע וימת ׃ 22. למען נסות בם את ־ ישראל השמרים הם את ־ דרך יהוה ללכת בם כאשר שמרו אבותם אם ־ לא ׃ 23. וינח יהוה את ־ הגוים האלה לבלתי הורישם מהר ולא נתנם ביד ־ יהושע ׃ פ Chapter 31. ואלה הגוים אשר הניח יהוה לנסות בם את ־ ישראל את כל ־ אשר לא ־ ידעו את כל ־ מלחמות כנען ׃2. רק למען דעת דרות בני ־ ישראל ללמדם מלחמה רק אשר ־ לפנים לא ידעום ׃ 3. חמשת ׀ סרני פלשתים וכל ־ הכנעני והצידני והחוי ישב הר הלבנון מהר בעל חרמון עד לבוא חמת ׃ 4. ויהיו לנסות בם את ־ ישראל לדעת הישמעו את ־ מצוֺת יהוה אשר ־ צוה את ־ אבותם ביד ־ משה ׃ 5. ובני ישראל ישבו בקרב הכנעני החתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי ׃ 6. ויקחו את ־ בנותיהם להם לנשים ואת ־ בנותיהם נתנו לבניהם ויעבדו את ־ אלהיהם ׃ פ 7. ויעשו בני ־ ישראל את ־ הרע בעיני יהוה וישכחו את ־ יהוה אלהיהם ויעבדו את ־ הבעלים ואת ־ האשרות ׃ 8. ויחר ־ אף יהוה בישראל וימכרם ביד כושן רשעתים מלך ארם נהרים ויעבדו בני ־ ישראל את ־ כושן רשעתים שמנה שנים ׃ 9. ויזעקו בני ־ ישראל אל ־ יהוה ויקם יהוה מושיע לבני ישראל ויושיעם את עתניאל בן ־ קנז אחי כלב הקטן ממנו ׃ 10. ותהי עליו רוח ־ יהוה וישפט את ־ ישראל ויצא למלחמה ויתן יהוה בידו את ־ כושן רשעתים מלך ארם ותעז ידו על כושן רשעתים ׃ 11. ותשקט הארץ ארבעים שנה וימת עתניאל בן ־ קנז ׃ פ 12. ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ויחזק יהוה את ־ עגלון מלך ־ מואב על ־ ישראל על כי ־ עשו את ־ הרע בעיני יהוה ׃ 13. ויאסף אליו את ־ בני עמון ועמלק וילך ויך את ־ ישראל ויירשו את ־ עיר התמרים ׃ 14. ויעבדו בני ־ ישראל את ־ עגלון מלך ־ מואב שמונה עשרה שנה ׃ ס 15. ויזעקו בני ־ ישראל אל ־ יהוה ויקם יהוה להם מושיע את ־ אהוד בן ־ גרא בן ־ הימיני איש אטר יד ־ ימינו וישלחו בני ־ ישראל בידו מנחה לעגלון מלך מואב ׃ 16. ויעש לו אהוד חרב ול/ה שני פיות גמד ארכה ויחגר אותה מתחת למדיו על ירך ימינו ׃ 17. ויקרב את ־ המנחה לעגלון מלך מואב ועגלון איש בריא מאד ׃ 18. ויהי כאשר כלה להקריב את ־ המנחה וישלח את ־ העם נשאי המנחה ׃ 19. והוא שב מן ־ הפסילים אשר את ־ הגלגל ויאמר דבר ־ סתר לי אליך המלך ויאמר הס ויצאו מעליו כל ־ העמדים עליו ׃ 20. ואהוד ׀ בא אליו והוא ־ ישב בעלית המקרה אשר ־ לו לבדו ויאמר אהוד דבר ־ אלהים לי אליך ויקם מעל הכסא ׃ 21. וישלח אהוד את ־ יד שמאלו ויקח את ־ החרב מעל ירך ימינו ויתקעה בבטנו ׃ 22. ויבא גם ־ הנצב אחר הלהב ויסגר החלב בעד הלהב כי לא שלף החרב מבטנו ויצא הפרשדנה ׃ 23. ויצא אהוד המסדרונה ויסגר דלתות העליה בעדו ונעל ׃ 24. והוא יצא ועבדיו באו ויראו והנה דלתות העליה נעלות ויאמרו אך מסיך הוא את ־ רגליו בחדר המקרה ׃ 25. ויחילו עד ־ בוש והנה איננו פתח דלתות העליה ויקחו את ־ המפתח ויפתחו והנה אדניהם נפל ארצה מת ׃ 26. ואהוד נמלט עד התמהמהם והוא עבר את ־ הפסילים וימלט השעירתה ׃ 27. ויהי בבואו ויתקע בשופר בהר אפרים וירדו עמו בני ־ ישראל מן ־ ההר והוא לפניהם ׃ 28. ויאמר אלהם רדפו אחרי כי ־ נתן יהוה את ־ איביכם את ־ מואב בידכם וירדו אחריו וילכדו את ־ מעברות הירדן למואב ולא ־ נתנו איש לעבר ׃ 29. ויכו את ־ מואב בעת ההיא כעשרת אלפים איש כל ־ שמן וכל ־ איש חיל ולא נמלט איש ׃ 30. ותכנע מואב ביום ההוא תחת יד ישראל ותשקט הארץ שמונים שנה ׃ ס 31. ואחריו היה שמגר בן ־ ענת ויך את ־ פלשתים שש ־ מאות איש במלמד הבקר וישע גם ־ הוא את ־ ישראל ׃ ס Chapter 41. ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ואהוד מת ׃2. וימכרם יהוה ביד יבין מלך ־ כנען אשר מלך בחצור ושר ־ צבאו סיסרא והוא יושב בחרשת הגוים ׃ 3. ויצעקו בני ־ ישראל אל ־ יהוה כי תשע מאות רכב ־ ברזל לו והוא לחץ את ־ בני ישראל בחזקה עשרים שנה ׃ ס 4. ודבורה אשה נביאה אשת לפידות היא שפטה את ־ ישראל בעת ההיא ׃ 5. והיא יושבת תחת ־ תמר דבורה בין הרמה ובין בית ־ אל בהר אפרים ויעלו אליה בני ישראל למשפט ׃ 6. ותשלח ותקרא לברק בן ־ אבינעם מקדש נפתלי ותאמר אליו הלא צוה ׀ יהוה אלהי ־ ישראל לך ומשכת בהר תבור ולקחת עמך עשרת אלפים איש מבני נפתלי ומבני זבלון ׃ 7. ומשכתי אליך אל ־ נחל קישון את ־ סיסרא שר ־ צבא יבין ואת ־ רכבו ואת ־ המונו ונתתיהו בידך ׃ 8. ויאמר אליה ברק אם ־ תלכי עמי והלכתי ואם ־ לא תלכי עמי לא אלך ׃ 9. ותאמר הלך אלך עמך אפס כי לא תהיה תפארתך על ־ הדרך אשר אתה הולך כי ביד ־ אשה ימכר יהוה את ־ סיסרא ותקם דבורה ותלך עם ־ ברק קדשה ׃ 10. ויזעק ברק את ־ זבולן ואת ־ נפתלי קדשה ויעל ברגליו עשרת אלפי איש ותעל עמו דבורה ׃ 11. וחבר הקיני נפרד מקין מבני חבב חתן משה ויט אהלו עד ־ אלון בצענים אשר את ־ קדש ׃ 12. ויגדו לסיסרא כי עלה ברק בן ־ אבינעם הר ־ תבור ׃ ס 13. ויזעק סיסרא את ־ כל ־ רכבו תשע מאות רכב ברזל ואת ־ כל ־ העם אשר אתו מחרשת הגוים אל ־ נחל קישון ׃ 14. ותאמר דברה אל ־ ברק קום כי זה היום אשר נתן יהוה את ־ סיסרא בידך הלא יהוה יצא לפניך וירד ברק מהר תבור ועשרת אלפים איש אחריו ׃ 15. ויהם יהוה את ־ סיסרא ואת ־ כל ־ הרכב ואת ־ כל ־ המחנה לפי ־ חרב לפני ברק וירד סיסרא מעל המרכבה וינס ברגליו ׃ 16. וברק רדף אחרי הרכב ואחרי המחנה עד חרשת הגוים ויפל כל ־ מחנה סיסרא לפי ־ חרב לא נשאר עד ־ אחד ׃ 17. וסיסרא נס ברגליו אל ־ אהל יעל אשת חבר הקיני כי שלום בין יבין מלך ־ חצור ובין בית חבר הקיני ׃ 18. ותצא יעל לקראת סיסרא ותאמר אליו סורה אדני סורה אלי אל ־ תירא ויסר אליה האהלה ותכסהו בשמיכה ׃ 19. ויאמר אליה השקיני ־ נא מעט ־ מים כי צמאתי ותפתח את ־ נאוד החלב ותשקהו ותכסהו ׃ 20. ויאמר אליה עמד פתח האהל והיה אם ־ איש יבוא ושאלך ואמר היש ־ פה איש ואמרת אין ׃ 21. ותקח יעל אשת ־ חבר את ־ יתד האהל ותשם את ־ המקבת בידה ותבוא אליו בלאט ותתקע את ־ היתד ברקתו ותצנח בארץ והוא ־ נרדם ויעף וימת ׃ 22. והנה ברק רדף את ־ סיסרא ותצא יעל לקראתו ותאמר לו לך ואראך את ־ האיש אשר ־ אתה מבקש ויבא אליה והנה סיסרא נפל מת והיתד ברקתו ׃ 23. ויכנע אלהים ביום ההוא את יבין מלך ־ כנען לפני בני ישראל ׃ 24. ותלך יד בני ־ ישראל הלוך וקשה על יבין מלך ־ כנען עד אשר הכריתו את יבין מלך ־ כנען ׃ פ Chapter 51. ותשר דבורה וברק בן ־ אבינעם ביום ההוא לאמר ׃2. בפרע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו יהוה ׃ 3. שמעו מלכים האזינו רזנים אנכי ליהוה אנכי אשירה אזמר ליהוה אלהי ישראל ׃ 4. יהוה בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה גם ־ שמים נטפו גם ־ עבים נטפו מים ׃ 5. הרים נזלו מפני יהוה זה סיני מפני יהוה אלהי ישראל ׃ 6. בימי שמגר בן ־ ענת בימי יעל חדלו ארחות והלכי נתיבות ילכו ארחות עקלקלות ׃ 7. חדלו פרזון בישראל חדלו עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל ׃ 8. יבחר אלהים חדשים אז לחם שערים מגן אם ־ יראה ורמח בארבעים אלף בישראל ׃ 9. לבי לחוקקי ישראל המתנדבים בעם ברכו יהוה ׃ 10. רכבי אתנות צחרות ישבי על ־ מדין והלכי על ־ דרך שיחו ׃ 11. מקול מחצצים בין משאבים שם יתנו צדקות יהוה צדקת פרזנו בישראל אז ירדו לשערים עם ־ יהוה ׃ 12. עורי עורי דבורה עורי עורי דברי ־ שיר קום ברק ושבה שביך בן ־ אבינעם ׃ 13. אז ירד שריד לאדירים עם יהוה ירד ־ לי בגבורים ׃ 14. מני אפרים שרשם בעמלק אחריך בנימין בעממיך מני מכיר ירדו מחקקים ומזבולן משכים בשבט ספר ׃ 15. ושרי ביששכר עם ־ דברה ויששכר כן ברק בעמק שלח ברגליו בפלגות ראובן גדלים חקקי ־ לב ׃ 16. למה ישבת בין המשפתים לשמע שרקות עדרים לפלגות ראובן גדולים חקרי ־ לב ׃ 17. גלעד בעבר הירדן שכן ודן למה יגור אניות אשר ישב לחוף ימים ועל מפרציו ישכון ׃ 18. זבלון עם חרף נפשו למות ונפתלי על מרומי שדה ׃ 19. באו מלכים נלחמו אז נלחמו מלכי כנען בתענך על ־ מי מגדו בצע כסף לא לקחו ׃ 20. מן ־ שמים נלחמו הכוכבים ממסלותם נלחמו עם ־ סיסרא ׃ 21. נחל קישון גרפם נחל קדומים נחל קישון תדרכי נפשי עז ׃ 22. אז הלמו עקבי ־ סוס מדהרות דהרות אביריו ׃ 23. אורו מרוז אמר מלאך יהוה ארו ארור ישביה כי לא ־ באו לעזרת יהוה לעזרת יהוה בגבורים ׃ 24. תברך מנשים יעל אשת חבר הקיני מנשים באהל תברך ׃ 25. מים שאל חלב נתנה בספל אדירים הקריבה חמאה ׃ 26. ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים והלמה סיסרא מחקה ראשו ומחצה וחלפה רקתו ׃ 27. בין רגליה כרע נפל שכב בין רגליה כרע נפל באשר כרע שם נפל שדוד ׃ 28. בעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא בעד האשנב מדוע בשש רכבו לבוא מדוע אחרו פעמי מרכבותיו ׃ 29. חכמות שרותיה תענינה אף ־ היא תשיב אמריה לה ׃ 30. הלא ימצאו יחלקו שלל רחם רחמתים לראש גבר שלל צבעים לסיסרא שלל צבעים רקמה צבע רקמתים לצוארי שלל ׃ 31. כן יאבדו כל ־ אויביך יהוה ואהביו כצאת השמש בגברתו ותשקט הארץ ארבעים שנה ׃ פ Chapter 61. ויעשו בני ־ ישראל הרע בעיני יהוה ויתנם יהוה ביד ־ מדין שבע שנים ׃2. ותעז יד ־ מדין על ־ ישראל מפני מדין עשו להם ׀ בני ישראל את ־ המנהרות אשר בהרים ואת ־ המערות ואת ־ המצדות ׃ 3. והיה אם ־ זרע ישראל ועלה מדין ועמלק ובני ־ קדם ועלו עליו ׃ 4. ויחנו עליהם וישחיתו את ־ יבול הארץ עד ־ בואך עזה ולא ־ ישאירו מחיה בישראל ושה ושור וחמור ׃ 5. כי הם ומקניהם יעלו ואהליהם יבאו כדי ־ ארבה לרב ול/הם ולגמליהם אין מספר ויבאו בארץ לשחתה ׃ 6. וידל ישראל מאד מפני מדין ויזעקו בני ־ ישראל אל ־ יהוה ׃ פ 7. ויהי כי ־ זעקו בני ־ ישראל אל ־ יהוה על אדות מדין ׃ 8. וישלח יהוה איש נביא אל ־ בני ישראל ויאמר להם כה ־ אמר יהוה ׀ אלהי ישראל אנכי העליתי אתכם ממצרים ואציא אתכם מבית עבדים ׃ 9. ואצל אתכם מיד מצרים ומיד כל ־ לחציכם ואגרש אותם מפניכם ואתנה לכם את ־ ארצם ׃ 10. ואמרה לכם אני יהוה אלהיכם לא תיראו את ־ אלהי האמרי אשר אתם יושבים בארצם ולא שמעתם בקולי ׃ פ 11. ויבא מלאך יהוה וישב תחת האלה אשר בעפרה אשר ליואש אבי העזרי וגדעון בנו חבט חטים בגת להניס מפני מדין ׃ 12. וירא אליו מלאך יהוה ויאמר אליו יהוה עמך גבור החיל ׃ 13. ויאמר אליו גדעון בי אדני ויש יהוה עמנו ולמה מצאתנו כל ־ זאת ואיה כל ־ נפלאתיו אשר ספרו ־ לנו אבותינו לאמר הלא ממצרים העלנו יהוה ועתה נטשנו יהוה ויתננו בכף ־ מדין ׃ 14. ויפן אליו יהוה ויאמר לך בכחך זה והושעת את ־ ישראל מכף מדין הלא שלחתיך ׃ 15. ויאמר אליו בי אדני במה אושיע את ־ ישראל הנה אלפי הדל במנשה ואנכי הצעיר בבית אבי ׃ 16. ויאמר אליו יהוה כי אהיה עמך והכית את ־ מדין כאיש אחד ׃ 17. ויאמר אליו אם ־ נא מצאתי חן בעיניך ועשית לי אות שאתה מדבר עמי ׃ 18. אל ־ נא תמש מזה עד ־ באי אליך והצאתי את ־ מנחתי והנחתי לפניך ויאמר אנכי אשב עד שובך ׃ 19. וגדעון בא ויעש גדי ־ עזים ואיפת ־ קמח מצות הבשר שם בסל והמרק שם בפרור ויוצא אליו אל ־ תחת האלה ויגש ׃ ס 20. ויאמר אליו מלאך האלהים קח את ־ הבשר ואת ־ המצות והנח אל ־ הסלע הלז ואת ־ המרק שפוך ויעש כן ׃ 21. וישלח מלאך יהוה את ־ קצה המשענת אשר בידו ויגע בבשר ובמצות ותעל האש מן ־ הצור ותאכל את ־ הבשר ואת ־ המצות ומלאך יהוה הלך מעיניו ׃ 22. וירא גדעון כי ־ מלאך יהוה הוא ס ויאמר גדעון אהה אדני יהוה כי ־ על ־ כן ראיתי מלאך יהוה פנים אל ־ פנים ׃ 23. ויאמר לו יהוה שלום לך אל ־ תירא לא תמות ׃ 24. ויבן שם גדעון מזבח ליהוה ויקרא ־ לו יהוה שלום עד היום הזה עודנו בעפרת אבי העזרי ׃ פ 25. ויהי בלילה ההוא ויאמר לו יהוה קח את ־ פר ־ השור אשר לאביך ופר השני שבע שנים והרסת את ־ מזבח הבעל אשר לאביך ואת ־ האשרה אשר ־ עליו תכרת ׃ 26. ובנית מזבח ליהוה אלהיך על ראש המעוז הזה במערכה ולקחת את ־ הפר השני והעלית עולה בעצי האשרה אשר תכרת ׃ 27. ויקח גדעון עשרה אנשים מעבדיו ויעש כאשר דבר אליו יהוה ויהי כאשר ירא את ־ בית אביו ואת ־ אנשי העיר מעשות יומם ויעש לילה ׃ 28. וישכימו אנשי העיר בבקר והנה נתץ מזבח הבעל והאשרה אשר ־ עליו כרתה ואת הפר השני העלה על ־ המזבח הבנוי ׃ 29. ויאמרו איש אל ־ רעהו מי עשה הדבר הזה וידרשו ויבקשו ויאמרו גדעון בן ־ יואש עשה הדבר הזה ׃ 30. ויאמרו אנשי העיר אל ־ יואש הוצא את ־ בנך וימת כי נתץ את ־ מזבח הבעל וכי כרת האשרה אשר ־ עליו ׃ 31. ויאמר יואש לכל אשר ־ עמדו עליו האתם ׀ תריבון לבעל אם ־ אתם תושיעון אותו אשר יריב לו יומת עד ־ הבקר אם ־ אלהים הוא ירב לו כי נתץ את ־ מזבחו ׃ 32. ויקרא ־ לו ביום ־ ההוא ירבעל לאמר ירב בו הבעל כי נתץ את ־ מזבחו ׃ פ 33. וכל ־ מדין ועמלק ובני ־ קדם נאספו יחדו ויעברו ויחנו בעמק יזרעאל ׃ 34. ורוח יהוה לבשה את ־ גדעון ויתקע בשופר ויזעק אביעזר אחריו ׃ 35. ומלאכים שלח בכל ־ מנשה ויזעק גם ־ הוא אחריו ומלאכים שלח באשר ובזבלון ובנפתלי ויעלו לקראתם ׃ 36. ויאמר גדעון אל ־ האלהים אם ־ ישך מושיע בידי את ־ ישראל כאשר דברת ׃ 37. הנה אנכי מציג את ־ גזת הצמר בגרן אם טל יהיה על ־ הגזה לבדה ועל ־ כל ־ הארץ חרב וידעתי כי ־ תושיע בידי את ־ ישראל כאשר דברת ׃ 38. ויהי ־ כן וישכם ממחרת ויזר את ־ הגזה וימץ טל מן ־ הגזה מלוא הספל מים ׃ 39. ויאמר גדעון אל ־ האלהים אל ־ יחר אפך בי ואדברה אך הפעם אנסה נא ־ רק ־ הפעם בגזה יהי ־ נא חרב אל ־ הגזה לבדה ועל ־ כל ־ הארץ יהיה ־ טל ׃ 40. ויעש אלהים כן בלילה ההוא ויהי ־ חרב אל ־ הגזה לבדה ועל ־ כל ־ הארץ היה טל ׃ פ Chapter 71. וישכם ירבעל הוא גדעון וכל ־ העם אשר אתו ויחנו על ־ עין חרד ומחנה מדין היה ־ לו מצפון מגבעת המורה בעמק ׃2. ויאמר יהוה אל ־ גדעון רב העם אשר אתך מתתי את ־ מדין בידם פן ־ יתפאר עלי ישראל לאמר ידי הושיעה לי ׃ 3. ועתה קרא נא באזני העם לאמר מי ־ ירא וחרד ישב ויצפר מהר הגלעד וישב מן ־ העם עשרים ושנים אלף ועשרת אלפים נשארו ׃ ס 4. ויאמר יהוה אל ־ גדעון עוד העם רב הורד אותם אל ־ המים ואצרפנו לך שם והיה אשר אמר אליך זה ׀ ילך אתך הוא ילך אתך וכל אשר ־ אמר אליך זה לא ־ ילך עמך הוא לא ילך ׃ 5. ויורד את ־ העם אל ־ המים ס ויאמר יהוה אל ־ גדעון כל אשר ־ ילק בלשונו מן ־ המים כאשר ילק הכלב תציג אותו לבד וכל אשר ־ יכרע על ־ ברכיו לשתות ׃ 6. ויהי מספר המלקקים בידם אל ־ פיהם שלש מאות איש וכל יתר העם כרעו על ־ ברכיהם לשתות מים ׃ ס 7. ויאמר יהוה אל ־ גדעון בשלש מאות האיש המלקקים אושיע אתכם ונתתי את ־ מדין בידך וכל ־ העם ילכו איש למקמו ׃ 8. ויקחו את ־ צדה העם בידם ואת שופרתיהם ואת כל ־ איש ישראל שלח איש לאהליו ובשלש ־ מאות האיש החזיק ומחנה מדין היה לו מתחת בעמק ׃ פ 9. ויהי בלילה ההוא ויאמר אליו יהוה קום רד במחנה כי נתתיו בידך ׃ 10. ואם ־ ירא אתה לרדת רד אתה ופרה נערך אל ־ המחנה ׃ 11. ושמעת מה ־ ידברו ואחר תחזקנה ידיך וירדת במחנה וירד הוא ופרה נערו אל ־ קצה החמשים אשר במחנה ׃ 12. ומדין ועמלק וכל ־ בני ־ קדם נפלים בעמק כארבה לרב ולגמליהם אין מספר כחול שעל ־ שפת הים לרב ׃ 13. ויבא גדעון והנה ־ איש מספר לרעהו חלום ויאמר הנה חלום חלמתי והנה צלול לחם שערים מתהפך במחנה מדין ויבא עד ־ האהל ויכהו ויפל ויהפכהו למעלה ונפל האהל ׃ 14. ויען רעהו ויאמר אין זאת בלתי אם ־ חרב גדעון בן ־ יואש איש ישראל נתן האלהים בידו את ־ מדין ואת ־ כל ־ המחנה ׃ פ 15. ויהי כשמע גדעון את ־ מספר החלום ואת ־ שברו וישתחו וישב אל ־ מחנה ישראל ויאמר קומו כי ־ נתן יהוה בידכם את ־ מחנה מדין ׃ 16. ויחץ את ־ שלש ־ מאות האיש שלשה ראשים ויתן שופרות ביד ־ כלם וכדים רקים ולפדים בתוך הכדים ׃ 17. ויאמר אליהם ממני תראו וכן תעשו והנה אנכי בא בקצה המחנה והיה כאשר ־ אעשה כן תעשון ׃ 18. ותקעתי בשופר אנכי וכל ־ אשר אתי ותקעתם בשופרות גם ־ אתם סביבות כל ־ המחנה ואמרתם ליהוה ולגדעון ׃ פ 19. ויבא גדעון ומאה ־ איש אשר ־ אתו בקצה המחנה ראש האשמרת התיכונה אך הקם הקימו את ־ השמרים ויתקעו בשופרות ונפוץ הכדים אשר בידם ׃ 20. ויתקעו שלשת הראשים בשופרות וישברו הכדים ויחזיקו ביד ־ שמאולם בלפדים וביד ־ ימינם השופרות לתקוע ויקראו חרב ליהוה ולגדעון ׃ 21. ויעמדו איש תחתיו סביב למחנה וירץ כל ־ המחנה ויריעו ויניסו ׃ 22. ויתקעו שלש ־ מאות השופרות וישם יהוה את חרב איש ברעהו ובכל ־ המחנה וינס המחנה עד ־ בית השטה צררתה עד שפת ־ אבל מחולה על ־ טבת ׃ 23. ויצעק איש ־ ישראל מנפתלי ומן ־ אשר ומן ־ כל ־ מנשה וירדפו אחרי מדין ׃ 24. ומלאכים שלח גדעון בכל ־ הר אפרים לאמר רדו לקראת מדין ולכדו להם את ־ המים עד בית ברה ואת ־ הירדן ויצעק כל ־ איש אפרים וילכדו את ־ המים עד בית ברה ואת ־ הירדן ׃ 25. וילכדו שני ־ שרי מדין את ־ ערב ואת ־ זאב ויהרגו את ־ עורב בצור ־ עורב ואת ־ זאב הרגו ביקב ־ זאב וירדפו אל ־ מדין וראש ־ ערב וזאב הביאו אל ־ גדעון מעבר לירדן ׃ Chapter 81. ויאמרו אליו איש אפרים מה ־ הדבר הזה עשית לנו לבלתי קראות לנו כי הלכת להלחם במדין ויריבון אתו בחזקה ׃2. ויאמר אליהם מה ־ עשיתי עתה ככם הלוא טוב עללות אפרים מבציר אביעזר ׃ 3. בידכם נתן אלהים את ־ שרי מדין את ־ ערב ואת ־ זאב ומה ־ יכלתי עשות ככם אז רפתה רוחם מעליו בדברו הדבר הזה ׃ 4. ויבא גדעון הירדנה עבר הוא ושלש ־ מאות האיש אשר אתו עיפים ורדפים ׃ 5. ויאמר לאנשי סכות תנו ־ נא ככרות לחם לעם אשר ברגלי כי ־ עיפים הם ואנכי רדף אחרי זבח וצלמנע מלכי מדין ׃ 6. ויאמר שרי סכות הכף זבח וצלמנע עתה בידך כי ־ נתן לצבאך לחם ׃ 7. ויאמר גדעון לכן בתת יהוה את ־ זבח ואת ־ צלמנע בידי ודשתי את ־ בשרכם את ־ קוצי המדבר ואת ־ הברקנים ׃ 8. ויעל משם פנואל וידבר אליהם כזאת ויענו אותו אנשי פנואל כאשר ענו אנשי סכות ׃ 9. ויאמר גם ־ לאנשי פנואל לאמר בשובי בשלום אתץ את ־ המגדל הזה ׃ פ 10. וזבח וצלמנע בקרקר ומחניהם עמם כחמשת עשר אלף כל הנותרים מכל מחנה בני ־ קדם והנפלים מאה ועשרים אלף איש שלף חרב ׃ 11. ויעל גדעון דרך השכוני באהלים מקדם לנבח ויגבהה ויך את ־ המחנה והמחנה היה בטח ׃ 12. וינוסו זבח וצלמנע וירדף אחריהם וילכד את ־ שני ׀ מלכי מדין את ־ זבח ואת ־ צלמנע וכל ־ המחנה החריד ׃ 13. וישב גדעון בן ־ יואש מן ־ המלחמה מלמעלה החרס ׃ 14. וילכד ־ נער מאנשי סכות וישאלהו ויכתב אליו את ־ שרי סכות ואת ־ זקניה שבעים ושבעה איש ׃ 15. ויבא אל ־ אנשי סכות ויאמר הנה זבח וצלמנע אשר חרפתם אותי לאמר הכף זבח וצלמנע עתה בידך כי נתן לאנשיך היעפים לחם ׃ 16. ויקח את ־ זקני העיר ואת ־ קוצי המדבר ואת ־ הברקנים וידע בהם את אנשי סכות ׃ 17. ואת ־ מגדל פנואל נתץ ויהרג את ־ אנשי העיר ׃ 18. ויאמר אל ־ זבח ואל ־ צלמנע איפה האנשים אשר הרגתם בתבור ויאמרו כמוך כמוהם אחד כתאר בני המלך ׃ 19. ויאמר אחי בני ־ אמי הם חי ־ יהוה לו החיתם אותם לא הרגתי אתכם ׃ 20. ויאמר ליתר בכורו קום הרג אותם ולא ־ שלף הנער חרבו כי ירא כי עודנו נער ׃ 21. ויאמר זבח וצלמנע קום אתה ופגע ־ בנו כי כאיש גבורתו ויקם גדעון ויהרג את ־ זבח ואת ־ צלמנע ויקח את ־ השהרנים אשר בצוארי גמליהם ׃ 22. ויאמרו איש ־ ישראל אל ־ גדעון משל ־ בנו גם ־ אתה גם ־ בנך גם בן ־ בנך כי הושעתנו מיד מדין ׃ 23. ויאמר אלהם גדעון לא ־ אמשל אני בכם ולא ־ ימשל בני בכם יהוה ימשל בכם ׃ 24. ויאמר אלהם גדעון אשאלה מכם שאלה ותנו ־ לי איש נזם שללו כי ־ נזמי זהב להם כי ישמעאלים הם ׃ 25. ויאמרו נתון נתן ויפרשו את ־ השמלה וישליכו שמה איש נזם שללו ׃ 26. ויהי משקל נזמי הזהב אשר שאל אלף ושבע ־ מאות זהב לבד מן ־ השהרנים והנטפות ובגדי הארגמן שעל מלכי מדין ולבד מן ־ הענקות אשר בצוארי גמליהם ׃ 27. ויעש אותו גדעון לאפוד ויצג אותו בעירו בעפרה ויזנו כל ־ ישראל אחריו שם ויהי לגדעון ולביתו למוקש ׃ 28. ויכנע מדין לפני בני ישראל ולא יספו לשאת ראשם ותשקט הארץ ארבעים שנה בימי גדעון ׃ פ 29. וילך ירבעל בן ־ יואש וישב בביתו ׃ 30. ולגדעון היו שבעים בנים יצאי ירכו כי ־ נשים רבות היו לו ׃ 31. ופילגשו אשר בשכם ילדה ־ לו גם ־ היא בן וישם את ־ שמו אבימלך ׃ 32. וימת גדעון בן ־ יואש בשיבה טובה ויקבר בקבר יואש אביו בעפרה אבי העזרי ׃ פ 33. ויהי כאשר מת גדעון וישובו בני ישראל ויזנו אחרי הבעלים וישימו להם בעל ברית לאלהים ׃ 34. ולא זכרו בני ישראל את ־ יהוה אלהיהם המציל אותם מיד כל ־ איביהם מסביב ׃ 35. ולא ־ עשו חסד עם ־ בית ירבעל גדעון ככל ־ הטובה אשר עשה עם ־ ישראל ׃ פ Chapter 91. וילך אבימלך בן ־ ירבעל שכמה אל ־ אחי אמו וידבר אליהם ואל ־ כל ־ משפחת בית ־ אבי אמו לאמר ׃2. דברו ־ נא באזני כל ־ בעלי שכם מה ־ טוב לכם המשל בכם שבעים איש כל בני ירבעל אם ־ משל בכם איש אחד וזכרתם כי ־ עצמכם ובשרכם אני ׃ 3. וידברו אחי ־ אמו עליו באזני כל ־ בעלי שכם את כל ־ הדברים האלה ויט לבם אחרי אבימלך כי אמרו אחינו הוא ׃ 4. ויתנו ־ לו שבעים כסף מבית בעל ברית וישכר בהם אבימלך אנשים ריקים ופחזים וילכו אחריו ׃ 5. ויבא בית ־ אביו עפרתה ויהרג את ־ אחיו בני ־ ירבעל שבעים איש על ־ אבן אחת ויותר יותם בן ־ ירבעל הקטן כי נחבא ׃ ס 6. ויאספו כל ־ בעלי שכם וכל ־ בית מלוא וילכו וימליכו את ־ אבימלך למלך עם ־ אלון מצב אשר בשכם ׃ 7. ויגדו ליותם וילך ויעמד בראש הר ־ גרזים וישא קולו ויקרא ויאמר להם שמעו אלי בעלי שכם וישמע אליכם אלהים ׃ 8. הלוך הלכו העצים למשח עליהם מלך ויאמרו לזית מלוכה עלינו ׃ 9. ויאמר להם הזית החדלתי את ־ דשני אשר ־ בי יכבדו אלהים ואנשים והלכתי לנוע על ־ העצים ׃ 10. ויאמרו העצים לתאנה לכי ־ את מלכי עלינו ׃ 11. ותאמר להם התאנה החדלתי את ־ מתקי ואת ־ תנובתי הטובה והלכתי לנוע על ־ העצים ׃ 12. ויאמרו העצים לגפן לכי ־ את מלוכי עלינו ׃ 13. ותאמר להם הגפן החדלתי את ־ תירושי המשמח אלהים ואנשים והלכתי לנוע על ־ העצים ׃ 14. ויאמרו כל ־ העצים אל ־ האטד לך אתה מלך ־ עלינו ׃ 15. ויאמר האטד אל ־ העצים אם באמת אתם משחים אתי למלך עליכם באו חסו בצלי ואם ־ אין תצא אש מן ־ האטד ותאכל את ־ ארזי הלבנון ׃ 16. ועתה אם ־ באמת ובתמים עשיתם ותמליכו את ־ אבימלך ואם ־ טובה עשיתם עם ־ ירבעל ועם ־ ביתו ואם ־ כגמול ידיו עשיתם לו ׃ 17. אשר ־ נלחם אבי עליכם וישלך את ־ נפשו מנגד ויצל אתכם מיד מדין ׃ 18. ואתם קמתם על ־ בית אבי היום ותהרגו את ־ בניו שבעים איש על ־ אבן אחת ותמליכו את ־ אבימלך בן ־ אמתו על ־ בעלי שכם כי אחיכם הוא ׃ 19. ואם ־ באמת ובתמים עשיתם עם ־ ירבעל ועם ־ ביתו היום הזה שמחו באבימלך וישמח גם ־ הוא בכם ׃ 20. ואם ־ אין תצא אש מאבימלך ותאכל את ־ בעלי שכם ואת ־ בית מלוא ותצא אש מבעלי שכם ומבית מלוא ותאכל את ־ אבימלך ׃ 21. וינס יותם ויברח וילך בארה וישב שם מפני אבימלך אחיו ׃ פ 22. וישר אבימלך על ־ ישראל שלש שנים ׃ 23. וישלח אלהים רוח רעה בין אבימלך ובין בעלי שכם ויבגדו בעלי ־ שכם באבימלך ׃ 24. לבוא חמס שבעים בני ־ ירבעל ודמם לשום על ־ אבימלך אחיהם אשר הרג אותם ועל בעלי שכם אשר ־ חזקו את ־ ידיו להרג את ־ אחיו ׃ 25. וישימו לו בעלי שכם מארבים על ראשי ההרים ויגזלו את כל ־ אשר ־ יעבר עליהם בדרך ויגד לאבימלך ׃ פ 26. ויבא געל בן ־ עבד ואחיו ויעברו בשכם ויבטחו ־ בו בעלי שכם ׃ 27. ויצאו השדה ויבצרו את ־ כרמיהם וידרכו ויעשו הלולים ויבאו בית אלהיהם ויאכלו וישתו ויקללו את ־ אבימלך ׃ 28. ויאמר ׀ געל בן ־ עבד מי ־ אבימלך ומי ־ שכם כי נעבדנו הלא בן ־ ירבעל וזבל פקידו עבדו את ־ אנשי חמור אבי שכם ומדוע נעבדנו אנחנו ׃ 29. ומי יתן את ־ העם הזה בידי ואסירה את ־ אבימלך ויאמר לאבימלך רבה צבאך וצאה ׃ 30. וישמע זבל שר ־ העיר את ־ דברי געל בן ־ עבד ויחר אפו ׃ 31. וישלח מלאכים אל ־ אבימלך בתרמה לאמר הנה געל בן ־ עבד ואחיו באים שכמה והנם צרים את ־ העיר עליך ׃ 32. ועתה קום לילה אתה והעם אשר ־ אתך וארב בשדה ׃ 33. והיה בבקר כזרח השמש תשכים ופשטת על ־ העיר והנה ־ הוא והעם אשר ־ אתו יצאים אליך ועשית לו כאשר תמצא ידך ׃ ס 34. ויקם אבימלך וכל ־ העם אשר ־ עמו לילה ויארבו על ־ שכם ארבעה ראשים ׃ 35. ויצא געל בן ־ עבד ויעמד פתח שער העיר ויקם אבימלך והעם אשר ־ אתו מן ־ המארב ׃ 36. וירא ־ געל את ־ העם ויאמר אל ־ זבל הנה ־ עם יורד מראשי ההרים ויאמר אליו זבל את צל ההרים אתה ראה כאנשים ׃ ס 37. ויסף עוד געל לדבר ויאמר הנה ־ עם יורדים מעם טבור הארץ וראש ־ אחד בא מדרך אלון מעוננים ׃ 38. ויאמר אליו זבל איה אפוא פיך אשר תאמר מי אבימלך כי נעבדנו הלא זה העם אשר מאסתה בו צא ־ נא עתה והלחם בו ׃ ס 39. ויצא געל לפני בעלי שכם וילחם באבימלך ׃ 40. וירדפהו אבימלך וינס מפניו ויפלו חללים רבים עד ־ פתח השער ׃ 41. וישב אבימלך בארומה ויגרש זבל את ־ געל ואת ־ אחיו משבת בשכם ׃ 42. ויהי ממחרת ויצא העם השדה ויגדו לאבימלך ׃ 43. ויקח את ־ העם ויחצם לשלשה ראשים ויארב בשדה וירא והנה העם יצא מן ־ העיר ויקם עליהם ויכם ׃ 44. ואבימלך והראשים אשר עמו פשטו ויעמדו פתח שער העיר ושני הראשים פשטו על ־ כל ־ אשר בשדה ויכום ׃ 45. ואבימלך נלחם בעיר כל היום ההוא וילכד את ־ העיר ואת ־ העם אשר ־ בה הרג ויתץ את ־ העיר ויזרעה מלח ׃ פ 46. וישמעו כל ־ בעלי מגדל ־ שכם ויבאו אל ־ צריח בית אל ברית ׃ 47. ויגד לאבימלך כי התקבצו כל ־ בעלי מגדל ־ שכם ׃ 48. ויעל אבימלך הר ־ צלמון הוא וכל ־ העם אשר ־ אתו ויקח אבימלך את ־ הקרדמות בידו ויכרת שוכת עצים וישאה וישם על ־ שכמו ויאמר אל ־ העם אשר ־ עמו מה ראיתם עשיתי מהרו עשו כמוני ׃ 49. ויכרתו גם ־ כל ־ העם איש שוכה וילכו אחרי אבימלך וישימו על ־ הצריח ויציתו עליהם את ־ הצריח באש וימתו גם כל ־ אנשי מגדל ־ שכם כאלף איש ואשה ׃ פ 50. וילך אבימלך אל ־ תבץ ויחן בתבץ וילכדה ׃ 51. ומגדל ־ עז היה בתוך ־ העיר וינסו שמה כל ־ האנשים והנשים וכל בעלי העיר ויסגרו בעדם ויעלו על ־ גג המגדל ׃ 52. ויבא אבימלך עד ־ המגדל וילחם בו ויגש עד ־ פתח המגדל לשרפו באש ׃ 53. ותשלך אשה אחת פלח רכב על ־ ראש אבימלך ותרץ את ־ גלגלתו ׃ 54. ויקרא מהרה אל ־ הנער ׀ נשא כליו ויאמר לו שלף חרבך ומותתני פן ־ יאמרו לי אשה הרגתהו וידקרהו נערו וימת ׃ 55. ויראו איש ־ ישראל כי מת אבימלך וילכו איש למקמו ׃ 56. וישב אלהים את רעת אבימלך אשר עשה לאביו להרג את ־ שבעים אחיו ׃ 57. ואת כל ־ רעת אנשי שכם השיב אלהים בראשם ותבא אליהם קללת יותם בן ־ ירבעל ׃ פ Chapter 101. ויקם אחרי אבימלך להושיע את ־ ישראל תולע בן ־ פואה בן ־ דודו איש יששכר והוא ־ ישב בשמיר בהר אפרים ׃2. וישפט את ־ ישראל עשרים ושלש שנה וימת ויקבר בשמיר ׃ פ 3. ויקם אחריו יאיר הגלעדי וישפט את ־ ישראל עשרים ושתים שנה ׃ 4. ויהי ־ לו שלשים בנים רכבים על ־ שלשים עירים ושלשים עירים להם להם יקראו ׀ חוֺת יאיר עד היום הזה אשר בארץ הגלעד ׃ 5. וימת יאיר ויקבר בקמון ׃ פ 6. ויספו ׀ בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ויעבדו את ־ הבעלים ואת ־ העשתרות ואת ־ אלהי ארם ואת ־ אלהי צידון ואת ׀ אלהי מואב ואת אלהי בני ־ עמון ואת אלהי פלשתים ויעזבו את ־ יהוה ולא עבדוהו ׃ 7. ויחר ־ אף יהוה בישראל וימכרם ביד ־ פלשתים וביד בני עמון ׃ 8. וירעצו וירצצו את ־ בני ישראל בשנה ההיא שמנה עשרה שנה את ־ כל ־ בני ישראל אשר בעבר הירדן בארץ האמרי אשר בגלעד ׃ 9. ויעברו בני ־ עמון את ־ הירדן להלחם גם ־ ביהודה ובבנימין ובבית אפרים ותצר לישראל מאד ׃ 10. ויזעקו בני ישראל אל ־ יהוה לאמר חטאנו לך וכי עזבנו את ־ אלהינו ונעבד את ־ הבעלים ׃ פ 11. ויאמר יהוה אל ־ בני ישראל הלא ממצרים ומן ־ האמרי ומן ־ בני עמון ומן ־ פלשתים ׃ 12. וצידונים ועמלק ומעון לחצו אתכם ותצעקו אלי ואושיעה אתכם מידם ׃ 13. ואתם עזבתם אותי ותעבדו אלהים אחרים לכן לא ־ אוסיף להושיע אתכם ׃ 14. לכו וזעקו אל ־ האלהים אשר בחרתם בם המה יושיעו לכם בעת צרתכם ׃ 15. ויאמרו בני ־ ישראל אל ־ יהוה חטאנו עשה ־ אתה לנו ככל ־ הטוב בעיניך אך הצילנו נא היום הזה ׃ 16. ויסירו את ־ אלהי הנכר מקרבם ויעבדו את ־ יהוה ותקצר נפשו בעמל ישראל ׃ פ 17. ויצעקו בני עמון ויחנו בגלעד ויאספו בני ישראל ויחנו במצפה ׃ 18. ויאמרו העם שרי גלעד איש אל ־ רעהו מי האיש אשר יחל להלחם בבני עמון יהיה לראש לכל ישבי גלעד ׃ פ Chapter 111. ויפתח הגלעדי היה גבור חיל והוא בן ־ אשה זונה ויולד גלעד את ־ יפתח ׃2. ותלד אשת ־ גלעד לו בנים ויגדלו בני ־ האשה ויגרשו את ־ יפתח ויאמרו לו לא ־ תנחל בבית ־ אבינו כי בן ־ אשה אחרת אתה ׃ 3. ויברח יפתח מפני אחיו וישב בארץ טוב ויתלקטו אל ־ יפתח אנשים ריקים ויצאו עמו ׃ פ 4. ויהי מימים וילחמו בני ־ עמון עם ־ ישראל ׃ 5. ויהי כאשר ־ נלחמו בני ־ עמון עם ־ ישראל וילכו זקני גלעד לקחת את ־ יפתח מארץ טוב ׃ 6. ויאמרו ליפתח לכה והייתה לנו לקצין ונלחמה בבני עמון ׃ 7. ויאמר יפתח לזקני גלעד הלא אתם שנאתם אותי ותגרשוני מבית אבי ומדוע באתם אלי עתה כאשר צר לכם ׃ 8. ויאמרו זקני גלעד אל ־ יפתח לכן עתה שבנו אליך והלכת עמנו ונלחמת בבני עמון והיית לנו לראש לכל ישבי גלעד ׃ 9. ויאמר יפתח אל ־ זקני גלעד אם ־ משיבים אתם אותי להלחם בבני עמון ונתן יהוה אותם לפני אנכי אהיה לכם לראש ׃ 10. ויאמרו זקני ־ גלעד אל ־ יפתח יהוה יהיה שמע בינותינו אם ־ לא כדברך כן נעשה ׃ 11. וילך יפתח עם ־ זקני גלעד וישימו העם אותו עליהם לראש ולקצין וידבר יפתח את ־ כל ־ דבריו לפני יהוה במצפה ׃ פ 12. וישלח יפתח מלאכים אל ־ מלך בני ־ עמון לאמר מה ־ לי ול/ך כי ־ באת אלי להלחם בארצי ׃ 13. ויאמר מלך בני ־ עמון אל ־ מלאכי יפתח כי ־ לקח ישראל את ־ ארצי בעלותו ממצרים מארנון ועד ־ היבק ועד ־ הירדן ועתה השיבה אתהן בשלום ׃ 14. ויוסף עוד יפתח וישלח מלאכים אל ־ מלך בני עמון ׃ 15. ויאמר לו כה אמר יפתח לא ־ לקח ישראל את ־ ארץ מואב ואת ־ ארץ בני עמון ׃ 16. כי בעלותם ממצרים וילך ישראל במדבר עד ־ ים ־ סוף ויבא קדשה ׃ 17. וישלח ישראל מלאכים ׀ אל ־ מלך אדום ׀ לאמר אעברה ־ נא בארצך ולא שמע מלך אדום וגם אל ־ מלך מואב שלח ולא אבה וישב ישראל בקדש ׃ 18. וילך במדבר ויסב את ־ ארץ אדום ואת ־ ארץ מואב ויבא ממזרח ־ שמש לארץ מואב ויחנון בעבר ארנון ולא ־ באו בגבול מואב כי ארנון גבול מואב ׃ 19. וישלח ישראל מלאכים אל ־ סיחון מלך ־ האמרי מלך חשבון ויאמר לו ישראל נעברה ־ נא בארצך עד ־ מקומי ׃ 20. ולא ־ האמין סיחון את ־ ישראל עבר בגבלו ויאסף סיחון את ־ כל ־ עמו ויחנו ביהצה וילחם עם ־ ישראל ׃ 21. ויתן יהוה אלהי ־ ישראל את ־ סיחון ואת ־ כל ־ עמו ביד ישראל ויכום ויירש ישראל את כל ־ ארץ האמרי יושב הארץ ההיא ׃ 22. ויירשו את כל ־ גבול האמרי מארנון ועד ־ היבק ומן ־ המדבר ועד ־ הירדן ׃ 23. ועתה יהוה ׀ אלהי ישראל הוריש את ־ האמרי מפני עמו ישראל ואתה תירשנו ׃ 24. הלא את אשר יורישך כמוש אלהיך אותו תירש ואת כל ־ אשר הוריש יהוה אלהינו מפנינו אותו נירש ׃ 25. ועתה הטוב טוב אתה מבלק בן ־ צפור מלך מואב הרוב רב עם ־ ישראל אם ־ נלחם נלחם בם ׃ 26. בשבת ישראל בחשבון ובבנותיה ובערעור ובבנותיה ובכל ־ הערים אשר על ־ ידי ארנון שלש מאות שנה ומדוע לא ־ הצלתם בעת ההיא ׃ 27. ואנכי לא ־ חטאתי לך ואתה עשה אתי רעה להלחם בי ישפט יהוה השפט היום בין בני ישראל ובין בני עמון ׃ 28. ולא שמע מלך בני עמון אל ־ דברי יפתח אשר שלח אליו ׃ פ 29. ותהי על ־ יפתח רוח יהוה ויעבר את ־ הגלעד ואת ־ מנשה ויעבר את ־ מצפה גלעד וממצפה גלעד עבר בני עמון ׃ 30. וידר יפתח נדר ליהוה ויאמר אם ־ נתון תתן את ־ בני עמון בידי ׃ 31. והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי לקראתי בשובי בשלום מבני עמון והיה ליהוה והעליתהו עולה ׃ פ 32. ויעבר יפתח אל ־ בני עמון להלחם בם ויתנם יהוה בידו ׃ 33. ויכם מערוער ועד ־ בואך מנית עשרים עיר ועד אבל כרמים מכה גדולה מאד ויכנעו בני עמון מפני בני ישראל ׃ פ 34. ויבא יפתח המצפה אל ־ ביתו והנה בתו יצאת לקראתו בתפים ובמחלות ורק היא יחידה אין ־ לו ממנו בן או ־ בת ׃ 35. ויהי כראותו אותה ויקרע את ־ בגדיו ויאמר אהה בתי הכרע הכרעתני ואת היית בעכרי ואנכי פציתי ־ פי אל ־ יהוה ולא אוכל לשוב ׃ 36. ותאמר אליו אבי פציתה את ־ פיך אל ־ יהוה עשה לי כאשר יצא מפיך אחרי אשר עשה לך יהוה נקמות מאיביך מבני עמון ׃ 37. ותאמר אל ־ אביה יעשה לי הדבר הזה הרפה ממני שנים חדשים ואלכה וירדתי על ־ ההרים ואבכה על ־ בתולי אנכי ורעיתי ׃ 38. ויאמר לכי וישלח אותה שני חדשים ותלך היא ורעותיה ותבך על ־ בתוליה על ־ ההרים ׃ 39. ויהי מקץ ׀ שנים חדשים ותשב אל ־ אביה ויעש לה את ־ נדרו אשר נדר והיא לא ־ ידעה איש ותהי ־ חק בישראל ׃ 40. מימים ׀ ימימה תלכנה בנות ישראל לתנות לבת ־ יפתח הגלעדי ארבעת ימים בשנה ׃ ס Chapter 121. ויצעק איש אפרים ויעבר צפונה ויאמרו ליפתח מדוע ׀ עברת ׀ להלחם בבני ־ עמון ול/נו לא קראת ללכת עמך ביתך נשרף עליך באש ׃2. ויאמר יפתח אליהם איש ריב הייתי אני ועמי ובני ־ עמון מאד ואזעק אתכם ולא ־ הושעתם אותי מידם ׃ 3. ואראה כי ־ אינך מושיע ואשימה נפשי בכפי ואעברה אל ־ בני עמון ויתנם יהוה בידי ולמה עליתם אלי היום הזה להלחם בי ׃ 4. ויקבץ יפתח את ־ כל ־ אנשי גלעד וילחם את ־ אפרים ויכו אנשי גלעד את ־ אפרים כי אמרו פליטי אפרים אתם גלעד בתוך אפרים בתוך מנשה ׃ 5. וילכד גלעד את ־ מעברות הירדן לאפרים והיה כי יאמרו פליטי אפרים אעברה ויאמרו לו אנשי ־ גלעד האפרתי אתה ויאמר ׀ לא ׃ 6. ויאמרו לו אמר ־ נא שבלת ויאמר סבלת ולא יכין לדבר כן ויאחזו אותו וישחטוהו אל ־ מעברות הירדן ויפל בעת ההיא מאפרים ארבעים ושנים אלף ׃ 7. וישפט יפתח את ־ ישראל שש שנים וימת יפתח הגלעדי ויקבר בערי גלעד ׃ פ 8. וישפט אחריו את ־ ישראל אבצן מבית לחם ׃ 9. ויהי ־ לו שלשים בנים ושלשים בנות שלח החוצה ושלשים בנות הביא לבניו מן ־ החוץ וישפט את ־ ישראל שבע שנים ׃ 10. וימת אבצן ויקבר בבית לחם ׃ פ 11. וישפט אחריו את ־ ישראל אילון הזבולני וישפט את ־ ישראל עשר שנים ׃ 12. וימת אלון הזבולני ויקבר באילון בארץ זבולן ׃ פ 13. וישפט אחריו את ־ ישראל עבדון בן ־ הלל הפרעתוני ׃ 14. ויהי ־ לו ארבעים בנים ושלשים בני בנים רכבים על ־ שבעים עירם וישפט את ־ ישראל שמנה שנים ׃ 15. וימת עבדון בן ־ הלל הפרעתוני ויקבר בפרעתון בארץ אפרים בהר העמלקי ׃ פ Chapter 131. ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ויתנם יהוה ביד ־ פלשתים ארבעים שנה ׃ פ2. ויהי איש אחד מצרעה ממשפחת הדני ושמו מנוח ואשתו עקרה ולא ילדה ׃ 3. וירא מלאך ־ יהוה אל ־ האשה ויאמר אליה הנה ־ נא את ־ עקרה ולא ילדת והרית וילדת בן ׃ 4. ועתה השמרי נא ואל ־ תשתי יין ושכר ואל ־ תאכלי כל ־ טמא ׃ 5. כי הנך הרה וילדת בן ומורה לא ־ יעלה על ־ ראשו כי ־ נזיר אלהים יהיה הנער מן ־ הבטן והוא יחל להושיע את ־ ישראל מיד פלשתים ׃ 6. ותבא האשה ותאמר לאישה לאמר איש האלהים בא אלי ומראהו כמראה מלאך האלהים נורא מאד ולא שאלתיהו אי ־ מזה הוא ואת ־ שמו לא ־ הגיד לי ׃ 7. ויאמר לי הנך הרה וילדת בן ועתה אל ־ תשתי ׀ יין ושכר ואל ־ תאכלי כל ־ טמאה כי ־ נזיר אלהים יהיה הנער מן ־ הבטן עד ־ יום מותו ׃ פ 8. ויעתר מנוח אל ־ יהוה ויאמר בי אדוני איש האלהים אשר שלחת יבוא ־ נא עוד אלינו ויורנו מה ־ נעשה לנער היולד ׃ 9. וישמע האלהים בקול מנוח ויבא מלאך האלהים עוד אל ־ האשה והיא יושבת בשדה ומנוח אישה אין עמה ׃ 10. ותמהר האשה ותרץ ותגד לאישה ותאמר אליו הנה נראה אלי האיש אשר ־ בא ביום אלי ׃ 11. ויקם וילך מנוח אחרי אשתו ויבא אל ־ האיש ויאמר לו האתה האיש אשר ־ דברת אל ־ האשה ויאמר אני ׃ 12. ויאמר מנוח עתה יבא דבריך מה ־ יהיה משפט ־ הנער ומעשהו ׃ 13. ויאמר מלאך יהוה אל ־ מנוח מכל אשר ־ אמרתי אל ־ האשה תשמר ׃ 14. מכל אשר ־ יצא מגפן היין לא תאכל ויין ושכר אל ־ תשת וכל ־ טמאה אל ־ תאכל כל אשר ־ צויתיה תשמר ׃ 15. ויאמר מנוח אל ־ מלאך יהוה נעצרה ־ נא אותך ונעשה לפניך גדי עזים ׃ 16. ויאמר מלאך יהוה אל ־ מנוח אם ־ תעצרני לא ־ אכל בלחמך ואם ־ תעשה עלה ליהוה תעלנה כי לא ־ ידע מנוח כי ־ מלאך יהוה הוא ׃ 17. ויאמר מנוח אל ־ מלאך יהוה מי שמך כי ־ יבא דבריך וכבדנוך ׃ 18. ויאמר לו מלאך יהוה למה זה תשאל לשמי והוא ־ פלאי ׃ ס 19. ויקח מנוח את ־ גדי העזים ואת ־ המנחה ויעל על ־ הצור ליהוה ומפלא לעשות ומנוח ואשתו ראים ׃ 20. ויהי בעלות הלהב מעל המזבח השמימה ויעל מלאך ־ יהוה בלהב המזבח ומנוח ואשתו ראים ויפלו על ־ פניהם ארצה ׃ 21. ולא ־ יסף עוד מלאך יהוה להראה אל ־ מנוח ואל ־ אשתו אז ידע מנוח כי ־ מלאך יהוה הוא ׃ 22. ויאמר מנוח אל ־ אשתו מות נמות כי אלהים ראינו ׃ 23. ותאמר לו אשתו לו חפץ יהוה להמיתנו לא ־ לקח מידנו עלה ומנחה ולא הראנו את ־ כל ־ אלה וכעת לא השמיענו כזאת ׃ 24. ותלד האשה בן ותקרא את ־ שמו שמשון ויגדל הנער ויברכהו יהוה ׃ 25. ותחל רוח יהוה לפעמו במחנה ־ דן בין צרעה ובין אשתאל ׃ פ Chapter 141. וירד שמשון תמנתה וירא אשה בתמנתה מבנות פלשתים ׃2. ויעל ויגד לאביו ולאמו ויאמר אשה ראיתי בתמנתה מבנות פלשתים ועתה קחו ־ אותה לי לאשה ׃ 3. ויאמר לו אביו ואמו האין בבנות אחיך ובכל ־ עמי אשה כי ־ אתה הולך לקחת אשה מפלשתים הערלים ויאמר שמשון אל ־ אביו אותה קח ־ לי כי ־ היא ישרה בעיני ׃ 4. ואביו ואמו לא ידעו כי מיהוה היא כי ־ תאנה הוא ־ מבקש מפלשתים ובעת ההיא פלשתים משלים בישראל ׃ פ 5. וירד שמשון ואביו ואמו תמנתה ויבאו עד ־ כרמי תמנתה והנה כפיר אריות שאג לקראתו ׃ 6. ותצלח עליו רוח יהוה וישסעהו כשסע הגדי ומאומה אין בידו ולא הגיד לאביו ולאמו את אשר עשה ׃ 7. וירד וידבר לאשה ותישר בעיני שמשון ׃ 8. וישב מימים לקחתה ויסר לראות את מפלת האריה והנה עדת דבורים בגוית האריה ודבש ׃ 9. וירדהו אל ־ כפיו וילך הלוך ואכל וילך אל ־ אביו ואל ־ אמו ויתן להם ויאכלו ולא ־ הגיד להם כי מגוית האריה רדה הדבש ׃ 10. וירד אביהו אל ־ האשה ויעש שם שמשון משתה כי כן יעשו הבחורים ׃ 11. ויהי כראותם אותו ויקחו שלשים מרעים ויהיו אתו ׃ 12. ויאמר להם שמשון אחודה ־ נא לכם חידה אם ־ הגד תגידו אותה לי שבעת ימי המשתה ומצאתם ונתתי לכם שלשים סדינים ושלשים חלפת בגדים ׃ 13. ואם ־ לא תוכלו להגיד לי ונתתם אתם לי שלשים סדינים ושלשים חליפות בגדים ויאמרו לו חודה חידתך ונשמענה ׃ 14. ויאמר להם מהאכל יצא מאכל ומעז יצא מתוק ולא יכלו להגיד החידה שלשת ימים ׃ 15. ויהי ׀ ביום השביעי ויאמרו לאשת ־ שמשון פתי את ־ אישך ויגד ־ לנו את ־ החידה פן ־ נשרף אותך ואת ־ בית אביך באש הלירשנו קראתם לנו הלא ׃ 16. ותבך אשת שמשון עליו ותאמר רק ־ שנאתני ולא אהבתני החידה חדת לבני עמי ול/י לא הגדתה ויאמר לה הנה לאבי ולאמי לא הגדתי ול/ך אגיד ׃ 17. ותבך עליו שבעת הימים אשר ־ היה להם המשתה ויהי ׀ ביום השביעי ויגד ־ לה כי הציקתהו ותגד החידה לבני עמה ׃ 18. ויאמרו לו אנשי העיר ביום השביעי בטרם יבא החרסה מה ־ מתוק מדבש ומה עז מארי ויאמר להם לולא חרשתם בעגלתי לא מצאתם חידתי ׃ 19. ותצלח עליו רוח יהוה וירד אשקלון ויך מהם ׀ שלשים איש ויקח את ־ חליצותם ויתן החליפות למגידי החידה ויחר אפו ויעל בית אביהו ׃ פ 20. ותהי אשת שמשון למרעהו אשר רעה לו ׃ Chapter 151. ויהי מימים בימי קציר ־ חטים ויפקד שמשון את ־ אשתו בגדי עזים ויאמר אבאה אל ־ אשתי החדרה ולא ־ נתנו אביה לבוא ׃2. ויאמר אביה אמר אמרתי כי ־ שנא שנאתה ואתננה למרעך הלא אחתה הקטנה טובה ממנה תהי ־ נא לך תחתיה ׃ 3. ויאמר להם שמשון נקיתי הפעם מפלשתים כי ־ עשה אני עמם רעה ׃ 4. וילך שמשון וילכד שלש ־ מאות שועלים ויקח לפדים ויפן זנב אל ־ זנב וישם לפיד אחד בין ־ שני הזנבות בתוך ׃ 5. ויבער ־ אש בלפידים וישלח בקמות פלשתים ויבער מגדיש ועד ־ קמה ועד ־ כרם זית ׃ 6. ויאמרו פלשתים מי עשה זאת ויאמרו שמשון חתן התמני כי לקח את ־ אשתו ויתנה למרעהו ויעלו פלשתים וישרפו אותה ואת ־ אביה באש ׃ 7. ויאמר להם שמשון אם ־ תעשון כזאת כי אם ־ נקמתי בכם ואחר אחדל ׃ 8. ויך אותם שוק על ־ ירך מכה גדולה וירד וישב בסעיף סלע עיטם ׃ ס 9. ויעלו פלשתים ויחנו ביהודה וינטשו בלחי ׃ 10. ויאמרו איש יהודה למה עליתם עלינו ויאמרו לאסור את ־ שמשון עלינו לעשות לו כאשר עשה לנו ׃ 11. וירדו שלשת אלפים איש מיהודה אל ־ סעיף סלע עיטם ויאמרו לשמשון הלא ידעת כי ־ משלים בנו פלשתים ומה ־ זאת עשית לנו ויאמר להם כאשר עשו לי כן עשיתי להם ׃ 12. ויאמרו לו לאסרך ירדנו לתתך ביד ־ פלשתים ויאמר להם שמשון השבעו לי פן ־ תפגעון בי אתם ׃ 13. ויאמרו לו לאמר לא כי ־ אסר נאסרך ונתנוך בידם והמת לא נמיתך ויאסרהו בשנים עבתים חדשים ויעלוהו מן ־ הסלע ׃ 14. הוא ־ בא עד ־ לחי ופלשתים הריעו לקראתו ותצלח עליו רוח יהוה ותהיינה העבתים אשר על ־ זרועותיו כפשתים אשר בערו באש וימסו אסוריו מעל ידיו ׃ 15. וימצא לחי ־ חמור טריה וישלח ידו ויקחה ויך ־ בה אלף איש ׃ 16. ויאמר שמשון בלחי החמור חמור חמרתים בלחי החמור הכיתי אלף איש ׃ 17. ויהי ככלתו לדבר וישלך הלחי מידו ויקרא למקום ההוא רמת לחי ׃ 18. ויצמא מאד ויקרא אל ־ יהוה |